Sources from Torah, Talmud, and medieval halakhic codes define the anatomical structure of the beard (chatimot zaqan) and establish which areas are subject to the prohibition against shaving or destroying facial hair. The beard is divided into five distinct regions, each with separate halakhic significance.
וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The term חֲתִימַת זָקָן — literally the "sealing" or full growth of the beard — appears explicitly in Bava Metzia 39b, where the Gemara explains the pasuk "and Joseph knew his brothers but they knew him not" (Bereishit 42:8, as cited in Bava Metzia 39b) to mean that Joseph had left Eretz Yisrael without חֲתִימַת זָקָן and returned with חֲתִימַת זָקָן, demonstrating that a full grown beard so transforms a person's appearance that even brothers may fail to recognize him.
The Torah prohibition that gives the beard its legal significance is stated in Vayikra 21:5, which forbids shaving the corners of the beard, and this prohibition is mapped onto five distinct edges by Mishneh Torah, Foreign Worship 12:7, which identifies them as the upper and lower jaw on each side together with the chin — the very anatomy that חֲתִימַת זָקָן, when complete, covers in full.
The Mishnah in Makkot 20a enumerates those five edges of the beard and specifies that liability requires removal with a razor, a principle derived through a gezeirah shavah in Sifra, Kedoshim 6:4 and Nazir 58b: scissors alone do not constitute השחתה (destruction), while tweezers alone do not constitute גילוח (shaving) — only a razor combines both, making it the sole biblically prohibited instrument.
Makkot 21a records that Rav Sheshet would gesture physically at the junctures between the sections of the beard when teaching which points mark the five edges, underscoring that חֲתִימַת זָקָן describes the beard as it frames and fills precisely those anatomical divisions.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 181:10 rules that liability applies only when a razor is used, while scissors are permitted even when cutting close, and the Rema adds that a God-fearing man should not pass a razor over any part of his beard at all — a ruling that presupposes the full, sealed beard of חֲתִימַת זָקָן as the baseline state being protected.
ויקרא כ״א
Leviticus 21:5
The verse prohibits priests from making baldness or shaving the edges of their beards, establishing the Torah's terminology and legal context for beard-shaving practices.
לֹֽא־[יִקְרְח֤וּ] (יקרחה) קׇרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת׃
ירמיהו מ״א
Jeremiah 41:5
Men arrive with shaved beards and torn clothing as mourners, providing a concrete biblical picture of a shaved or altered beard in a mourning context.
וַיָּבֹ֣אוּ אֲ֠נָשִׁ֠ים מִשְּׁכֶ֞ם מִשִּׁל֤וֹ וּמִשֹּֽׁמְרוֹן֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ מְגֻלְּחֵ֥י זָקָ֛ן וּקְרֻעֵ֥י בְגָדִ֖ים וּמִתְגֹּֽדְדִ֑ים וּמִנְחָ֤ה וּלְבוֹנָה֙ בְּיָדָ֔ם לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
בבא מציעא ל״ט ב — ד"ה אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא
Bava Metzia 39b:8
Chachmei Bavel interpret the verse "Joseph knew his brothers and they knew him not" to teach that Joseph left Eretz Yisrael without a beard and returned with a beard (a chatimtat zakan), demonstrating that physical change can prevent recognition even between brothers.
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר קָאָמַר לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ״ – מְלַמֵּד שֶׁיָּצָא בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן וּבָא בַּחֲתִימַת זָקָן. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי סָהֲדִי דַּאֲחוּהּ אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ: אִית לִי סָהֲדִי, וְדָחֲלִי מִינֵּיהּ דְּגַבְרָא אַלִּימָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ לְדִידֵיהּ: זִיל אַנְתְּ אַיְיתִי סָהֲדֵי דְּלָאו אֲחוּךְ הוּא.
The case came before Rav Ḥisda. He said to the brother: Mari bar Isak spoke well to you, as it is stated: “And Joseph knew his brothers and they knew him not” (Genesis 42:8). This teaches that Joseph left Eretz Yisrael without the trace of a beard, and he came with the trace of a beard. This proves that it is possible for brothers not to recognize each other. Mari bar Isak may be telling the truth when he claims he does not recognize you. Rav Ḥisda said to the brother: Go bring witnesses that you are his brother. The brother said to him: I have witnesses, but they fear Mari bar Isak because he is a violent man. Rav Ḥisda said to Mari bar Isak: You go bring witnesses that he is not your brother.
מכות כ׳ א — ד"ה מַתְנִי׳ הַקּוֹרֵחַ קׇרְחָה בְּרֹאשׁוֹ וְהַמַּקִּיף פְּאַת
Makkot 20a:9
The passage specifies that marring the edges of the beard (hashhchat paat zekano) involves five distinct areas subject to separate liability: two edges on one side of the face, two on the other side, and one from below on the chin—though Rabbi Eliezer holds that removal of all edges in a single action incurs only one set of lashes, and disputes whether a razor is required or other instruments like tweezers or a plane suffice.
מַתְנִי׳ הַקּוֹרֵחַ קׇרְחָה בְּרֹאשׁוֹ וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ, וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ, וְהַשּׂוֹרֵט שְׂרִיטָה אַחַת עַל הַמֵּת – חַיָּיב. שָׂרַט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים, אוֹ חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. עַל הָרֹאשׁ – שְׁתַּיִם, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן, עַל הַזָּקָן – שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן, וְאַחַת מִלְּמַטָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נִיטְּלוּ כּוּלָּן כְּאַחַת – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטָנִי – חַיָּיב.
MISHNA: One who creates a bald spot upon his head, and one who rounds the edge of his head by shaving the hair adjacent to the ear, and one who mars the edge of his beard, and one who cuts one incision in a display of mourning over the dead, are all liable to receive lashes. If he cut one incision over five dead people, or five incisions over one dead person, he is liable to receive lashes for each and every one. For rounding the edges of his head, one is liable to receive two sets of lashes, one from here, the hair adjacent to one ear, and one from there, the hair adjacent to the other ear. For marring the edges of his beard there are two edges from here, on one side of his face, and two from there, on the other side, and one from below, on his chin. Rabbi Eliezer says: If he removed the hair on all the edges of his beard in one action, he is liable to receive only one set of lashes for all of them. And one is liable for marring the edges of his beard only if he removes the hair with a razor. Rabbi Eliezer says: Even if he removed the hair with tweezers [malket] or with a plane [rehitni], he is liable to receive lashes.
מכות כ״א א — ד"ה וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ
Makkot 21a:4
The passage describes the edges of the beard (chatimut zakan) as comprising two edges on each side and one edge below, and clarifies through a halakhic midrash that one incurs liability for marring the beard only when removing the hair with a razor, which destroys it from the root, as opposed to other methods like scissors or plucking.
וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ. מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי רֵישָׁא. וְעַל הַזָּקָן, שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן וְאַחַת מִלְּמַטָּה. מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי דִּיקְנָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נְטָלָן וְכוּ׳. קָסָבַר: חַד לָאו הוּא. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ גַּלָּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. אִי ״לֹא תַשְׁחִית״, יָכוֹל אִם לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטָנִי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״.
§ The mishna teaches: And for rounding the edges of his head, one is liable to receive two sets of lashes, one from here, the hair adjacent to one ear, and one from there, the hair adjacent to the other ear. The Gemara relates that when he taught this mishna, Rav Sheshet would gesture toward his temple, which is the point between the two parts of the head, the front and back. Similarly, with regard to the halakha in the mishna: For marring the edges of his beard there are two edges from here, and two from there, and one from below, Rav Sheshet would gesture toward the point between the parts of the beard. § The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: If he removed the hair on all the edges of his beard in one action, he is liable to receive only one set of lashes. The Gemara clarifies: He maintains that the prohibition of marring the edges of the beard is a single prohibition, and therefore, one is not liable for marring each edge. The mishna teaches: And one is liable for marring the edges of his beard only if he removes the hair with a razor. The Sages taught a halakhic midrash: The verse states: “And the edge of their beard they may not shave” (Leviticus 21:5). One might have thought that for any manner of shaving, even if he shaved the beard with scissors, he would be liable; therefore, the verse states: “You may not mar the edge of your beard” (Leviticus 19:27), indicating that one is liable only for shaving that destroys the hair from the root, which is not the case with scissors. If the verse had stated only: “You may not mar,” one might have thought that even if he removed the hair with tweezers or with a plane he would be liable to receive lashes, as they destroy the hair from its roots; therefore, the verse states: “They may not shave,” indicating that only hair removal by means of shaving is prohibited, and that is not accomplished with a tweezers and a plane.
ספרא, קדושים פרק ו
Sifra, Kedoshim, Chapter 6:4
The passage derives from two pesukim about the beard—one prohibiting shaving with a razor and one prohibiting destruction of the beard's edge—and explains through textual reasoning that the Torah's intent is to forbid only shaving with a razor (which causes actual destruction), excluding other methods of cutting the beard such as scissors or a comb.
[ד] "ולא תשחית את פאת זקנך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ופאת זקנם לא יגלחו" (ויקרא כא, ה) יכול אפילו גלחו במספרים כבתער יהיה חייב? תלמוד לומר "ולא תשחית..פאת זקנך". אי "ולא תשחית..פאת זקנך" יכול אפילו לקטו במלקט וברהיטני יהא חייב? תלמוד לומר "זקנם לא יגלחו". הא כיצד? גילוח שיש בו השחתה, הוי אומר זה תער.
נזיר נ״ח ב — ד"ה מִיבְּעֵי לֵיהּ
Nazir 58b:4
Chachmei Bavel derives that a leper must shave his beard specifically with a razor by harmonizing two verses—one permitting the priest-leper to shave his beard despite the general priestly prohibition, and another defining destruction of the beard as occurring only when hair is removed from the roots by a cutting instrument—concluding that the type of shaving which constitutes destruction is razor-shaving.
מִיבְּעֵי לֵיהּ, לְכִדְתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף כֹּהֵן מְצוֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״. וּמְנָלַן דִּבְתַעַר — דְּתַנְיָא: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף גִּילְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא תַשְׁחִית״. אִי לֹא תַשְׁחִית, יָכוֹל לִיקְּטָן בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״. אֵיזוֹ גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה — הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה תַּעַר.
The Gemara answers: He requires it for that which is taught in a baraita with regard to the shaving of a leper, which must be performed with a razor: Why must the verse state: “His beard,” as it already stated that he shaves all his hair? Since it is stated: “Neither shall they shave off the corners of their beard” (Leviticus 21:5), one might have thought that even a priest who is a leper is included in the prohibition against shaving. The verse therefore states: “His beard,” to teach that a leprous priest must shave his beard as well. And from where do we derive that a leper must shave with a razor? As it is taught in a baraita: “Neither shall they shave off the corners of their beard” (Leviticus 21:5). One might have thought that priests should be liable even if they shaved their beards with scissors. The verse states: “And you shall not destroy the corners of your beard” (Leviticus 19:27), which teaches that the prohibition applies only to the destruction of the beard from its roots. If the sole criterion is the phrase “you shall not destroy,” one might have thought that if he extracted his hair with tweezers or removed his hair with a carpenter’s plane, he should likewise be liable due to the prohibition against destroying his hair. The verse therefore states: “Neither shall they shave off the corners of their beard.” Together the two verses lead to the following conclusion: Which is the type of shaving [giluaḥ] that involves destruction [hashḥata]? You must say it is a razor. The fact that it was necessary for the Torah to permit a leper to shave his beard with a razor, notwithstanding the prohibition against using this implement, proves that the positive mitzva overrides this prohibition, as derived from the term “his beard.”
נזיר נ״ז ב — ד"ה מִכְּדִי תַּרְוַיְיהוּ סְבִירָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ
Nazir 57b:6
Chachmei Bavel explains that Rav Huna derives from the juxtaposition of the prohibitions against rounding the head and destroying the beard that whoever is subject to the beard prohibition is also subject to the rounding prohibition, and since women lack beards they are exempt from the rounding prohibition as well.
מִכְּדִי תַּרְוַיְיהוּ סְבִירָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה, בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב הוּנָא, סָבַר ״לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית [אֵת] פְּאַת זְקָנֶךָ״. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁחָתָה — יֵשׁ לוֹ הַקָּפָה, וְהָנֵי נְשֵׁי, הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה — לֵיתַנְהוּ נָמֵי בְּהַקָּפָה.
The Gemara asks: Since both Rav Huna and Rav Adda maintain that rounding the entire head is called rounding, with regard to what do they disagree? What is the reason for their respective rulings? The Gemara explains: Rav Huna, who prohibits an adult male from rounding the head of a minor but permits a woman to do so, maintains that the association between the two prohibitions in the verse: “You shall not round the corners of your heads, neither shall you destroy the corners of your beard” (Leviticus 19:27), teaches: Whoever has the prohibition of the destruction of the beard also has the prohibition of rounding. And these women, since they are not included in the prohibition of destruction, as they do not have beards, they are not included in the prohibition of rounding either.
