These sources discuss the exemption of a firstborn from fasting on Erev Pesach through participation in a seudas mitzvah, such as a siyum. The sources address what constitutes a valid seudat mitzvah and the conditions under which a firstborn may rely on it to break the fast, though they do not explicitly resolve whether a siyum performed by a minor satisfies this requirement.
נהגו הבכורים להקל להפסיק התענית על ידי השתתפות בסעודות מצוה
24 sources · 20 verified
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
This question actually bundles three separate halachic issues: whether a siyum constitutes a seudas mitzvah at all, whether a minor's learning and siyum carry the halachic weight needed to create that status, and what the actual parameters of a bechor's fast-obligation on erev Pesach are.
Siyum as seudas mitzvah
The Rema on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 246:26 rules that completing a masechta is a mitzvah to celebrate with a seudah, and that meal is called a seudat mitzvah, rooting the practice in the Nimukei Yosef and a maamar of Abaye regarding the joy of completing a tractate.
Mishnah Berurah 470:10 and Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:10:1 describe the widespread custom of bechorim breaking their fast specifically at a siyum masechta meal, even though the bechorim themselves did not learn the tractate, because joining the mesayem's own seudat mitzvah is sufficient to confer the exemption.
Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 470:14 extends this leniency to a case where someone never ordinarily makes a seudah upon finishing a masechta due to poverty but now has the means to do so for the sake of exempting the bechorim, permitting reliance on that siyum under the circumstances.
B'Mareh HaBazak Volume X 27:5 rules that a seudat mitzvah may likewise be made for a woman's completion of learning a masechta, extending the category of siyum-based seudat mitzvah beyond the standard case.
Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:1 and the Rema's gloss cited in Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:2 establish the basic din that bechorim, whether from father or mother, fast on erev Pesach, with a machlokes over a female bechor, and that a father fasts on behalf of a minor bechor son until the son reaches majority.
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:17-20 and Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 470:8 both show that whether bechorim may break the fast by eating at a seudat mitzvah depends on local minhag, with Shulchan Arukh HaRav noting that in places where the stringent practice has taken hold, one wishing to eat at a seudat mitzvah needs hatarat nedarim because the minhag of fasting is treated like a vow.
Tosafot on Pesachim 99b discusses the prohibition on eating close to minchah on erev Pesach generally, bearing on the timing constraints within which a bechor's fast and any exempting meal must occur.
Teshuvos V'hanhagos (Teshuvos V'hanhagos 1:300) — Teshuvos V'hanhagos (1:300) discusses the halachic mechanics of exempting a bechor from the ta'anis bechorim on erev Pesach via siyum (citing the Eileh Divrei Shlomo that even a child's reading of a navi in kapitlach counts as a siyum when done in the ordinary course of study, though not when staged merely to create one), but it addresses only the general validity of such a siyum for this purpose and does not state a position specifically on whether a minor's formal siyum counts as a seudas mitzvah to exempt a bechor.
Ma'ayan Omer (Maayan Omer 3:2:44) — Ma'ayan Omer (3:2:44) rules that it is preferable for the siyum to be made by an adult, since a minor who has not reached the age of mitzvos cannot be motzi others through the principle of areivus, and therefore a siyum made by a child is not recommended as a means of exempting bechorim from the Erev Pesach fast, though it notes that some later authorities disagree and permit relying on such a siyum.
B'tzel HaChochma (B'tzel HaChochma 4:100) — B'tzel HaChochma (4:100) rules that a minor's completion of a tractate does count as a seudas siyum, exempting both the minor himself if he is a bechor along with his father, and also exempting all other bechorim who participate in the celebration, from the ta'anis bechorim on erev Pesach.
Igros Moshe (Igros Moshe OC 1:157) — Igros Moshe (OC 1:157) rules that a gathering completing in-depth study of a book of Scripture, even Written Torah, constitutes a seudas mitzvah just as a siyum masechta does, since the celebration attends the completion of any lengthy mitzvah endeavor, but this responsum does not address whether such a siyum made by a minor can serve to exempt a bechor from the fast of erev Pesach.
