Mitzvotמצוות

The Number of Tekhelet Threads in Tzitzit

Sources discuss the quantity and arrangement of tekhelet (blue) threads among the white strings of tzitzit. The Torah commands a thread of tekhelet on the fringes without specifying the number, leading to rabbinic interpretation about whether one dyed thread suffices, how many threads should be dyed, and the proper proportion of tekhelet to white in the winding.

וְנָתְנוּ עַל־צִיצִית הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת

30 sources · 27 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The core question of how many strings of techeilet belong among the eight hanging threads is disputed among the Rishonim. The Mishneh Torah, Fringes 1:6-8 holds that of the eight strands, only one should be techeilet and the other seven white, and Rabbeinu Bahya (Bamidbar 15:38) records this same approach, citing the Ramban's reasoning that the pasuk's phrase 'pesil techeilet' implies a single thread, while noting that others hold two threads should be techeilet and six white.

Against this, the Tur (Orach Chayim 11) and the Shulchan Arukh (Orach Chayim 11:12) rule that one takes two doubled strands of techeilet-dyed wool and two doubled strands of white, producing eight threads with two of techeilet, and Beit Yosef (Orach Chayim 11:1) traces this position to Rashi, Tosafot, the Rosh, and the Mordechai, who derive it from the Gemara's reading of 'gedilim' as implying four threads, two of each color, since once the Torah requires two types it stands to reason they should be equal in number.

The underlying sugya in Menachot 39a:6-8 debates whether the winding string (chut shel kerech) counts within the eight, and whether techeilet wound as the majority of the binding is valid, a discussion elaborated by Rashi on Menachot 39a:6 and analyzed further in Keren Orah, Menachot 39a, which notes that authorities who derive the count from 'gedilim' maintain that the winding string is included in the eight.

Related sugyot bear on the proportion and validity of the strings generally: Menachot 38a:4-6 and Rashi on Menachot 38a:4 establish that techeilet does not invalidate the white and vice versa, so one who used all white or all techeilet threads has fulfilled the mitzvah, and Tosafot on Menachot 38a:4 cites this as the source for the mitzvah of placing two threads of techeilet and two of white, aligning with the Tur's position; Sfas Emes al HaShas, Menachot 38a and Sfas Emes al HaShas, Menachot 39a further probe why white threads are required at all alongside techeilet, and Menachot 40a:6-7 discusses the preference for white threads matching the garment's own material when techeilet is unavailable.

Tannaitic sources trace a broader machlokes about the required number of threads generally: Sifrei Bamidbar 115:1 records that Beit Hillel required three threads, doubled into six, while Beit Shammai required four doubled into eight, and that the halacha follows Beit Shammai, and Bamidbar Rabbah 17:5 records the same dispute over both the minimum length and the number of threads.

Among later poskim, Shulchan Arukh, Orach Chayim 11:14 and the gloss there describe the practice of winding with four threads from each side knotted together, and Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:9 reaffirms that the count in each corner is four doubled threads totaling eight, ruling that adding beyond this number invalidates the garment as a violation of bal tosif.

Kabbalistically oriented sources address how the eight threads and their windings should be arranged rather than how many should be techeilet specifically: Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:10, Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:11, Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 7:53), Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 7:55), and Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 7:66) detail the required lengths, winding counts, and the proportion of gedil to anaf among the eight threads, while Tosafot on Menachot 39a:10 and Midrash HaGadol describe the five knots and windings built around the techeilet and white threads, and Yalkut Reuveni offers a mystical accounting for why there are specifically eight threads.

Teshuvos V'hanhagos addresses the Rambam's method of making tzitzit with techeilet directly, and Teshuvos V'hanhagos 2:14 holds that according to the Rambam's approach, the four strands are doubled as usual while half of one strand, amounting to one-eighth of the total, is techeilet, though it expresses uncertainty about this interpretation.

Source 1 · Tanach
Verified

Numbers 15:38-39

במדבר ט״ו:ל״ח-ל״ט

Numbers 15:38-39

The Torah commands placing a thread of tekhelet on the fringes and explains its function: seeing it should prompt remembrance of all the commandments. The verses do not specify the number of tekhelet threads, making them the foundational text for the later rabbinic discussion.

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃

Speak to the children of Yisra᾽el, and bid them that they make them fringes in the corners of their garments throughout their generations, and that they put upon the fringe of each corner a thread of blue:

Edition: Miqra according to the Masorah · The Koren Jerusalem Bible — License: CC-BY-NC ↗

Source 2 · Chazal
Verified

Menachot 39a

מנחות ל״ט א — ד"ה יָתֵיב רַבָּה וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב

Menachot 39a:6-8

The sugya records the position that tekhelet should be wound in the proportion of one-third tekhelet and two-thirds white, and discusses the number and arrangement of חוליות and כריכות. This is a central source for understanding how much of the tzitzit should be tekhelet, even where later authorities debate the number of dyed strands.

יָתֵיב רַבָּה וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: חוּט שֶׁל כֶּרֶךְ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: שְׁמוּאֵל אַמְרַהּ וְלָא רַב. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, סָח לִי רַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּמִן אוּשָׁא: חוּט שֶׁל כֶּרֶךְ עוֹלָה לָהּ מִן הַמִּנְיָן. יָתֵיב רָבָא וְקָא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: תְּכֵלֶת שֶׁכָּרַךְ רוּבָּהּ – כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: רַב אַמְרַהּ, וְלָא שְׁמוּאֵל. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: תְּכֵלֶת שֶׁכָּרַךְ רוּבָּהּ – כְּשֵׁרָה. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: תְּכֵלֶת שֶׁכָּרַךְ רוּבָּהּ – כְּשֵׁרָה, וַאֲפִילּוּ לֹא כָּרַךְ בָּהּ אֶלָּא חוּלְיָא אַחַת – כְּשֵׁרָה, וְנוֹיֵי תְכֵלֶת – שְׁלִישׁ גְּדִיל וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עָנָף.

§ Rabba sat in the study hall and said in the name of Rav: The string used for winding around the other strings is counted in the quota of ritual fringes, i.e., it is one of the eight strings on each corner, and there is no need to have an additional string for winding. Rav Yosef said to Rabba: Shmuel said it, and not Rav. This was also stated by another amora: Rabba bar bar Ḥana says: Rabbi Yoshiya of Usha told me that the string used for winding around the other strings is counted in the quota of ritual fringes. Rava sat in the study hall and said in the name of Shmuel: If one wound the majority of the white and the sky-blue strings instead of leaving the larger portion of the strings hanging loose beyond the windings, the ritual fringes are nevertheless fit. Rav Yosef said to Rava: Rav said it, and not Shmuel. The Gemara supports Rav Yosef’s version from that which was also stated: Rav Huna bar Yehuda says that Rav Sheshet says that Rav Yirmeya bar Abba says that Rav says: If one wound the majority of the white and the sky-blue strings, the ritual fringes are nevertheless fit. Rav Ḥiyya, son of Rav Natan, teaches this discussion like this: Rav Huna says that Rav Sheshet says that Rav Yirmeya bar Abba says that Rav says: If one wound the majority of the white and the sky-blue strings, the ritual fringes are nevertheless fit. And even if he wound only one set of windings, the ritual fringes are fit. But the finest way to affix the white and sky-blue strings is to ensure that one-third of the length of the strings is windings and two-thirds are loose hanging strings.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 3 · Chazal
Verified

Menachot 40a

מנחות מ׳ א — ד"ה וְלֹא יְהֵא אֶלָּא לָבָן

Menachot 40a:6-7

The Talmud discusses the possibility of fulfilling the mitzvah with one thread of tekhelet and addresses the status of tekhelet when it is unavailable. This passage is directly relevant to whether the dyed material must comprise one strand or a larger portion of the four threads.

וְלֹא יְהֵא אֶלָּא לָבָן! כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר בְּמִינָן – לָא. כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם – מוּטָב, וְאִם לָאו – יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.

The Gemara suggests: Even if one’s blue strings are not dyed with tekhelet as required for the mitzva, let them be considered merely as white strings. In the absence of tekhelet one fulfills the mitzva with white strings, and therefore it should be permitted to affix white woolen strings to a linen garment. The Gemara explains: Since it is possible to affix white strings that are the same type of material as the garment, i.e., linen, and thereby fulfill the mitzva without overriding the prohibition against wearing a garment made from wool and linen, one may not affix white wool strings to a linen garment. The Gemara notes: This is in accordance with the opinion of Reish Lakish. As Reish Lakish says: Any place where you find a positive mitzva and a prohibition that clash with one another, if you are able to fulfill both of them, that is preferable; and if that is not possible, the positive mitzva shall come and override the prohibition. In this case, the clash is between the mitzva of ritual fringes and the prohibition against wearing a garment that contains wool and linen. One can fulfill both of them by using white strings that are linen instead of wool if the garment is made from linen.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 4 · Chazal
Verified

Menachot 38a

מנחות ל״ח א — ד"ה מַתְנִי׳ הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן

Menachot 38a:4-6

The passage states that techeilet and white strings do not invalidate one another, contrasting this with Rabbi’s view that both are required together, while the Sages maintain that they are not mutually indispensable.

מַתְנִי׳ הַתְּכֵלֶת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן, וְהַלָּבָן אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת. תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אֶת שֶׁל יָד. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְעַכְּבִין. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״הַכָּנָף״ – מִין כָּנָף, וּכְתִיב ״פְּתִיל תְּכֵלֶת״, וְאָמַר רַחֲמָנָא ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ״ – עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַיְיהוּ בְּחַד.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 5 · Chazal
Verified

Sifrei Bamidbar 115:1

ספרי, שלח קטו

Sifrei Bamidbar 115:1

The elders of Beit Shammai and Beit Hillel gathered and discussed whether tzitzis has a required measure, comparing it to the lulav; they derived from the word "gadilim" (threads) that one makes tzitzis from no fewer than three threads, with Beit Hillel holding this view and Beit Shammai maintaining that there are four wool threads and four of techeiles, the halacha following Beit Shammai.

וכבר נכנסו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לעליית יונתן בן בתירא ואמרו ציצית אין להם שיעור כיוצא בו אמרו לולב אין לו שיעור. ועשו להם ציצית שומע אני, יעשה חוט (בפני עצמו) [אחד] ת"ל גדילים. מכמה גדילים אתה עושה אין פחות משלשה, דברי (ב"ש) [ב"ה]. (וב"ה) [וב"ש] אומרים (שלשה) [ארבעה] של צמר וארבעה של תכלת והלכה כבית שמאי.

Source 6 · Chazal
Verified

Bamidbar Rabbah 17:5

מדרש רבה, במדבר יז ז

Bamidbar Rabbah 17:5

Chachmei Hamidrash records that the tzitzit should be visible, with Beit Shammai requiring four fingerbreadths in length and four strings, while Beit Hillel requires three fingerbreadths and three strings.

וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, שֶׁתְּהֵא נִרְאֵית, וְכַמָּה שִׁעוּרָהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שָׁלשׁ. וְכַמָּה חוּטִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַרְבַּע, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שָׁלשׁ.

Source 7 · Chazal
Verified

Eruvin 96b

עירובין צ״ו ב — ד"ה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר

Eruvin 96b:9-11

Chachmei Bavel state that sky-blue wool strips found in the marketplace are unfit for ritual fringes, whereas twisted threads cut into short strings are fit, since their form indicates they were prepared for that mitzvah rather than for a cloak.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא תְּכֵלֶת בַּשּׁוּק, לְשׁוֹנוֹת — פְּסוּלוֹת, חוּטִין — כְּשֵׁרִין. מַאי שְׁנָא לְשׁוֹנוֹת, דְּאָמַר: אַדַּעְתָּא דִגְלִימָא צַבְעִינְהוּ? חוּטִין נָמֵי, נֵימָא: אַדַּעְתָּא דִגְלִימָא טְוִינְהוּ! בִּשְׁזוּרִים. שְׁזוּרִים נָמֵי, נֵימָא: אַדַּעְתָּא דְשִׂיפְתָּא דִגְלִימָא עַיְיפִינְהוּ! בְּמוּפְסָקִין, דְּכוּלֵּי הַאי וַדַּאי לָא טָרְחִי אִינָשֵׁי.

Rabbi Elazar said: With regard to one who one finds fabric dyed sky blue in the marketplace, if he found strips of combed and dyed wool they are unfit for use as ritual fringes. The sky blue threads used in ritual fringes must be spun and dyed for the purpose of the mitzva, and these strips might have been dyed for a different purpose. However, if one found sky blue threads, they are fit for use in ritual fringes, as it can be assumed they were prepared for that purpose. The Gemara asks: What is different about strips that renders them unfit? It is because Rabbi Elazar said: One dyed the strips with the intent to use them for a cloak. If so, with regard to threads as well, let us say: One spun them with the intent to use them for a cloak. In that case, they too would be deemed unfit. The Gemara answers: Here, it is referring to threads that are twisted, which are not typically used for weaving. The Gemara asks: With regard to twisted threads as well, let us say that one twisted them with the intent of attaching them to the hem of a cloak as ornamentation. The Gemara answers: It is referring to twisted threads that were cut into short strings suitable for use as ritual fringes, as people certainly do not exert themselves and fashion fringes of a cloak to resemble ritual fringes.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 8 · Rishonim
Verified

Mishneh Torah, Fringes 1:6-8

משנה תורה, הלכות ציצית א׳:ו׳-ח׳

Mishneh Torah, Fringes 1:6-8

Rambam codifies the structure of tzitzit as four threads at each corner, folded to create eight visible ends, and describes the tekhelet winding among the white threads. His formulation is a primary source for the Rambam’s understanding of the number and placement of tekhelet strands.

כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הַצִּיצִית. מַתְחִיל מִזָּוִית שֶׁל טַלִּית שֶׁהִיא סוֹף הָאָרוּג וּמַרְחִיק מִמֶּנָּה לֹא יוֹתֵר עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְמַעְלָה וְלֹא פָּחוֹת מִקֶּשֶׁר גּוּדָל וּמַכְנִיס שָׁם אַרְבָּעָה חוּטִין וְכוֹפְלָן בָּאֶמְצַע. נִמְצְאוּ שְׁמוֹנָה חוּטִים מְשֻׁלָּשִׁין תְּלוּיִין מִן הַקֶּרֶן. וְאֹרֶךְ הַחוּטִים הַשְּׁמוֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. וְאִם הָיוּ יוֹתֵר עַל כֵּן אֲפִלּוּ אַמָּה אוֹ שְׁתַּיִם כְּשֵׁרִין. וְכָל הָאֶצְבָּעוֹת בְּגוּדָל. וְיִהְיֶה אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה הַחוּטִים חוּט תְּכֵלֶת וְהַשִּׁבְעָה לְבָנִים: וְלוֹקֵחַ חוּט אֶחָד מִן הַלָּבָן וְכוֹרֵךְ בּוֹ כְּרִיכָה אַחַת עַל שְׁאָר הַחוּטִין בְּצַד הַבֶּגֶד וּמַנִּיחוֹ. וְלוֹקֵחַ חוּט הַתְּכֵלֶת וְכוֹרֵךְ בּוֹ שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת בְּצַד כְּרִיכָה שֶׁל לָבָן וְקוֹשֵׁר. וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת הֵם הַנִּקְרָאִין חֻלְיָא. וּמַרְחִיק מְעַט וְעוֹשֶׂה חֻלְיָא שְׁנִיָּה בְּחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת לְבַדּוֹ. וּמַרְחִיק מְעַט וְעוֹשֶׂה חֻלְיָא שְׁלִישִׁית וְכֵן עַד חֻלְיָא אַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא כּוֹרֵךְ בָּהּ שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת. וּכְרִיכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל לָבָן. מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִיל בְּלָבָן מְסַיֵּם בּוֹ שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְלָמָּה יַתְחִיל בְּלָבָן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא סָמוּךְ לִכְנַף מִינָהּ. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא עוֹשֶׂה בְּאַרְבַּע הַכְּנָפוֹת:

How are the tzitzit made? One begins from the corner of a garment - i.e., the end of its woven portion. One ascends upward no more than three fingerbreadths from the edge, but no less than the distance from the knuckle of the thumb to its end. [A hole is made] and four strands inserted, [causing them] to be folded in half. Thus, there will be eight strands hanging down from the corner. These eight strands must be at least four fingerbreadths long. If they are longer - even if they are a cubit or two long - it is acceptable. The term "fingerbreadth" refers to a thumbbreadth. One of the eight strands should be techelet; the other seven should be white. Afterwards, one should take one of the white strands and wind it once around the other strands close to the edge of the garment and let it go. Then one takes the strand that was dyed techelet and winds it twice [around the other strands], next to the coil made by the white strand, and then ties the strands in a knot. These three coils are called a segment. Afterwards, one should leave a slight space, and then make a second segment using only the strand that was dyed techelet. Again, one should leave a slight space, and then make a third segment [using only the strand that was dyed techelet for this segment as well]. One should continue in this manner until the final segment, which is made of two coils of techelet and a final coil using a white strand. Since one began with a white strand, one concludes with it, because one should always ascend to a higher level of holiness, but never descend. Why should one begin using a white strand? So that [the coil that is] next to the corner of the garment should be similar to [the garment itself]. The same pattern is followed regarding all four corners.

Edition: Torat Emet 370 · Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 — License: CC-BY-NC ↗

Source 9 · Rishonim
Verified

Tur, Orach Chayim 11

טור, אורח חיים י״א

Tur, Orach Chayim 11

The Tur codifies the laws of tzitzit and discusses the number of threads, the division between white and tekhelet, and the order of tying. It is a central bridge between the Talmudic sources and the later standard codification.

מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצותן שיקח ב' חוטין כפולים של צמר צבועין תכלת וב' חוטין כפולים של צמר לבן או של פשתן ויהיו טווין לשם ציצית אבל אם לא היו טווין לשמן פסולין וצריך שיהיו שזורין ויהיו ארכן בכפלן ג' טפחים מד' אצבעות בגודל בכל טפח ואם ירצה להוסיף בארכן יוסיף ואחד מהחוטין יהיה ארוך יותר כדי שיכרוך בו הגדיל ואם עשאה מן הקוצין פירוש מן החוטין התלויים ביריעה כמין הוצין ודרך לקוצצן או מן הנימין פירוש החוטין שמוציאין מן הבגד לתפור או מן החוטין שיוצאין בשפת הבגד פסולה:

Source 10 · Rishonim
Verified

Rabbeinu Bahya, Bamidbar 15:38

רבינו בחיי, במדבר טו לח, ועיין שם עוד

Rabbeinu Bahya, Bamidbar 15:38

Rabbenu Bachya states that four strings are inserted and doubled to make eight, with one view counting seven uncolored white strings and one techeilet string, while another counts two techeilet strings and six white ones.

וכיצד עשית הציצית וכמה חוטין נותן בה, ארבע, שתוחב בה ארבע חוטין בחור הטלית וכופל באמצע והוו להו שמונה, ומניחן בתוך שלש אצבעות בכנף הטלית, וצריך להרחיק קביעות הציצית משפת הבגד כמלא קשר גודל, כשיעור הצפורן ובשר עד פרק הראשון, ולא יהיה אורך החוטין מתחלתן פחות מארבע אצבעות בגודל וכתב הרמב"ן ז"ל במנין חוטין שהם שמונה, שהשבעה לבנים ר"ל שאינן צבועין, והשמיני תכלת משום שנאמר פתיל תכלת, משמע חד. ויש אומרים שהשנים חוטים של תכלת והששי לבן.

Source 11 · Rishonim
Verified

Tosafot on Menachot 39a

תוספות על מנחות ל״ט א — ד"ה לא יפחות משבע כנגד שבעה רקיעים

Tosafot on Menachot 39a:10

Tosafot explain the one-third/two-thirds arrangement and the relationship between the dyed and undyed portions of the tzitzit. Their discussion is central to later interpretations that distinguish the number of tekhelet threads from the amount of tekhelet winding.

לא יפחות משבע כנגד שבעה רקיעים. לפי שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ואנן דלית לן תכלת לא קפדינן בהא והא נמי דאמרינן צריך לקשור על כל חוליא וחוליא היינו כדי שיהא ניכר התכלת ומה שאנו נוהגים חמשה קשרים פירש בקונטרס גבי ציצית שקולה כנגד כל המצות לפי שציצית עולה ת"ר וח' חוטין וחמשה קשרים עולה תרי"ג ומיהו כל ציצית האמורים בפרשה חסירים יו"ד ויש לומר שיש פסוק והיה לכם לציצית וג' ציצית כתובים בפרשה ולמ"ד זו משלימתן וכן נוהג רבינו תם לעשות אותן ה' קשרים ב' בסמוך לטלית וג' סמוך לפתיל משום מעלין בקדש ולא מורידין כדאמרינן שמסיים בלבן ועל כל קשר שני קשרים כדי שיהא קשר של קיימא מיהו לא מצינו שום סמך בהש"ס מפורש מה' קשרים ויש לומר דהא דאמרינן צריך לקשור על כל חוליא וחוליא היינו אחת של לבן ואחת של תכלת שהן שתים והשתא כשאין פוחת משבע עושה ה' קשרים סמוך לטלית קשר אחד ואחר כך שתי חוליות אחת של תכלת ואחת של לבן קשר אחד עד שמסיים שש חוליות הרי ארבעה קשרים ואחר כך עושה חוליא שביעית של לבן כדי שיהא מסיים בלבן ואחר כך קושר אח' הרי ה' קשרים ויש מפרשים לא יפחות משבע כריכות בין כל קשר וקשר:

Source 12 · Rishonim
Verified

Rashi on Menachot 39a

רש"י על מנחות ל״ט א — ד"ה חוט של כרך - אותו שכורך

Rashi on Menachot 39a:6

Rashi explains the measurements and winding arrangement of tekhelet in the tzitzit. This provides a peshat-level reading of the sugya’s one-third proportion and its practical implications.

חוט של כרך - אותו שכורך סביב ועושה ממנו הגדיל עולה ממנין שמונה חוטין דשמונה חוטין בעינן כדמפרש לקמן (מנחות מב.): שכרך רובה - שעשה שני שלישי גדיל ושליש ענף כשרה ואע"ג דמצותה שליש גדיל ושני שלישי ענף כדאמרינן לקמן: כשהוא מתחיל לכרוך מתחיל בלבן - שמניח שני חוטין ארוכין לעשות מהן הגדיל ומתחיל לכרוך בלבן ובאמצע כורך של תכלת וחוזר ומסיים בלבן:

Source 13 · Rishonim
Verified

Tosafot on Menachot 38a

תוספות על מנחות ל״ח א — ד"ה מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן

Tosafot on Menachot 38a:4

Tosafot discusses whether the blue and white strings of tzitzit are mutually indispensable, citing interpretations that permit either four techeilet strings or four white strings and examining whether adding strings in one bundle constitutes בל תוסיף.

מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן. מצוה לתת ב' חוטין תכלת וב' חוטין לבן בציצית ומשמע לכאורה דאין זה מעכב את זה שאם הטיל שני חוטין מן האחד יצא כי הנך דקתני תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש כו' אבל בקונטרס פירש אי עבד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא וכן אנו נוהגין ובגמרא מוכיח כן והלא כל המטיל תכלת בסדינו בירושלים אינו אלא מן המתמיהין ומפרש דאסוריה גזירה משום קלא אילן ופריך לא יהא אלא לבן משמע דאי הוי לבן אין כאן איסורא אע"ג דבלא הני דקלא אילן איכא שני חוטי לבן ומיהו יש לדחות דאע"ג דבשני חוטי לבן איכא מצוה כי רמי טפי ליכא איסור כלאים דאין זה מוסיף על המצוה דגדיל שנים גדילים ארבעה דדרשינן מיניה שנים לבן ושנים תכלת לאו למעוטי טפי קאתי כדאשכחן גבי ערבי נחל דדרשינן (סוכה דף לד:) ערבי שתים ונוהגים להשים הרבה בלולב ולקמן גבי טלית שכולה תכלת כו' דאמרינן בטלית בת שמונה חוטין פירש בקונטרס שאין כאן איסור בל תוסיף כיון שכל השמונה בכרך אחד ולא דמי להטיל למוטלת והיינו טעמא דבהטיל למוטלת לבד שייך בל תוסיף משום דציצית אחד על כנף אחד אמר רחמנא ומהתם נמי יש ראייה דכי ליכא אלא לבן או תכלת בעינן לעולם ד' חוטין דמשמע דבטלית בת ד' חוטין לא חיישינן שמא יסיר ב' מהן ויניח בטלית אחד דארבעתן מצוה מיהו בסוף אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פח:) משמע דאם הוסיף חוטין בכרך אחד פסול גבי זקן ממרא דא"ר אלעזר אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואנו אין לנו אלא תפילין ופריך והאיכא ציצית ומשני אי קשר העליון לאו דאורייתא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואי קשר העליון דאורייתא גרוע ועומד הוא והאי דלא מוקי לה התם בהטיל למוטלת משום דדילמא לא מיפסלא בכך אע"ג דעובר על בל תוסיף אם נתכוין להוסיף ואם לא נתכוין להוסיף שרי ומאן דמפליג לקמן (מנחות דף מא:) בין טלית בת ארבעה לטלית בת שמונה ה"פ בטלית בת ארבעה דהיינו שנים חוטין שהן ארבעה כשהן כפולין שלא היה לו תכלת ונותן אלו שצבועין קלא אילן במקום לבן וטלית בת ח' היינו בת ד' שהן כפולין שיסבור כולם תכלת ויקח מהן לפטור טלית אחרת ומיהו קשה לפי' זה דבת ד' נמי יסבור שהוא תכלת ויוסיף עליהן לבן של פשתן ועוד דההיא ברייתא דמוקי בבת ד' קתני מביא תכלת ודבר אחר ותולה בה וקלא אילן לא יביא ואם הביא כשר אלמא משמע דמיירי בתולה קלא אילן עם התכלת ועל כרחיך ארבעה ושמונה דוקא קאמר בלא כפולות ושמא כל מה שמוסיף חוטין מד' עד ח' לאו מוסיף הוא ולא מיפסיל בכך כדאשכחן אמוראי לקמן (מנחות דף מב.) דרב אחא בר יעקב רמי ד' ורב אחא מדפתי רמי ח' והשתא לא פליגי כולי האי אלא דמר עביד הפחות ומר עביד היתר ובסנהדרין מיירי דמוסיף טפי מתמניא וצריך טעם מנלן דבשלמא אי פליגי בהא דמאן דרמי ד' סבר כדדרשינן גדיל שנים גדילים ארבעה ומאן דרמי תמניא סבר דגדילים דקאמר רחמנא אכל מין ומין קאי גדילים מלבן וגדילים מתכלת דהיינו צמר ופשתים דעלייהו קאי אבל אי לא פליגי מה סברא היא זו דאי בעי עביד הכי ואי בעי עביד הכי וצ"ל דכל זה יש במשמעות גדילים דאי עביד תכלת ולבן בין שניהם ד' חוטין גדילים קרינא ביה ואי עביד מכל חד וחד גדילים כגון ד' חוטין לבן וד' חוטין תכלת גדילים נמי קרינא ביה ולאו מוסיף הוא אבל אי רמי טפי מוסיף הוא וגרוע ועומד הוא ועוד צריך טעם מנלן דכי לית ליה אלא או לבן או תכלת דלא מיפטר בתרי חוטי לחודייהו עד דרמי ד' ושמא משום דדרשינן גדיל שנים גדילים ד' בין יש בו מין אחד בין יש בו שני מינין וקצת קשה הא דאמרי' בגמרא אם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה מאי חיסר מצוה [אילימא חיסר מצוה] דלבן וקיים מצוה דתכלת לרבי עכובי מעכבי אהדדי דמשמע דאי לא מעכבי ניחא אלמא אע"ג דחיסר מצוה דלבן קיים מצוה דתכלת בב' חוטין ויש לומר דלהכשיר תכלת מיהא מהני לבן דקרינא ביה גדילים ד' וא"ת ומנלן דבעינן ב' חוטין לבן וב' חוטין דתכלת דילמא אגדילים קפיד קרא אפילו חד מהאי וג' מהאי ויש לומר כיון דתרי מיני בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שוין ועוד פתיל תכלת כתיב ופתיל משמע תרי כדדרשינן פרק בא לו (יומא עב.) וקיצץ פתילים פתיל שנים פתילים ד' ולבן נמי לא פחות מתרי דקדיש טפי כדאמרינן בגמרא דמתחיל בלבן ומסיים בלבן דמעלין בקודש ולא מורידין ומיהו טעם זה דפתיל לא יתכן דבפרק בא לו משמע וקיצץ דמקצץ אחד לשנים והכא על כרחין לא משמע תרי כדמוכח בספרי בפרשת [שלח] לך ובפרשת כי תצא ועשו להם ציצית שומע אני חוט אחד בפני עצמו ת"ל גדילים כמה גדילים נעשין אין [גדיל] פחות משלשה חוטין כדברי בית הילל משמע דמפתיל לא הוה שמעינן אלא חד ועוד דאי פתיל משמע תרי והכנף מין כנף לכל הפחות חד א"כ בלא גדילים נמי תיפוק ליה תלתא וצריך לומר שחולק על הש"ס שלנו דמשמע דחד מתכלת מהני ומה שאנו כופלים הד' לח' סמכינן אהא דאמרינן לקמן (מנחות דף מב.) רב אחא בר יעקב רמי ד' ועייף להו מיעף ומעייל להו בגלימא ואביק להו כו' עד מר בריה דרבנא עביד כי דידן ופירש בקונטרס דלא אביק להו ועוד תניא בספרי ב"ש אומרים ד' של צמר וד' של תכלת ואם תאמר היא גופה מנלן שצריך לכופלן ואי הוה מפרשינן עשה גדיל ופותליהו מתוכו היינו שצריך לפותלו כעין פתילה שהיא כפולה ניחא אבל בקונט' לא פירש כן ושם אפרש:

Source 14 · Rishonim
attested

Midrash HaGadol

מדרש הגדול, במדבר טו לח

Midrash HaGadol

The passage interprets “a thread of techeilet” as one of the eight strings, prescribing one techeilet string and seven white strings, with specified alternating wrappings and knots forming successive חוליות.

ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, פתיל אחד ולא שנים, כיצד הוא עושה, עושה אחת משמונת החוטין תכלת, והשבעה לבן, ולוקח חוט לבן וכורך בו כריכה אחת בצד הבגד, כדי לסמוך לכנף מינה ומניהו, ולוקח חוט שלתכלת וכורך בו שתי כריכות וקושר, ושלש כריכות אלו נקראו חוליה. ומרחיק מעט ועושה חוליה שניה ושלישית עד שמגיע לחוליה אחרונה, כורך בה שתי כריכות תכלת וכריכה אחת לבן, מסיים בה, שמעלין בקודש ולא מורידין.

Source 15 · Rishonim
Verified

Rashi on Menachot 38a

רש"י על מנחות ל״ח א — ד"ה מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן

Rashi on Menachot 38a:4

Rashi explains the Talmudic terminology for the threads of tzitzit and the tekhelet component. His comments help clarify whether the relevant number refers to threads, visible ends, or the portions used in winding.

מתני' התכלת אינה מעכבת את הלבן - ואע"ג דמצוה לתת תכלת ב' חוטין בציצית כדמפרש לקמן אפ"ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא: גמ' מין כנף - היינו לבן דרוב טליתות של פשתים הן ולבנות: תכלת - צמר צבוע כדאמרינן (יבמות דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:

Source 16 · Rishonim
Verified

אבן עזרא

אבן עזרא על במדבר ט״ו:כ״ז

Ibn Ezra on Numbers 15:27

Q — When should one wear tzitzit? Customary practice is to wear the tallit primarily during davening — but is this actually what the mitzvah is FOR?

A — Ibn Ezra reverses the customary emphasis. The function of tzitzit is to be "אות וסימן" preventing one from sin — "וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם." When is the risk of sin? Not during tefilla — during tefilla one isn't sinning. Risk is in the marketplace, in daily commerce, walking among people. So Ibn Ezra reads the mitzvah as obligating a person to be wrapped in a four-cornered garment ALL DAY — "ולא יסירנו מעליו." The customary minhag of wearing tallit specifically at tefilla arose because Krias Shema mentions tzitzit, but Ibn Ezra says this misses the point: "יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה." R' Avraham ben HaRambam in HaMaspik le'Ovdei Hashem explicitly endorsed this — calling tzitzit during commerce "ראויה ורצויה ביתר הדגשה." Both Rambam and his son did, however, still emphasize the importance of wearing tzitzit during tefilla — a halacha not in tension with Ibn Ezra's pshat but at a different level.

ומרוב חמלת ה' על ישראל, שׂם הציצית לזכר שלא יעשה האדם ביד רמה, או שלא ישכח... והנה מצוה על כל מי שיש לו בגד בארבע כנפים שיתכסה בו ביום תמיד, ולא יסירנו מעליו, למען יזכרו. והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע: והיה לכם לציצית; רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה, למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה, כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה.

Source 17 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 11

שולחן ערוך, אורח חיים י״א:י״ב — ד"ה מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה

Shulchan Arukh, Orach Chayim 11:12

The governing code for the construction and tying of tzitzit. It rules the practical arrangement of the four threads and includes the law relevant to dividing the white and tekhelet portions; the Rema records the Ashkenazic practice and qualifications.

מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול יחתוך ראשי החוטין הארבעה ויתחבם בכנף ויכפלם ואז יהיו ח':

Edition: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 · Wikisource Shulchan Aruch — License: CC-BY-SA ↗

Source 18 · Acharonim
Verified

Beit Yosef, Orach Chayim 11

בית יוסף, אורח חיים י״א:א׳ — ד"ה מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצותן

Beit Yosef, Orach Chayim 11:1

Beit Yosef surveys the major Rishonim on the composition of the tzitzit threads and the proportion of tekhelet, including the positions associated with Rambam and Tosafot. This is one of the best comparative sources for the dispute over one, two, or half the threads.