משנה תורה, עכו"ם יב א והלאה
Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 12:7
The practice of non-Jewish priests was to destroy their beards, so the Torah prohibited destroying the beard, which has five sections: the upper right cheek, the lower right cheek, the upper left cheek, the lower left cheek, and the growth of the beard itself.
דֶּרֶךְ כֹּהֲנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיָה לְהַשְׁחִית זְקָנָם. לְפִיכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה לְהַשְׁחִית הַזָּקָן. וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן.
משנה תורה, עכו"ם יב א והלאה
Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 12:8
Maimonides explains the practical legal boundaries of beard removal and the tools or methods relevant to the prohibition.
הַשָּׂפָה מֻתָּר לְגַלְּחוֹ בְּתַעַר וְהוּא הַשֵּׂעָר שֶׁעַל גַּב הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה וְכֵן הַשֵּׂעָר הַמְדֻלְדָּל מִן הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר לֹא נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁחִיתוֹ אֶלָּא יְגַלֵּחַ קְצָתוֹ עַד שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה:
ספר התשב"ץ, חלק ראשון ז׳ — ד"ה עוד שאלת למה נהגו לחתום בגט
Sefer HaTashbetz, Part I 7:2
Shimon ben Tzemach Duran explains that the custom of writing gittin with complete words (chatimah) and in Ashuri script emerged from the Talmudic requirement that witnesses sign gittin by writing out their full names (for world order), since ordinarily in other documents a single letter suffices; extending this principle, the custom developed to complete all words in a get and in the names of the man and woman (to prevent the husband from later claiming the words were incomplete in another respect and denying the get is his); regarding Ashuri script specifically, while many communities practice it, the halakha does not strictly require it—those who insist do so because they hold that the witnesses' signature must match the get's script, but the Talmud permits a get written in Hebrew with Yonit-speaking witnesses or vice versa.
עוד שאלת למה נהגו לחתום בגט ראובן בר ר' יעקב שלמים וגם למה נהגו לחתום בכתיבה אשורית. תשובה: נראה שאין בדבר עכוב ולא נהגו כן אלא משום דאמרינן בפ' השולח [גיטין ל"ו א'] אמר רשב"ג תקנה גדולה התקינו שיהוו העדים מפרשין שמותיהן בגטין מפני תקון העולם דאלו בשטרו' אפילו לא חתמו העדים אלא אות אחת משמם כשרים דרב חסדא חתים ס' ורב אושעיא חתים עי"ן ואפילו שטרו' החתומים בסימנים כשרים דרב צייר כוורא ור' חנינא צייר חרותא ורבה בר הונא צייר מכותא ובגטין תקנו שיהו מפרשין שמותיהן לפי שבראשונה היה כותב אני עד ואם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול ועכשו שמפרשין שמותיהן אנו יודעים מי הם העדים ונקיים אותו על פיהם כדאיתא התם ונראה שמכאן יצא המנהג שחותמין התיבו' כלן שלמו' אע"פ שאין הכרח מכאן אלא שיהו מזכירין שמותיהן. וגם בשם האיש והאשה נהגו כן משום חשש ערעור דבעל שלא יפרש אותן תיבו' שהיה חסרו' בענין אחר ויאמר אין זה שמי ולא שם אשתי ולרווחא דמילתא עבדי הכי. ומה שנהגו לחתום בכתב אשורי' ודאי כן הוא בהרבה מקומות אבל אין אנו מקפידין בדבר והמקפידין בזה כדי שיהא הגט ועדיו בכתב אחד דלמ"ד עדי חתימה כרתי וכ' דקרא אחתימ' עדים הוא כלומר וחתם לה ספר כריתות ולפום הכי בעו שיהא החתם שלהם ככתיב' הגט ומשום הכי בעו שתהא הכתי' נקרא' יפה לתינוק דלא חכם ולא טפש וכתיבה שאינה אשורי' אינה נקרא' אלא לגדולים ומשום הכי נהוג עלמא למכתב גטא בכתב אשורי לפי דעתי כמו שכתבתי לך בתשובה אחר'. זה נראה טעם המנהג הזה. אבל אין מכאן הכרע שהרי שנינו (גיטין פ"ז ע"ב) גט שכתבו עברי' ועדיו יונית יונית ועדיו עברית כשר שמעי' מינה שאין הכרח שיהו העדים החתומים והגט בלשון אחד וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' גיטין גט שהוא כתוב בכתב מן הלשונו' ועדים חתומים בכתב אחר כשר. וגם שתהא הכתיבה נקרא' לתינוק דלא חכים ולא טפש אין צורך דהא אפילו למ"ד עדי חתימה כרתי לא צריך לפרש שמותיהם בגטין מן התורה ומתכשר כשאר שטרו' אפילו בכוורא ובחרותא ובמכותא ומשום תקנה הוא דמפרשו שמהתייהו וכיון דפירשו אע"פ שאינן נקראין אלא לתינוק דחכים וחריף טפי כשר שהרי עכשו אין אנו צריכין שיצא כ"י ממקום אחר שהרי אנו יודעים מי הם החתומים ויבואו ויקיימו חתימתם מפיהם:
recovered from “Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 181”
שולחן ערוך, יורה דעה קפ״א — ד"ה אינו חייב על השחתת פאת הזקן
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 181:10
The passage defines the prohibitions and details of removing facial hair and sidelocks (peyot), specifying which tools are permitted, who is obligated, the precise measurements of these areas, and various exceptions for women, non-Jews, and slaves.
אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער: הגה ומ"מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (ת"ה סימן רצ"ה) מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות (ד"ע): פאות הזקן הם ה' ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל (ואפילו תחת הגרון) (ב"י בשם אגרת ר"י וסמ"ג):
One is not liable in destroying the corner of the beard except by means of a razor, however by scissors it is permitted, even cutting so close as a razor. Rema: But in any case we are cautious when trimming with scissors to do the shaving motion with the upper piece of the scissors and not with the bottom piece, lest one does it all with the bottom piece and it be as a razor (See Siman 395). Anyhow, it seems that under the throat there is no concern about this, since it is not the main location of the pe'ot. There are five corners of the beard, and there are many opinions on them, therefore a God-fearing man should fulfill all of them and not pass a razor over any of his beard at all. (And even under the throat) (Beit Yosef in the name of the Iggeret R"Y and the Smag)
זהר, ספרא דצניעותא יד ועיין שם עוד
Sulam on Zohar, Sifra DiTzniuta 14
According to Sulam, the beard of faith (zaken ha-emunah) is a mystical configuration that the kingdom called faith receives from on high to complete its rectification, emerges from the ears and encircles the face as white hairs that appear to ascend and descend around the countenance, and is elaborated through thirteen rectifications (tkunim).
פרקא תניינא דיקנא מהימנותא וכו': פרק השני. בו מתבאר זקן האמונה. כלומר שהמלכות הנקראת אמונה מקבלת ממנו כל תקוניה עד גמר התקון. הזקן אינו נזכר בתורה ובנביאים וכתובים, שכתוב עיני ה' אזני ה' וכן לחייו כערוגת הבושם, אבל זקן אינו נזכר. משום שהוא היקר מכל. והוא יוצא מן האזנים, שמשם הזקן מתחיל, ומקפת מסביב צורת הפנים, שעולה ויורד חוט לבן מסביב פניו. כלומר שהזקן בכללו, נראה כמו חוט לבן עם שערות לבנות, שמסבבות הפנים שמהן, עולות, שמאירות ממטה למעלה, ומהן, יורדות, שמאירות ממעלה למטה. והוא מתבאר בשלשה עשר תקונים. כמ"ש לפנינו. בוסיטא דאנפוי, פירושו צורת הפנים, כמ"ש באדרת נשא קכ"ח.
קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim תרכ״ג:ג׳ — ד"ה בתפלת נעילה אומרים במקום "כתבנו" בספר
Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 623:3
In the Neilah prayer, one says "sealed us" (chatamnu) instead of "wrote us" (ketavnu) in the Book of Life, and after the Modim section says "and sealed" (v'chatom) for good life, and in the nusach and Book of Life one should say "and we were sealed" (v'nachtam); if one errs and says "wrote" in any of these places, one is not corrected since sealing is included within writing, and the Kedusha of Keter is recited in Neilah as in Musaf.
