מפרשי הפרשה
בראשית
Parshas Bereshit
Genesis
9 commentaries
אבן עזרא
Ibn Ezra on Genesis 1:9
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
Q — Day 3 of creation has "וירא אלהים כי טוב" twice (verses 10 and 12), while day 2 has none. Rashi (citing Chazal) resolves this by saying day 2's work — separating the waters — wasn't completed until day 3, so the first "כי טוב" of day 3 marks the closure of day 2's project.
A — Ibn Ezra rewrites the whole structure via a single grammatical move. The וי"ו in "ויאמר אלהים יקוו המים" (verse 9) is past-perfect — "and God had ALREADY said" — and "יש כמוהו בתורה למאות." So verses 9-10 describe what was already done on day 2 (when both ארץ and שמים were made together — proven from "ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים"), and the "וירא אלהים כי טוב" of verse 10 belongs to day 2's account, not day 3. Day 3 itself has just one "כי טוב" (verse 12), like every other day. The bigger move: a grammatical principle (וי"ו = past perfect) dissolves a textual puzzle that Chazal needed an extra-textual frame to resolve.
ויאמר - כפי דעתי שזו הפרשה דבקה עם אשר עליה, כי הרקיע לא נעשה עד אשר יבשה הארץ... והראות דבר נסתר והקוות מפוזר איננה בריאה, וכן טעמו, וכבר אמר אלהים יקוו המים. ויש כמוהו בתורה למאות... ועל זה הפירוש יהיה וירא אלהים כי טוב, דבק עם בריאת יום שני.
אלשיך
Alshekh on Torah, Genesis 1:26
Q — Was man really created just to be a fisherman, herdsman, and ruler of creeping things? Why does the Torah describe his entire purpose as ruling 'over the fish of the sea and the birds of the sky'?
A — The Alshich answers that man is composed of all four worlds — body from the lowest physical world, nefesh from the world of the galgalim, ruach from the world of angels, and neshama from the upper world. His function is to draw shefa down through every level of creation. 'וירדו בדגת הים' is not about hunting fish; it expresses that the influence of the three upper worlds present within him reaches all the way down to the lowest yesodot (water, air, earth). Without man as the connector, no shefa from above could reach the lowest matter. The plural 'נעשה אדם' is God addressing all four worlds together — for only their combination can produce an adam capable of unifying them through avodat Hashem and Torah.
אמנם הנה נא ידענו כי הן האדם נברא לקיום העולם... כי הלא כאשר אין איש מתקיים אם לא בעוד רוח אלהים בקרבו... כן כל כללות העולם החמרי הלז אי אפשר להתקיים אם לא על ידי שפע רוחני מהעולם העליון... ברא אדם על הארץ אשר יוציאהו ואשר יביאהו, כי עשאו ויכוננהו כלול מארבע עולמות: הגוף מהשפל, והנפש המתנועעת מעולם הגלגלים בעלי התנועה, והרוח מעולם המלאכים... והנשמה מעולם העליון.
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Bereshit:9
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
Q — Why is "וירא אלקים כי טוב" never said of man specifically (when it is said for every other creation), and why is the global "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" needed after each creature already received its own "טוב"?
A — The tzelem Elokim is free will itself, and "כי טוב" denotes a fixed, unchanging state — which cannot apply to man whose moral identity depends on his choices; "טוב מאד" then describes the elevation that all of creation attains through man, when he chooses to do God's will and lifts every being beyond its natural "good."
לכן בכל הנבראים כתוב 'וירא אלקים', כי המה טבעיים, והראיה היא כפי מה שהוא, וכן יהיה לעולם. אבל האדם אינו בטבעו, רק בבחירתו, ובחירתו מתחלפת, והראיה לא תכריחנו.
ספורנו
Sforno on Genesis 1:43
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
Q — Why does the Torah call man "בצלם אלקים" (in God's image) rather than simply "אלקים"? And why does Hashem say "כדמותנו" — "like our likeness" — rather than "בדמותנו"?
A — For Sforno, "אלקים" denotes an intellect that is fully actualized (בפועל): separated from matter, complete, and therefore necessarily eternal. It applies to Hashem, to angels, and (by extension, השופטים) to human judges insofar as they exercise their שכל. Man as born is not yet that — he is "בכוח," still potential. He is called "צלם אלקים" — the image, not the thing itself — because he must acquire שלמות, specifically the חכמה that yields אהבת ה' ויראת ה'. Only then does he become an actualized intellectual being, וזה יתחייב שיהיה נצחי וקיים גם אחרי מיתת הגוף. Hashem deliberately said "כדמותנו" — "like our likeness, ולא בדמותנו באמת" — because man's likeness is conditional on his own בחירה: unlike angels (who have no choice) and unlike Hashem (whose choice is always toward good), man may go either way. If he refuses to actualize, "ישאר כוחו השכלי על כוחיותו" and he falls to "נמשל כבהמות נדמו." The two words "בצלם אלקים" thus encode both man's task and his risk.
קודם שיתבונן, בהיותו אז משולל מכל שלמות אשר הוכן לו, לא יקרא "אלהים", אבל יקרא "צלם אלהים" בלבד, עד שיקנה שלמות, בפרט בחכמה אשר בה יקנה אהבת האל ויראתו, כי אז יהיה עצם שכלי בפועל, שלם, נבדל מחומר... ובהיות בבחירת האדם לקנות זה השלמות... כאשר ימנע עצמו מזה ישאר כוחו השכלי על כוחיותו, משולל מכל שלמות בפועל.
כלי יקר
Kli Yakar on Genesis 2:7
וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
Q — If 'נשמת חיים' describes the divine soul Hashem breathed into man, why is the resulting state described with the same lowly term — 'נפש חיה' — used for animals, and why does the Torah never call man 'טוב'?
A — Kli Yakar inverts Rashi. 'נפש חיה' is precisely the animal-level starting point — אדם עיר פרא יולד — with the נשמה present only בכח. Whether man actualizes the divine soul Hashem breathed into him is left to 'חריצות השתדלותו וטוב בחירתו.' That is why the Torah doesn't say 'כי טוב' of man at his creation: 'עדיין לא ניכר מה טובו ומה יופיו' — his goodness depends on the effort he hasn't yet made.
אף על פי שנפח ה' באדם נשמת חיים המשכלת, מכל מקום ויהי האדם בתחילת הויתו לסתם 'נפש חיה' כשאר בעלי חיים, כי אדם עיר פרא יולד, ועיקר שלימותו תלוי בחריצות השתדלותו וטוב בחירתו... ומטעם זה לא נאמר ביצירת האדם 'וירא אלהים כי טוב' לפי שביצירתו עדיין לא ניכר מה טובו ומה יופיו.
רמב"ן
Ramban on Genesis 2:24
עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזׇב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
Q — Rashi reads 'על כן יעזב איש' as the Torah's warrant for forbidding arayot to Bnei Noach, and 'והיו לבשר אחד' as referring to the child produced. What's wrong with this reading?
A — Ramban objects: if 'לבשר אחד' meant the child, animals would also be 'לבשר אחד' in their offspring — yet the pasuk frames this as something distinctive about ish. The chiddush is that the pasuk describes the unique human capacity for permanent devekut to one mate. Animals couple and disperse; man, because his isha was 'עצם מעצמיו ובשר מבשרו', clings to her ('היתה בחיקו כבשרו ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו'). This natural devekut was 'הושם טבעו בתולדותיו' — implanted in his descendants. The pasuk is anthropology, not arayot legislation.
והנכון בעיני, כי הבהמה והחיה אין להם דבקות בנקבותיהן, אבל יבא הזכר על איזה נקבה שימצא, וילכו להם, ומפני זה אמר הכתוב, בעבור שנקבת האדם היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו, ודבק בה, והיתה בחיקו כבשרו, ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו. וכאשר היה זה באדם, הושם טבעו בתולדותיו, להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהם...
אור החיים
Or HaChaim on Genesis 3:20
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
Q — Why did Chava fail to resist the serpent when righteous people today routinely overcome the yetzer hara's enticements? And why would God create a being whose purpose is to seduce people into sin?
A — Or HaChaim partly defends Chava: people resist temptation today because they recognize the seducer as 'און ומרמה' — deceit and falsehood — but Chava had no way of knowing that God had created a creature precisely to test her ('לנסותה'). The deeper point is that the מסית exists as a chesed: spiritual attainment is proportional to the struggle overcome ('לפום צערא אגרא'). The stronger the seducer, the greater the heights a person can reach by defeating him — 'אין השגה זולת אמצעות נצחון המסית.'
וראיתי לתת טוב טעם כי אין כל כך אשמה על חוה, כי לא חשבה שיש בריה בעולם שבְּ ראהּ ה' להבחין בה אהבת ברואיו... והיא האשה העניה לא עלה בדעתה כי ישנה לבריה זו בעולם לנסותה... כי לפי התעצמות הצריך לאדם לנצחון כן יטול שכרו... אין השגה זולת אמצעות נצחון המסית.
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Bereshit 3:21
וַיַּ֩עַשׂ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כׇּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃
Q — After Adam's sin, why does Hashem Himself clothe him — and what is the meaning of dressing him in "כתנות עור"?
A — Rabbeinu Bachya brings the Midrash that in R' Meir's Torah scroll it was written כתנות אור (with an aleph) — garments of light, woven from the supernal radiance of Gan Eden, the same light Moshe attained at Sinai. "You can learn the dignity of the garment from the dignity of the One who dressed him" — the purpose of these garments was "להיותם כמלאכי השרת," to live forever like ministering angels. The chiddush: even immediately after the sin, when Adam's eternity-of-body was forfeit, Hashem still clothed him in a residue of Gan Eden light. The post-sin tikkun begins at the moment of the chet itself, and the original blueprint of man as a being of אור is not erased — only veiled in עור.
וע"ד המדרש כתנות עור בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות אור, והכוונה שהלבישם הקב"ה מיני מעלות ומאורות מן האור העליון שהיו בגן עדן כעין משה שזכה להן בהר. וממעלת המלביש תוכל ללמוד מעלת הלבוש כי הכוונה בהם לחיות לעולמים ולהיותם כמלאכי השרת.
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 4:1
Q — Why does the Torah crown creation with Shabbos rather than with man, its apparent purpose? What does "וישבת" add, since God does not tire? Why must the seventh day be sanctified specifically by ceasing, and why is this the foundation of emunah?
A — Shabbos is the מופת חותך — the decisive proof — of חידוש העולם מן האפס, that the world was willed into being from absolute nothingness by a free Creator, not eternally necessitated. A craftsman who merely shapes pre-existing matter cannot stop and have his work stand complete; only a Creator who made existence itself by ratzon can rest while the creation endures. The ceasing IS the testimony: by resting, God signs creation as a deliberate act of will, and man's weekly cessation re-enacts and affirms that emunah.
השביתה ביום השבת היא מופת חותך על אמונת החדוש מהאפס המוחלט ברצון גמור
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
ברש"י ז"ל, מה היה עולם חסר, מנוחה, בא שבת באה מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה. כי בריאת העולם היתה להשפיע אור טובו של השי"ת בעולם הזה שהוא הטבע, ושעל שם זה נקרא עולם, על שם העלם כבוד ה' בעולם הזה, כמו שאמר אא"ז מו"ר זצלה"ה, אך כמו שצריך להיות הכל בטל אל המכוין אז נתגדל שמו ית' בעולם הזה יותר, כדכתיב "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". פירוש כמו שכתוב כל פועל ה…
בפסוק וישלחהו מגן עדן לעבוד את האדמה וגו', דכתיב אדם לעמל יולד, ואמרו חז"ל אשרי מי שעמלו בתורה, דגם מקודם כתיב לעבדה ולשמרה, רק שהיה עמלו בתורה בלבד, ועתה הוצרך להיות בצירוף של עבודה גשמיות, וזהו ענין תערובת טוב ורע שעתה אחר החטא אינו יכול לבא לשום השגה בלתי קדימת תיקון הגוף, לכן אמרו עתה תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. ואמרו חז"ל לשמור דרך עץ החיים מכאן שדרך…
במדרש ואהי' אמון כו' אומן הביט בתורה וברא העולם. וודאי הי' יכול הקב"ה לברוא העולם בלי התורה. אך כי כל הבריאה לטובת הנבראים. ולזאת הי' הבריאה באופן שיוכל האדם ללמוד עבודת הש"י מכל דבר. וז"ש הביט בתורה וברא. פי' שבכל דבר מהבריאה יש בו ענין התורה ללמוד איזה הנהגה או סוד. וזה שהתורה מתגאה עצמה שידע האדם שעיקר הכל התורה שהרי כל הבריאה הי' ע"פ התורה מכלל שהיא עיקר…
ברש"י מה הי' העולם חסר מנוחה כו' כי מש"כ וינח אף כי לא שייך יגיעה. רק כי ששת ימי המעשה הי' קיום הבריאה ע"י כח הבורא במאמר ובריאת כל דבר ביומו. אבל בשבת נשלם להיות דבר של קיימא שיתקיימו כל הנבראים אף אחר שיסור הש"י התגלות מאמרו כי אין העולם יכול לקבל התגלות כח הש"י ולכן בכל יום יש הסתר. אבל ש"ק הוא פעולה להיות התקשרות הטבע אל מה שלמעלה מהטבע ולכך נקרא שלום שה…
במדרש ויכלו, הגו סיגים מכסף וכו'. באור החיים פירש ויכלו מלשון כלתה נפשי, דאיתא פירוש "ארץ" שרצתה לעשות רצון קונה, כי בריאת התחתונים היתה רק מצד הרצון והשתוקקות, כי העליונים מתונים יותר, לכן כל חשיבות התחתונים הרצון, אך כי יש הרבה רצונות אחרים, על זה נאמר "והארץ היתה תוהו", וצריכין לברר הרצון על ידי התורה, "יהי אור", ובשבת קודש מתגלה הרצון הטוב להשי"ת, וזה שא…
במדרש ויכלו הגו סיגים מכסף כו' באוה"ח פי' ויכלו מלשון כלתה נפשי דאיתא פי' ארץ שרצתה לעשות רצון קונה. כי בריאת התחתונים הי' רק מצד הרצון והשתוקקות כי העליונים מתוקנים יותר לכן כל חשיבות התחתונים הרצון אך כי יש הרבה רצונות אחרים וע"ז נאמר והארץ היתה תוהו. וצריכין לברר הרצון ע"י התורה. יהי אור. ובש"ק מתגלה הרצון הטוב להש"י וז"ש הגו סיגים מכסף מלשון נכסוף נכספת …
ברש"י... רק כל זה היה בשביל ישראל, שכל הבריאה תמשך אחריהם, ואיתא כי החזיר הקב"ה התורה לבני עשו וישמעאל וכו', אשדת למו, שניתנה לישראל בכל המדרגות אשר בה, וכמו שהיא אש דת כך ניתנה לישראל, ומצידנו לא היתה צריכה להתלבש בכל אלה המעשים, רק כדי לתת להם נחלת גוים... ואף על פי שעתה גם לפשוטי בני ישראל אינה מתפרשת רק בהתלבשות, כל זה נעשה כדי שיוכלו בני ישראל לקרב כל ה…
במדרש ויכלו הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי כו'. דקשה מש"כ ויכל ביום הש' הא כתיב כי בו שבת. ופירש"י ז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה כו' ע"ש. וביאור הענין כי באמת בשבת לא הי' שום בריאה רק שביתה. ושביתה זו היא קיום כל הברואים דכ' והחיות רצוא ושוב פי' שכל מקבל צריך להיות בטל אל הנותן וכפי דביקות שיש לו להמשפיע כמו כן קבלתו מתקיימת ולכן בשבת שנתעלו כל הנבראים לשורשם שע…
ברש"י , עלה במחשבה לבראות במדת הדין... וחס ושלום שיהיה חזרה באחרונה רק שבודאי כך צריך להיות גם למטה, כי רצון האדם ומחשבתו צריך להיות לעשות ולקיים הכל ממש כדין וכרצון הבורא, ואם כי אינו יכול לגמור במעשה הכל כראוי, אחר כך שיתף מדת הרחמים, אבל הרצון צריך להיות כדין, ונודע כי מחשבת האדם נוגע בשורש המחשבה ומעשיו בשורש המעשה, ולכן עלה במחשבה במדת הדין, שהרצון יהיה…
במדרש ויכלו לכל תכלה ראיתי קץ לכל יש סיקוסים כו' לבד התורה ארוכה מארץ מידה כו'. כי הקדוש ברוך הוא אין סוף. ואי אפשר להנבראים לקבל מקדושתו ית' רק במדה ומשקל. וזה הי' בחי' שבת שהו' ימים הם משפיעים לעולם ע"י השבת. ויכל ביום השביעי הוא לשון מדה כמו וכל בשליש בת יכיל. פי' שהקב"ה מדד שפע חיות לכל הבריאה ע"י השבת ששורש כל הברואים בשבת וע"י נמשך להם חיות. וכמו כן בא…
ברש"י עלה במחשבה לבראות במה"ד וראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת הרחמים. וח"ו שיהי' חזרה באחרונה. רק שבוודאי כך צריך להיות גם למטה כי רצון האדם ומחשבתו צריך להיות לעשות ולקיים הכל ממש כדין וכרצון הבורא. ואם כי אינו יכול לגמור במעשה הכל כראוי. אח"כ שיתף מדה"ר. אבל הרצון צריך להיות כדין. ונודע כי מחשבת האדם נוגע בשורש המחשבה ומעשיו בשורש המעשה. ולכן עלה במחשבה במ…
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy