אלשיך
Alshekh on Torah, Exodus 10:6
Q — Why does the Torah seemingly belabor the phrase 'ויפן ויצא מעם פרעה' — and why does it then quote Pharaoh's servants speaking against him 'in front of Moshe' before he had even left the palace? Isn't that a breach of royal decorum impossible to imagine?
A — The Alshich reads the language with psychological precision. The verse says Moshe turned away 'מעם פרעה' — but he had not yet exited from before the servants. The phrasing is deliberate: it captures the moment the servants could no longer contain themselves. 'כל כך היו נחפזים... שלא עצרו כח ולא יכלו להתאפק.' The decorum-shattering interruption — speaking against the king in front of the visiting prophet — is itself the Torah's testimony to how shattered Egyptian morale already was, preparing us for what we will later be told explicitly: 'גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים.' The word 'זה' in 'עד מתי יהיה זה לנו למוקש' even points to Moshe himself, who was still standing right there.
הנה מאמר עבדי פרעה אליו 'עד מתי יהיה זה לנו למוקש כו', הטרם תדע כי אבדה מצרים', אינו כבוד המלך לדבר חרפתם זו בפני משה עד יצא יצוא מבית המלך. אמר, כי כל כך היו נחפזים עבדי פרעה בדבר, שלא עצרו כח ולא יכלו להתאפק עד יצא משה מעם פרעה ומעם עבדיו, כי אם מיד כאשר פנה מעם פרעה בלבד ועודנו לפני עבדיו טרם יצא החוצה, מיד ענו עבדיו ואמרו עד מתי יהיה זה לנו למוקש כי גדל הכאב מאד.