בתפלת נעילה אומרים במקום "כתבנו" בספר חיים, "חתמנו" בספר חיים, ואחר מודים אומרים, "וחתום" לחיים טובים, ובנוסח ובספר חיים צריך לומר נזכר "ונחתם". ואם טעה ואמר בכל אלה כתבנו, אין מחזירים אותו, שחתימה בכלל כתיבה. ואומרים בה קדושת כתר כמו במוסף. [ילקו"י מועדים עמ' קיג. חזון עובדיה שם עמ' שסט, שע. וע' בגיטין סו. ובמהרש"ם סי' תרכג]
קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim ר״ז:ג׳ — ד"ה בברכת נפשות חותם "ברוך חי העולמים"
Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 207:3
Rav Yitzchak Yosef states that in the blessing Nefashot one concludes (chatom) with "Baruch chai ha'olamim" without invoking the divine name and kingship, and the custom is to close (chatom) with "chai" (the living one) of the worlds, pronounced with a patach.
בברכת נפשות חותם "ברוך חי העולמים" בלי שם ומלכות. והמנהג לחתום "חי" העולמים, בפת"ח. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תע] .
מאמר מרדכי הלכות שבת, Chelek 1 כ״ה:נ״ג — ד"ה טעה בחתימת "השכיבנו" טעה וחתם את
Maamar Mordechai Hilchot Shabbat, Chelek 1 25:53
One who errs in concluding the "Hashkivenu" blessing by ending it with the wrong words must recite the correct concluding formula "Hapores sukat shalom" and the rest of the blessing without the divine name and kingship, though if one remembers the error immediately after saying "laad" one may recite the correct ending right away, but if one only remembers after sufficient time for speech has passed, one need not recite it.
טעה בחתימת "השכיבנו" טעה וחתם את ברכת "השכיבנו" במילים: "שומר עמו ישראל לעד. אמן" במקום: "הפורש סוכת שלום … ועל ירושלים, אמן" – יאמר: "ופרושׂ עלינו ועל ירושלים" וכו' עד סוף הברכה בלי שם ומלכות, ויש אומרים דאם נזכר מיד לאחר תיבת לעד – יאמר מיד: "הפורס סכת שלום" וכו', אבל אם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור – אין צריך לאמרו עוד. [הערה 68] עיין כה"ח (סי' רס"ז ס"ק טו"ב). [הערה 69] משנ"ב (סי' רס"ז ס"ק ט').
לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃
Same passage as Nazir 57b:6
הרי זקן, הרי נוי באיש ומום באשה...
from our library copy — not yet checked against the original
תנו רבנן איזהו סריס חמה... ואלו הן סימניו, כל שאין לו זקן ושערו לקוי...
from our library copy — not yet checked against the original
מאימתי נעשה בן סורר ומורה משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן התחתון ולא העליון...
from our library copy — not yet checked against the original
ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה, מחוי רב ששת בין פירקי דיקנא (מקום שמתחברים פירקי העצמות והיינו בצדעים).
from our library copy — not yet checked against the original
Filed under: צורך הגוף
Filed under: חזקת הגוף
Filed under: סימני בגרות
Jewish texts from Tanakh through the Acharonim address emotional and psychological challenges, including depression, mood fluctuations, and spiritual equanimity. Sources range from biblical narratives of mental distress to halachic frameworks and philosophical teachings on emotional stability.
These sources address the halakhic framework for observing Shabbat when ordinary sunset and twilight are absent or extremely prolonged, including the timing of candle-lighting, prayer services, and Havdalah. They establish the role of twilight (bein ha-shemashot) and astronomical markers in determining Shabbat's onset and conclusion.
Jewish sources address the biblical and rabbinic prohibitions against shaving or destroying the beard, analyzing which methods of cutting are forbidden, the structure of the beard's corners, and the practical applications of these laws.
These sources address the prohibition against a student issuing halachic rulings in the presence of his master, a core principle of rabbinic deference grounded in Talmudic law and codified by the Rishonim. The sources explore the biblical foundations, Talmudic elaborations, and the severity of violating this rule.
Sources explore the biblical commandment to honor and revere parents, defining the practical obligations of kibbud and mora, establishing its theological significance as parallel to honoring God, and examining the deeper spiritual rationales behind this foundational mitzvah.
These Chassidic sources explore Parshat Emor through the lens of spiritual elevation and divine service. They connect the Kohen's holiness to universal themes of inner sanctification, the power of speech, joy in the festivals, and the individual Jew's responsibility to embody and radiate holiness in the world.