Straightening a Sukkah Wall on Yom Tov

אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: מַחְצֶלֶת אַרְבָּעָה וּמַשֶּׁהוּ — מַתֶּרֶת בְּסוּכָּה מִשּׁוּם דּוֹפֶן. הֵיכִי עָבֵיד? תָּלֵי לֵיהּ בָּאֶמְצַע, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לְמַטָּה וּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לְמַעְלָה, וְכׇל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: פַּס אַרְבָּעָה וּמַשֶּׁהוּ — מַתִּיר בְּסוּכָּה מִשּׁוּם דּוֹפֶן. וּמוֹקֵים לֵיהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים סָמוּךְ דּוֹפֶן, וְכׇל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַדּוֹפֶן כְּלָבוּד דָּמֵי.

§ Rav Ḥisda said that Avimi said: A mat that is four handbreadths and a bit wide can permit the use of a sukka as a wall. The Gemara explains: How does one accomplish this? He suspends it in the middle of a space ten handbreadths high, with less than three handbreadths below it and less than three handbreadths above it. And the principle states: The legal status of any objects that have a gap of less than three handbreadths between them is as if they were joined [lavud]. Therefore, a mat four handbreadths and a bit wide can constitute a fit partition of ten handbreadths. Apropos forming a sukka wall based on the principle of lavud, the Gemara cites that Rabbi Ami said: A board that measures four handbreadths and a bit can permit the use of a sukka, serving as a wall, and it is effective if one establishes it less than three handbreadths from the adjacent wall. And the principle states: The legal status of any objects with a gap of less than three handbreadths between them is as if they were joined.

מַתְנִי׳ הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — פְּסוּלָה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְכֵן חָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה, סוּכָּה גְּדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ בְּדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בּוֹ — אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת, פְּסוּלָה.

פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי — פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו — אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — פּוֹקְקִין בּוֹ. פְּקַק הַחַלּוֹן כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹסִיפִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

With regard to a window shutter, Rabbi Eliezer says: When it is tied to and hanging from the window, i.e., it is not touching the ground, one may shutter the window with it, because it is not considered building; and if not, i.e., it is touching the ground, one may not shutter the window with it. And the Rabbis say: Both in this case and in that case one may shutter with it. We learned in the mishna that Rabbi Eliezer and the Rabbis dispute the case of a window shutter and in what manner one is permitted to shutter a window on Shabbat. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Everyone agrees that one may not construct a temporary tent on a Festival for the first time, and needless to say, one may not do so on Shabbat. The tanna’im disagree only with regard to adding to an existing tent, as Rabbi Eliezer says: One may not add to an existing structure on a Festival, and needless to say, one may not do so on Shabbat. And the Rabbis say: One may add to a temporary structure on Shabbat, and needless to say, one may do so on a Festival.

אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: נָפַל דּוֹפְנָהּ — לֹא יַעֲמִיד בָּהּ אָדָם בְּהֵמָה וְכֵלִים. וְלֹא יִזְקוֹף אֶת הַמִּטָּה לִפְרוֹס עָלֶיהָ סָדִין, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִילָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ לִי מֵהָא, וַאֲנָא אָמֵינָא לָךְ מֵהָא: עוֹשֶׂה אָדָם אֶת חֲבֵירוֹ דּוֹפֶן כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִשַׁן. וְיִזְקוֹף אֶת הַמִּטָּה וְיִפְרוֹס עָלֶיהָ סָדִין כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפּוֹל חַמָּה עַל הַמֵּת וְעַל הָאוֹכָלִין.

Rav Naḥman bar Yitzḥak raised an objection to the opinion of Rava with regard to the principle of making a human partition on Shabbat, from a baraita: If the wall of a sukka fell on a Festival or on Shabbat, thus rendering the sukka unfit for the mitzva, one may not position people, animals or utensils there in its place in order to form a wall, nor may one turn a bed upright in order to spread a sheet over it, which will thereby serve as a partition, because one may not make a temporary tent for the first time on a Festival, and, needless to say, this is prohibited on Shabbat. This indicates that a human partition may not be erected on Shabbat. Rava said to him: You state to me that this is prohibited from this baraita, but I can state to you that it is permitted from this other baraita: A person may position his fellow as a wall, so that he may eat, drink, and sleep in a sukka, and he is likewise permitted to turn a bed upright in order to spread a sheet over it, so that the sun should not beat down on a corpse, or on food.

בְּסוּרָא אָמְרִי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּהַאי לִישָּׁנָא. בִּנְהַרְדְּעָא מַתְנוּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: סְכָךְ פָּסוּל בָּאֶמְצַע — פּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה. מִן הַצַּד — פּוֹסֵל בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וְרַב אָמַר: בֵּין מִן הַצַּד בֵּין בָּאֶמְצַע — בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. תְּנַן: נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים — כְּשֵׁרָה. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין מִן הַצַּד בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מִשּׁוּם הָכִי כְּשֵׁרָה. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר בָּאֶמְצַע בְּאַרְבָּעָה — אַמַּאי כְּשֵׁרָה? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — מִן הַצַּד.

The Gemara notes: In Sura, they stated this halakha in that language cited above. In Neharde’a, however, they taught it as follows: Rav Yehuda said that Shmuel said: Unfit roofing in the center of the sukka renders the sukka unfit with a measure of four handbreadths of unfit roofing. Along the side of the sukka, it renders the sukka unfit with a measure of four cubits of unfit roofing. And Rav said: Both along the side and in the center, it renders the sukka unfit with a measure of four cubits of unfit roofing. We learned in a mishna: If one placed a board that is four handbreadths wide atop the sukka, the sukka is fit. And the Gemara asks: Granted, according to Rav, who said that both along the side and in the center, a sukka is rendered unfit with a measure of four cubits of unfit roofing, it is due to that reason that the sukka is fit. However, according to Shmuel, who said that in the center of the sukka, the sukka is rendered unfit with a measure of four handbreadths of unfit roofing, why is the sukka fit? The Gemara answers: With what are we dealing here? It is with a case where he placed the beam along the side; but had he placed it in the center, then according to Shmuel the sukka would indeed be unfit.

וּבֵית הִלֵּל — הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.

The Gemara asks: And how do Beit Hillel interpret this verse? The Gemara answers: That verse is necessary to teach that one may establish a sukka even during the intermediate days of the Festival. If one failed to construct a sukka prior to the onset of the Festival, or if it collapsed during the Festival, he may establish it during the intermediate days, as the mitzva to establish a sukka is in effect for all seven days of the Festival.

וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. מְנָלַן?

§ The mishna continues: A sukka that is not even ten handbreadths high is unfit. The Gemara asks: From where do we derive this halakha?

אֵיתִיבֵיהּ: שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם, וְאַחַת בְּאִילָן — כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. מַאי לָאו, דְּחַק בֵּיהּ בְּאִילָן [וְסַכֵּיךְ בֵּיהּ] דְּהָווּ לְהוּ צְדָדִין, וּצְדָדִין אֲסוּרִין! לָא, דְּכַפְיֵיהּ לְאִילָן וְאַנַּח סִיכּוּךְ עִילָּוֵיהּ, דְּקָמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִילָן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: שָׁלֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בְּאִילָן כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. וְאִי דְּכַפְיֵיהּ לְאִילָן — אַמַּאי עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב? וְאֶלָּא מַאי, צְדָדִין אֲסוּרִין? סוֹף סוֹף אַמַּאי עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב? אֶלָּא: הָתָם בִּגְוָאזָא פַּרְסִכְנָא, דְּאִילָן גּוּפֵיהּ דּוֹפֶן בְּעָלְמָא הוּא דְּשַׁוְּויֵהּ. דַּיְקָא נָמֵי — דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד — עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שְׁמַע מִינַּהּ.

