משך חכמה
משך חכמה, וזאת הברכה י״ג
Meshekh Chokhmah, Vezot Haberakha:13
Q — How is the tension resolved between "כפה עליהם הר כגיגית" (a forced acceptance, leaving a "מודעא רבה לאורייתא") and "קימו וקבלו היהודים" — a renewed acceptance in the days of Achashverosh?
A — At Sinai, Israel reached the highest hashagah and SAW Torah as the necessary basis of existence — but their claim was that they could only sustain such acceptance in that revealed state ("מימינו" = right hand = open nissim); when divine governance is hidden in nature ("ידי יסדה ארץ" = left hand = הסתר), the original commitment could be disclaimed. In Esther's days, with hashgachah hidden and Israel enslaved to Achashverosh, yet they gave their very lives — THAT became קבלה שלמה. Hence "אף חובב עמים" — when Hashem favors the nations and Israel suffer, yet "ישא מדברותיך," THEN Torah becomes "מורשה קהילת יעקב," eternal inheritance against which no modaa works.
'כפה עליהם הר כגיגית' פירשו הקדמונים דהוא שהשכילו תכלית ההשגה העליונה... וענין המודעא הוא דאמרו כשאנחנו בהשגה העליונה אז היינו יכולים לקיים, אבל כשההנהגה האלקית מסתתרת בטבע, אז אין אנו יכולים להתנהג על פי התורה. אמנם בימי אסתר שההשגחה היתה מסתתרת... ובכל זאת מסרו נפשם — הוי קבלה שלמה.