·
Source 1 · Rishonim
Verified
Tosafot on Pesachim 99b
תוספות על פסחים צ״ט ב — ד"ה מתני'
Tosafot on Pesachim 99b:1
Tosafot explains that the prohibition against eating near the time of Minchah concerns eating in a manner that could diminish one’s appetite for the matzah, while matzah ashira is permitted and drinking wine is considered appetite-stimulating rather than satiating.
לא יאכל אדם - פירוש אפילו התפלל ומשום מצה כדאמרינן בגמ' דבלא התפלל תפלת מנחה אפילו בשאר ימות השנה אסור כדתנן בפ"ק דשבת (ד' ט:) וא"ת ומה לא יאכל אי מצה אפילו קודם נמי אסור כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו ואי במיני תרגימא הא אמר בגמרא (ד' קז:) אבל מטבל הוא במיני תרגימא וי"ל דאיירי במצה עשירה דלא אסר בירושלמי אלא במצה הראויה לצאת בה חובתו ואוכלה קודם זמנה אבל מצה עשירה שריא וכן היה נוהג ר"ת: סמוך למנחה לא יאכל - ואם תאמר והא אמר בכל שעה (לעיל פסחים ד' מ.) בציקות של נכרים ממלא אדם כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה והכא אסר לאכול אפי' מבעוד יום וי"ל דבאותה הסעודה אדם נזהר ואינו אוכל כל שובעו כדי שיאכל מצה לתיאבון אבל מבעוד יום אין אדם נזהר ואוכל כל שובעו וסבר שעד הלילה יתאוה ואדרבה יהיה שבע יותר כי יתברך המאכל במעיו והא דדייק רבא לקמן (פסחים ד' קז:) דחמרא גריר דאי אמרת מיסעד סעיד בין הכוסות הללו אמאי ישתה אף על גב דבאותה סעודה נזהר מלאכול שובעו אבל בשתיה אי אפשר להזהר א"נ מבין ראשון לשני דאיכא אגדתא והלל דייק דדמי לסעודה אחרת:
שולחן ערוך, אורח חיים ת״ע:ב׳ — ד"ה אם חל ערב פסח בשבת יש
Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:2
The governing law for Erev Pesach fasting of firstborns: a firstborn who participates in a seudat mitzvah such as a siyum is exempt from the fast, subject to the laws and customs discussed by the commentators.
אם חל ערב פסח בשבת יש אומרי' שמתעני' הבכורו' ביום ה' ויש אומרים שאינם מתענים כלל: הגה אבל יש לנהוג כסברא הראשונה ונוהגין כשהאב בכור האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן ואם אין האב בכור הוא מתענה בעד בנו עד שיגדיל:
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:17-20
The passage surveys differing customs regarding whether firstborn females fast on erev Pesach, noting that some communities practiced the fast while others followed the ruling and prevalent custom not to fast.
טוב) שם. שאפי' נקבה וכו' ונכון לנהוג כן. כ"ח וכ"כ בפסח מעובין או' מ"א דבמדינתו המנהג פשוט להתענות בכורה נקבה. וכ"כ השו"ג או' ג' דמנהג שלוניק"י להתענות הנקבות. וכ"כ הזכ"ל דכן המנהג במקומם אלא שכתב דמעוברות ומניקות מקילין יעו"ש. וח"י או' ג' כתב דבמדינות אלו נתפשט המנהג כרמ"א שלא להתענות נקבה כלל. וכ"כ הר"ז או' ר וכ"כ החיד"א בשמחת הרגל על ההגדה דף מ"ב ע"ב שהעיקר כמ"ד שהנקבות בכורות לא יתענו ע"פ וכן המנהג כמור"ם ז"ל יעו"ש. וכ"כ בספרו מחב"ר או' ב' יעו"ש וכ"כ היפ"ל ח"ה בסי' זה. בן א"ח פ' צו או' כ"ה.
Discusses the custom of making or attending a siyum on Erev Pesach and explains the parameters of relying on a seudat mitzvah to exempt a firstborn from fasting.
(י) עד שיגדל - ובעוד שלא נתמלאו לבנו ל' יום אין צריך להתענות בשבילו. ולענין אם מותרים הבכורים לאכול בסעודת מצוה תלוי במנהג המקומות יש מקומות שנהגו להחמיר ולפ"ז אם רוצה לאכול על סעודת פדיון הבן או ברית מילה צריך התרה (דהמנהג חשיב כמו נדר) לבד המוהל והסנדק ואבי הבן יכולים לאכול אף בלי התרה דיו"ט שלהם הוא ואע"פ כן צריכים לפרוע תענית אחר הפסח ויש מקומות שנהגו הבכורים להקל ולאכול בסעודת מצוה וכן נוהגין כהיום בכמה מקומות במדינתנו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מסכת ואף שהבכורים בעצמן לא למדו את המסכת מ"מ כיון שאצל המסיים הוא סעודת מצוה מצטרפים לסעודתו והמנהג שמתקבצים להמסיים קודם שסיים ומסיים לפניהם המסכת ושומעים ומצטרפים עמו בסיומו ואח"כ עושין סעודה:
שו"ת חתם סופר, אורח חיים קנ״ז:א׳ — ד"ה ביום ט"ב תקע"א החליתי והוצרכתי לשתות
Responsa Chatam Sofer, Orach Chayim 157:1
Addresses the laws of fasting and festive meals around Pesach and is relevant to the question of when participation in a siyum creates a valid exemption from the Erev-Pesach fast.
ביום ט"ב תקע"א החליתי והוצרכתי לשתות בעו"ה והרהרתי בדעתי אם ישאלוני התלמידי' המתפללי' בב"המד שבביתי האם יקראוני להעלו' אותי לס"ת למנחה בקריא' ויחל מה אשיב להם ונ"ל פשוט דיכולתי לעלות לתורה לקרו' ויחל כמו שאר כל אדם דהנה דין זה דמי שאינו מתענ' לא יעלה לתורה לא נמצא מפורש בשום מקום ואדרבא מסברא נותן הדעת שיכול כל אדם לעלות ולקרו' ולברך על חיוב הצבור וכמ"ש להדי' הב"ח בטא"ח ססי' תקס"ו והט"וז במחילת כבודו אזיל בתר איפכא רק שהרב"י שם כ' שמשמע ממהרי"ק שרש ט' דכהן שאינו מתענה לא יעלה לתורה בתענית בה"ב שאחר פסח ע"ש והנה ז"ל מהרי"ק שם שנהגו בכל קהלות צרפת להתענות בה"ב אחר פסח וסכות וכו' כשאין כהן מתענה באותם תעני' יצא כהן מב"ה וכו' ולא ראיתי כהן מפקפק בדבר מעולם לא אצא מב"הכ אלא אקרא בתורה ובודאי שאם היו יכולי' הכהני' למחות היו מוחים אלא שאין בידם כח לבטל ולסתור המנהג ודחוי' הם מפני כבוד הציבור וכו' וה"נ לא שנא מאחר שנהגו כן במדינות הלועזים וכו' ע"ש:
Joseph Karo’s passage states that firstborn males, whether firstborn to their father or mother, fast on Erev Pesach, while noting an opinion that even a firstborn female fasts, though this is not the custom.
שהבכורות מתענין בערב פסח. ובו ג סעיפים: הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה: (ואין המנהג כן) (מהרי"ל):
Yechiel Michel Epstein states that it is a mitzvah to hold a seudat mitzvah on the day a boy becomes bar mitzvah, and that the meal remains a seudat mitzvah even if he delivers a derashah at it on another day.
ומצוה לעשות סעודה ביום שנעשה בר מצוה, והיא סעודת מצוה (שם). ואם הנער דורש, אפילו אין הסעודה באותו יום - הוי סעודת מצוה (שם בשם ים של שלמה).
Yosef Hayyim states that when a boy reaches thirteen years and one day, his father should hold a celebratory meal with friends and Torah scholars, called a seudat mitzvah, during which the father recites “Baruch she-petarani” without Shem uMalchut and those present bless the boy to grow in Torah, fear of Heaven, and mitzvah observance.
הזכר יתחייב במצות בן י"ג שנה ויום אחד, על כן ביום הראשון של שנת י"ד יתפוס האב את בנו בידו ויאמר ברוך שפטרני מענשו של זה, ויהרהר שם ומלכות בלבבו, וישתדל לעשות סעודה לאוהבים וריעים ויזמין בה תלמידי חכמים וירבה בסעודה ושמחה כיד ה' הטובה עליו שמסעודה זו יהיה סניגוריא גדולה על ישראל שיאמרו מליצי יושר לפני הקב"ה רבונו של עולם ראה בניך כמה הם שמחים על אשר נכנסים בעול מצותיך וסעודה זו נקראת סעודת מצוה והברכה הנזכרת בלי שם ומלכות ויאמר האב אותה בתוך הסעודה והיושבים יברכו את הבן שיזכה לתורה ויראת שמים וקיום המצות, והגדולים שבקרואים יניחו ידיהם על ראשו ויברכו אותו בברכת כהנים, ואם יודע הבן לדרוש בדברי תורה ידרוש דבר בעתו מה טוב
The Kitzur addresses the bar-mitzvah occasion and its religious implications. It helps separate the basic obligation of mitzvah observance from later celebratory customs such as a public discourse.
The Mishnah Berurah codifies the discussion of a bar-mitzvah meal, emphasizing that it is properly considered a seudat mitzvah when it is conducted as a celebration of entering mitzvah obligation and includes words of Torah. This is a practical summary of the earlier Maharshal and Magen Avraham tradition.
(ו) בר מצוה - היינו כשנעשה בן י"ג ויום אחד ועכשיו נהגו שלא לברך עד שעה שהנער מתפלל בצבור בתורת ש"ץ או שהוא קורא בתורה בשבת ראשונה שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה. מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה והיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וטעם הסעודה משום דעכשיו נעשה איש ישראל שנצטוה במצות התורה. ואם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום:
The passage rules that completing a book of Scripture studied in depth by a group, according to an authentic interpretation of the early meforshim, warrants a celebratory meal and is considered a seudas mitzvah, since joy is appropriate upon completing any extended mitzvah.
Page 276
Igros Moshe is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
משנה ברורה תמ״ד:כ״ד-כ״ה — ד"ה (כד) סעודת אירוסין - וה"ה סעודה
Mishnah Berurah 444:24-25
Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) states that a betrothal meal, including a meal held when the bride receives gifts or when engagement conditions are written, is considered a seudas mitzvah, and notes a leniency for others invited to such a meal.
(כד) סעודת אירוסין - וה"ה סעודה שעושין בשעה שהכלה מקבלת סבלונות וכתבו האחרונים דה"ה בזמנינו כשעושין סעודה בשעת כתיבת התנאים ג"כ מקרי סעודת מצוה: (כה) בבית חמיו - משמע דדוקא בחתן עצמו מיירי ויש שמקילין ג"כ באחר אם קרוי לסעודת אירוסין:
Joseph Karo states that completing a tractate is a mitzvah occasion for rejoicing and holding a meal, which is called a seudas mitzvah.
כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר: הגה כשמסיים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה (נ"י פ' יש נוחלין ומימרא דאביי פ' כל כתבי) ואסור לעסוק בדברי תורה במקומות המטונפים ולכן אמרו שאסור לתלמיד חכם לעמוד במקומות המטונפים מפני שלא יהרהר בדברי תורה (פשוט פ' מי שמתו) ומ"מ מותר ליכנס למרחץ אף מתוך הלכה שאינה פסוקה (ת"ה סי' ס"א) ולא חיישינן שיהרהר דבמרחץ שומר עצמו מהרהור תורה (סברת הרב דלא כמסקנת ת"ה שמגמגם בזה):
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:10:1
כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים ת״ע:י׳:א׳
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:10:1
Yaakov Chaim Sofer discusses whether a bechor may eat at a siyum meal on erev Pesach, noting that some authorities consider it a seudas mitzvah even for participants who did not study the tractate, while others question this, and citing the practice that a bechor may join the meal after hearing the completion, particularly if he understands the siyum.
נמצא דזה תלוי במנהג דבמקום שנהגו הבכורים לאכול בסעודת מצוה א"צ התרה כיון שמתחלה נהגו אדעתא דהכי דאם יארע סעודת מצוה אוכלין ובמקום שנהגו שלא לאכול בסעודת מצוה הבא לאכול צריך התרה ואפי' אם הוא מבעלי ברית כנז' ועיין בתשו' חו"י סי' ע' ששם האריך הרחיב איזה מיקרי סעודת מצוה וכתוב שם דגם האוכלים בסעודה של מסיים מס' מיקרי סעודת מצוה יעו"ש. מיהו בס' תשו' מאהבה מפקפק בזה כיון שיכול להיות הסיום בזמן אחר יעו"ש. אמנם הרב מ"ב או' יו"ד כתב דכן נוהגין כהיום בכמה מקומות במדינתו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מס' ואף שהבכורים בעצמן לא למדו את המס' מ"מ כיון שאצל המסיים הוא סעודת מצוה מצטרפים לסעודתו והמנהג שמתקבצים להמסיים קודם שסיים ומסיים לפניהם המס' ושומעים ומצטרפים עמו בסיומו ואח"כ עושין סעודה יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' צו או' כ"ה דאם הבכור גמיר וסביר להבין מה שאומרים בעת הסיום מותר לו לאכול שם.
Tanya states that where no established custom exists, firstborns may eat at a seudas mitzvah on erev Pesach, but in places where fasting has become customary, one who wishes to eat requires hatarah through she’eilah and charatah because the earlier fast was undertaken with the intention of following that custom.
The passage discusses the requirements for a siyum meal to exempt a bechor from fasting on erev Pesach, stating that one who did not complete the tractate should eat a significant amount at the siyum, while citing a lenient practice that even participation in the meal and drinking at the celebration can suffice; it also notes that, in an emergency, completing a section of a Navi with Rashi may serve as a siyum.
Page 214
Rav Moshe Sternbuch Teshuvos V'hanhagos is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage initially discourages relying on a minor’s siyum to exempt bechorim from the Erev Pesach fast, because a minor is not obligated in Torah study or mitzvos and may lack din of areivus, but it cites opinions that a minor who understands his learning can make a siyum that exempts his father or others.
Page 79
Ma'ayan Omer carries the oral rulings of Rav Ovadia Yosef, recorded in his name by R. Yehuda Naki. Ma'ayan Omer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage argues that although a minor is not independently obligated in Torah study, when a parent or teacher teaches and completes a tractate with him, the resulting siyum is considered as though a gadol completed it, thereby exempting participating firstborns from the fast of Erev Pesach.
Page 411
B'tzel HaChochma is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Rav Yitzchak Yosef states that because fasting can impair the proper observance of the Pesach Seder, firstborns customarily rely on participating in seudos mitzvah—such as a siyum, a wedding feast during the seven days, a brit milah, or a pidyon haben—to end their fast, and they have a basis for doing so.
בדורות אלו שירדה חולשה לעולם, והתענית גורמת להפרעת עריכת הסדר בליל הפסח כמצותו, ושתיית ארבע כוסות, ואכילת מצה ומרור וכו', נהגו הבכורים להקל להפסיק התענית על ידי השתתפות בסעודות מצוה, כגון סעודת סיום מסכתא, וסעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה, וסעודת ברית מילה ופדיון הבן, ויש להם על מה שיסמוכו.
