Modern Ovens and Stoves in Shabbat Cooking

שְׁמַע מִינָּה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ מוּתָּר! שָׁאנֵי הָכָא דְּקַטְמַהּ. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?! הוּבְעֲרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּהוּבְעֲרָה הָדְרָא לָהּ לְמִילְּתָא קַמַּיְיתָא, קָמַשְׁמַע לַן.

Conclude from this halakha that even when it is food that shrivels and improves by remaining on the fire, it is nevertheless permitted to leave it. The food is already completely cooked and there is no concern lest one come to stoke the coals and ignite the fire. Rabbi Oshaya did not distinguish between different types of foods in permitting this. The Gemara rejects this conclusion: Here, it is different because he covered the coals in the stove with ashes, and that is the reason that he is permitted to leave food on the stove. The Gemara asks: If so, what purpose was there to say this halakha? Is it to teach that if the coals are covered with ashes, there is no room for concern? That is obvious. The Gemara answers: The case where he covered it with ashes and it reignited on Shabbat was necessary and required additional articulation. Lest you say that since it reignited, it returns to its original status and is prohibited, therefore it taught us that this is not the case.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכִירָה שֶׁהֶבְלָהּ מֻעָט. אֲבָל הַתַּנּוּר אַף עַל פִּי שֶׁגָּרַף הָאֵשׁ אוֹ כִּסָּה בְּאֵפֶר אוֹ שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ אוֹ בִגְבָבָא אֵין מַשְׁהִין בְּתוֹכוֹ וְלֹא עַל גַּבָּיו וְלֹא סוֹמְכִין לוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא בָּשֵׁל כָּל צָרְכּוֹ אוֹ שֶׁבָּשֵׁל כָּל צָרְכּוֹ וּמִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. הוֹאִיל וְהֶבְלוֹ חַם בְּיוֹתֵר אֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַחְתֶּה בְּזוֹ הָאֵשׁ הַמְּעוּטָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵשׁ קַשׁ וּגְבָבָא אוֹ מְכֻסָּה:

When does the above apply? With regard to a range whose heat is minimal. With regard to an oven, in contrast, even if one removed the coals, covered them with ash, or used straw or stubble as fuel, we are not allowed to leave food in it or on it. Similarly, one should not put food close to it. [This applies to] food that was not cooked to completion or was completely cooked, but will benefit from continued cooking. Since [an oven] is very hot, a person will not divert his attention [from the fire]. Hence, we suspect that he will stir the small fire that remains, even if it is straw or stubble, or even if it is covered.

מַנִּיחִין קְדֵרָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ אוֹ בָּשָׂר בַּתַּנּוּר אוֹ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים וְהֵן מִתְבַּשְּׁלִים וְהוֹלְכִין כָּל הַשַּׁבָּת וְאוֹכְלִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת. וְיֵשׁ בְּדָבָר זֶה דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים בְּשַׁבָּת:

A pot may be placed over a fire, or meat may be placed in an oven or over coals [on Friday], so that they continue to cook throughout the Sabbath [with the intent] that they be eaten on the Sabbath. With regard to this matter, however, there are certain restrictions that were enacted lest one stir the coals on the Sabbath.

והנה התנורים שלנו, פסק רבינו הרמ"א בסעיף א' דדינם ככירה, מטעם שהם גדולים הרבה ופתחן מן הצד והרוח יוצא. ויש מי שמפקפק בזה, (תפארת שמואל בשם מהרש"ל ע"ש) ואנו אין לנו אלא דברי רבינו הרמ"א וכן כתב הכלבו ועוד ראשונים, והחוש מעיד כן, ואיך נדמהו לתנור שבזמן הגמרא שהחזיק רק קדרה אחת והוא צר מלמעלה, ובהעמדת הקדרה על פי התנור הסתום מכל הצדדים שלטה חוזק האש בכל הקדרה סביב סביב, ואיזה דמיון הוא לתנורים שלנו, ודיו שנדיננו ככירה. וכן הפליטע"ס שלנו - וודאי הם ככירה, שהקדרות עומדים מלמעלה ונעשה לכמה קדרות, והוא שוה מלמעלה ומלמטה, וזהו ממש ככירה ולא כתנור. והקאכלא"ך שלנו, והיינו שעושים חלל בדופני התנור עם דלת קטנה של ברזל - זהו ממש סמיכה שנתבאר, וכן על התנור - הוה גם כן סמיכה, וכן לפני התנור, וקורין קאמינא"ק והוא לפני פה התנור, ויש קורין לה יאמק"א - וזהו גם כן כסמיכה.

דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת. ובו ה סעיפים: כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופ' (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מותר לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום: הגה כ"ז שהיד סולדת בו [הגהות מרדכי] וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור [והתנורים שלנו דינם ככירה] [ר"ן ר"פ כירה וכל בו וכן משמע מפירש"י] ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה [הגהות אשירי] ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה [הגהות מרדכי] ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור [ב"י וע"ל ריש סי' רכ"ז] וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: הגה או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י) אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה. וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת יש להסירו משם ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. (מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'):

The Laws of Kirah and a Tanur, placing pots on them on Erev Shabbos. Containing 5 paragraphs: A Kirah is one which is constructed in the shape of a (large) kettle. Pots are placed on top of it, where it has its mouth, and there is room for placing two pots. If this Kirah was fired by means of Gefes [olive waste], or with wood, one may not place food on it to cook in the evening (on Erev Shabbos) with the intention of leaving it there (until after Shabbos arrives) – unless the food has already been fully cooked and is shrinking (i.e., continually getting bigger and smaller as a result from the cooking) to its detriment, in which case it need not be feared that the coals in the stove will be stirred. It is also permitted to place the pot on the stove if the food is raw, i.e. it has not been cooked at all. Since it is raw, one will not pay attention to it until the next morning, as it is can finish cook during the night without stoking the coals. However, if the food is cooked a little bit, or even if it is fully cooked but shrinking through cooking will benefit it, we are concerned that the coals might be stoked. Therefore, leaving it on the stove is forbidden unless the stove is raked, in other words, all the coals are removed from it or are covered with ashes, in other words the coals are covered with ashes to lessen the heat’s intensity. If a raw piece (of meat) is put into the pot, it is permitted just as if it would consist entirely of raw (meat), since now he will not pay attention to the entire pot. But even if the coals were not raked (meaning the coals were taken out of the oven) or covered with ashes (meaning the coals were covered with ashes) it is permitted to place a pot next to it, on the outside. If it was fired with straw or stubble, it is permitted to allow a pot to stay on it even if it was not Gerufa (raked from the stove) or Ketuma (the coals are covered with ashes). RAMA: If two Kirah stoves are joined one beside the other, with an earthenware partition between them: if one is Gerufa or Ketuma and the second is not Gerufa or Ketuma, it is permitted to allow a pot to stay on the one which is Gerufa or Ketuma, even though the one which is not Gerufa or Ketuma will add to its heat. However, as for a Tanur stove even if it was fueled by straw or stubble, it is forbidden to place (a pot) even adjacent to it – even if it is Garuf ve’katum RAMA as long as it is Yad soledes bo. (Haga'ot Mordechai) It goes without saying that it is forbidden to let a pot stay within it or on it. As for a Kupach-stove which has room for placing one pot on it, where it was fueled by straw or stubble, it has the status of a Kirah; where it was fueled by Gefes or wood, it has the status of a Tanur. (Our types of ovens have the status of a Kirah) (R"an). And if he forgot and left it (on the stove) if it is a Tavshil that is cooked all the way it is permitted even if it is food that improves as it condenses (called 'Mitztamech v'Yafeh Lo'). But if it is a dish that is beginning to cook and is not cooked all the way it is forbidden until Motzei Shabbos. Where one deliberately leaves a pot of food, it is forbidden in both cases RAMA: until a time period has elapsed (after Shabbos) during which the cooking done on Shabbos could be done (after Shabbos) (Ha'agahot Ashiri and Rambam). But if a Non-Jew puts it back on on Shabbos the law is the same as one who forgot and left it on (Ha'agahot Ashiri). And if a Jew puts it back on the law is the same as one who intentionally left it on. (Ha'agahot Mordechai). And if the food condensed through more cooking to its detriment it is permitted because he receives no benefit from the forbidden thing. (Beis Yosef, and see the beginning of Siman 237) There are those who say that where it has already been cooked to the degree of Ma’achal ben Derusa’i (i.e. the name of a thief who ate his food semi-cooked) or it is completely cooked and further cooking will improve it, it is permitted to leave it on a Kirah. RAMA: or even on a Tanur (HaMagid; Ha'agahot Mordechai; the beginning of the paragraph Kirah in the Beis Yosef) even one fired with Gefes (olive waste) or wood, and even if it was not Gerufa or Ketuma. In this opinion, Garuf ve’katum and firing with straw and stubble were mentioned only when the cooking process has begun but has not reached the stage of Ma’achal ben Derusa’i; or, where one has removed the pot from the stove and desires to return it on Shabbos. Where one forgets and leaves a pot of food, which has begun to cook, but has not reached the stage of Ma’achal ben Derusa’i , it is forbidden to eat it. It goes without saying where one intentionally leaves it there that it is forbidden to eat. RAMA: The people’s custom is to be lenient and follow this last opinion

אָסוּר לִתֵּן פְּרִי אוֹ מַיִם עַל הַתַּנּוּר לְאַחַר שֶׁהֻסַּק, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר שֶׁיַּרְתִּיחַ הַמַּיִם וְשֶׁיִּצָלֶה הַפְּרִי. וַאֲפִלּוּ אֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְחַמֵּם אוֹתָם קְצָת, מִכָּל מָקוֹם אִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ אוֹ יִצָּלוּ, אָסוּר לְחַמְּמָן שָׁם. וְכֵן פַּשְׁטִידָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֻׁמָּן אֵין לְהַעֲמִידָהּ נֶגֶד הַמְּדוּרָה אוֹ עַל הַתַּנּוּר בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לְהַרְתִּיחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְחַמְּמָהּ. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ אֶלָּא יִתְחַמְּמוּ קְצָת שָׁם, מֻתָּר לִתְּנָם, וַאֲפִלּוּ נִקְרַשׁ הַשֻּׁמָּן אוֹ הַמַּיִם מֵחֲמַת הַקֹּר. אֲבָל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁהִטְמִינוּ בּוֹ, אָסוּר לָתֵת שׁוּם דָּבָר צוֹנֵן שֶׁיִּתְחַמֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחַ שָׁם. וּלְצֹרֶךְ קְצָת חוֹלֶה, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (עַיֵן נִשְׁמַת אָדָם) (רנ"ג רנ"ט שי"ח ש"כ). וּקְצָת נוֹהֲגִין לְהַחֲזִיר בַּשַׁבָּת הַמַּאֲכָלִים לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁהִטְמִינוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֵם עֲדַיִן חַמִּים. אַךְ אִם נִצְטַנְּנוּ לְגַמְרֵי, אוֹסְרִים. וּבַעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר בְּכָל עִנְיָן.

It is forbidden to place fruit or water on a hot stove because the water might boil and the fruit might bake. Even if your intention is only to warm them a little, nevertheless, if on this place it is possible that they will boil or bake, it is forbidden to warm them there. Likewise, pudding (kugel) containing fat should not be placed near a fire or on an oven in a place where it may boil, even if you intend only to warm it. But in a place where it cannot be cooked but only warmed somewhat, you are permitted to place it, even if the fat is congealed or the water is frozen. But in an oven in which food is kept warm, it is forbidden to put anything cold for the purpose of warming, even if it cannot boil there. If it is needed for one who is slightly ill, a halachic authority should be consulted. There are some who are accustomed to replace foods into the oven on Shabbos where they had been kept warm, since they are still warm. But if they cooled off completely, it is forbidden to do so. A spiritually sensitive person should be stringent in all such cases.

כתיב: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך, ויום השביעי שבת לד' אלקיך, לא תעשה כל מלאכה". כלומר שששת ימים תעשה מלאכתך בידיך, ויום השביעי לא תעשה בידיך. אבל אם בידיו עשה המלאכה קודם השבת והמלאכה נגמרה מאליה בשבת - מותר, (ירושלמי פרק א' הלכה ה') כגון שנותן פת לתנור מבעוד יום או בשר בקדירה לבשל, וגמר האפייה והבישול עד שיהא ראוי לאכול צריך לזה ג' שעות, ונמצא שהגמר יהיה בשבת - מכל מקום מותר, כיון שמעצמה נעשית והוא אינו עושה כלום. (וזהו פלוגתא דבית שמאי ובית הלל בפרק קמא בהרבה דינים, דלבית שמאי צריך שתתבשל מבעוד יום, ובית הלל מתירין, והלכה כבית הלל)

תנור וכירים - התנורים האמורים כאן היו כלי חרס מיטלטלים, כעין קדירות גדולות בלא שוליים, היו מחברים אותם לקרקע בטיט ומכסים את קירותיהם בטיט, כיסוי זה נקרא טפילה. אך חיבור התנור בקרקע היה רק דרך עראי, משום כך הזכיר כלים אלה ביחוד, ללמדנו שחיבורם העראי לקרקע לא הוציא אותם מכלל כלים מטלטלים, אלא דינם כדין כלי חרס והרי הם מקבלים טומאא.

דבר מוסכם מכל הפוסקים דחשש ריח אינו אלא בצלי על השפוד כשצולין האיסור סמוך להיתר והשפודין לא רחוקין זה מזה והתנור קטן בזה יש מחלוקת אבל כשצלו או בשלו בקדרה זה לעצמו וזה לעצמו אפילו הקדרות אינן מכוסות למעלה ואפילו בתנור קטן ופיו סתום מותר כן פסק רבינו בסעיף ב' וכתב על זה רבינו הרמ"א דדווקא שהתנור פתוח קצת אבל אם הוא סתום מכל הצדדים כדרך שמטמינים החמין לצורך שבת אסור ואפילו בדיעבד יש מחמירין ואוסרין אם האיסור וההיתר מגולה ובמקום הפ"מ יש להקל עכ"ל ביאור דבריו דאמת הוא דגם בפיו סתום מותר אך בתנאי שלא תהא סתימה כסתימת חמין לשבת שסותמין כל סדק קטן וגדול אלא היא סתומה ומ"מ יש נקבים קטנים מן הצד דאז מותר אפילו לכתחלה גם כשאין הקדרה מכוסה למעלה אבל בלא זה צריך כיסוי להקדרה ולכן יש ליזהר בשבת כשמטמינים הצאלינ"ט ושורקין פי התנור וגם ארובת העשן סתומה אם מעמידים בתנור חלב או מאכלי חמאה צריך לכסות אותם או לכסות פיות הקדרות של בשר [ומיהי בדיעבד אין לאסור ובפרט לכבוד שבת או בהפ"מ ועש"ך סקי"ח] וכשהמעלה עשן פתוח פשיטא דמותר אף לכתחלה:

