Timing of the Asher Yatzar Blessing

הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: ״הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, תְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹנִי וְאָבֹא אֲלֵיכֶם״. אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דִּלְמָא שָׁבְקִי לֵיהּ וְאָזְלִי. אֶלָּא לֵימָא: ״שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי, עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי, סִמְכוּנִי סִמְכוּנִי, הַמְתִּינוּ לִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם״. כִּי נָפֵיק, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ ... אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחׇכְמָה, וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלָלִים חֲלָלִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ״. מַאי חָתֵים? אָמַר רַב: ״רוֹפֵא חוֹלִים״. אָמַר שְׁמוּאֵל: קָא שַׁוִּינְהוּ אַבָּא לְכוּלֵּי עָלְמָא קְצִירֵי. אֶלָּא: ״רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר״. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: ״מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת״. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ נֵמְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ — ״רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת״.

One who enters a bathroom says to the angels who accompany him at all times: Be honored, honorable holy ones, servants of the One on High, give honor to the God of Israel, leave me until I enter and do my will and come back to you. Abaye said: A person should not say this, lest they abandon him and go. Rather he should say: Guard me, guard me, help me, help me, support me, support me, wait for me, wait for me until I enter and come out, as this is the way of man. Upon exiting, one says: Blessed…Who formed man in wisdom, and created in him many orifices and cavities. It is revealed and known before the throne of Your glory that were one of them to be ruptured or blocked, it would be impossible to survive and stand before You. The Gemara asks: With what should one conclude this blessing? Rav said: One should conclude: Blessed…Healer of the sick. Shmuel said: Abba, Rav, has rendered everyone sick. Rather, one should say: Healer of all flesh. Rav Sheshet said: One should conclude: Who performs wondrous deeds. Rav Pappa said: Therefore, let us say them both: Healer of all flesh, Who performs wondrous deeds.

וכל היום כשעושה צרכיו י"א שלקטנים מברך אשר יצר ולגדולים ענט"י וי"א שבין לגדולים בין לקטנים מברך ענט"י ואשר יצר דכיון שצריך לומר אשר יצר שהוא דבר של קדושה צריך לברך ענט"י וכ"ש אם רוצה ללמוד אחר גדולים שצ"ל ענט"י וא"א הרא"ש זצ"ל לא היה מברך אף לגדולים רק אשר יצר אף כשהיה רוצה ללמוד אם לא כשעושה צרכיו וקנח או הטיל מים ושפשף והיה מתפלל אחריו מיד אז היה מברך ענט"י וז"ל שכתב בתשובת שאלה אם עשה צרכיו וקנח או קטנים ושפשף ורוצה להתפלל יטול ידיו ויברך ענט"י אבל כל היום כשעושה צרכיו או מטיל מים אף אם רוצה ללמוד אין לו לברך על נטילת ידים כי אם אשר יצר:

דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים. ובו ד סעיפים: כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד: הגה היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים: (סמ"ג סי' כ"ז מ"ט): הטיל מים ולא שפשף אע"פ שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון:

The Laws of Reciting the Blessing of "Asher Yatzar" Throughout the Day After One Urinates. Containing 4 Se'ifim: Throughout the day, when one relieves themselves, whether urination or defecation, they should recite the "Asher Yatzar" blessing, but not "Al Netilat Yadayim" even if one wants to learn or pray immediately after. Rema: If one's hands were dirty because he wiped with them, even in such a case, one should not recite the blessing "Al Netilat Yadayim" (Sefer Mitzvot Ha-Gadol - siman 27, mitzvah 9) If one urinated and did not brush off [any drops of urine with his hands] - even though he must recite Asher Yatzar, washing his hands is only necessary for [the sake of] cleanliness/hygiene or because of the notion of "Hikkon" (Amos 4:12) (i.e. preparation for the proper davening mindset).

כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך: כל היום כשעושה צרכיו, בין לקטנים בין לגדולים – מברך "אשר יצר" ולא "על נטילת ידים", אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד. היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן – אפילו הכי אינו מברך "על נטילת ידים". עד כאן לשונם. ביאור דבריהם דתרתי קא משמע לן: דהנה בברכת "אשר יצר" קא משמע לן דלא אמרינן, דהיא רק בשחרית בלבד כמו כל ברכת השחר, שהרי אין בה מפורש ענין עשיית הצרכים וכמו שכתבתי בריש סימן הקודם לזה – קא משמע לן דאינו כן, דבכל פעם שעושה צרכיו חייב לברך "אשר יצר". וגם לאפוקי מדעת אחד מהקדמונים, שהביא הסמ"ג במצות עשה כ"ז, שעל קטנים אין לברך כלל לזה – קא משמע לן דגם לקטנים חייב לברך. כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ג: הטיל מים, והסיח דעתו מלהטיל מים, ואחר כך נמלך והטיל מים פעם אחרת – צריך לברך שתי פעמים "אשר יצר". עד כאן לשונו, וטעמו: שהרי כבר נתחייב בראשונה. ואין זה דומה לסעודה שאפילו הסיח דעתו מלאכול, וחזר ואכל, דאין מברך אלא פעם אחת. דהתם ברצונו תלוי, מה שאין כן בצרכיו. ויותר דומה זה לתפילה, שאם שכח מלהתפלל – מתפלל תפילה שניה שתי פעמים (ט"ז סעיף קטן ב). אבל רבים וגדולים דחו פסק זה מהלכה, ופסקו שאין לברך רק פעם אחת, וכן המנהג הפשוט (ב"ח, ושל"ה, ומגן אברהם, והגר"א, ושאגת אריה). ויותר מזה: דאם שכח מלברך "אשר יצר" ונזכר, ובעת מעשה נתאוה לו לנקבים – אין לו לברך, אלא יעשה צרכיו ויברך אחר כך ברכה אחת על שתיהן (שערי תשובה). ומי שנוטל סם לשלשול ועשה צרכיו, אף על פי שיודע שבאיזה משך יצטרך עוד לצרכיו, מכל מקום יברך בכל פעם. אך אם נראה לו שתיכף ומיד יצטרך – ימתין בהברכה עד גמר הנקיות. ודבר זה תלוי בהבנת הלב (עיין שערי תשובה).

Our teachers, the compilers of the Shulchan Aruch wrote as follows: “throughout the day, when one uses the restroom, whether for number one or number two, he is to recite the blessing of “Asher Yatzar” alone, without reciting the blessing upon washing hands, even if his hands got dirty, and he wishes to study or pray right away”. Now what they are implying are two things - A. The blessing of “Asher Yatzar” is not to be recited only once a day, in the morning, like the rest of the morning blessings, even though there is no mention of relieving oneself in the blessing - but rather every time one uses the restroom, the blessing must be recited. This also comes to rule out the opinion of one of the early commentators, who is of the opinion that one is not required to recite the blessing after number one. The Beit Yosef writes, that if one finished relieving himself, and then [before he got a chance to recite Asher Yatzar], he needed to relieve himself a second time - he must, in that case, recite the blessing twice. Now this is unlike a situation where one decided to stop eating, and then changed his mind, and decided to continue eating, which in such a case he would be required to recite a blessing once, being that unlike the case of relieving oneself, one can always decide to continue and eat more, however in the case of one who relieved himself a second time before he got a chance to recite a blessing after the first time, that case would be more similar to one who missed a prayer, which in that case he would need to recite a second prayer after the next time he prays. However there are many great scholars who do not accept this ruling, and that is the common practice. And furthermore, if one did not get a chance to recite the blessing after relieving oneself before he felt an urge to relieve himself again, he should not recite the blessing until he relieves himself for the second time.

