רמב"ן
Ramban on Leviticus 26:7
Q — The brachot in Bechukotai (rain, security, fertility, peace) sound like the brachot of Mishpatim ('וברך את לחמך ואת מימיך, כי אני ה' רופאך'). Are they the same thing repeated?
A — Ramban: they aren't. Those earlier brachot are individual-level — for the יחיד עובד ה' — and are 'נסים נסתרים' that look natural and could happen to a rasha too. Our parsha's brachot are national-scale — promised 'בהיות כל עמנו כלם צדיקים' — and that's why every brachah is keyed to הארץ: 'ונתנה הארץ,' 'לבטח בארצכם,' 'שלום בארץ,' 'לא תעבור בארצכם.' A whole nation continuously receiving rain at the right time, security, victory over enemies, and freedom from disease cannot be explained naturally — these nisim nistarim become publicly known precisely through their national constancy ('וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך'). And — Ramban's stunning addition — when the nation is righteous, the individual within it receives more bracha than he would alone: 'לא בכללם, ולא ביחיד מהם.' The supposedly-collective reward overflows back to each.
אבל אלו הברכות שבפרשה הזאת הן כלליות בעם, והן בהיות כל עמנו כלם צדיקים, ולכך יזכיר תמיד בכאן הארץ: 'ונתנה הארץ', 'לבטח בארצכם', 'שלום בארץ', 'מן הארץ', 'לא תעבור בארצכם'... ואף על פי שהם נסים נסתרים, שעולם כמנהגו נוהג עמהם, אבל הם מתפרסמים מצד היותם תמיד לעולם בכל הארץ... והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים, לא יתנהג ענינם בטבע כלל, לא בגופם, ולא בארצם, לא בכללם, ולא ביחיד מהם, כי יברך השם לחמם ומימם, ויסיר מחלה מקרבם.