וְלָמָה אָסְרוּ בְּתַנּוּר הַגָּרוּף? מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹרֵף אֵינוֹ גוֹרֵף אֶלָּא רֹב הָאֵשׁ (ו)עַצְמָהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לִגְרוֹף כָּל הָאֵשׁ עַד שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר נִיצוֹץ אֶחָד, וּמִפְּנֵי שֶׁהַבְלוֹ חַם בְּיוֹתֵר — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה לְהַבְעִיר הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת בַּתַּנּוּר. וְאִם נִתְקָרֵר הַבְלוֹ עַד שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם — מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת שָׁם בְּתוֹכוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַשְׁהוֹת עַל גַּבָּיו אוֹ לִסְמוֹךְ חוּצָה לוֹ אִם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁמַּשְׁהֶה, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת שָׁם. (אֲבָל בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר מַמָּשׁ אוֹ בְּתוֹךְ הַכִּירָה — אָסוּר לִתֵּן שָׁם בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּרוּפִים וּקְטוּמִים וְגַם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶם כְּלָל), כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

תבשיל שהיה בתוך תנור אפיה חם, והוציאו אותו כדי ליקח ממנו מאכלים, אסור להחזירו לתוכו מפני שני טעמים: הראשון, שהואיל ואין דבר שימעט את חומו של התנור, יש חשש שהמחזיר את התבשיל לתוכו ישכח את השבת ויבוא להגביר את החום. השני, שפעולה זו נראית כבישול. אבל אם יניחו בתוך התנור קופסא בעלת ארבע דפנות, יהיה מותר להחזיר את התבשיל, משום שבאופן זה אין לחשוש שיגבירו את החום, וגם החזרת התבשיל אינה נראית כבישול, שאין דרך לבשל בקופסא שכזו. ונראה שאפשר להקל גם על ידי הנחת תבנית או צלחת הפוכה על קרקעית התנור שעליה יחזירו את התבשיל, או שיכסו את הכפתורים של התנור.

If a pot containing food was in a hot oven, and the pot was removed from the oven so that food could be removed from it, it may not be returned to the oven. There are two reasons for this. First, since there is nothing reducing the temperature of the oven, there is a concern that when one returns food to the oven, he will forget that it is Shabbat, and turn up the temperature. Second, this action resembles cooking. One possible solution to both these problems is to place the food within a four-sided metal box inside the oven. In such a situation we are not worried that one will raise the oven’s temperature, nor does it resemble cooking when he returns the food to it, since normally people do not cook food in a box. It would seem that one may also be lenient if one puts a pan or overturned plate on the bottom of the oven, and then inserts the food. Additionally, one should cover the oven knobs.

יש לתנורי הגעז שכיסה בפח מתכות דין כירה קטומה

על התנור החשמלי אין׳ בה סרך איסור של תורה אלא איסור מדרבנן כמו באחד שנתן את המים ואחד נותן את האור שפטור אבל אסור, אבל יש לדון שהעמדת קדירה ע״ג התנור החשמלי בשבת, כיון שבודאי ידלק אח״כ מעצמו, מבלי שיהא צורך בפעולה —

כירה או תנור כ׳׳ז ארר שני תשי״א. ■ מע״ב ירירי הרב ר' בנימין זאב צוקער שליט״א מתלמירי הכולל רספרינג וואלי. בד ב ר תנורי הגעז שבמרינתנו בכסוי פח של מתכות שהעולם נוהגין היתר להשהות שנסתפקת אם יש להן רין כירה או תנור. הנה

שאלה: באיזה צורה אפשר לחמם אוכל יבש בתוך תנור חשמלי בשבת, ויהא הדבר מותר לעשות כן אף לכתחילה [שאלה משיבה]? תשובה: שיקנו פלטות, ולא יעשו כן.

המראה מקומות, וז״ל שם. טלטול תנור בשבת. בענין מה שנכתב שתנור הוא כלי שמלאכתו לאיסו^ אמר לי תלמיר חכם שתנור חמום אינו כלי שמלאכת לאיסור, שהרי מותר להתחמם בשבת אלא כלי שמלאכתו על ידי איסור, לכן היה צריך להיות מותר לטלטלו