Abaye raised an objection to Rabba’s opinion based on that which was taught in a mishna: A sukka that had two of its walls on the ground, built by a person, and one wall on a tree is valid and can be used to fulfill the mitzva of sukka. However, one may not enter it on the festival day of Sukkot because it is prohibited to use trees rooted in the ground on Shabbat or a Festival. What, is this not referring to a case where one carved a hole in the tree and inserted a beam into the hole for support, in which case these are sides of the tree that are being used, and apparently, using the sides of the tree is prohibited? Rabba rejected this: No, it is referring to a case where one bent the tree over and placed the roofing atop it, as in that case, he is making use of the tree itself and not its sides. Abaye asked: If so, say the latter clause of the mishna: If there are three walls built by a person and one on a tree, it is a valid sukka and one may enter it on a Festival. And if one bent a tree and placed the roofing atop it, why may one enter it on a Festival? Rabba rejected this question: Rather, what would you say? Making use of sides is prohibited. If so, the same problem still exists, why is the sukka fit for use in the latter case? Ultimately, why may one enter it on a Festival? Rather, there it is referring to a case where the branches [gavaza] are spread out and where one made the tree itself into a wall, not where he leaned a wall against it. The language of the mishna is also precise. The wall may not be used if it is an integral part of the sukka, meaning that it is one of the three required walls. However, if it serves as a fourth wall, one may use the sukka on a Festival as it is taught that this is the principle: In any case where if the tree was taken the sukka would still be able to stand, one may enter it on a Festival. Then it is clear that the walls are not leaning against the tree; rather, the tree itself serves as a wall. The Gemara says in summary: Learn from here that this is so.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הָיָה בְּמָקוֹם אֶחָד אֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אֲבָל אִם הָיָה אֲוִיר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין מִן הַצַּד הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה עַד שֶׁיְּמַעֲטֶנּוּ מִשְּׁלֹשָׁה. מִעֲטוֹ בְּדָבָר הַפָּסוּל כְּגוֹן כָּרִים וּכְסָתוֹת. אִם סֻכָּה גְּדוֹלָה הִיא כְּשֵׁרָה. וְאִם בְּסֻכָּה קְטַנָּה פְּסוּלָה עַד שֶׁיְּמַעֲטֶנּוּ בְּדָבָר שֶׁמְּסַכְּכִין בּוֹ. הָיָה רֹב הַסִּכּוּךְ צִלָּתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲמָתוֹ וּמִעוּטוֹ חֲמָתוֹ מְרֻבֶּה מִצִּלָּתוֹ הוֹאִיל וְצִלַּת הַכּל מְרֻבָּה מֵחֲמַת הַכּל כְּשֵׁרָה:

העושה סוכה בראש העגלה או בראש הספינה אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואפי' אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשירה:

שִׁעוּר הַסֻּכָּה גָּבְהָהּ אֵין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְלֹא יָתֵר עַל עֶשְׂרִים אַמָּה. וְרָחְבָּהּ אֵין פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים. וְיֵשׁ לוֹ לְהוֹסִיף בְּרָחְבָּהּ אֲפִלּוּ כַּמָּה מִילִין. הָיְתָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ מִשִּׁבְעָה עַל שִׁבְעָה אוֹ גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה:

סֻכָּה שֶׁאֵין לָהּ גַּג פְּסוּלָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי הַדְּפָנוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בָּזוֹ כְּמִין צְרִיף. אוֹ שֶׁסָּמַךְ רֹאשׁ הַדֹּפֶן שֶׁל סֻכָּה לַכֹּתֶל. אִם הָיָה לָהּ גַּג אֲפִלּוּ טֶפַח. אוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ הַדֹּפֶן הַסָּמוּךְ לַכֹּתֶל מִן הַקַּרְקַע טֶפַח הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. סֻכָּה עֲגֻלָּה אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפָהּ כְּדֵי לְרַבֵּעַ בָּהּ שִׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה טְפָחִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ זָוִיּוֹת הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה:

בסוכה מן כל דבר ואפילו נסרין ובלבד שלא יהו רחבין ארבעה טפחים.

קורה שנשברה מותר לסמכה בארוכות המטה שהם כלי לא כדי שתעלה דא"כ הוה ליה בונה אלא כדי שלא תרד יותר והוא שיהיו רפוים שיכול ליטלם כשירצה אבל אם מהדקם שם אסור: התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד ה"ז תולדת בונה:

7. A broken beam may be supported with a bed frame, which is a Keili, but not to elevate the beam, because that would be Boneh (building), rather to prevent it from falling further. This is provided that it is loosely placed enabling its removal, but wedging it in place is forbidden. 9. Joining pieces of wood, whether joined with a nail or wedged into each other, is a Toldah of Boneh.

ומיהו בעינן על כל פנים שתהא יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה. דאם לא כן אינו כלום, שהרי יבא הרוח ויעקרנה. אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, אף על פי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, דבים הרוח חזק יותר, ורוח מצויה דים הוי אינו מצויה דיבשה, ומכל מקום כשירה הסוכה אפילו הספינה הולכת על הים, דלאו בכל עת הוי רוח מצויה דים.

דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו יג סעיפים: אסור לעשות אהל בשבת ויו"ט אפי' הוא עראי ודוקא גג אבל מחיצות מותר ואין מחיצה אסורה אא"כ נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול: הגה אבל מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא שרי (טור) ולכן מותר לתלות וילון לפני הפתח אף על גב שקבוע שם (א"ז וב"י) וכן פרוכת לפני ארון הקודש ובלבד שלא יעשה אהל בגג טפח (ב"י וכלבו) וכן מותר לעשות מחיצה לפני החמה או הצינה או בפני הנרות שלא יכבה אותן הרוח (מרדכי ריש פרק כירה) אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו (ד"ע) וכן לפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו אם לא שהיה מבעוד יום טפח שאז מותר להוסיף עליה בשבת (מרדכי ריש פ' כירה): כל אוהל משופע שאין בגגו טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגו רוחב טפח הרי זה אוהל עראי והעושה אותו לכתחלה בשבת פטור:

1. It is forbidden to erect a tent on Shabbos and Yom Tov even if it is a temporary one. However this refers to the cover, but the partitions are permitted. A partition is forbidden only when it is erected to permit a Sukkah or to permit carrying. RAMA: A partition erected for privacy is permitted (Tur), therefore it is permitted to hang a curtain in a doorway even though it is 1) permanent (Beis Yosef), 2) and a Paroches in front of an Aron Hakodesh, provided that one does not form a cover a tefach wide (Beis Yosef; Kol Bo). It is likewise permitted to erect a partition against the sun or cold, or in front of candles so as to prevent the wind from extinguishing them (Mordechai). It is 3) forbidden though to erect a partition before a candle in order to have a relationship, or before holy books in order to have a (2) relationship or to defecate, unless it was expanded a tefach before Shabbos, for then it is permitted to add to it on Shabbos. (Mordechai) 8. Any tent which is slanted so that it is not a tefach wide at its top, nor a tefach wide within three tefachim to its top is a makeshift tent, and one who erects it on Shabbos is patur (exempt).

וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם עֲשִׂיַּת אֹהֶל בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בָּזֶה אֶלָּא תּוֹסָפוֹת לְאֹהֶל, וְהוֹסָפָה זוֹ עֲרַאי הִיא, שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִתְקַיֵּם הַרְבֵּה, שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְהִפָּתֵחַ תָּדִיר, וְתוֹסֶפֶת אֹהֶל עֲרַאי מֻתֶּרֶת, וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת כָּל הָאֹהֶל עֲרַאי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שט"ו. לְפִיכָךְ אִם אֵין פְּקָק זֶה עָשׂוּי לְהִפָּתֵחַ תָּדִיר אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקִים — אָסוּר לִפְקֹק, אֲפִלּוּ הוּא חַלּוֹן שֶׁבַּכֹּתֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹסִיף בִּנְיָן הַקָּבוּעַ בַּכֹּתֶל:

