Halachaהלכה

Kiddush on Grape Juice: Halakhic Status

Sources examine whether grape juice qualifies as wine for the purpose of reciting kiddush, addressing the halakhic requirements for beverages used in this central Shabbat observance.

אֵין אוֹמְרִים קִידּוּשׁ הַיּוֹם, אֶלָּא עַל הַיַּיִן הָרָאוּי לִינָּסֵךְ

2 sources · 1 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Chazal
Verified

Bava Batra 97a

בבא בתרא צ״ז א — ד"ה אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר

Bava Batra 97a:12

Discusses what qualifies as wine for various halakhic purposes, including the status of wine that has been diluted or altered.

אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֵין אוֹמְרִים קִידּוּשׁ הַיּוֹם, אֶלָּא עַל הַיַּיִן הָרָאוּי לִינָּסֵךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי יַיִן מִגִּתּוֹ, וְהָא תָּאנֵי רַבִּי חִיָּיא: יַיִן מִגִּתּוֹ לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר; וְכֵיוָן דְּאִם הֵבִיא כָּשֵׁר, אֲנַן אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי!

§ Rav Zutra bar Toviyya says that Rav says: One may recite the sanctification of the Shabbat day only over wine of a quality that is fit to be poured as a libation upon the altar. The Gemara asks: This statement is said to exclude what? If we say it is to exclude the use of wine fresh from one’s press, i.e., grape juice, which has not yet fermented, that is difficult. But didn’t Rabbi Ḥiyya teach: One may not bring wine fresh from his press as a libation ab initio, but if one brought it as a libation, it is valid after the fact. And since if one brought it as a libation it is valid after the fact, we should also be able to use it for the sanctification of the Shabbat day, even ab initio.

Source 2 · Modern
External

Ma'ayan Omer 2:4:34

מעין אומר בשם הרב עובדיה יוסף, ח״ב פ״ד סי׳ ל״ד

Ma'ayan Omer 2:4:34

Records a short practical ruling attributed to Rav Ovadia Yosef in the Ma'ayan Omer collection; this is the relevant indexed source for his oral rulings concerning Shabbat practice and Kiddush beverages.

Ma'ayan Omer 2:4:34 — page scan on HebrewBooks
Page 289

Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

Related sources· 11 found, not yet verifiedSign in to verify
  • ענין שבת קודש: ענין השבת בכללו הוא כי הנה כבר ביארנו למעלה שענין העה״ז נותן שיהיו הדברים בו חול ולא קדש. אמנם הוצרך ג״כ שמצד אחר ינתן קצת קידוש לברואים כדי שלא יגבר בם החשך יותר מדאי. והנה שיערה החכמה העליונה את כל זה בתכלית הדקדוק באיזה מדריגה צריך שיהיה החול ובאיזה מדריגה הקידוש הנוסף הזה והגבילה כל זה הגבולים הנאותים בבחי׳‎ הכמות האיכות המקום והזמן וכל ההבחנות שיש לבחון בנמצאות. ואולם בבחי׳‎ הזמן סידרה ענין הימים של חול ושל קדש ובימי הקדש עצמם מדריגות זו למעלה מזו כפי הנאות והנה סידרה שרוב הימים יהיה חול ולא יהיה קדש אלא השיעור המצטרך. ואולם גזרה שיהיו הימים כלם מתגלגלים בשיעור מספר א׳‎ שיסובב בזמן כלו בסיבוב והוא מספר הז׳‎ ימים וזה כי הנה בם נברא המציאות כלו ונכלל כל הויתו במספר זה ונמצא מספר זה מה שראוי שיקרא שיעור שלם כיון שכלו הוצרך להוית כל המציאות ויותר מזה לא הוצרך כלל כי כבר נגמרה בו כל ההויה. אמנם יהיו מספר זה מתגלגל והולך וחוזר בסיבוביו עד סוף כל הו׳‎ אלפים ולא עוד אלא שימות כל העולם כלו גם הם ישמרו השיעור הזה בכמות הגדול והיינו ו׳‎ אלפים ואלף מנוחה ואח״כ תתחדש ההויה למציאות בסדר אחר כפי גזירת החכמה העליונה. והנה כיונה שסוף הסיבוב יהיה תמיד בקדש ונמצא זה עילוי גדול לכל הימים שאעפ״י שרובם חול ורק חלק א׳‎ מז׳‎ הוא הקדש והוא מה שמצטרך לעה״ז כמו שזכרנו. אמנם מצד אחר בהיות החלק הזה סוף הסיבוב וחיתומו נמצא הסיבוב לו נתקן ומתעלה עי״ז עד שנמצאים כל ימות האדם מתקדשים. והנה זו מתנה גדולה שנתן הקב״ה לישראל להיות שרצה שיהיו לו עם קדוש ולא נתנה לשאר האומות כלל שאין המעלה הזאת ראויה ולא מיועדת להם:

  • ולא עמד איש אתו, מכאן רמז סמך למה שאנו אומרים בצאתכם לשלום קודם קידוש. ונראה דהנה בכל מצוה נברא ממנה מלאך, ולמלאכים שנבראו מכל המצות שבששת ימי המעשה להם אנו אומרים בואכם לשלום, שכמו שיש עליה לכל המצוות שעשה בששת ימי המעשה, כן יש עליה למלאכים שנבראו מהן. וכבר אמרנו כמה פעמים בשם חובת הלבבות דממעשה המצוה נוחלין עולם הבא, שהוא עולם המצפון. ובודאי המלאכים שנבראו מן המצוות הם נמי על זה האופן, שממעשי המצוות נבראים מלאכים המשמשים את האדם בעודו בעולם הזה ומשמרים אותו מכל רע, וממצפון המצוות נבראים מלאכים המשמשים לעולם הבא. והנה שבת הוא מעין עולם הבא, והוא דיבוק נפש ישראל בפנימיות, ועל כן שבת אין בו מצות עשה בעשיה רק שביתה ממלאכה, ועל כן המצוה היא עונג שהוא בפנימיות ולא שמחה שהיא בהתגלות. ועל כן קודם הקידוש והסעודה שהוא דיבוק פנימי, כי הסיר המסך המבדיל בין ישראל לאביהן שבשמים, כל איש ואיש לפי דרגא דיליה וכעין שאיתא במדרש רבה משל למלך שהיה יושב בטרקלין ווילון מתוח לפניו, וכשהוא רוצה לדבר עם אוהבו הוא מקפל את הוילון, ובשבת כל ישראל נעשים בבחינת אוהב כמו שכתוב בתנא דבי אליהו, ימים יוצרו ולא אחד בהם זה יום השבת לישראל וכו', ונח בשביעי מתרצה עם בניו ועם בני ביתו, וכן הוא עד רום המעלות, שהקב"ה מתרצה עם בנו בכורו ישראל ומקפל הוילון ומתודע בלב ישראל, וכבזהר הקדש נודע בשערים בעלה, כל חד כפי מה שמשער בלביה, מעין התודע יוסף אל אחיו, אומרים בצאתכם לשלום למלאכים הנעשים ממעשי המצוות, שזה הענין אין להם מקום, וכל ענינם רק להוביל את האדם ולשמרהו עד הגיעו למעלה זו, כמו שכתוב (תהלים צ"א) "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך", בדרך דוקא, ואחר כך ה' ישמור צאתך ובואך, ה' בעצמו.

  • עונג שבת וכבודו: ומלבד מה שנאסר שלא לפגום בכבוד הקדש הנשפע ביום זה כמ״ש עוד נצטוינו לכבוד הקדושה הזאת הנשפעת והוא כלל עונג השבת וכבודו בבואו ובצאתו בקידוש ובהבדלה ושאר כל פרטיו כלם ענינים נוסדים בכללם על היסוד הזה שהוא לשמור את עצמנו בערך הראוי לקדושה הנשפעת לנו ולחבב המעלה הזאת וליקרה לכבוד ענינה שהוא קורבה גדולה אליו ית׳‎ ודביקות גדול בו ולכבוד נותנה ית׳‎ שנתן לנו מתנה גדולה כזו. ופרטי הענינים מכוונים אל פרטי הקדושה הזאת ובחינותיה דרכיה ותולדותיה כפי מה שהם באמת:

  • Bava Metzia 59aunverified
  • Proverbs 23:31unverified
  • Berakhot 43bunverified
  • Pesachim 107aunverified
  • Exodus 20:7unverified