כָּל הַיּוֹם כְּשֶׁעוֹשֶׂה צְרָכָיו בֵּין קְטַנִּים בֵּין גְּדוֹלִים — מְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר", אֲבָל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם", אֲפִלּוּ הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת שֶׁשִּׁפְשֵׁף בָּהֶם אוֹ קִנַּח בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ רוֹצֶה לִלְמֹד אוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד. מִי שֶׁהֵטִיל מַיִם וְשָׁכַח לְבָרֵךְ "אֲשֶׁר יָצַר", אַף־עַל־פִּי שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּהָטִיל עוֹד מַיִם וְאַחַר־כָּךְ נִמְלַךְ וְהֵטִיל עוֹד מַיִם, אֲפִלּוּ הָכֵי — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים "אֲשֶׁר יָצַר", אֶלָּא מְבָרֵךְ פַּעַם אַחַת, וְעוֹלֶה לוֹ אַף לְמַה שֶּׁהֵטִיל בַּתְּחִלָּה.

(א) מברך וכו' - ואפילו אם נמשך זמן גדול אחר עשיית הצרכים אפ"ה חייב לברך. ואם לא בירך אשר יצר עד שרוצה להטיל מים שנית דעת הפמ"ג דמקודם שיטיל יברך אשר יצר על ההטלה הראשונה אבל בש"ת הסכים בשם כמה אחרונים דאם נזכר לאחר שהתחיל לו תאוה שוב לא יברך עי"ש: (ו) ב' פעמים - כדמצינו לענין תפלה שאם טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים. אבל הרבה מהאחרונים חולקין על פסק זה וסוברין דשאני תפלה שהיא במקום קרבן ושייך בו תשלומין משא"כ באשר יצר שהיא ברכת הודאה יוצא בהודאה אחת על הרבה פעמים כמי שאכל שתי פעמים והסיח דעתו בינתים שמברך בהמ"ז אחת על שתיהן. ויש להקל בספק ברכות. ולכתחילה נכון ליזהר לברך תיכף אשר יצר אחר הטלת מים דשמא יצטרך עוד אח"כ להטיל מים וה"ה בגדולים:

They recite etc. - Even if a long time passed after relieving themselves, they still need to recite the blessing. If one did not recite Asher Yatzar before needing to urinate again - the opinion of the Pri Megadim is that before urinating, one should recite the Asher Yatzar blessing for the first urination. But Shaarei Teshuva agrees with several Achronim that if one remembered after he started to feel an urge [to relieve himself], he should not recite the blessing. See there further. Twice - Like we find regarding prayers - that if one erred and didn't daven shachris, he davens mincha twice. But many of the Achronim argue on this ruling and they hold that prayers are different since they are in place of sacrifices, and [missed sacrifices] can made-up for; as opposed to Asher Yatzar, which is a blessing of thanksgiving, one can fulfill his obligation with one thanksgiving on many occurrences, like one who ate twice and diverted his mind between the 2 eating's, he recites Birchas Hamazon once over both of them. And one should be lenient regarding a doubt [one has regarding] a blessing. Ideally one should be careful to recite Asher Yatzar immediately after urinating since maybe he will need to urinate again afterwards. The same applies to defecating.

כשהוא יוצא (בכתב יד רומי: 'ביציאתו') – לאחר שיצא מבית הכיסא, מהו אומר? "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר יצר (בכתב יד רומי: 'יצרתה') את האדם בחכמה [ועשיתה אותו נקבים נקבים, חלולים חלולים (נקבים, חללים), כנוניות כנוניות (פיתולים, ליפופים) – איברים שיש להם נקבים וחללים ופיתולים, כדי שהאדם יוכל להוציא מגופו שתן וצואה, שאם יפתח אחת מהן – אחד מהאיברים, או יסתם אחת מהם – אחד מהאיברים, איפשר (אי אפשר) לו – לאדם, להחיות ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות" – עושה פלאים (על פי שופטים יג,יט) (המוסגר נוסף מכתב יד רומי)] – זו ברכת שבח והודייה לה' על עשייתו המופלאה של גוף האדם ושל האיברים של מערכת העיכול ומערכת הפרשת השתן והצואה.

איך יתכן לומר שיוכלו לצאת ברכת-שבח הכוללת שבח על יצירת כל המין האנושי בברכה אחרת שפרטית היא כלפית ומדברת רק בבקשה והודאה על רפואת עמו ישראל בלבד ?