וּלְעוֹלָם אֵין מְחִצַּת עֲרַאי אֲסוּרָה אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה כְּדֵי לְהַתִּיר סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תר"ל, אוֹ לְהַתִּיר טִלְטוּל, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שס"ב, אוֹ לְהַתִּיר שְׁאָר אִסּוּר, כְּגוֹן שֶׁעוֹשֶׂה מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בִּפְנֵי הַסְּפָרִים בִּפְרִיסַת סָדִין אוֹ מַחֲצֶלֶת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּאוֹתוֹ חֶדֶר וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה לְחַלֵּק רְשׁוּת — אֵין אִסּוּר אֶלָּא לַעֲשׂוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת, אֲבָל אִם הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם כְּשִׁעוּר טֶפַח — מֻתָּר לְהוֹסִיף עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת, שֶׁתּוֹסֶפֶת אֹהֶל עֲרַאי מֻתֶּרֶת, בֵּין שֶׁטֶּפַח זֶה הוּא מִלְמַעְלָה לְמַטָּה

(ד) להתיר סוכה וכו' - כגון שהיה לה רק שני דפנות ועשה מחיצת עראי לדופן ג' כמבואר לקמן בסימן תר"ל דאז חשיב הך מחיצה כבנין דעל ידה נתכשרה הסוכה וה"ה כשמתרת אותה המחיצה לטלטל על ידה במקום שאסור לטלטל דכיון דחשבינן לה מחיצה לענין היתר הטלטול חשיב בנין:

(ג) והוא שיחשוב וכו' - וזה מהני אפילו אם לא נשתמש בו עדיין מעולם לזה וכ"ש אם נשתמש בו מכבר אפילו רק פ"א דכבר ירדה עליהם תורת כלי ולא צריך תו אפילו מחשבה ודע דהא דבעינן דעתו מע"ש היינו דוקא בדבר שדרך לבטלו שם אבל דבר שאין דרך לבטלו לעולם אלא לפי שעה כגון בגד וכי"ב מותר לסתום בו אפילו לא היה דעתו עליו מע"ש [ח"א]: (ו) שיתקננו לכך - היינו דכיון שתקנו יש עליו תורת כלי ויוצא מתורת בנין רק דלרש"י בעינן דוקא שיהא ראוי לשום תשמיש אחר ולר"ת א"צ שיתקננו אלא לנעול בו דבזה נמי יש תורת כלי עליו ויוצא מתורת בנין:

ומ"ש אם היא מסוככת כהלכתה אפילו אם העליונה למעלה מעשרים בפ"ק דסוכה (ט:) פעמים שתחתונה כשירה ועליונה פסולה ה"ד כגון שעליונה חמתה מרובה מצילתה ותחתונה צילתה מרובה מחמתה וקיימא תחתונה בתוך כ' כ"כ בתוס' שגורס ר"ח כלומר אבל העליונה לא חיישינן בכל ענין דקיימא ואפי' למעלה מעשרים לא מיפסלה התחתונה בהכי משום דלמעלה מכ' לא חשיב סכך פסול מאחר שאין פיסולו מחמת עצמו וכתב הר"נ שכ"נ שהיה גורס הרי"ף ומיהו רש"י גורס דקיימי תרוייהו בתוך כ" שהוא סובר דאי קיימא עליונה למעלה מכ' אמרינן בה מצטרף הסכך פסול בהדי סכך כשר כדאמרי' במחובר ובסמוך אכתוב מה שנראה שהוא דעת הרמב"ם בזה: ומ"ש ואם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת ע"י סכך העליונה צריך שתהא עליונה בתוך כ' לארץ פשוט שם פעמים ששתיהם כשירות ה"ד כגון שתחתונה חמתה מרובה מצילתה ועליונה צילתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך עשרים ופירש"י כגון שתחתונה חמתה מרובה דסכך דידה כמאן דליתיה הוא דתרווייהו מתכשרין בסכך עליון והוא דקיימא עליונה בתוך כ' לארץ דהוי סכך כשר אף להכשיר תחתונה.

אכן צריך שיקשרנה שם בחוזק שתהיה יכולה לעמוד ברוח המצויה בארץ: