הכתב והקבלה
הכתב והקבלה, ויקרא כ״ו:ג׳
HaKtav VeHaKabalah, Leviticus 26:3
Q — The Zohar (and other midrashim) read 'אם בחקתי תלכו' as referring specifically to Torah she-be'al peh. Why would 'חוקים' — usually 'statutes' — point to the Oral Torah?
A — HaKtav VeHaKabbalah grounds the identification in two related roots. (1) The root חיק denotes *the innermost, hidden part* of something — 'כלו כליותי בחיקי' (Iyov 19:27), 'כעס בחיק כסילים ינוח' (Kohelet 7:9). (2) The root ח-ק-ק denotes *investigation, deep inquiry* — 'גדולים חקקי לב' (Shoftim 5:15). 'בחקתי תלכו' therefore means: 'walk in My deep investigations' — engage in the inquiry that penetrates to the hidden essence of My mitzvot. That activity *is* Torah she-be'al peh: the relentless חקירה that takes the written text and unearths its inner intent. The word 'תורה' itself, HaKtav notes, comes from לתור — to probe and explore — the same semantic field. The Oral Torah is named for what it does: it digs into the depths of what was given.
להבין דעת רבותינו לפרש לשון חוקים על התורה שבעל פה, נראה לי כי תורת משה הכתובה היא נגלית ונסתרת... והיא התורה שבעל פה שהוא פירוש וביאור התורה ומצותיה על אמתות עומק עניניהם. ולהיות שתכלית התורה שבעל פה היא הבקשה והחיפוש הדרישה והחקירה להבין עומק משפט מצוות התורה על בוריים, שפיר נוכל לקרות התורה שבעל פה בכללה בשם חוקים כי שרש חיק ישמש גם כן על תוכיות הדבר עומקו והסתירו... וכן יורה שורש חקק על הדרישה והחקירה, כמו 'גדולים חקקי לב'... והמכוון אם כן במלת 'בחקותי' החקירה והדרישה לעמוד על עומק כוונת מצוותי.