Rav Yitzchak Yosef permits bechorim to eat on Erev Pesach by participating in a bar mitzvah meal held precisely on the boy’s thirteenth birthday, but not if the meal is held afterward.
מותר לבכורות לאכול בערב פסח על ידי השתתפות בסעודת בר-מצוה שחל זמנו בערב פסח, [דהיינו ביום מלאת לנער י"ג שנה בדיוק] . ואם עושים הסעודה אחר זמנו, לא מועיל. [יביע אומר חלק א' חאו"ח סימן כז סק"ח] .
Rav Yitzchak Yosef states that when a firstborn becomes bar mitzvah on Friday, 13 Nisan, or Shabbat, 14 Nisan, some say his father need not fast on Thursday because the son will be obligated on the day of the fast, but it is proper for both father and firstborn to participate in a siyum meal.
בכור שיהיה בר מצוה ביום שישי י"ג ניסן, או בשבת י"ד בניסן, יש אומרים שאין אביו צריך להתענות בשבילו ביום חמישי, אחר שביום חיוב התענית, הבן יכנס למצוות. ונכון שגם האב וגם הבן הבכור ישתתפו בסעודת סיום מסכת. [קובץ ילקו"י הלכות ערב פסח שחל בשבת עמוד יז] .
Rabbi Mordechai Eliyahu states that a bar mitzvah meal at which the boy delivers words of Torah is a seudas mitzvah when held on the day he turns thirteen and one day, and notes that it may still qualify when the boy gives the derashah on another day, while cautioning against deliberately scheduling it during these days merely to eat meat.
סעודת 'בר מצוה' שהנער דורש בה בדברי תורה והיא מתקיימת בזמנה, דהיינו ביום שמלאו לו שלוש עשרה ויום אחד, הרי זו סעודת מצווה ומותר לאכול בה בשר ולשתות יין. ומנהגנו לאכול דגים בסעודה זו, [ועיין לעיל סעיף כ"ט].
[הערה 34] – כתב כה"ח (סי' תקנ"א ס"ק קנ"ח): "ובסעודת מצוה וכו'. ועיין לעיל במגן אברהם סימן רכ"ה (ובדברינו לשם אות י"א) דסעודת בר מצוה – הוי סעודת מצוה ביום שנכנס שנת י"ד, ואם הנער דורש – הוי סעודת מצוה אף שלא באותו היום יעו"ש, ונראה שאם אין זמנה היום – אין לעשות הסעודה בימים אלו בכוונה בשביל בשר תאוה. יד אפרים".
Rav Yitzchak Yosef rules that although one who ordinarily does not make a meal upon completing a tractate should generally not hold a siyum meal on erev Pesach to exempt bechorim from fasting, leniency is possible when the omission is due to poverty or hardship rather than stinginess and he now has the means to make the meal.
אף על פי שמי שאין דרכו לעשות סעודה תמיד כשמסיים מסכת, יש אומרים שלא יעשה סעודת סיום בערב פסח לפטור את הבכורות, מכל מקום אם מסיים תמיד בלי סעודה מחמת עוני ודוחק, ולא מתוך קמצנות, ואילו עתה יש לו אפשרות לערוך סעודת סיום לפטור הבכורות מתענית בערב פסח, אפשר להקל בסיום זה. [יבי"א ח"א או"ח סי' כו בהערה] .
The passage permits a woman to make a seudas mitzvah celebrating the completion of a tractate and extends to such a meal the allowance to eat meat where meat is otherwise avoided as a remembrance of the Churban.
תשובה: ניתן לערוך סעודת מצווה לכבוד סיום לימוד מסכת על ידי אישה; ובאופנים שבהם מתירים אכילת בשר בסעודת סיום, בימים שנהגו בהם לא לאכול בשר זכר לחורבן, יש להתיר זאת גם בסעודה כזו.
"ובסעודת סיום מסכתא אם הבכור גמיר וסביר להבין מה שאומרים בעת הסיום – מותר לו לאכול שם", ועיין חיים לראש (סדר תעניות סעי' ד', דף י"ד ע"ב), וע"ע בכה"ח (שם ס"ק י'), ז"ל: "אמנם הרב משנה ברורה אות יו"ד כתב דכן נוהגין כהיום בכמה מקומות במדינתו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מסכת, ואף שהבכורים בעצמן לא למדו את המסכת, מכל מקום כיון שאצל המסיים הוא סעודת מצוה מצטרפים לסעודתו, והמנהג שמתקבצים להמסיים קודם שסיים ומסיים לפניהם המסכת ושומעים ומצטרפים עמו בסיומו ואחר כך עושין סעודה, יעו"ש וכן כתב בן איש חי פרשת צו אות כ"ה דאם הבכור גמיר וסביר להבין מה שאומרים בעת הסיום – מותר לו לאכול שם".
Same passage as Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:10:1
בר מצוה. היינו כשנעשה בן י"ג ויום אחד ועכשיו נהגו לברך בשעה שהנער מתפלל או קורא בשבת ראשונה שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה (ל"ח). כ' בי"ח בליקוטים סי' כ"ט שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשו בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה ומשמע דהיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וביש"ש פ"ז דב"ק כ' דאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' אינו באותו יום:
אם חל ערב פסח בשבת יש אומרי' שמתעני' הבכורו' ביום ה' ויש אומרים שאינם מתענים כלל: הגה אבל יש לנהוג כסברא הראשונה ונוהגין כשהאב בכור האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן ואם אין האב בכור הוא מתענה בעד בנו עד שיגדיל:
Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 470:2
ממי שאינו מצווה ועושה. ושנית שזכה לגדלו עד עתה להכניסו בברית התורה ובכללה עיי׳׳ש. וי״ל הכוונה דהוי כעין סיום לגמר מצות חינוך שהיה על אביו עד עכשיו, וקיי׳׳ל שעושין סעודה לגמרה של מצוה כדאיתא במג׳׳א סי׳ תקנ׳׳א סקל׳׳ג,
אי ת ה לו אבילות רח״ל שאסור בת״ת, רשאי אחר לסיים במקומו׳ ומותרים בבשר ויק בסעודת הסיום יז(. יא. אם קטן סיים מסכתא, ג״כ נחשב לסעודת מצוה יח(. דוקא אם למד בעצמו, אבל המנהג שעושין סיומים בכמה מקומות צבוריי בקעמפ׳ס וכמי
ד. נעשה בר מצוה בער״פ והוא בכור ועושה סעודה, א״צ להתענות, דסעודת מצוה פוטר התענית ד(. , ה. גם המשתתף בסעודת בר מצוה בערב פסח פטור מתענית ככורים ה(. . ו. כשחל פורים ביום א׳ ומקדימים התענית ליום חמישי שלפניו, אם נעשה בר
עמ״ס ברכות דף כ׳ ע״א, ועמ״ס מגילה דף י״ט ע״ב, ר״ן עמ״ס מגילה וקידושין שם, שו״ת הרא״ש כלל ד׳ כ״א, כסף משנה הלכות חמץ ומצה פרק ו׳ ה״י, כל אלו סבירא להו שאין הקטן חייב כלל וכלל במצוות ורק האבא חייב לחנכו במצוות. לעומת זאת,
נעתק ליום ה׳; אם זה בגדר תשלומין, יוצא, שבכור קטן שהגדיל בערב פסח שחל בשבת הוא יוצא מן הכלל מכל הענין של תענית בכורות; אביו הלא אינו יכול להוציאו כנ״ל ; ובאם יתענה בעצמו ביום ה׳. כשהוא עדיין קטן — הרי זה שקך״ט 22 האם
