תנ״ך

מחלוקת ניסן ותשרי בבריאת העולם

מקורות בתלמוד הבבלי מציגים מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע בדבר החודש שבו נברא העולם — תשרי או ניסן — עם טיעונים המבוססים על מחזורי הטבע וחשיבות כל חודש בלוח ישראל.

בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם

9 מקורות · 5 מאומתים

נפתח כדף עבודה — חקור, הוסף הערות וייצא.

מה אומרים המקורות

המחלוקת היסודית שהלשם עוסק בה מקורה בגמרא: ראש השנה יא א מביאה את שיטת רבי יהושע ש"בניסן נברא העולם" ואת שיטת רבי אליעזר ש"בתשרי נברא העולם", וראש השנה כז א מוסיף שנוסח התפילה "זה היום תחילת מעשיך" נפסק כרבי אליעזר.

תוספות על ראש השנה כז א מקשה: כיצד אנו מתפללים כרבי אליעזר (שבתשרי נברא העולם) אם הלכה נפסקה כרבי יהושע לתקופה, ומציע ר"ת שה"תחילת מעשיך" אינו על בריאת העולם אלא על תחילת מעשה הדין — פתרון המנסה לשלב את שתי השיטות מבלי להכריע ביניהן כפשוטן.

מהר"ל, חידושי אגדות ראש השנה י ב, וראה שם עוד מפרש את המחלוקת כמחלוקת עמוקה בין שני עקרי חדשי השנה: ניסן כ"בכור" וראשית החדשים, ותשרי כ"שביעי" הקדוש לגמרי ודומה לראש האדם בו שוכן השכל, כאשר שניהם — ניסן ותשרי — כנגד שני אברים קדושים שבאדם, הלב והראש.

הלשם (רב שלמה אליאשיב) מסביר את המחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע דרך קבלה: כתבי רמ״ד וואלי מציג את פירושו שתשרי מסמל את בחינת הרוח שנתקנה תחילה, וניסן מסמל את בחינת הנפש, כאשר ההבדל בין השתיים הוא בסדר התיקון וביכולת הנפש לקבל את הדינים של הרוח, והתיקון השלם מתממש ביום הכיפורים ובחג העצרת.

ממאמרי הרבי מלובביץ' עולה ממד נוסף למחלוקת: Maamarim Melukatim, מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט מביא מתרגום יונתן שלפני מתן תורה תשרי נקרא "חודש הראשון" כי בו נברא העולם, ורק לאחר יציאת מצרים ומתן תורה נעשה ניסן לחודש הראשון — כך שהמחלוקת משקפת שתי מדרגות: חיות ניסן היא בבחינת אור אין סוף שלמעלה מהטבע, ואילו חיות תשרי היא בבחינת גבול והנהגת הטבע; וMaamarim Melukatim, ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מוסיף שהמחלוקת מייצגת את ההבחנה בין חיצוניות (הבריאה בפועל בתשרי) לפנימיות (מחשבת הבריאה שבניסן).

מקור 1 · חז״ל
מאומת

Rosh Hashanah 27a

ראש השנה כ״ז א — ד"ה שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת

Rosh Hashanah 27a:15

חכמי בבל מסבירים שבתפילת ראש השנה אומרים "זה היום תחלת מעשיך" בהתאם לדעת ר' אליעזר שהעולם נברא בחודש תשרי.

שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת וְכוּ׳. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: כְּמַאן מְצַלֵּינַן הָאִידָּנָא ״זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן״, כְּמַאן — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם.

§ It was taught in the mishna: Yom Kippur of the Jubilee Year is the same as Rosh HaShana with regard to both the shofar blasts that are sounded and the additional blessings that are recited in the Amida prayer. Rav Shmuel bar Yitzḥak said: In accordance with whose opinion do we pray today on Rosh HaShana, saying: This day is the beginning of Your works, a commemoration of the first day? In accordance with whom? In accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said: The world was created in the month of Tishrei. We therefore mention on Rosh HaShana that it is the first day.

מקור 2 · חז״ל
מאומת

Rosh Hashanah 11a

ראש השנה י״א א — ד"ה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר

Rosh Hashanah 11a:2

חכמי בבל מציגים את המחלוקת בין רבי אליעזר הטוען שהעולם נברא בתשרי (כשהארץ מוציאה דשא ויורדים גשמים) לבין רבי יהושע הטוען שנברא בניסן (כשהארץ מלאה דשא והעצים מוציאים פרי), וגם מחדדים את עמדת רבי יהושע המקשרת את ניסן לעתידות אחרות של ישראל כגון הגאולה ממצרים.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי״. אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָאָרֶץ מוֹצִיאָה דְּשָׁאִים וְאִילָן מָלֵא פֵּירוֹת — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תִּשְׁרִי. וְאוֹתוֹ הַפֶּרֶק זְמַן רְבִיעָה הָיְתָה, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְצִימֵּחוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע וְעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי״. אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָאָרֶץ מְלֵיאָה דְּשָׁאִים וְאִילָן מוֹצִיא פֵּירוֹת — הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה נִיסָן. וְאוֹתוֹ הַפֶּרֶק, זְמַן בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף שֶׁמִּזְדַּוְּוגִין זֶה אֵצֶל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וְגוֹ׳״.

Rabbi Yehoshua disagrees and says: In Nisan the world was created; in Nisan the Patriarchs were born; in Nisan the Patriarchs died; on Passover Isaac was born; on Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered by God and conceived sons; on Rosh HaShana Joseph came out from prison; on Rosh HaShana our forefathers’ slavery in Egypt ceased; in Nisan the Jewish people were redeemed from Egypt; and in Nisan in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption. The Gemara explains these matters in detail: It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: From where is it derived that the world was created in the month of Tishrei? As it is stated: “And God said: Let the earth bring forth grass, herb yielding seed, and fruit tree yielding fruit after its kind” (Genesis 1:11). Which is the month in which the earth brings forth grass and the trees are full of ripe fruit? You must say that this is Tishrei. And a further proof that the world was created in Tishrei is that when the world was first created, it needed rain so that the plants would grow, and the period beginning with Tishrei is a time of rain, and rain fell and the plants grew, as it is stated: “But there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground” (Genesis 2:6). Rabbi Yehoshua says: From where is it derived that the world was created in the month of Nisan? As it is stated: “And the earth brought forth grass, herb yielding seed after its kind, and tree yielding fruit” (Genesis 1:12). Which is the month in which the earth is full of grass and the trees begin to bring forth fruit? You must say that this is Nisan. And further proof that the world was created in Nisan is that when the world was first created, the animals had to breed in order to fill the world, and the period beginning with Nisan is a time when cattle, and beasts, and birds mate with one another, as it is stated: “The flocks are clothed in the meadows, and the valleys are wrapped in grain; they shout for joy, they also sing” (Psalms 65:14).

מקור 3 · ראשונים
מאומת

Sforno on Genesis 1:1

ספורנו, בראשית ועיין שם עוד

Sforno on Genesis 1:1

ספורנו מסביר את תחילת מעשה בראשית ואת המעבר ממצב ראשוני אל סדר העולם המתגלה; דבריו מסייעים לקרוא את מחלוקת ניסן ותשרי כשתי נקודות מבט על ראשית הבריאה.

בְּרֵאשִׁית. בִּתְחִלַּת הַזְּמַן, וְהוּא רֶגַע רִאשׁוֹן בִּלְתִּי מִתְחַלֵּק שֶׁלֹּא הָיָה זְמַן קוֹדֵם לוֹ׃

מקור 4 · ראשונים
מאומת

Tosafot on Rosh Hashanah 27a

תוספות על ראש השנה כ״ז א — ד"ה כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך

Tosafot on Rosh Hashanah 27a:15

Tosafot מסביר שהמחלוקת בין ר' יהושע לר"א על תחילת בריאת העולם (ניסן או תשרי) איננה על זמן הבריאה עצמה אלא על תחילת המעשה ודינו של העולם, ואפשר שהעולם עלה במחשבה לברייתו בתשרי אך לא נברא בפועל עד ניסן.

כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך. תימה הא קי"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף יב.) לתקופה כר' יהושע ואומר ר"ת דקי"ל כרב עינא דפריך משוה יובל ורב עינא ה"ק והא איכא זה היום תחלת מעשיך דאיתיה בראש השנה וליתיה ביובל אלא ודאי הא דאמרינן ליה לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לאו וזה שייך נמי ביוה"כ דיובל דהוקש לר"ה כדלקמן בפרק בתרא (דף לד.) (אבל בשאר יומי לא) ואע"ג דמשני ליה שפיר רב עינא לא הדר ביה ומיהו לאידך לישנא קשיא דקאמר מתני' דלא כר"א הוה ליה לשנויי דזה היום תחלת מעשיך לאו אבריאת עולם קאי ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד:

מקור 5 · אחרונים
attested

מהר"ל, חידושי אגדות ראש השנה י ב, וראה שם עוד

מהר"ל, חידושי אגדות ראש השנה י ב, וראה שם עוד

הלשם מסביר שהמחלוקת בין תנאים על בריאת העולם בניסן או בתשרי עוסקת בשני חודשים שהם עקרי השנה — תשרי קדוש כהראש (כי הוא החודש השביעי בו השכל קדוש לגמרי) וניסן קדוש כהלב (כסמל לחיות העולם) — וסבר ר"א שהעולם נברא בתשרי מפני שהחודש הזה הוא קרוב אל ה' בקדושתו ובמעלתו.

בתשרי נברא העולם וכו', מחלוקת תנאים בניסן ובתשרי הוא דבר עמוק מאד, כי אלו ב' חדשים הם עקרי חדשי השנה, והפרש יש בין ניסן ובין תשרי, כי ניסן הוא התחלה לחדשים והוא בכור, וכמו שהבכור הוא קדוש כך קדוש ניסן כמו שיתבאר. וחודש השביעי הוא תשרי הוא ראש השנה כי הוא השביעי בחדשים, והוא באמצע החדשים, ובזה הוא נבדל מן שאר החדשים. ודע כי שני אברים באדם הם קדושים, והוא הלב והראש, וכנגד אלו שני דברים הם ניסן ותשרי, כי תשרי הוא דומה לראש לפי ששם השכל שהוא קדוש לגמרי, וכן החודש הזה שהוא שביעי שהוא קדוש לגמרי, וכמו שאמרו במדרש שלכן נבחר השביעי לקדושה הן בימים בחדשים בשנים וכו', כמו שמבואר במדרש ויקרא רבה כ"ט. ותשרי הוא השביעי כי הז' הוא לעולם נבחר וקדוש, בשנים שנת השמיטה, ובימים ימי השבת, ולפיכך בחדשים גם כן נבחר להיות קדוש. אמנם חודש ניסן הוא כנגד הלב ששם החיות, וכך חודש זה החזרת חיות העולם... וסבר ר' אליעזר כי בבריאה ראוי שיהיה העולם נברא בחודש תשרי שחודש זה קרוב אל השי"ת מצד קדושתו ומעלתו, ולכך בו נברא העולם.

מקור 6 · אחרונים
מאומת

Mishnah Berurah 592:4-5

משנה ברורה תקצ״ב

Mishnah Berurah 592:4

חז"ל ישראל מאיר קגן (חפץ חיים) מביא שהשל"ה כתב שהמנהג המובחר הוא לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת למלכיות וזכרונות ושופרות, אך במקום שנוהגים כמנהג אחר אין לשנות.

(ד) וכן המנהג במדינות אלו - ובשל"ה כתב הדרך המובחר לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות [ואחר אנעים זמירות עוד תשר"ת תש"ת תר"ת כדי להשלים עד מאה קולות] ומ"מ במקום שנוהגין כמנהגנו אין לשנות [פמ"ג]:

מקור 7 · חסידות
חיצוני

Maamarim Melukatim, ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה

מאמרים מלוקטים — ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה

Maamarim Melukatim ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה

הפסג ניתח את המחלוקת בין ר׳ אליעזר לר׳ יהושע על זמן הבריאה (תשרי או ניסן) כמייצגת הבחנה בין החיצוניות (הבריאה בפועל בתשרי) לפנימיות (המחשבה לברוא בניסן), וכך גם פתח התורה בבראשית הוא החיצוניות בעודו החודש הזה לכם הוא הפנימיות.

בס"ד. ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה [cup]החודש[/cup] הזה לכם ראש חדשים גו' , ואיתא במדרש (הובא בפירוש רש"י ר"פ בראשית) אמר ר' יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו' ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים . וע"פ הידוע שגם שאלה בתורה היא תורה, תורת אמת, יש לומר, דזה שאיתא במדרש (תורת אמת) שההתחלה בתורה הי' צ"ל בהחודש הזה לכם [ובפרט שלשון המדרש הוא לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, דלשון לא כו' אלא מורה שהוא לעיכובא ] הוא גם אליבא ד

מקור 8 · חסידות
חיצוני

Maamarim Melukatim, מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט

מאמרים מלוקטים — מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט

Maamarim Melukatim מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט

הלשם מביא מתרגום יונתן שלפני מתן תורה תשרי נקרא חודש הראשון כי בו נברא העולם, ואחרי יציאת מצרים ומתן תורה נשתנה וניסן הוא חודש הראשון, וממחיש שהחיות של חודש ניסן (ראש החדשים) היא מדרגת אור אין סוף שלמעלה מהטבע, בעוד שחיות תשרי (ראש השנה) היא בבחינת גבול והנהגת טבע.

בס"ד. מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט [cup]החודש[/cup] הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה , ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה (בתחלת בואו לארה"ב) דאיתא בתרגום יונתן עה"פ בירח האיתנים גו' הוא חודש השביעי (שקאי על חודש תשרי), דעתיקייא קרן לי' ירחא קדמאה כו' וכען הוא ירחא שביעאה, שקודם מתן תורה הי' נקרא תשרי בשם חודש הראשון לפי שבו נברא העולם , וכען, לאחרי יציאת מצרים ומתן תורה, ניסן הוא חודש הראשון ותשרי הוא חודש השביעי. ומדייק בזה, דמכיון שבתחלה הי' תשרי חודש הראשון למה

מקור 9 · מודרני
חיצוני

בענין הנסירה — כוונות הנסירה; בתשרי נברא העולם

כתבי רמ״ד וואלי — עניני המועדים, עניני אלול וראש השנה עמ׳ ס״ד

Valle, Inyanei Elul veRosh Hashana p. 64

הלשם מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע אם העולם נברא בתשרי או בניסן דרך קבלה: תשרי מסמל את הרוח שנתיקן תחילה מהנשמה, וניסן מסמל את הנפש, וההבדל בין שתי הבחינות הוא בסדר התיקון וביכולת הנפש לקבל את הדינים של הרוח, כאשר התיקון מושלם לגמרי ביום הכפורים ובחג העצרת.

בעמוד זההלשם מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' יהושע אם העולם נברא בתשרי או בניסן דרך קבלה: תשרי מסמל את הרוח שנתיקן תחילה מהנשמה, וניסן מסמל את הנפש, וההבדל בין שתי הבחינות הוא בסדר התיקון וביכולת הנפש לקבל את הדינים של הרוח, כאשר התיקון מושלם לגמרי ביום הכפורים ובחג העצרת.

Valle, Inyanei Elul veRosh Hashana p. 64 — סריקת עמוד ב-HebrewBooks
עמוד 68

Excerpts from Rav Moshe David Valle (רמד״ו, 1697–1777, Padua, the Ramchal's colleague) compiled by the Spinner edition from Sefer HaLikkutim and his Tanach commentaries; each kuntres is a topical anthology paginated by printed folio. Rav Moshe David Valle — Moadim Kuntresim is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

מקורות קשורים
  • בתשרי נברא העולם וכו', מחלוקת התנאים בניסן ובתשרי הוא דבר עמוק מאד, כי אלו ב' חדשים הם עקרי חדשי השנה, והפרש יש בין ניסן ובין תשרי, כי ניסן הוא התחלה לחדשים, והוא בכור, וכמו שהבכור הוא קודש כך קדוש ניסן כמו שיתבאר. וחודש השביעי הוא תשרי הוא ראש השנה כי הוא השביעי בחדשים, והוא באמצע החדשים, ובזה הוא נבדל מן שאר החדשים... וסבר ר' אליעזר כי בבריאה ראוי שיהיה העולם נברא בחודש תשרי, שחודש זה קרוב אל השי"ת מצד קדושתו ומעלתו ולכך בו נברא העולם. ור' יהושע סבר כי ניסן במה שהוא התחלה ראוי אל התחלה שהוא בריאת העולם, וקדושתו הוא מצד שהוא ראשית לכל הוא נבדל במעלה ומדריגה. וזה ענין אשר החודש הזה הוא ראשון, כי הוא קרוב לאצילות מסבה ראשונה... וסבירא ליה לר"י כי בניסן נברא העולם, שרוצה לומר כי העולם היה לו התחלה והיה לו התחלה בדבר שהוא התחלת האצילות, וזהו ניסן לפי שהוא התחלת הכל. ור"א סובר בתשרי, לפי שהעולם ראוי להיות בשביל הסוף שהוא יהיה בו בשלימות הכל...

    אותו קטע כמו מהר"ל, חידושי אגדות ראש השנה י ב, וראה שם עוד

  • תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּתִשְׁרִי מֵתוּ אָבוֹת, בַּפֶּסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָאָרֶץ מְלֵיאָה דְּשָׁאִים וְאִילָן מוֹצִיא פֵּירוֹת — הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה נִיסָן.

    אותו קטע כמו Rosh Hashanah 11a:2

  • מִכְּלַל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּתִשְׁרִי מֵתוּ אָבוֹת, בַּפֶּסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין.

    אותו קטע כמו Rosh Hashanah 11a:2

דפים קשורים

תלמוד

מחלוקת ר׳ אלעזר וירר יהושע: ניסן וביתשרי

מקורות יהודיים שומרים על מחלוקת קלאסית בין ר׳ אלעזר וְר׳ יהושע לגבי תחילת השנה — האם בניסן (המקושר לגאולה ולצאת מצרים) או בתשרי (המקושר לבריאת העולם). סוגיות בתנאים, בתלמוד ובמקורות אחרונים חוקרים מתח זה בממדים משפטיים, לוח-שנתיים וקיום־רוחני.

צפה במקורות15 מקורות
חסידות

תכלית בריאת העולם אצל הרבי רשב

מקורות חסידיים בוחנים מדוע בראה הקדוש ברוך הוא את העולם, תוך הדגשת ירידת האור האלוקי דרך הסתרה על מנת ליצור דירה לשכינה בעולם החומרי, ותפקידו של העבודה האנושית בגילוי הקדושה בתוך החומר.

צפה במקורות12 מקורות
חסידות

שבת בראשית וביסוד הרוחני של השנה

בראשית

מקורות חסידיים וקבליים בוחנים כיצד פתיחת מחזור התורה בשבת בראשית קובעת את הטיב הרוחני והשפע האלוקי של כל השנה הבאה. המקורות עוסקים בכוח היצירה הראשוני המשובץ בספור בריאת העולם וכיצד זכרון זה עיצב את מחזורי הטבע והגאולה לאורך השנה.

צפה במקורות6 מקורות
תלמוד

מחלוקת בית שמאי ובית הלל על בריאת האדם

מחלוקת קלסית בחז״ל האם בריאת האדם הייתה למטוב או לרעה. בית שמאי טענו שהיה נוח לאדם שלא נברא, ובית הלל חלקו עליהם. לבסוף שתי הקבוצות הסכימו שכיוון שהאדם כן נברא, עליו להתמקד בבדיקת מעשיו ובשיפור התנהגותו בעתיד.

צפה במקורות4 מקורות
חסידות

השפעת שבת בראשית על מהלך השנה

בראשית

מקורות חסידיים ויהודיים מודרניים חוקרים כיצד קדושת שבת בראשית—השבת שבה קוראים את פרשת בראשית בתורה—עיצבת את אופיה הרוחני ומסלולה של השנה כולה. המקורות דנים בקדושה הייחודית שנושאת כל שבת דרך פרשת השבוע שלה, וכיצד האור האלוהי המתגלה בתחילת השנה קובע את מחזוריה הטבעיים ואת הפתיחויות הרוחניות שלה.

צפה במקורות3 מקורות
מחשבה

השלה על גן עדן והעולם הבא

השלה מבחין בין גן עדן לעולם הבא כשתי מדרגות שונות בסדר הרוחני. גן עדן כולל מדרגות שונות (תחתונה ועליונה), בעוד שעולם הבא מייצג את השלמות העליונה של הנשמה היהודית וההשלמה של היסטוריה קוסמית.

צפה במקורות7 מקורות