These sources address the halakhic requirements for affixing a mezuzah, focusing on what constitutes a residential dwelling obligated in the mitzvah. The sources establish that a structure must be a fixed, permanent residence designated for dwelling to require mezuzot, providing the legal framework for determining whether temporary or mobile structures qualify.
מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדים לדירה
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The question of whether a caravan or mobile dwelling unit used as one's fixed home requires a mezuzah touches several distinct halachic issues: the basic obligation and its scriptural source, what qualifies as a dwelling for mezuzah purposes, and whether temporary or moveable structures can bear the status of permanent residence.
The Torah's foundational command, Devarim 6:9, prescribes affixing the text 'on the doorposts of your house and on your gates,' and the Tur (Yoreh De'ah 285) elaborates that one must be exceedingly careful in this mitzvah, for one who is scrupulous in it will have his days lengthened, while neglect of it carries severe consequences.
The Sifra Sifra, Tzav, Mekhilta DeMiluim I:23 explicitly links the gates of houses and of cities to the mezuzah obligation drawn from Devarim 6:9, underscoring that the mitzvah extends broadly to residential entryways, while רבינו בחיי explains that the mezuzah is placed on our doorposts so that each time we enter our homes we focus on the truth that God guards Israel at all times.
The Sifrei Sifrei Devarim 36:6 derives from the word 'your house' in the pasuk a dual requirement: the space must function as a residence and must be a place of honor, thereby excluding animal sheds, storehouses, and public bathhouses from the obligation.
The Gemara in Yoma 10a records that only the Chamber of Parhedrin in the Temple had a mezuzah because it alone served as a genuine residence — the place where the High Priest slept — establishing that actual sleeping residence is the operative criterion.
The Avnei Nezer (Orach Chaim 302) reasons that a straw-storage house bears a mezuzah obligation precisely because the structure is fit for general use, implying that fitness for habitation, not the material stored, determines whether a building qualifies as a 'house.'
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:13 adds a minimum-size criterion — a room of less than four amot by four amot is exempt — further defining the physical parameters that a dwelling must meet to carry the obligation.
The Rambam (Mishneh Torah, Hilchot Tefillin, Mezuzah veSefer Torah 6:10) rules that all rooms built for dwelling and fixed use require a mezuzah, using the language 'made for residence and permanent,' which ties the obligation to the room's designated and settled function.
The Kitzur Shulchan Arukh (11:14) rules explicitly that 'a house not designated for permanent dwelling does not require a mezuzah,' citing the sukkah on Sukkot and market stalls erected only for fair days as paradigmatic exemptions, while permanently open stores are obligated.
The Arukh HaShulchan (Yoreh De'ah 286:25) explains that the requirement of permanent residence excludes a sukkah, which is only temporary lodging for the festival period, and adds — citing the Taz — that even a space used all day is considered temporary if one does not sleep there at night.
The Tur (Yoreh De'ah 286) lists together 'the sukkah of the festival during the festival, the house on a ship, and market stalls' as all being exempt, grouping mobile or seasonal structures under a single category of temporary dwelling.
Yoma 10a records Rabbi Yehuda's position that any house not suited for both summer and winter use does not have the legal status of a 'house' for mezuzah purposes, a standard that bears directly on whether a structure providing year-round habitation qualifies.
Tosafot on Yoma 10a note that the chamber used by the kohen who burned the red heifer was not counted as a residence requiring a mezuzah partly because the dwelling occurred only once in many years — reinforcing that infrequent or episodic use does not rise to the level of fixed habitation.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286 distinguishes a renter in the Land of Israel, who is obligated immediately due to the imperative of settling the land, from one in the Diaspora, who has a thirty-day grace period, showing that the nature and permanence of one's attachment to a location affects when the obligation takes hold.
דברים ו׳:ד׳-ט׳
Deuteronomy 6:4-9
The Shema passage commands teaching these words to one's children, speaking of them constantly, and writing them on the doorposts of the house and gates. This is the foundational biblical source for mezuzah as a public sign of covenantal remembrance.
וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ {ס}
ספרי דברים ל״ו — ד"ה וּבִשְׁעָרֶיךָ
Sifrei Devarim 36:6
Expounds the Torah's mezuzah passage and the requirement associated with the ביתך, a person's house. As a Chazal source, it supplies the textual basis for limiting the mitzvah to a qualifying dwelling and its entrances.
וּבִשְׁעָרֶיךָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שַׁעֲרֵי בָּתִּים וְהַלּוּלִים וְהָרֶפֶת וּמַתְבֵּן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הָעֵצִים וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת תְּבוּאָה וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: בֵּיתֶךָ, מָה בֵּיתֶךָ בֵּית דִּירָה – אַף שְׁעָרֶיךָ בֵּית דִּירָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שַׁעֲרֵי בָּסִילְקָאוֹת וְדִמְסָאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: בֵּיתֶךָ, מָה בֵּיתֶךָ מְקוֹם כָּבוֹד וּבֵית דִּירָה – אַף שְׁעָרֶיךָ מְקוֹם כָּבוֹד וּבֵית דִּירָה.
“And on your gates” (Dt.6:9)— shall I infer reference as well to the gates of houses, roosts, cattle sheds, haystacks, cattle pens, silos, wood sheds, wine cellars, grain bins, and oil reservoirs? The Teaching states: “Your house” (Dt.6:9)— just as your house is a residence [requiring a doorpost inscription], so too your gates require an inscription when they serve a residence. Shall I infer reference as well to the gates of civic buildings, public halls, and bath houses? The Teaching states: “Your house” (Dt.6:9)— just as your house is a place of honor and a residence, so too your gates [require an inscription only when] they open access to a place of honor, and serve a residence.
יומא י׳ א — ד"ה תָּנוּ רַבָּנַן
Yoma 10a:13
Discusses the status of a בית דירה in the context of mezuzah-related law and distinguishes dwelling from other types of structures. The definition of a residential structure is relevant when considering a mobile unit used as a home.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ לֹא הָיוּ לָהֶן מְזוּזָה, חוּץ מִלִּשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין, שֶׁהָיָה בָּהּ בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר (רָבָא): קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: כׇּל בַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִימוֹת הַחַמָּה וְלִימוֹת הַגְּשָׁמִים — אֵינוֹ בַּיִת. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָכְתִיב: ״וְהִכֵּיתִי (אֶת) בֵּית הַחוֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ״! אֲמַר לֵיהּ: ״בֵּית חוֹרֶף״ וּ״בֵית קַיִץ״ אִיקְּרִי, ״בַּיִת״ סְתָמָא לָא אִיקְּרִי.
§ The Gemara resumes the discussion of the High Priest’s relocation to the Parhedrin chamber. The Rabbis taught: None of the chambers in the Temple had a mezuza except for the Chamber of Parhedrin, in which there was a place of residence of the High Priest. Only residences in which one sleeps require a mezuza, and the only chamber in the Temple that fits that description was the Parhedrin chamber. The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda that there was no fundamental obligation to affix a mezuza in the Parhedrin chamber, and that one was affixed there due to a decree? Rava said that Rabbi Yehuda holds: The legal status of any house that is not designated for residence both for the summer and for the rainy season is not that of a house and therefore does not require a mezuza. Abaye raised an objection to his opinion from a verse. How could you suggest that the legal status of a residence occupied for only part of the year is not that of a house? Isn’t it written: “I will strike the winter-house with the summer-house” (Amos 3:15)? Apparently, even a residence occupied only half the year is a house. Rava said to him: A residence occupied only part of the year may be called the winter-house or the summer-house. It is not called a house unmodified. A house is a structure used year round.
מנחות ל״ג א — ד"ה וְאָמַר רַב יְהוּדָה
Menachot 33a:3
Discusses the placement and doorway requirements of mezuzah, including the structure of an entrance and the applicability of the mitzvah to residential spaces. It provides the Talmudic foundation for analyzing the doorways of an unusual dwelling such as a caravan.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְזוּזָה, הַלֵּךְ אַחַר הֶיכֵּר צִיר. מַאי הֶיכֵּר צִיר? אָמַר רַב אַדָּא: אֲבַקְתָּא. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן פִּיתְחָא דְּבֵין תְּרֵי בָּתֵּי, בֵּין בֵּי גַבְרֵי לְבֵי נְשֵׁי. אִינִי? וְהָא הָהוּא פִּיתְחָא דַּהֲוָה עָיֵיל בַּהּ רַב הוּנָא לְבֵי מִדְרְשָׁא, וְהַוְיָא לֵהּ מְזוּזָה! הָהוּא רְגִיל הֲוָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּמְזוּזָה הַלֵּךְ אַחַר הָרָגִיל.
And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is that a mezuza must be affixed to the doorpost on its right side, and the right side is determined by the direction from which one enters the room. With regard to a mezuza, when deciding which side is the right side, one should follow the indication of the hinge. The Gemara asks: What is the indication of the hinge? Rav Adda said: The socket into which the hinge is inserted. The room with the socket is considered the inside room, and the mezuza is affixed to the side which is on one’s right when entering that room. The Gemara asks: What are the circumstances, i.e., in what kind of case was this guideline to follow the indication of the hinge necessary? The Gemara answers: This indication is necessary in a case where there is an entrance that is between two houses, e.g., between a room for men and a room for women, as in such a situation the direction of the entrance is unclear. With regard to the second element of Rav Yitzḥak bar Yosef’s statement, that the entrance by which Rabbi Yehuda HaNasi entered the study hall did not have a mezuza, the Gemara asks: Is that so? But what of that entrance by which Rav Huna would enter the study hall, which had a mezuza? The Gemara answers: That entrance was the one through which all were accustomed to enter the study hall. By contrast, the entrance that Rabbi Yehuda HaNasi used was a side entrance, which was designated for him alone. Consequently, it was exempt from the obligation to affix a mezuza, as Rav Yehuda says that Rav says: With regard to a mezuza, follow the entrance that people are accustomed to using.
Sifra, Tzav, Mekhilta DeMiluim I:23
The passage teaches that just as every single thing has a mitzvah connected to its place, gates of houses and gates of cities have a place-based mitzvah, as derived from the verse in Devarim regarding writing on the mezuzot of one's house and gates.
[כג] 'ויקח את כל החלב' – אין לך כל דבר ודבר שאין בו מצוה למקום. פירות יש הן מצות הרבה – תרומות ומעשרות, חלה ובכורים, הלקט והשכחה והפאה; שערי בתים ושערי מדינות יש בהם מצוה למקום שנאמר (דברים ו, ט) "וכתבתם על מְזוּזֹת ביתך ובשעריך".
עבודה זרה י״א א — ד"ה הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא אַחֲרִינָא אַבָּתְרֵיהּ
Avodah Zarah 11a:4
Onkelos, upon seeing a mezuza on a doorway, explains to soldiers that it symbolizes how the Holy One guards the Jewish people outside their homes while they dwell within, citing Psalms 121:8.
הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא אַחֲרִינָא אַבָּתְרֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: לָא תִּשְׁתַּעוּ מִידֵּי בַּהֲדֵיהּ. כִּי נָקְטִי לֵיהּ וְאָזְלִי, חֲזָא מְזוּזְתָּא דְּמַנְּחָא אַפִּתְחָא, אוֹתֵיב יְדֵיהּ עֲלַהּ, וַאֲמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לַן אַתְּ. אֲמַר לְהוּ: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים, וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲבָדָיו מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״. אִיגַּיּוּר תּוּ לָא שַׁדַּר בָּתְרֵיהּ.
The emperor then sent another troop of soldiers after him, to bring Onkelos, and said to them: Do not converse with him at all. The troops followed this instruction, and took Onkelos with them. While they grabbed him and were walking, Onkelos saw a mezuza that was placed on the doorway. He placed his hand upon it and said to the soldiers: What is this? They said to him: You tell us. Onkelos said to them: The standard practice throughout the world is that a king of flesh and blood sits inside his palace, and his servants stand guard, protecting him outside; but with regard to the Holy One, Blessed be He, His servants, the Jewish people, sit inside their homes and He guards over them outside. As it is stated: “The Lord shall guard your going out and your coming in, from now and forever” (Psalms 121:8). Upon hearing this, those soldiers also converted to Judaism. After that, the emperor sent no more soldiers after him.
טור, יורה דעה רפ״ו
Tur, Yoreh De'ah 286
Presents the foundational codification of the laws of mezuzah, including the residential character required for an obligated structure and the treatment of temporary dwellings. It supplies the halakhic framework later developed by the commentaries and Shulchan Arukh.
בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לחצר חוץ מהמקום שנכנסין לו מר"ה בית שער העומד בין הגינה לבית חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לגינה בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב אבל עיקר הפתח העשוי לכל לכניסה ויציאה פטור ירושלמי בי מדרשו דר' חנינא הוי ליה מזוזתא וכן עשה הר"מ מרוטנבור"ק מזוזה לפתח בית מדרשו ואומר כשהיה ישן בו שינת הצהרים היה רוח רעה מבעתתו קודם שתקן בו מזוזה סוכת החג בחג והבית שבספינה והחניות שבשווקים פטורים ב' סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית חייב והחיצונה פטור בית שאינו מקורה או שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטורה וכתב הרמב"ם יש בו לרבע ארבע על ארבע אף על פי שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב וא"צ לומר שאם ארכו יותר על רחבו שהוא חייב כיון שיש לו לרבע ד' על ד' וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאינו חייב אא"כ הוא מרובע ד' על ד' בית שאינו מקורה פטור ואם מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה כתב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה וכן אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לר"ה ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבין אפילו נתמעטו הדיורין שאינן רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהן אבל מי שיש לו פתח קטן לצאת בו לבדו למדרשו וכיוצא בו שאין בני הבית רגילין לצאת בו פטור:
Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 6:10
A house with many entrances requires mezuzot on each entrance even if one customarily uses only one, and rooms within a house—including a room within a room—require mezuzot on both the inner and outer doorways as well as on the house entrance itself, since all are designated for dwelling and are fixed structures.
בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבוֹא אֶלָּא בְּאַחַת מֵהֶן חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח. פֶּתַח קָטָן שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה חַיָּב בִּמְזוּזָה. חֶדֶר שֶׁבַּבַּיִת אֲפִלּוּ חֶדֶר בְּחֶדֶר חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה עַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְעַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַחִיצוֹן וְעַל שַׁעַר הַבַּיִת שֶׁכֻּלָּן עֲשׂוּיִין לְדִירָה וּקְבוּעִין:
תוספות על יומא י׳ א — ד"ה חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה
Tosafot on Yoma 10a:13
The passage discusses whether certain structures in the Temple serve as a dwelling (diera) for purposes of ritual law, distinguishing between the Chamber of the Parhedrin (which did constitute a dwelling) and the stone chamber where the priest who burned the red heifer stayed, arguing that the latter does not count as a permanent dwelling because it was used only once every several years.
חוץ מלשכת פרהדרין שבה היתה דירה - ואם תאמר ליחשוב נמי לשכת בית אבן שבה היתה דירה לכהן השורף את הפרה י"ל לא חשיב אלא לשכות שבמקדש שבנויות בקודש אבל לשכת בית אבן בהר הבית הוה א"נ כיון דלא הוה בכל שתא אלא אחת לכמה שנים לא חשיב דירה:
טור, יורה דעה רפ״ה
Tur, Yoreh De'ah 285
The Tur organizes the laws of mezuzah and their practical requirements, forming the basis for later codifiers. It is the classic halakhic doorway into the mitzvah's obligation and placement.
הלכות מזוזה מצות עשה לכתוב פרשת שמע והיה אם שמוע ולקובען על מזוזת הפתח דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וצריך ליזהר מאד בה כמו שאחז"ל כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא מפני שיש במזוזה יחודו של הקב"ה ותמיד בבואו ובצאתו יזכור יחודו של הקב"ה ויתן יראתו על פניו לבלתי יחטא וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו דכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואם אינו זהיר כה יתקצרו דמכלל הן אתה שומע לאו וכן דרשו חכמים בעון מזוזה בניו ובנותיו מתים קטנים דכתיב דם נפשות אביונים נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים וגדולה מזה שהבית נשמר על ידה כמו שדרשו בפסוק ה' שומרך וגומר מלך ב"ו מבפנים ועבדיו שומרין אותו מבחוץ ואתם ישנין על מטתכם והקב"ה שומר אתכם מבחוץ וע"כ נתינתה בטפח החיצון שיהא כל הבית לפנים הימנה ובשמירתה ומ"מ לא יהא כוונת המקיימה אלא לקיים מצות הבורא יתעלה שצונו עליה:
רש"י על מנחות ל״ג א — ד"ה אבקתא - אותו חור שבאיסקופה שציר
Rashi on Menachot 33a:3
Explains the Talmudic discussion of mezuzah placement and the qualifying doorway or dwelling. His comments help frame the physical doorway requirements for a nonstandard residential structure.
כגון פתחא דתרי בתי בי גברי ובי נשי - אדם שחולק ביתו חציו להילוך אנשים המחזרין בביתו וחציו לאשתו לעשות מלאכתה בהצנע ויש פתח בין זו לזו ופתח לכל בית לרה"ר ואמרי' לקמן (מנחות דף לד.) מזוזה דרך ימין לביאה ולא ליציאה והכא בפתח שבין זו לזו לא ידעינן הי ליחשוב ביאה והי ליחשוב יציאה אי יציאה מהאי להאי ואי מהאי להאי אלא הלך אחר חור שבסף שציר הדלת סובב בו ההוא צד שהחור בו חשיב בית ודרך ימין כשנכנסין בו נותנין מזוזה:
רבינו בחיי
The Torah commanded the mitzvah of mezuzah to be placed on the doorways of our houses so that we direct our attention to the principle that God's protection applies to Israel at all times, day and night, whenever we enter our homes.
וכדי לקבע בלב אמונה זו שהשמירה חלה בישראל ושהקב"ה שומר אותם בכל עת ובכל זמן ביום ובלילה, לכך קבעה לנו תורה מצות מזוזה להניחה על פתחי בתינו, כדי שנכוון אל העיקר הזה בכל פעם שאנו נכנסים אל הבתים...
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ו
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286
Establishes the governing laws of mezuzah, including the requirement that a dwelling be a בית דירה (residential dwelling), and discusses structures that are temporary or not ordinarily used as residences. These principles provide the practical framework for assessing a caravan or mobile home.
השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל (והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס):
קיצור שלחן ערוך י״א — ד"ה בַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְדִירָה בִּקְבִיעוּת
Kitzur Shulchan Arukh 11:14
Summarizes the practical laws of mezuzah, including the need for a qualifying dwelling and doorway. It offers a concise practical reference for the entrances of a mobile home.
בַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְדִירָה בִּקְבִיעוּת, פָּטוּר. לְפִיכָךְ סֻכַּת הֶחָג בֶּחָג, פָּטוּר (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קל"ד סָעִיף ח'). וְכֵן אוֹתָן חֲנֻיּוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּיוֹמָא דְשׁוּקָא לִימֵי מֶשֶׁךְ הַיָּרִיד וְאַחַר כָּךְ מְפָרְקִין אוֹתָן אוֹ שֶׁנִּשְׁאָרִים בְּלִי שׁוּם תַּשְׁמִישׁ, פְּטוּרִין. אֲבָל הַחֲנֻיּוֹת הַקְּבוּעוֹת בִּסְחוֹרָה, חַיָּבוֹת בִּמְזוּזָה.
A house that is not designated for permanent dwelling does not require a mezuzah, therefore the sukkah "on Sukkos" requires no mezuzah. Similarly, those stores that are constructed on the market day solely for the duration of the market, and are afterwards dismantled; or if they remain without being used [these] likewise require no mezuzah. However, stores that are permanently open for business require a mezuzah.
ערוך השולחן, יורה דעה רפ״ו — ד"ה וזה שכתב שיהיה גובה עשרה טפחים
Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 286:25
Expands the laws of mezuzah on the chapter, including the status of dwelling spaces and the significance of a fixed residential use. It is directly relevant to whether a mobile structure functioning as a permanent home has the character of a obligated dwelling.
וזה שכתב שיהיה גובה עשרה טפחים – יתבאר בסימן רפ"ז. וזה שכתב שיהיה הבית חול – כבר נתבאר. וכן במה שכתב שעשוי לדירת אדם – כבר נתבאר שחולקים עליו בזה. וזה שכתב שיהא עשוי לדירת כבוד – כבר נתבאר. וזה שכתב שיהא עשוי לדירה קבע, הכי פירושו: למעוטי כמו סוכה, שהיא דירת ארעי רק לחג הסוכות. וזה לשון רבינו הבית יוסף בסעיף י"א (שולחן ערוך יורה דעה רפו, יא): סוכת החג בחג, והבית שבספינה, והחנויות שבשווקים – פטורים. עד כאן לשונו. מפני שהם דירת ארעי (ש"ך סעיף קטן כ"א). ואפילו יושבים שם כל היום, מכל מקום כיון דבלילה אין יושבין שם – הוה ליה דירת עראי ופטורים (ט"ז סעיף קטן י). אבל חנות שבביתו הפתוח לרשות הרבים – וודאי חייבת במזוזה (שם). ודע: דהא דסוכה פטורה מן המזוזה – זהו בסוכה שרק בסוכות יושבים בה, ולא בכל השנה. אבל סוכות שלנו העשויים בחדר שדרים בה כל השנה, ובסוכות נוטלים הגג ומסככין אותה, נראה דגם בסוכות חייבת במזוזה, שהרי על כל פנים היא דירה קבועה לכל השנה כולה. וכן יראה לי הך דבית שבספינה, זהו כשעשו בית עראי בספינה. אבל בספינות שלנו שיש בהם בתים קבועים, וגם בספינות ההולכות על הנהרות שיש בכל ספינה בית קבוע וקורין לה קאיוט"א – חייבת במזוזה, שהרי היא דירה קבועה. (ודין ספינה לא ידענו מקורו. והב"ח כתב שמצא כתוב דתוספתא היא, עיין שם. וחפשתי ולא מצאתי.)
Haamek Davar on Deuteronomy 33:27
The passage interprets "dwelling place" (meonah) in Torah as connoting a fixed, permanent residence rather than merely a physical house structure, suggesting that dwelling in a place with continuity and stability constitutes such a meonah even without an actual building.
ונמצא שמעת בריאת שו״א היה הרצון שיהא מעונתו בארץ מש״ה אמר הכתוב אשר ישורון המה מעונה של אלהי קדם שגם אז עלה במחשבה שיהא אומה ישראלית ובם יהא המעונה וכינה בלשון מעונה שמשמעו דירה קבועה אבל בלא ביתו ממש אלא כמו דר בקביעות שלא בביתו .
אבני נזר, Orach Chaim ש״ב — ד"ה סימן שב
Avnei Nezer, Orach Chaim 302
A straw hut is obligated in mezuzah because it is suitable for all purposes of a dwelling, whereas anything not suitable for dwelling purposes does not qualify as a "house" obligated in mezuzah.
ואלו לענין מזוזה בית התבן חייב במזוזה. מכל מקום הא ודאי שכל שאינו ראוי לא הוה בית, ובית התבן דחייב במזוזה משום שהבית ראוי לכל הדברים.
בית יוסף, יורה דעה רפ״ו
Beit Yosef, Yoreh De'ah 286
Analyzes the Tur's laws of mezuzah and the relevant Talmudic categories of residential structures, including temporary and non-residential spaces. Its discussion helps determine whether a structure's physical mobility prevents it from being considered a dwelling.
מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגינה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב וכו' בפ"ק דיומא (יא:) תניא יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדים לדירה ובפרק הקומץ (מנחות לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים במזוזה ותירץ הרי"ף בהלכות מזוזה דל"ק דהתם כשבתים פתוחים לתוכן והרא"ש כתב שר"י תירץ דחייבים מדרבנן קאמר וכ"כ רש"י והתוספות בפרק קמא דסוכה (ח.) ובפ"ק דיומא וכתבו עוד א"נ הכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת והרמב"ם כתב כדברי הרי"ף ז"ל ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן ומ"מ נכון לחוש לדברי ר"י ורש"י:
חכמת אדם ע״א
Chokhmat Adam 71
Treats the laws of mezuzah and the conditions for a house to be obligated. Its presentation helps apply the classical distinction between a residential house and a temporary or otherwise exempt structure.
דין החשוד לדבר אין לסמוך עליו (סי' קי"ט):
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ו:י״ג
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 286:13
A dwelling space lacking four amot by four amot is exempt from mezuzah, but if it contains the equivalent area of four amot by four amot—whether its length exceeds its width, or it is round or five-cornered—it requires mezuzah.
בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב (רמב"ם שם ד"ב):
A house/room that hasn't 4 amot by 4 amot, is exempt. But if it's able to cover 4 amot by 4 amot in equivalent area, even though it's longer than wide, or is round or has five corners, it requires. (Rambam ibid. :2)
אבני נזר, Orach Chaim ר״כ — ד"ה סימן רכ
Avnei Nezer, Orach Chaim 220
The Gemara in Betzah rules that the Sages decreed a prohibition on temporary structures by comparison to permanent structures, and Tosafot in Shabbat explicitly states that the prohibition on temporary dwellings derives from a decree equating them to permanent dwellings.
דין עשיית אהל עראי. א) בביצה (דף ל"ב:) דגזרו חכמים בנין עראי אטו בנין קבע. ובתוספות שבת (דף קל"ז:) כתבו בפשיטות מש"ס הנ"ל דאיסור אהל עראי משום גזירה אטו אהל קבע.
סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשוקים פטורים:
Same passage as Tur, Yoreh De'ah 286
...וביעקב אבינו ע"ה נאמר ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, היינו שזה היה עיקר מגמתו של יעקב אבינו ע"ה, להיות בכל עניניו חוסה בצלו יתברך, ויבן לו בית שלו לעצמו, עשה לו מקדושה זו בית קבוע שלא תמוט ממנו לעולם, שזה עיקר בית ה' לחסות בו יתברך בקביעות, רק ולמקנהו, היינו לדורות הבאים עשה סוכות, הגם שלא יוכלו עוד להגיע למדרגה זו להיות להם קביעות בקדושתו יתברך, על כל פנים יעשו סוכות שיהיה כל עניני עולם הזה אצלם כדירת עראי, וכרמז הנ"ל צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, ועל רמז זה אין צריכין לישב בשמיני עצרת בסוכה רק בבית, כי כבר נקשר הקדושה בפנימיות הלב, להיות נקרא בית.
נר חנוכה מצוה להניחו בפתח הסמוך לרה"ר שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל לקיים מה שנאמר (ש"ה ז) מה יפית ומה נעמת מה יפית במזוזה ומה נעמת בנר חנוכה ונרות כב"ה משום מעלין בקדש ולא מורידין כעין ימים היוצאין:
...מה מזוזה אחת אף תפילין אחת, אמר רבי יודן אם כן למה נאמר לשמור מזוזות פתחי, שאם יהיו לו לאדם שני פתחים חייב ליתן מזוזה בזה ובזה...
דָּבָר אַחֵר, נוֹתֵן אֲנִי עֶבְרָתִי וְיִרְאָתִי עַל מִצְרַיִם, אֵין עֶבְרָה אֶלָּא זַעַם וְכוּ'. וְרָאָה אֶת הַדָּם, וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו וְכוּ'. וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם דַּם פֶּסַח מִצְרַיִם הַקַּל, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְאֵינוֹ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת, כְּתִיב וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, מְזוּזָה חֲמוּרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת הַמְּיֻחָד וְנוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְנוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית. וּמִי גָּרַם, עֲוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כה) "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה" וְגוֹ'. וְאוֹמֵר (ישעיה נט, ב) "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים" וְגוֹ'. (שמות יב כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. לְהָבִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים. כְּתִיב, לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ, הָאֲנָשִׁים אֲבָל לֹא הַנָּשִׁים.
...ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחרון. והחמיר מאד בענין הזה, כמו שחייב כרת באכילת חמץ ובעזיבת הפסח, והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באמת ובאותות ובמופתים על ידינו ועל בין עינינו, ולכתוב אותו עוד על פתחי הבתים במזוזות, ושנזכיר זה בפנינו בבקר ובערב, כמו שאמרו אמת ויציב דאורייתא, ממה שכתוב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך... והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישכחו, ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלקים, כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה, כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו, וגם בנבואה, והאמין בכל פינות התורה, מלבד שהודה שחסד הבורא גדול יותר מאד על עושי רצונו שהוציאנו מאותו עבדות לחירות... והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין לעליון בתחתונים חפץ, מלבד זה שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו...