Kiddush Levanah: Blessing the New Moon

וְתַרְוַיְיהוּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לְהוּ: הָא לְמִיהְוֵי כִּי יִתְרָא, הָא לְמִיהְוֵי כִּי נָפְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְלִיבָרֵיךְ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״! אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ כִּי חָסַר מִי מְבָרְכִינַן ״דַּיַּין הָאֱמֶת״, דִּלְבָרֵיךְ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״? וְלִיבָרְכִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ? כֵּיוָן דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, לָא מְבָרְכִינַן.

תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, לְבָנָה בִּגְבוּרָתָהּ, וְכוֹכָבִים בִּמְסִילּוֹתָם, וּמַזָּלוֹת כְּסִדְרָן, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְרֵאשִׁית״. וְאֵימַת הָוֵי? אָמַר אַבָּיֵי: כׇּל עֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא שְׁנִין, וְהָדַר מַחְזוֹר וְנָפְלָה תְּקוּפַת נִיסָן, בְּשַׁבְּתַאי בְּאוּרְתָּא דִּתְלָת נַגְהֵי אַרְבַּע.

The Sages taught: One who sees the sun in the beginning of its cycle, the moon in its might, the planets in their orbit, or the signs of the zodiac aligned in their order recites: Blessed…Author of creation. The Gemara asks: And when is it that the sun is at the beginning of its cycle? Abaye said: Every twenty-eight years when the cycle is complete and returns to its genesis, and the Nisan, vernal, equinox, when the spring days and nights are of equal length, falls within the constellation of Saturn on the night of the third and eve of the fourth day of the week, as then their arrangement returns to be as it was when the constellations were first placed in the heavens.

ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם פועלי אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש באור יקר ועטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה לפאר יוצרם על כבוד מלכותו בא"י מקדש ראשי חדשים:

ברכת הלבנה וזמנה. ובו ד סעיפים: הרואה לבנה בחדושה מברך אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם וכו': הגה ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (אגור): אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים: הגה ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש אז ממתינין עד מוצאי שבת אבל אם היא אח"כ אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים (ת"ה סי' ל"ה). אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם י"ה (מהרי"ל) ובמוצאי י"כ מקדשין אותה דאז שורין בשמחה אבל לא במוצאי תשעה באב או שאר תענית (ד"ע) ואין מקדשין אותה במוצאי שבת שחל בו י"ט (מהרי"ל הל' י"ט) ותולה עיניו ומיישר רגליו ומברך (מעומד) (טור) ואומר שלשה פעמים סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו': הגה ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג' פעמים ואומר לחבירו ג"פ שלום עליך (הג"ה החדשות) ומשיב הוי כשואל (טור) ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקים שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ה' ולכן עושין שמחות ורקודין בקדוש החדש דוגמת שמחת נשואין: (בחיי פרשת וישב וד"ע): עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל: (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד) (תשובת מהרי"ל):

Moon blessing and its time - 4 subsections. The one who sees the moon in its newness blesses "Who at Their Word created heavens, and at the breath of Their mouth all their hosts; a law and a time They gave unto them, that they would would not change their duty". Note: one should only sanctify the month at night, at the time that the moon shines and we benefit from its light (Agur). We should only bless regarding the moon on motza'ei Shabbat, when one is perfumed and one's clothes are nice. Rema: and this is specifically when motza'ei Shabbat is before the 10th of the Hebrew month, in this case we wait until motza'ei Shabbat. However, if it's after this we don't wait to motza'ei Shabbat, lest there are 2 or 3 or 4 cloudy nights and the moon is invisible, and the time to bless passes. And when we bless the moon during the week, it's good to put on nice clothes (T"H chapter 35). We don't sanctify the moon before Tisha b'Av or before Yom haDin (Maharil), and when Yom Kippur goes out we bless it, since then we exist in a joyful state - but not when Tisha b'Av goes out, or any other fast (my own opinion), and we don't sanctify it on motza'ei Shabbat which falls on Yom Tov (Maharil, laws of Yom Tov). And one fixes their eyes and straightens their legs and blesses (Standing) (Tur) and says three times: "A good sign it will be for all of Israel, Blessed is your Creator etc." Rema: and dances three times towards it, and says "Just as I dance, etc", and says "Fear and terror will fall on them, etc" (Shemot 15:16), and again backwards, "Like a stone they will be, etc" three times, and says to one's friend three times "Peace be upon you" (Hagahot haChadashot), and responding to this greeting is like saying it (Tur). And we are accustomed to say "David, King of Israel, lives and exists", since his kingdom is compared to the moon and will in the future be renewed like it. And the assembly of Israel will return and cleave to her Husband, who is the Holy Blessed One, the image of the moon who is renewed with the moon - as it is said, "A sword and a shield is God" (Tehillim 84:12), and therefore we make joys and dance in the sanctification of the month, which is an image of the joy of a wedding. (Bachya, parshat vayeishev, and my own opinion). Until when do we bless regarding it? Until the 16th day from the day of the molad, not including the 16th itself. One should not sanctify except until half of 29 days, 12 hours, and 793 chalakim from the molad (Teshuvot Maharil)

חַיָּבִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּכָל חֹדֶשׁ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא וַדַּאי לַיְלָה, שֶׁנִּרְאֵית זְרִיחָתָהּ עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע וְרָאוּי לֵהָנוֹת מֵאוֹרָהּ. אִם נִתְכַּסְּתָה בְּעָב, אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דַק וְקָלוּשׁ. וְאִם הִתְחִיל לְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְכַּסְּתָה בְּעָב, גּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה. אֲבָל אִם הוּא מְשַׁעֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לִגְמוֹר אֶת הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁתִּתְכַּסֶּה, אָסוּר לוֹ לְהַתְחִיל. אֵין לְקַדְּשָׁהּ רַק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וְלֹא תַּחַת גָּג. אַבָל אִם אֵין לוֹ מָקוֹם נָקִי אוֹ מֵחֲמַת אֹנֶס אַחֵר, יָכוֹל לְקַדְּשָׁהּ גַּם בְּתוֹךְ הַבַּיִת בְּעַד הַחַלּוֹן. מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדְשָׁהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם וּמְלֻבָּשׁ בִּבְגָדִים נָאִים. אַךְ אִם מוֹצָאֵי שַׁבָּת יִהְיֶה לְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים מִן הַמּוֹלָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְקַדְּשָׁהּ, אֵין מַמְתִּינִין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. מִצְוָה לְקַדְּשָׁהּ בַּאֲסֵפַת עַם, מִשּׁוּם דִּבְרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ. אֲבָל אַל יִתְעַכֵּב בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי מִצְוַת זְרִיזִין מַקְדִּימִין, דָּחֵי לְמִצְוֹת בְּרָב עָם (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ס' סָעִיף ז).

It is obligatory to sanctify the moon each month. It should not be sanctified until it is definitely night, which is when its light is visible on the ground, so that you can derive some use from its light. If the moon is covered by a cloud, it should not be sanctified unless the cloud is thin and scanty. If you began the berachah, and afterwards it was covered by the cloud, you should complete the berachah. But if you estimate that you will not be able to complete the berachah before it is covered, it is forbidden to begin (the berachah). The moon must be sanctified only under the heavens (open sky) and not under a roof. If, however, there is no clean place [outside] or because of another situation beyond your control [you cannot go outside]; you may sanctify it inside the house through the window. It is a mitzvah performed in its excellence to sanctify the moon on Motzai Shabbos when you are in high spirits and dressed in fine clothes. But if Motzai Shabbos will occur after ten days from the appearance of the new moon, or if it is feared that you will then be unable to sanctify it, you needn't wait until Motzai Shabbos. It is a mitzvah to sanctify the moon in the gathering of a multitude of people, since in the multitude of the people is the glory of the King. But it should not be postponed because of this, because the mitzvah to "perform precepts promptly" overrides the mitzvah of "in the multitude of people."

צריך שיעברו עליה שבעה ימים שלמים מעת המולד, כנגד כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת. ואם ענן אפילו דק עליה, לא יברך. וכל הלילה זמנה הוא, אפילו אחר חצות. וצריך לישר רגליו כתפלת י"ח. וכשיאמר "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וכו'" יראה אותה ויסתכל בה, אבל כשיתחיל לברך לא יראה בה עוד כלל.

(ג) ונהנין מאורה - דהיינו בעת שזריחתה ניכרת ע"ג קרקע. אם נתכסה הלבנה בעבים אם העב דק וקלוש שנראית הלבנה ממנו ונהנה בה מברך ואם הענן עב אינו מברך ואם התחיל לברך ואח"כ נתכסה בעבים גומר הברכה אם לא שהוא משער שתתכסה הלבנה באמצע ברכתו שאז לא יתחיל ברכתו ועיין בה"ל וה"ה אם יש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה הדין ג"כ כמו לענין עבים דאם המסך הוא דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא נהנה ממנה ויכול להכיר מן הדברים שהם ניכרים לאור הלבנה יכול לברך עליו ואם המסך הוא גס ואין נהנה מאור הלבנה אין לברך דהוי ברכה לבטלה ועיין מה שכתבנו בסוף הסימן: (ד) אין מברכין וכו' - למצוה מן המובחר הוא וכדמסיים בהג"ה וכתב בס' מגיד מישרים סימן זה יהיה בידך בחודש שתברכו ברכת הלבנה במו"ש תמצאו הצלחה וכשתתכסה ותתעלם ולא יוכלו לברך אותו החודש לא יהיה מוצלח ח"ו:

And we benefit from its light - that is, at the time that its shining is visible over the earth. If the moon is covered with clouds, if the cloud is thin and weak so that the moon is seen from within it and it's possible to benefit from the moon, bless, and if the cloud is thick, do not bless. And if one begins to bless and then the moon is covered by clouds, finish the blessing, except in the case where one estimates that the moon will be covered by cloud in the middle of one's blessing, for in this case one shouldn't begin the blessing. And see Biur Halacha, and this is the ruling of there is a screen dividing one and the moon - the ruling is this too, like clouds, that if the screen is translucent so that one benefits from the moonlight through it, and it's possible to see things in the light of the moon, one can bless over it, and if the screen is thick and one does not benefit from the moonlight, do not bless over it, for that would be a blessing in vain, and see what we write at the end of the siman. We do not bless, etc - this is the best fulfilment of the mitzvah, and when one concludes בהג"ה [?] and it's written in the Maggid Meisharim sefer that this sign should be in your hand for the month, that you should bless the blessing of the moon on motza'ei Shabbat, you will find success. And when it is covered and hidden and you are unable to bless it, that month will not be successful, God forbid.

(כ) עד שיעברו ז' - ורוב האחרונים פליגי ע"ז ולדידהו עכ"פ לאחר ג' ימים מעל"ע מעת המולד שנהנין כבר מאורה יש לברך עליה ואין להחמיץ המצוה אכן אם הג' לחודש הוא באחד מימי השבוע נכון להמתין עד מו"ש הבאה וכפי המבואר בס"ב בהג"ה וכמה אחרונים והגר"א מכללם מקילין אף באופן זה וסברי דאין כדאי להשהות המצוה בכל גווני וע"כ הנוהג כן בודאי יש לו על מי לסמוך ובפרט בימי החורף וגשם בודאי הזריז לקדש הרי זה משובח: (כא) תחת הגג - אלא תחת כיפת השמים והטעם דקידוש הלבנה הוא כקבלת פני השכינה ואין זה דרך כבוד שיהא עומד תחת הגג לפיכך יוצאין מתחת הגג לרחוב כדרך שיוצאין לקראת מלכים ומ"מ כ"ז הוא רק לכתחלה אבל מי שחושש באיזה מיחוש שלא יוכל לצאת לחוץ אי נמי שהמקום אינו נקי או ששרוי בין העכו"ם יקדש בביתו דרך חלון או פתח הפתוח נגד הלבנה:

Until 7 days pass - And the majority of the acharonim disagreed regarding this, and according to them in any case after 3 days from evening to evening from the time of the molad [i.e. 72 hours], that we already benefit from its light, it's possible to bless regarding it, and one should not leave the mitzvah to sour [i.e. delay] - if so, if the 3rd day of the month is on a Sunday, it's correct to wait until the next motza'ei Shabbat. And according to that which was explained in saif 2 in the note, and many acharonim (of whom the Gra was one) were lenient regarding this, and thought that it's inappropriate to delay the mitzvah in any case, and for this reason the person who is accustomed to behave this way has on whom to rely. Particularly in the winter when it's rainy, certainly the person who is eager to sanctify behold they are praised. Under a roof - rather, under the dome of the heavens. And the reason is that sanctification of the moon is like greeting the face of the Shechina, and this is not honourable to stand under a roof. For this reason, we exit from under the roof to the street, the way one would go to greet kings. And in any case all of this is only lechatchila, but one who has any worry that they would be unable to go outside, such as the place being unclean or living amongst non-Jews, should sanctify in their home via a window or an open door by the moon.

א"ר יוחנן עד אימתי מברכין על החדש וכו' עד ונהרדעי אמרי עד י"ו גז"ש וכתב הכלבו לכתחלה מברכין עד ז' ואם איחר מברך והולך עד י"ו ולא עוד והטעם כי החמה עומדת כנגד הלבנה בט"ו בחדש ולכך זיו הלבנה בחזקו עומד על מילואה כי חמה במערב ולבנה במזרח רב המקום ביניהם לכך מברכין עד שתתמלא פגימתה כי כל מה שתקרב הלבנה אחר חצי החדש לחמה יתכסה אורה ולכך מברכין על התוספת ולא על החסרון כי על הטובה יש לנו לברך:

כא) שם. במו"ש וכו' וסי' זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה במו"ש תמצאו הצלחה וכשתתכסה ולא יוכלו לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח. מגיד מישרים על שיר השירים. מ"א סק"ב. שמעתי שאו' בדמשק ששאלו להרח"ו טעם למה אנו מברכין ברכת הלבנה במו"ש ואמר כי הטעם הוא שאז נחרב הבית והלכה השכינה בגלות לכן אנו או' שעתידין להתחדש כמותה הרי ביום שנחרב אנו מבשרין חידוש ישראל והשכינה. מהר"י צמ"ח בפע"ח שער י"ט פ"ג: כג) שם הגה ודוקא אם ליל מו"ש הוא קודם יו"ד בחדש וכו' משמע דאם ליל מו"ש הוא ליל יו"ד אין ממתינין אבל לפי הטעם שכתב משמע דאפי' מו"ש הוא ליל י"א ממתינין דאפי' יהיה ד' לילות עננים דהיינו י"א י"ב י"ג י"ד עדיין יכולין לקדש ליל ט"ו וצ"ל דמ"ש ד' עננים ר"ל לבד ממו"ש ומ"ש קודם יו"ד בחדש ה"ק דהלילה הוא קודם יום יו"ד דהיינו שיום א' הוא יו"ד וזהו שסיים אבל אם הוא אח"כ וכו' פי' שביום השבת הוא יום יו"ד אין ממתינין עד מו"ש ולפי מ"ש סעיף ג' בהגה צריך לחשוב אם ישאר עוד ה' לילות עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מיום המולד. מ"א סק"ג. א"ר אות י"ב. ומיהו עיין במ"א סי' כ"ה סק"ב שכתב מש"ס יבמות ט"ל דכל שהויי מצוה לא משהינן אעפ"י שי"ל שיעשה אח"כ המצוה יוחר מן המובחר וכ"ה בילקוט ויקרא סוף דף קכ"ט ובמנחות ע"ב חביבה מצוה בשעתה יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל קי"ח אות י"ד דמטעם זה אין להמתין כלל עד מו"ש יעו"ש. ומטעם זה י"ל נמי דאם הגיע זמן ברכת הלבנה ואינו יכול לעשותה ברבים דאין לאחרה בשביל כך כיון דאינו אלא למצוה מן המובחר כמ"ש לעיל אות י"ג יעו"ש. וכ"כ קיצור ש"ע סי' צ"ז אות ט' כי מצות זריזין מקדימין דחי למצות ברוב עם. כט) שם בהגה. אבל לא במוצאי תשעה באב וכו' משום דאז אין שרויים בשמחה. ד"מ אות ב' אמנם הכנה"ג בהגב"י כתב דיש לברך על הלבנה במוצאי תשעה באב דשהויי מצוה לא משהינן בטעמים חלושים וכתב שכך נוהגין בירושלים ובחברון תובב"א ושכך נוהגין בקושטא יעו"ש. וכ"כ הפר"ח אלא שכתב שצריך ליזהר שלא לברך בלא מנעל. וכ"כ שבו"י ח"ב סימן י"א שנוהגין לקדשו במוצאי ט"ב כהסכמת אחרונים אלא שנוהגים לטעום מידי קודם. וכ"כ מהר"י צמח שבדמשק שאלו להרח"ו ז"ל למה או' ברכת הלבנה במוצאי ט"ב והשיב לבשר ללבנה ולישראל כי אעפ"י שנחרב הבית וגלו הרי הם עתידים להתחדש כמותה והרי ישראל והשכינה עתידין להתחדש וזהו בשורה אז וגם כי בט"ב נולד משיח עכ"ל והובא בפע"ח שער כ"ג פ"א, וכ"כ א"ר סי' תקנ"א אות מ"ו וכ"כ החיד"א במו"ב סימן ח' אות רל"ט, ש"ץ דף רל"ב ע"ב, חס"ל אות ג' קיצור ש"ע סימן קכ"ד אות י"ט. בן א"ח פרשת דברים אות כ"ח:

יש מצוה התלויה בפה ובעינים וברגלים, והיא מצות קידוש הלבנה, אמר רב יודא הרואה לבנה בחדושה אמר ברוך אתה ה' אמ"ה אשר במאמרו וכו'. כבר כתבתי לעיל שאסור להסתכל בהלבנה בשם רבינו מאיר הלוי, ויש סוד לדבר, רק רואה בה ראיה כשירצה לברך וכשמתחיל לברך אז אין מסתכל בה. ומנהג יפה אנחנו נוהגים פה ירושלים ע"ה תובב"ב לומר מזמור אחר סיום הברכה, ואומרים מזמור של י' הלל, הללו א-ל בקדשו וכו', ונכון הוא מאוד להתעורר אור הלבנה שלמעלה היא מלכות בית דוד שעליה רומזים דוד מלך ישראל חי וקיים, ואחר אנו אומרים תנא דבי ר' ישמעאל אלו לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בכל חודש דיים, אמר אביי הלכך מברכין מעומד, ואחר כך קדיש דרבנן, ומה מאד טוב ויפה הענין, כי לעתיד ילך פגם הלבנה ותהיה אור הלבנה כאור החמה ואז יתגדל ויתקדש שמיה רבא וכו' ויהיה השם שלם והכסא שלם כנודע ליודעי חן. אשר נראה בעיני שמטעם זה מתרחקים הנשים ממצוה זו אף על פי שמקיימין הרבה מצות עשה שהזמן גרמא, ולא ראינו מעולם נשים מקיימות קידוש הלבנה אף שהן נזהרות בכל התפילות, מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה דהיינו חטא חוה, ומתרחקים מפני הבושה, אף על פי שמצאו להם תיקון אחר כך שנתקנו בעגל ועל כן ניתן ראש חדש להנשים...

סא) [סעיף ד'] עד שיעברו ז' ימים עליה, כ"כ ב"י בשם הר"י גיקטיליא שע"פ הקבלה אין לברך על חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים אבל בשם הר' יונה כתב שאין מברכין ברכת הלבנה עד שיעברו עליה ג' ימים ולזה הסכים הב"ח וכתב וכן קבלנו מרבותינו שכך נהגו כל הקדמונים לקדש אותה במו"ש לאחר שעברו עליה ג' ימים יעו"ש, וכן הסכים הפר"ח וכתב וכן נהגנו אנו ורבותינו יעו"ש. וכ"כ הלבוש דאם חל מו"ש הראשון ו' ימים בחדש או אפי' ה' ורואין בו הלבנה שאורה רב ומתוק שיש לסמוך על הר' יונה ולברך עליה אפי' קודם ז' יעו"ש, והב"ד הט"ז סק"ג ומ"א ס"ק י"ג. וכתב הא"ר או' י"ד משמע שאם לא קידש במו"ש אין לקדש כלל באמצע שבוע עד שיעברו ז' ימים כמ"ש בש"ע יעו"ש וכ"מ בח"א כלל קי"ח או' י"ד. מיהו בפר"ח משמע דגם בחול יכול לקדש אחר ג' ימים וע"כ כתב המש"ז או' ג' דמי שנוהג לקדש אחר ג' ימים מעת המולד אף בחול אין לגעור בו יעו"ש.

ונראה שלזה הי' תיקון מה שישראל מונין ללבנה, והזמן נמסר לישראל למלאות ולחסר ולעבר כבירושלמי בתולה לאחר ג' שנים אין בתולי' חוזרין ונמנו ב"ד לחסר את החודש או לעבר את השנה בתולי' חוזרין, וע"כ גם זמנם הוא למעלה מסדר ומשטרי המזלות, וע"כ שייך גם בהגופים שהם תחת הזמן ענין התחדשות, ובזה יש לפרש דברי המדרש בראשית והפסיקתא א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה ולמה נבראת לבנה אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים, והיינו שכל עצמה של לבנה נבראת כדי להעלות את הזמן מתחת השמש להיות ברשות ישראל וכו' כנ"ל, ובזה יש לפרש הלשון קידוש חדשים ולא קביעות חדשים, שקדושה היא הבדלה, היינו שמבדילין את זמן החודש מהיות תחת השמים [השמש] כנ"ל:

כשיש ענן דק על הלבנה, אף שהלבנה נראית דרך הענן, מנהגינו להמתין עד שהענן ילך, אלא אם כן יש חשש שיפסיד את הברכה לאותו חודש. והאשכנזים נוהגים לברך. אך בענן עב לכולי עלמא אין מברכים. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד שכ. ושו"ת יביע אומר חלק ה' סי' כד אות ב-ז] .

לכתחלה אין לברך ברכת הלבנה אלא עד שיגיע זמן צאת הכוכבים ויחשיך באופן שתהיה הלבנה ראויה להנות מאורה. אולם בחדש שזמן הברכה הוא מצומצם ויש חשש שיפסיד הברכה לאותו חדש, אין צריך להמתין שיהיה לילה ודאי, אלא כל שהוא לאחר שקיעת החמה, וראויה הלבנה שיאותו לאורה יכול לברך. ואמנם קודם השקיעה אין לברך ברכת הלבנה. [יביע אומר חלק ה' סימן לו אות ג'. וע"ע בילקו"י שבת ה' עמ' שלה. ושם אם אפשר לברך בבין השמשות] .

מותר לברך ברכת הלבנה כשהוא עומד תחת ענפי אילן. [שם עמ' שלב] .

למעשה, נוהגים לומר את ברכת הלבנה במוצאי שבת, כדי לאומרה בשמחה ובבגדים נאים. כאשר למנהג אשכנז ומרוקו, מברכים על הלבנה במוצאי שבת שלאחר עבור שלושה ימים שלמים מעת המולד (ב"ח, משנה ברורה תכו, כ). ולמנהג ספרדים וחסידים, מברכים על הלבנה במוצאי שבת שחל אחר יום השביעי לחודש (שו"ע או"ח תכו, ד).

נהגו לכבד את הברכה ולאומרה במניין, וכשאין מניין טוב לאומרה בשלושה, אולם מצד הדין אפשר לאומרה גם ביחיד. כאשר יש חשש שאם ימתין ליום שיוכל לברך במניין ישכח בסופו של דבר לברך, עדיף שיברך ביחיד (באו"ה תכו, ב, ד"ה 'אלא').

ברכתה קודם צאת הכוכבים – אין לקדש את הלבנה קודם צאת הכוכבים אלא רק לאחר צאתם שאז הלבנה זורחת ונהנין מאורה, ולא שצריך ליהנות מאורה אלא שתאיר היטב. ויכול לברך כל עוד זריחתה ניכרת על הקרקע. עננים – אם יש עננים שמכסים את הלבנה – לא יברך, ואפילו אם הענן הוא דק ביותר. תפילת ערבית וברכת הלבנה – תפילת ערבית קודמת לברכת הלבנה כי תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם.

הקורא את המגילה ונודע לו שזרחה הלבנה, וחושש שאם ימתין מלברך עליה עד שיסיים קריאת המגילה, תתכסה הלבנה בעבים, יפסיק באמצע קריאת המגילה ויברך ברכת הלבנה, ולאחר מכן ימשיך קריאת המגילה ממקום שפסק, ולא יפסיק אלא לברכה עצמה. [כ"כ בשו"ת נודע ביהודה קמא סי' מא] . וברור דמכל שכן לפני מקרא מגילה אם רואה את הלבנה מקדים ומברך פן תתכסה בעבים אחר כך. [דלא כהגרש"ק בקנאת סופרים שאף אם נדחית ברכת הלבנה לגמרי מגילה קודמת. ע"ש. ואין דבריו מוכרחים. וע' בשו"ת אמרי נועם ח"א חאו"ח סי' לא] .

כשחל לילה אחרון בשבת מי שלא ברך "ברכת הלבנה" והגיע לילה אחרון שאפשר לברך בו את הלבנה והוא ליל שבת או ליל יום טוב – יקרא את נוסח "ברכת הלבנה" מתוך הגמרא ויכוון לשם מצות תלמוד תורה. [הערה 128] אחרונים, מאמר מרדכי, הלכות לימות החול (פרק כ"ז סעי' י"א) ודלא כהכה"ח סי' תכ"ו ס"ק ל"ב בשם הב"ח.

ויש חולקים ואומרים שאין לחוש לכך, ושכן פשט המנהג לקדש אף מבעוד יום, ולכן לכתחילה נכון להמתין מלקדש עד לאחר שעברו עשרים דקות מהשקיעה, ובפרט במקומות אלו שאפשר לחשוש לדברי האחרונים ולהמתין עד הלילה, שנכון לעשות כן. ומכל מקום בשעת הצורך הרוצה לסמוך על המקילים, ולקדש על הכוס מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקודש יש לו על מה שיסמוך. שכן הוא מעיקר הדין, וגם המנהג כן. ובפרט בארצות אירופה וכדומה, שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, וגם זה גורם הפרעה לסדר לימוד הלילה בספר קריאי מועד, כפי שנוהגים על פי הזוהר הקדוש והאר"י ז"ל, שיש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום.

The issue of Sabbath observance aboard a space ship is a novel extension of the much older question of Sabbath observance in the polar regions and adjacent areas in which daylight and darkness extend for months at a time rather than alternating in periods of approximately twenty-four hours. Determination of the prescribed time for morning, afternoon and evening prayers as well as for other time-bound mizvot presents the identical problem.