מצות ציצית בזמן שהיה תכלת מצותן שיקח שני חוטים כפולים של צמר צבועים תכלת וכו' כן כתבו רש"י והתוס' בר"פ התכלת (מנחות לח.) וכ"כ הרא"ש והמרדכי וטעמם מדאמרינן בההוא פירקא (לט.) גבי גברא דמיכסי גלימא דכולא תכלתא גדיל שנים גדילים ד' ופירש"י אי הוה כתיב גדיל תעשה לך משמע שני חוטין דאין גדיל פחות משנים השתא דכתיב גדילים משמע ד' וא"ת מנלן דבעינן ב' חוטי לבן וב' חוטי תכלת דלמא לא קפיד קרא אלא דליהוו ארבעה חוטי ואפילו חד מהאי מינא ותלתא מהאי מינא כבר תירצו התוספות דכיון דתרי מיני בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שוים אבל הרמב"ם כתב בפ"א ולוקחין חוט צמר שנצבע כעין הרקיע וכורכין אותו על הענף וחוט זה הוא הנקרא תכלת וכתב עוד ויהיה אחד משמונה החוטים חוט תכלת והשבעה לבנים והראב"ד כתב עליו טעות הוא זה אלא השנים של תכלת והשנים לבן וחכמי לוני"ל שלחו להרמב"ם יורנו מורנו ורבינו הלכה בתכלת יותר מבלבן שהוא מין כנף בו מתחיל ובו מסיים ובכריכותיו איך ימעט והשיב להם יש לטוות חוט אחד מקצתו תכלת ומקצתו לבן ויש לו להכניס כל חוט בפני עצמו וכופלו עד שיהיו ז' חוטין לבן ואחד תכלת שנאמר פתיל תכלת פתיל אחד ולא פתיל שנים ולפי שהמצוה של תכלת שהוא הפתיל כולו תכלת לא נעשה מן הלבן אלא כריכה אחת בלבד סמוכה לכנף מין כנף ושאר החוליא עם החוליות כולן בתכלת חוץ מכריכה אחרונה שהיא בלבן הואיל והתחיל בו וכ"כ רבינו שמואל בן חפני ז"ל עכ"ל והתוספות כתבו בר"פ התכלת דבספרי משמע הכי דפתיל תכלת חד חוט אלא שהם סוברים דפליג אתלמודא דידן ובסמ"ג כתוב שנים של לבן וב' של תכלת או ג' של לבן ואחד של תכלת ונראה דלא בעי למיחש לפלוגתא במלתא דלא נפקא לן מידי בהאי זימנא וה"ק פירוש ד' חוטין בכנף למר ב' של לבן וב' של תכלת ולמר ג' של לבן ואחד קצתו תכלת: והשתא דליכא תכלת מטילין לבן כדתניא בפרק התכלת וראיתם אותו מלמד שמעכבין זה את זה כלומר הלבן את התכלת והתכלת את הלבן דברי רבי וחכ"א אין מעכבין וקי"ל כחכמים ובסימן זה יתבאר בס"ד כמה חוטי לבן אנו צריכים להטיל עכשיו שאין לנו תכלת: ור"י פי' דעד ח' כפולים שהם י"ו יכול להוסיף טפי לא אהא דתנן (לח.) התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת פירש"י אע"ג דמצוה לתת שני חוטי תכלת ושני חוטי לבן בציצית אפ"ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא וכתבו התוספות והרא"ש ולכאורה הוה משמע דאין זה מעכב את זה היינו שאם הטיל שני חוטים מין אחד יצא כי האי דתפילין של יד אינה מעכבת את של ראש ושל ראש אינה מעכבת את של יד ונהגו כפירש"י וכן מוכח בפרק התכלת גבי כל המטיל תכלת בסדינו בירושלים אינו אלא מן המתמיהין דהיכא דליכא תכלת בעי למירמי ארבע חוטי לבן ומיהו יש לדחות דאע"ג דבשני חוטי לבן לחוד איכא מצות ציצית אי רמי טפי ליכא איסור דאין זה מוסיף על המצוה דגדיל שנים גדילים ד' דדרשינן מיניה שני חוטי לבן ושני חוטי תכלת לאו למעוטי טפי קא אתי כדאשכחן גבי ערבי נחל דדרשינן ערבי שתים ונהגו לשום הרבה ערבות בלולב וכן פירש"י בפרק התכלת גבי טלית שכולה תכלת דקאמר עלה כאן בטלית בת ח' חוטים ופירש"י דאין כאן איסור בל תוסיף כיון שכל הח' בכרך אחד וקשה דבפרק אלו הן הנחנקין גבי זקן ממרא משמע דאם הוסיף בחוטים פסול וי"ל דכל מה שהוסיף מד' חוטים עד ח' לאו גורע הוא ולא מיפסיל בכך כדאשכחן דרב אחא בר יעקב רמי ד' ורב ירמיה מדפתי רמי תמניא ולא פליגי הני אמוראי אלא מר עביד הפחות ומר עביד היתר ובסנהדרין במוסיף על תמניא וקצת תימא דהיכי משמע מקרא דאי בעי עביד הכי ואי בעי עביד הכי וצ"ל דאף זה במשמעות גדילים דאי עביד גדילים מתכלת ולבן שני חוטים מזה ושני חוטים מזה גדילים קרינן ביה ואי עביד מכל מין ומין גדילים כגון ד' חוטים תכלת וד' חוטים לבן גדילים קרינן ביה ולאו מוסיף הוא אבל אי רמי טפי הוי מוסיף וגרוע ועומד הוא ולעולם גדילים בעינן דהיינו ד' חוטין בין שיש בו שני מינים בין שאין בו אלא מין אחד כמו שפירש"י עכ"ל ונראה מדברים אלו שזה שכתב רבינו בשם ר"י דעד ח' כפולים שהם י"ו יכול להוסיף היינו מתכלת ולבן ד' חוטים כפולים שהם ח' מתכלת וכן מלבן וא"כ השתא דליכא תכלת עד ד' כפולים שהם ח' יכול להוסיף טפי לא ורבינו סתם במקום שהו"ל לפרש ואע"פ שאפשר לומר שסובר רבינו דכיון דבזמן דאיכא תכלת יכול להוסיף עד ח' כפולים שהם י"ו השתא דליכא תכלת לבן במקום תכלת ולבן קאי ויכול להוסיף עד ח' כפולים שהם י"ו הראשון נראה יותר ובתשובת הרשב"א מצאתי שנשאל אם הוסיף על ל"ב חוטים שבציצית אם פסול והשיב אם הוסיף ודאי פסול כדאמרינן בסנהדרין והא איכא בציצית שיש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ע"כ ואפשר דבזמן הזה דליכא תכלת מיירי וכמו שכתבתי לדעת ר"י ואפשר בזמן דאיכא תכלת נמי קאמר דלעולם אין מוסיפין על ל"ב בין הכל וכן נראה מדברי סמ"ק שכתב בסימן קע"ה שלא להוסיף על המצות כגון לעשות ה' חוטים בציצית שהם י' כפולים: והרמב"ם כתב בפ"א ואין לחוטי הענף מנין מן התורה ואח"כ כתב כיצד עושים את הציצית וכו' ומכניס שם ארבע חוטים וכופלם באמצע ונ"ל דהכי פירושא בתורה לא נתפרש מנין חוטי הענף אבל מדברי סופרים יש להם מנין ארבע חוטין כפולים כדאמרינן בהתכלת רב אחא בר יעקב רמי ארבע ועייף להו ורב ירמיה דהוה רמי תמניא פליג ארב אחא וסבר שמנין החוטים מדברי סופרים ח' שהם י"ו וכשמוסיף על המנין שקבעו סופרים עובר בבל תוסיף למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והיינו דאמרינן בפרק הנחנקין והא איכא ציצית דעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואנן קיי"ל כרב אחא בר יעקב וא"כ כל שהטיל יותר מד' חוטין עבר בבל תוסיף ובנמ"י כתוב שי"א שמנין החוטין שיעור יש להם בין למעלה בין למטה ויהיו החוטין אחר שנכפלו ל"ב חוטין ויש לבעלי הקבלה בזה עיון גדול ועמוק עכ"ל וכיון דכל הני רבוותא פליגי על בעל העיטור כוותייהו נקטינן ואין להוסיף על ארבע חוטין כפולים שהם ח': רבינו הגדול מהרי"א ז"ל בסימן י"ב דקדק מדברי הרמב"ם שכתב התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת כיצד הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו וכן אם עושה לבן ותכלת ונפסק הלבן ונתמעט עד הכנף ונשאר התכלת לבדו כשר דס"ל להרמב"ם שאם אין לנו תכלת נטיל שני חוטי לבן ולא דק דהא להרמב"ם לא היו מטילין תכלת אלא חוט אחד מן הח' חוטין וא"כ כשמטיל לבן לבדו צריך להטיל ז' חוטים לבן לפחות ואפשר דח' חוטי לבן בעי ולא סגי בשבעה מפני שאין השביעי עומד אא"כ ראשו ארוך שיהא נכפל ליעשות חוט שמיני ובהדיא כתב הרמב"ם בפרק ההוא העושה לבן בלא תכלת לוקח א' מח' חוטים וכורך אותו על שאר החוטים הרי מפורש דבעושה לבן לבד בעינן ח' חוטין כפולים שהן ד' חוטים וכדברי רש"י ז"ל ומ"ש הרי שאין לו תכלת עושה לבן לבדו לאו למימרא שלא יטיל יותר חוטים ממה שהוא מטיל מלבן בזמן דאיכא תכלת דגם כשעושה לבן לבדו צריך להטיל ח' חוטים. כמו שכתבתי: ומ"ש ויכפלם מדאמרינן בפרק התכלת (מנחות מב.) רב אחא בר יעקב רמי ארבע ועייף מיעף ומעייל להו בגלימא ואביק להו מיבק קסבר בעינן תמניא בגלימא כי היכי דבעינן במקום פתיל ופירש"י ועייף להו כופל לשמונה קודם שיתלם בציצית ומעייל להו בגלימא מכניס הכפל בנקב הטלית ואביק להו מיבק עונבן שחוזר ומכניס שני הראשין בתוך הכפל ותלוים בעניבה בטלית רב ירמיה מדפתי רמי תמניא דאינון שיתסר ולא אביק להו מר בריה דרבינא עביד כדידן ופי' רש"י כדידן מכניס ד' חוטין ואח"כ כופלם לשמנה הרי שלדברי הכל צריך לכפול החוטים וכ"כ התוס' בר"פ התכלת וז"ל ומה שאנו כופלים הארבע לח' סמכינן אהא דלקמן רב אחא בר יעקב רמי ד' ועייף להו מיעף וכו' ועוד תניא בסיפרי ב"ש אומרים ד' של צמר וד' של תכלת וא"ת היא גופה מנ"ל שצריך לכפלו ואי הוה מפרשינן עשה גדיל ופתלהו מתוכו היינו שצריך לכופלו כעין פתילה שהוא כפולה ניחא אבל בקונטרס לא פירש כן עכ"ל: ואז יהיו ארכם י"ב אצבעות כבר נתבאר זה בתחילת הסימן: ויקח ד' חוטים מצד אחד וד' חוטים מצד אחד ויקשור ב' פעמים זה על זה בפ' התכלת (נח:) אמר רבא ש"מ מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת כשרים צריך לקשר על כל חוליא וחוליא דאי ס"ד לא צריך כיון דאישתרי ליה עילאי אישתרי ליה כוליה ופירש רש"י מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת כשרים אמאי כיון דנפסק מקצת הגדיל מישתרי ההוא קשר שבסוף הגדיל וכיון דמישתרי הקשר מישתרי הגדיל ואין שם גדיל כלל אלא ש"מ יש קשר בכל חוליא הלכך כי משתרי ההוא קשר מתקיים הגדיל בשאר קשרים עילאי היינו ההוא קשר תחתון דמלמעלה למטה קא חשיב ודחי תלמודא דילמא דאיקטר ופירש רש"י כלומר ממאי דצריך לקשר בכל חוליא וחוליא דילמא הא דאמרי בני רבי חייא ה"ק אם קשר על כל חוליא וחוליא הוו גרדומין כשרים אבל ברוב ציצית לא קא מכשרי גרדומין דרוב ציצית אין נקשרים על כל חוליא וחוליא ומשמע מדברי המרדכי דהלכה כרבא שכתב דאע"ג דתלמודא דחי ליה מ"מ רבא לא הדר ביה ואיתא תו בגמרא (לט.) אמר רבא ש"מ קשר העליון דאורייתא דאי ס"ד דרבנן מאי איצטריך למישרא סדין בציצית פשיטא התוכף תכיפה אחת אינו חיבור אלא ש"מ דאורייתא ופירש רש"י קשר עליון היינו נמי ההוא קשר למטה הלכה למשה מסיני כלומר קשר אחד בציצית מיהא דאורייתא ולהכי נקט עליון משום דמאן דלא עביד אלא חד קשר בסופו עביד ליה שמקיים את הגדיל והרמב"ם כתב וז"ל לוקח חוט אחד מן הלבן וכורך כריכה אחת על שאר החוטין מצד הבגד ומניחו ולוקח חוט התכלת וכורך בו שתי כריכות בצד כריכות של לבן וקושר ואלו השלשה כריכות הם הנקראים חוליא ומרחיק מעט וכו' ועושה חוליא ג' וכן עד חוליא אחרונה ומדלא הזכיר קושר אלא בחוליא ראשונה נראה לכאורה שאינו פוסק כי ההיא דאמר רבא צריך לקשר על כל חוליא וחוליא משום דדחינן ואמרינן דלמא דאיקטר ופוסק כי ההיא דאמר רבא קשר העליון דאורייתא ומפרש דעליון היינו עליון ממש כלומר אצל חוליא ראשונה שסמוכה לכנף ולפ"ז צ"ל שבסוף החוליות היה תוחב חוט של כרך בתוך הכריכה כדי שיתקיים הגדיל ויותר נראה לומר שהוא פוסק כי ההיא דאמר רבא צריך לקשר על כל חוליא וחוליא ומה שלא הזכיר קשר בכל חוליא מפני שסמך על מה שכתב כורך בו שתי כריכות וכו' וקושר ואלו השלשה כריכות הם הנקראים חוליא דמשמע דשלשה כריכות עם הקשר נקרא חוליא וכתבו התוס' שם גבי הפוחת לא יפחות מז' שבכל קשר קושר שני קשרים כי האחד לא יתקיים ולא חשיב קשר וכן כתבו הרא"ש והמרדכי וסמ"ג וכן נהגו: וכתוב במרדכי ועל הקשרים עצמם נוהג ר"ת ור"י לעשות מחוט של כרך הקשרים והיה תוחב ראש החוט באמצעית של הז' חוטים ומהדקן יחד ואומר רבי אלחנן דכה"ג לא מיקרי קשר של קיימא אם לא כשמקשר שני החוטים יחד בב' קשרים כדאמרינן בפרק אלו קשרים (שבת קיג.) ומיהו י"ל דכה"ג שאין כאן אלא ראש אחד מתקיים יותר אבל בשני ראשים זה הראש מושך אילך וזה אילך ועביד לאינתוקי ומיהו נ"ל דלא הוי קשר הואיל וקושר בו שאר חוטים ולעצמו היה מהני שהוא רק חוט של כרך אבל שאר החוטים אינם מתקיימין וכתוב שם עוד מיני קשרים אחרים ובסוף כתב ויש נוהגים לקשור בארבע שמכאן וארבע שמכאן בענין שקושרים הראשין בטלית וכן עושין כל הקשרים וכן נכון לעשות בעיני רבינו ע"כ: וז"ל הרא"ש וחולקין ח' חוטים ד' לכאן וארבע לכאן ועושין הקשר וכך הם דברי רבינו ומשמע שכל הקשרים בענין זה קושרים אותם וכמו שהעלה במרדכי שנכון בעיני רבינו:

Source 19 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 11:14

שולחן ערוך, אורח חיים י״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 11:14

The governing code addresses the production and tying of tzitzit, including the required knots, windings, and thread arrangement.

יקח ד' חוטים מצד זה וד' מצד זה ויקשור שני פעמים זה על גב זה ואח"כ יכרוך חוט הארוך סביב השבעה קצת כריכות וקושר שני פעמים זה על גב זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים לחמשה קשרים כפולים וארבעה אוירים ביניהם מלאים כריכות אין שיעור לכריכות רק שיהי' כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים והענף שמנה גודלים: (הגה ואם האריך הציצית יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף) (רמב"ם פ"א) נוהגים לכרוך באויר ראשון ז' כריכות ובשני ט' ובשלישי י"א וברביעי י"ג שעולים כלם ארבעים כמנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם ארבעים נהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו:

See also

Source 20 · Acharonim
Verified

Keren Orah, Menachot 39a

קרן אורה, מנחות ל״ט:א׳ (מנחות ל״ט ע״א) — ד"ה גמרא ש"מ קשר עליון דאורייתא

Keren Orah, Menachot 39a

Rabbi Yitzchak Minkovsky of Karlin analyzes conflicting positions on whether the winding thread counts among the required four threads and how much of the techeilet should be wound, noting that the Rishonim rule both that a petil is required and that the winding thread counts, and concluding with reference to established practice.

שם גמרא אמר ליה רב יוסף שמואל אמרה ולא רב ולפי פי' רש"י ז"ל לקמן דריש לפתיל פותלוהו מתוכו היינו דחוט של כרך עולה מן המנין א"כ רב נמי אמרה ומפשטא דשמעתא הי' נראה דלרב דיליף מגדילים למנינא אין חוט של כרך עולה מן המנין דהגדיל לבד יהי' ד' והיינו דאמר שמואל אמרה ולא רב ובתכלת שכרך רובא אמר איפכא דרב אמרה ולא שמואל דשמואל דאמר חוט של כרך עולה מן המנין ס"ל כרבה ב"ב חנה דגדילים לאו למנינא אתי אלא או גדיל או פתיל וא"כ ע"כ לא אמר הא דתכלת שכרך רובא דלדידיה אפילו כרך כולה כשר דאו גדיל או פתיל אלא רב אמרה אבל מדברי הראשונים ז"ל לא משמע הכי דפסקו כרב דבעינן פתיל וגם פסקו דחוט של כרך עולה מן המנין ועי' בדברי הראשונים ז"ל שהאריכו במלאכת הציצית בקשרים והחוליות וכבר נהגו העם:

Source 21 · Acharonim
attested

Yalkut Reuveni

ילקוט ראובני, שלח לך ועיין שם עוד

Yalkut Reuveni

The passage attributes symbolic significance to the eight tzitzit strings, associating each with remembering particular mitzvot and aveirot connected to the eyes, mouth, esophagus, ears, nose and anger, hands, feet, and skin, while stating that the connecting thread above them all corresponds to the heart.

כתב בעל הסוד בספר סודי רזא, ח' חוטין יש בציצית, חוט אחד לזכור מצות ועבירות התלויות בעין, חוט ב' מצות התלויות בפה, חוט ג' בליעת הוושט, חוט ד' מצות ועבירות התלויות באזנים, חוט ה' אף מריח וכועס, חוט ו' מצות ועבירות התלויות בידים, חוט ז' מצות התלויות ברגלים, חוט ח' מצות ועבירות התלויות בעור, והגיד למעלה וכולם תלויות בלב.

Source 22 · Hasidic
Verified

Sfas Emes al HaShas, Menachot 39a

שפת אמת על הש"ס, מנחות ל״ט:א׳ (מנחות ל״ט ע״א) — ד"ה בגמ' טלית שכולה תכלת כו'

Sfas Emes al HaShas, Menachot 39a

Sfas Emes questions why white strings are required alongside techeilet, suggesting that four techeilet strings might fulfill both the requirement of min kenaf and the mitzvah of techeilet, but notes that Rashi and Tosafot understand white as additionally necessary based on the ruling that all colors are valid.

יש לתמוה מנ"ל דצריך לעשות לבן מלבד התכלת כיון דבתכלת הוי מין כנף וגם מצות תכלת למה לא יצא בד' חוטי תכלת. והי' נראה דזה באמת כוונת רבא אטו ציבעא גרים דצריך להיות מין כנף נשתנה מצבע התכלת. כל עיקר מצות התורה להיות מין כנף וגם תכלת ואם כולו תכלת יוצא בתכלת ידי שניהם. אך רש"י ותוס' פירשו דצריך גם לבן והוכיחו מהא דלקמן כל הצבעונים כשרים.

Source 23 · Hasidic
Verified

Sfas Emes al HaShas, Menachot 38a

שפת אמת על הש"ס, מנחות ל״ח:א׳ (מנחות ל״ח ע״א) — ד"ה בתוס' ד"ה התכלת כו' ומיהו יש

Sfas Emes al HaShas, Menachot 38a

Sfas Emes suggests that when only techeilet is available, one should use four strings—two corresponding to white and two to techeilet—whereas the requirement for two white strings when white is available serves to fulfill min kanaph.

שוב נראה לי דכל ספק התוס' אי נותן שני חוטין היינו בדלית לי' תכלת כמו אנן. אבל בלית לי' לבן רק תכלת נראה דפשיטא דנותן ד' שנים משום לבן ושנים משום תכלת דהא ציצית דקרא לא מפורש מה הם וגם תכלת בכלל. ונהי דביש לו לבן צריך ב' לבן היינו לקיים מין כנף.

Source 24 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:10

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim י״א:י׳ — ד"ה מנהגינו כדעת המקובלים שאחר הטלת ארבעת

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:10

Rav Yitzchak Yosef states that the custom is to insert four tzitzit strings and make five double knots with winding sequences of seven, eight, eleven, and thirteen, totaling thirty-nine windings, for both a tallit gadol and a tallit katan.

מנהגינו כדעת המקובלים שאחר הטלת ארבעת חוטי הציצית בחור שבכנף הבגד, [ואמירת "לשם מצות ציצית" קודם הטלת החוטים בבגד], קושר שני קשרים, ואחר כך כורך שבע חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך שמונה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך אחת עשרה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, וכורך שלש עשרה חוליות, ושוב קושר שני קשרים, ובסך הכל יהיו חמשה קשרים כפולים, וארבע חוליות של כריכות העולות למנין הוי"ה אח"ד [שלושים ותשע] . ויש שעושים בטלית גדול שלשים ותשע כריכות, ובטלית קטן עושים עשרים ושש כריכות. ומנהגינו כמנהג הראשון הן בטלית קטן והן בטלית גדול.

Source 25 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:11

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim י״א:י״א — ד"ה יש להקפיד שכל שמונת החוטים של

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:11

Rav Yitzchak Yosef states that all eight tzitzit strings should be at least twelve thumb-lengths (twenty-four centimeters) long, and if sufficiently long strings are unavailable, the number of windings should be reduced to ten, five, six, and five.

יש להקפיד שכל שמונת החוטים של הציצית יהיה אורכם לא פחות משנים עשר גודלים, כי יש פוסקים רבים שסוברים שהדבר מעכב אף בדיעבד. ושיעור הגודל הוא שני סנטימטר, ונמצא שצריך להיות שיעור כל אחד משמונה החוטים עשרים וארבעה סנטימטר. ואם אין לו חוטים ארוכים כל כך, יקצר במספר כריכות החוליות, ויעשה עשר כריכות, ואחר כך חמש, ואחר כך שש, ואחר כך חמש. כמנין שם הוי"ה, וע"י כך יהיה שיעור אורך החוטים כהלכה. [ילקו"י הל' ציצית, תשס"ד, עמוד רכ. שאר"י ח"א עמוד רד] .

Source 26 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:9

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim י״א:ט׳ — ד"ה מנין חוטי הציצית בכל כנף ארבעה

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 11:9

Rav Yitzchak Yosef states that each corner has four doubled tzitzit strings, totaling eight, and that adding strings makes the tallit invalid because it violates bal tosif.

מנין חוטי הציצית בכל כנף ארבעה כפולים, שהם שמונה. ואם הוסיף על מנין חוטי הציצית, הטלית פסולה ואינו רשאי לילך בה, משום שעובר על איסור בל תוסיף. [ילקו"י על הל' ציצית, מהדורת תשס"ד, עמוד ריז. ובמהדו' תשס"ו עמ' קנד. ושאר"י ח"א עמוד רב] .

Source 27 · Modern
External

Rav Moshe Sternbuch (Teshuvos V'hanhagos 2:14)

תשובות והנהגות, ח״ב סי׳ י״ד

Teshuvos V'hanhagos 2:14

The passage discusses the Rambam’s method for making tzitzit with techeilet, stating that four strands are doubled as usual, while half of one strand—one-eighth of the total—is techeilet, though it expresses uncertainty about this interpretation.

Teshuvos V'hanhagos 2:14 — page scan on HebrewBooks
Page 13

Rav Moshe Sternbuch Teshuvos V'hanhagos is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

Source 28 · Modern
Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 7:53)

מאמר מרדכי לימות החול ז׳:נ״ג — ד"ה חוטי הציצית חוט שזור משמונה –

Maamar Mordechai Limot HaChol 7:53

Rabbi Mordechai Eliyahu states that it is preferable for each tzitzit strand to be twisted from eight threads, yielding sixty-four threads per corner and 256 for the entire tallit, but permits fewer if each strand is twisted from at least two threads.

חוטי הציצית חוט שזור משמונה – מצווה מן המובחר שכל חוט מחוטי הציצית יהיה שזור משמונה חוטים, וכאשר הם שמונה חוטים בכל כנף כפול שמונה חוטים ששזורים בכל אחד – הרי שישים וארבעה חוטים, ואם נכפיל אותם בד' הכנפות הרי בכל הטלית יש רנ"ו חוטים שרומזים על שמות קדושים, ורמוזים בפסוק: "רנו ליעקב שמחה". ואם לא מצא חוטים ששזורים משמונה חוטים כל אחד, יכול לקחת חוטים ששזורים מפחות מכך, אך יזהר שכל חוט יהיה שזור משני חוטים לפחות. [הערה 113] ירמיה ל"א, ו'. [הערה 114] שו"ע סי' י"א סעי' ג'. כה"ח שם ס"ק י'. משנ"ב שם ס"ק י"א, י"ד. בא"ח פרשת נח סעי' י'.

Source 29 · Modern
Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 7:55)

מאמר מרדכי לימות החול ז׳:נ״ה — ד"ה י"ב גודלים אלו צריכים להיות מורכבים

Maamar Mordechai Limot HaChol 7:55

Rabbi Mordechai Eliyahu states that the twelve fingerbreadths of tzitzit should comprise four fingerbreadths of gedil, containing the knots and windings, and eight fingerbreadths of anaf, the remaining threads; if longer, the same one-third-to-two-thirds ratio should be maintained for kabbalistic reasons.

י"ב גודלים אלו צריכים להיות מורכבים מארבעה גודלים גדיל (שבו נמצאים הקשרים והכריכות) ושמונה גודלים ענף (חוטי הציצית שנותרו מהכריכות). ואם יש יותר מי"ב גודלים ישמור על יחס זה של שליש גדיל ושני שליש ענף כי יש בזה טעם עפ"י הסוד.

Source 30 · Modern
Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 7:66)

מאמר מרדכי לימות החול ז׳:ס״ו — ד"ה יש שכורכים את הכריכות בחוליות של

Maamar Mordechai Limot HaChol 7:66

Rabbi Mordechai Eliyahu notes that some make the wrappings in groups of three, describes an alternative sequence of 10, 5, 6, and 5 wrappings, and states that the custom is to make 39 wrappings on a tallit gadol and 26 on a tallit katan; he also instructs tying the thread ends so they do not unravel.

יש שכורכים את הכריכות בחוליות של שלוש שלוש ואין לחוש לכך. בסדר הכריכות יש נוהגים שבמקום לכרוך 7, 8, 11, 13 כורכים בסדר של 10, 5, 6, 5 כריכות, שבזה רומז על שם "הויה" ברוך הוא. ומנהגינו לעשות בטלית גדול ט"ל כריכות, ובטלית קטן כ"ו כריכות. קשירת ראשי החוטים – יקשור את ראשי החוטים של הציצית כדי שלא יתפרדו משזירתם. [הערה 146] בא"ח פרשת לך לך סעי' א'. [הערה 147] בא"ח פרשת לך לך סעי' ח'. כה"ח סי' י"א ס"ק מ"ז. [הערה 148] שו"ע סי' י"א סעי' י"ד. כה"ח שם ס"ק י"ג עפ"י מהרח"ו. בא"ח פרשת נח סעי' י"ד.

Related sources· 8 found, not yet verifiedSign in to verify
  • כֵּיצַד עוֹשִׂין אֶת הַצִּיצִית. מַתְחִיל מִזָּוִית שֶׁל טַלִּית שֶׁהִיא סוֹף הָאָרוּג וּמַרְחִיק מִמֶּנָּה לֹא יוֹתֵר עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְמַעְלָה וְלֹא פָּחוֹת מִקֶּשֶׁר גּוּדָל וּמַכְנִיס שָׁם אַרְבָּעָה חוּטִין וְכוֹפְלָן בָּאֶמְצַע. נִמְצְאוּ שְׁמוֹנָה חוּטִים מְשֻׁלָּשִׁין תְּלוּיִין מִן הַקֶּרֶן. וְאֹרֶךְ הַחוּטִים הַשְּׁמוֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. וְאִם הָיוּ יוֹתֵר עַל כֵּן אֲפִלּוּ אַמָּה אוֹ שְׁתַּיִם כְּשֵׁרִין. וְכָל הָאֶצְבָּעוֹת בְּגוּדָל. וְיִהְיֶה אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה הַחוּטִים חוּט תְּכֵלֶת וְהַשִּׁבְעָה לְבָנִים:

    Same passage as Mishneh Torah, Fringes 1:6-8

  • רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב רָמֵי אַרְבַּע, וְעָיֵיף לְהוּ מֵיעָף, וּמְעַיֵּיל לְהוּ בִּגְלִימָא, וְאָבֵיק לְהוּ מֵיבָק. קָסָבַר: בָּעֵינַן תְּמָנְיָא בִּגְלִימָא, כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי ״גְּדִיל״ ״גְּדִילִים״ בִּמְקוֹם פְּתִיל. רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי רָמֵי תְּמָנְיָא, דְּאִינְהוּ שִׁיתְּסַר, וְלָא אָבֵיק לְהוּ. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עָבֵיד כְּדִידַן.

    Same passage as Beit Yosef, Orach Chayim 11:1

  • ועשו להם ציצית - ובפרשת כי תצא "גדילים תעשה" וציצית משמע גם חוט אחד, וגדיל הוא הנגדל מג' חוטין, ואם כן ידעינן שצריך ג' חוטין, ולבית שמאי מה שאמר פתיל תכלת הוא חוץ מגדיל של לבן, ועיין בתוספות פרק התכלת. ודעת הרמב"ם שרק חוט אחד של תכלת. וממה שכתב ציצית וגדילים ידעינן שצריך שניהם. ועיין במנחות ל"ט ובתוספות שם.

    from our library copy — not yet checked against the original

  • ולמה נסמכה פרשת ציצית למקושש, לומר לך כל היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת חייב חטאת. ועשו להם ציצית וגו', ואין ציצית אלא כנף, שנאמר ויקחני בציצית ראשי (יחזקאל ח'). על כנפי בגדיהם, ולמה צוה לתת הציצית על כנפי הבגד, כדי שיזכרו הטובה שעשה להם הקב"ה בזמן שהוציאם ממצרים, שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים. ולמה טלית של ארבעה כנפות חייבת בציצית ולא בעלת שש ולא בעלת חמש ולא בעלת שלש, אלא כנגד ארבעה גאולות שנאמרו במצרים, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי (שמות ו'). ולמה היו הציצית של חוטין משל לבן ולא של תכלת, התכלת היה כנגד מכת הבכורות שהיתה בלילה, כשם שהתכלת שחור כך הלילה חשיכה היא, ולפי שאותה מכה היתה של שיכול בנים, ואבידת בנים נקרא שיכול, שנאמר ואני כאשר שכולתי שכלתי (בראשית מ"ג), תכלת תכלית חיותם, לכך ציוה הקב"ה ליתן חוט תכלת, זכר לנס שעשה להם הקב"ה שהכה במכת בכורות.

    from our library copy — not yet checked against the original

  • ויש טלית מצד מטטרון, שהוא טט דמטטרון הכולל ח"י שיש בין הקשרים והחוליות שבכל צד (מן הטלית), דהיינו ה' קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וי"ג חוליות, דהיינו י"ג הכריכות שכורכים על הציצית), הן כנגד י"ג מדות הרחמים שבתורה, ונאמר בהן בי"ג מדות התורה נדרשת, (שה"ס י"ג מדות הרחמים הנמשכים מי"ג תי"ד דא"א)...

    from our library copy — not yet checked against the original

  • Menachot 41bunverified

    תנו רבנן כמה חוטין הוא נותן, בית שמאי אומרים ד', ובית הלל אומרים ג', וכמה תהא משולשת, בית שמאי אומרים ד' ובית הלל אומרים ג' וג', שבית הלל אומרים אחת מארבע בטפח של כל אדם. אמר רב פפא טפח דאורייתא ד' בגודל, שית בקטנה, חמש בתילתא. אמר רב הונא ד' בתוך ד' ומשולשת ד', ורב יהודה אמר ג' בתוך ג' משולשת ג'... וכבר עלו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לעליית יוחנן בן בתירא ואמרו ציצית אין לה שיעור, כיוצא בו לולב אין בו שיעור, מאי לאו אין לה שיעור כלל, לא אין לה שיעור למעלה אבל יש לה שיעור למטה...

    from our library copy — not yet checked against the original

  • Menachot 41b:13unverified

    תנו רבנן כמה חוטין הוא נותן, ב"ש אומרים ד' וב"ה אומרים ג', וכמה תהא משולשת, בית שמאי אומרים ד' ובית הלל אומרים ג' וג', שבית הלל אומרים אחת מארבע בטפח של כל אדם (שתהא כל אצבע אחת מארבע בטפח של כל אדם, דהיינו מדת גודל)... אמר רב פפא הלכתא ד' בתוך שלש משולשת ארבע. למימרא דאית להו שיעורא, ורמינהו, ציצית, אין ציצית אלא יוצא, ואין ציצית אלא משהו, וכבר עלו זקני ב"ש וזקני ב"ה לעליית יוחנן בן בתירא ואמרו ציצית אין לה שיעור... אין לה שיעור למעלה אבל יש לה שיעור למטה...

    from our library copy — not yet checked against the original

  • גדילים תעשה לך למה נאמר, לפי שנאמר ועשו להם ציצית, שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו, תלמוד לומר גדילים, כמה גדילים נעשים אין פחות משלשה חוטים כדברי בית הלל, ובית שמאי אומרים מארבעה חוטים של צמר וארבע חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות...

    from our library copy — not yet checked against the original

Related sheets

Mitzvotמצוות

The Debate Over Wearing Techelet Today

Jewish sources present foundational teachings about techelet (ritual blue dye) in tzitzit, including its symbolic connection to the divine realms and its historical significance in Jewish practice. Subsequent halakhic discussion centers on whether techelet should be worn in contemporary observance, with authorities offering different perspectives on its practical application.

View Sources15 sources
Mitzvotמצוות

Tzitzit Strings: Visibility and Placement

Sources address the halakhic requirement for tzitzit strings to be worn visibly outside the garment rather than concealed within or beneath clothing. The passages discuss the practical rules governing string placement, exceptions for those working among non-Jews, and the underlying principle that the strings must be seen in order to fulfill the commandment's purpose of remembrance.

View Sources11 sources
Halachaהלכה

Rishonim on the Urim and Tumim's Spiritual Function

Medieval and classical Jewish sources explore how the Urim and Tumim functioned as a divinely sanctioned oracular instrument for priestly decision-making. The sources examine the mechanism by which letters illuminated to communicate God's will, the spiritual prerequisites for the Kohen Gadol to receive answers, and the instrument's role in national governance and military decisions.

View Sources15 sources
Israelארץ ישראל

The Avnei Nezer on the Three Oaths and Aliyah

The Avnei Nezer addresses the halakhic status of settling in Eretz Yisrael and examines whether the Talmudic Three Oaths restrict collective or mass immigration to the Land. The sources present the classical Talmudic formulation of these oaths alongside later rabbinic interpretations of their contemporary application.

View Sources6 sources
Halachaהלכה

Tearing Kriah for Jerusalem's Ruins

Sources establish the obligation to tear one's garment (kriah) upon witnessing the destroyed cities of Judah and Jerusalem, along with the specific blessings recited for each sight. The halakhic framework addresses when the obligation applies, how the tear is performed, and the accompanying statements of mourning.

View Sources8 sources
Halachaהלכה

The Obligation to Cover One's Head

Jewish sources establish head-covering as a halakhic practice rooted in reverence before God and fear of Heaven. The sources discuss its requirements during prayer and in daily life, grounding the practice in both legal obligation and spiritual awareness.

View Sources16 sources