Blessings for Children in Tanakh

וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

And he blessed Joseph, saying, “The God in whose ways my fathers Abraham and Isaac walked, The God who has been my shepherd from my birth to this day— The Angel who has redeemed me from all harm— Bless the lads. In them may my name be recalled, And the names of my fathers Abraham and Isaac, And may they be teeming multitudes upon the earth.”

וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃

So he blessed them that day, saying, “By you shall Israel invoke blessings, saying: God make you like Ephraim and Manasseh.” Thus he put Ephraim before Manasseh.

וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרְכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ יְהֹוָֽה׃ וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃ יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃

and he went up and kissed him. And he smelled his clothes and he blessed him, saying, “Ah, the smell of my son is like the smell of the fields that GOD has blessed. “May God give you Of the dew of heaven and the fat of the earth, Abundance of new grain and wine. Let peoples serve you, And nations bow to you; Be master over your brothers, And let your mother’s sons bow to you. Cursed be they who curse you, Blessed they who bless you.”

וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃ וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃

May El Shaddai bless you, make you fertile and numerous, so that you become an assembly of peoples. May you and your offspring be granted the blessing of Abraham, that you may possess the land where you are sojourning, which God assigned to Abraham.”

מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ {פ} כׇּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃

The God of your father, who helps you, And Shaddai who blesses you With blessings of heaven above, Blessings of the deep that couches below, Blessings of the breast and womb. The blessings of your father Surpass the blessings of my ancestors, To the utmost bounds of the eternal hills. May they rest on the head of Joseph, On the brow of the elect of his brothers. All these were the tribes of Israel, twelve in number, and this is what their father said to them as he bade them farewell, addressing to each a parting word appropriate to him.

וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃ יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאׇֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃

And he said, “Blessed be the ETERNAL, The God of Shem; Let Canaan be a slave to them. May God enlarge Japheth, And let him dwell in the tents of Shem; And let Canaan be a slave to them.”

אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֢י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃ הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהֹוָֽה׃ וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

Your wife shall be like a fruitful vine within your house; your children, like olive saplings around your table. So shall all who fear GOD be blessed. and live to see your children’s children. May all be well with Israel!

הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃ {פ}

Sons are the provision of GOD; the fruit of the womb, divine reward. Like arrows in the hand of a warrior are sons born to a man in his youth. Happy is the man who fills his quiver with them; they shall not be put to shame when they contend with the enemy in the gate.

וְכׇל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ׃

And all your children shall be disciples of GOD, And great shall be the happiness of your children;

וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃ יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ {ס} לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן׃ {ס}

This is the blessing with which Moses, the agent of God, bade the Israelites farewell before he died. May Reuben live and not die, Though few be his numbers. Of Benjamin he said: Beloved of GOD, He rests securely close by, Ever protected, As he rests between God’s shoulders.

דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ {ס} יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ {ס} יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ {ס}

Speak to Aaron and his sons: Thus shall you bless the people of Israel. Say to them: GOD bless you and protect you! GOD deal kindly and graciously with you!

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃

Thus said GOD: Restrain your voice from weeping, Your eyes from shedding tears; For there is a reward for your labor —declares GOD: They shall return from the enemy’s land. And there is hope for your future —declares GOD: Your children shall return to their country.

לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהֹוָה֙ הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃

They shall not toil to no purpose; They shall not bear children for terror, But they shall be a people blessed by GOD, And their offspring shall remain with them.

אָמַר לָהֶן: לְכוּ וְהַחְבִּיאוּ עַצְמְכֶם בַּיְּעָרִים, שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּכֶם עַיִן הָרָע. אֲמַרוּ לֵיהּ: זַרְעֵיהּ דְּיוֹסֵף לָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב: ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תְּהִי קוֹרֵא ״עֲלֵי עָיִן״, אֶלָּא ״עוֹלֵי עָיִן״. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר, מֵהָכָא: ״וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״, מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם — מַיִם מְכַסִּין עֲלֵיהֶן וְאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף — אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן.

The Gemara explains that Joshua said to them: Go and hide yourselves in the forests, so that the evil eye will not have dominion over you, as you are such a large number of people. The tribe of Joseph said to him: The evil eye does not have dominion over the offspring of Joseph, as it is written: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain” (Genesis 49:22), and Rabbi Abbahu says: Do not read the verse as saying: “By a fountain [alei ayin]”; rather, read it as: Those who rise above the evil eye [olei ayin], teaching that Joseph and his descendants are not susceptible to the evil eye. The Gemara cites an alternative source for the assertion that the evil eye holds no sway over Joseph and his descendants: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said that it is derived from here: Jacob blessed Joseph’s children and said: “And let them grow [veyidgu] into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16). Just as with regard to fish [dagim] in the sea, waters cover them and the evil eye therefore has no dominion over them, so too, with regard to Joseph’s descendants, the evil eye has no dominion over them.

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור עינים. זה מאור השכינה, שנאמר (ישעיה ט) קומי אורי כי בא אורך. "יאר" זה מאור התורה, שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור. "ויחונך" – במשאלותיך, וכן הוא אומר (שמות ל"ג) וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם.

לְכָךְ אָמַר דָּוִד, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבֶּטֶן (תהלים קכז, ג). הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים. שָׂכָר פְּרִי הַבֶּטֶן. וְאִם בָּאוּ נְקֵבוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף הֵן שָׂכָר.

יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה. יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה.

אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי, וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: פַּעַם אַחַת, נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי אַכְתְּרִיאֵל יָהּ ה׳ צְבָאוֹת, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי: ״יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי!״ אָמַרְתִּי לוֹ: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין״. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ. וְקָמַשְׁמַע לַן, שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.

Rav Zutra bar Tovia said that Rav said: God says: May it be My will that My mercy will overcome My anger towards Israel for their transgressions, and may My mercy prevail over My other attributes through which Israel is punished, and may I conduct myself toward My children, Israel, with the attribute of mercy, and may I enter before them beyond the letter of the law. Similarly, it was taught in a baraita that Rabbi Yishmael ben Elisha, the High Priest, said: Once, on Yom Kippur, I entered the innermost sanctum, the Holy of Holies, to offer incense, and in a vision I saw Akatriel Ya, the Lord of Hosts, one of the names of God expressing His ultimate authority, seated upon a high and exalted throne (see Isaiah 6). And He said to me: Yishmael, My son, bless Me. I said to Him the prayer that God prays: “May it be Your will that Your mercy overcome Your anger, and may Your mercy prevail over Your other attributes, and may You act toward Your children with the attribute of mercy, and may You enter before them beyond the letter of the law.” The Holy One, Blessed be He, nodded His head and accepted the blessing. This event teaches us that you should not take the blessing of an ordinary person lightly. If God asked for and accepted a man’s blessing, all the more so that a man must value the blessing of another man.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּאֱמֶת אָמְרוּ בֵּן מְבָרֵךְ לְאָבִיו. וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ, וְאִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעְלָהּ, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבֹא מְאֵירָה לְאָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מְבָרְכִין לוֹ.

GEMARA: The Sages taught: Actually, they said that a son may recite a blessing on behalf of his father, and a slave may recite a blessing on behalf of his master, and a woman may recite a blessing on behalf of her husband, but the Sages said: May a curse come to a man who, due to his ignorance, requires his wife and children to recite a blessing on his behalf.

בך יברך ישראל. הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם וְיֹאמַר אִישׁ לִבְנוֹ יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה:

בך יברך ישראל IN THEE SHALL ISRAEL BLESS — When one wishes to bless his sons he will bless them by reciting the formula with which they were blessed — a man will say to his son, “God make thee as Ephraim and as Manasseh.”

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הַטַּעַם כִּי לְבָרֵךְ אֶת יוֹסֵף בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ בֵּרַךְ אֶת בָּנָיו, וְיַגִּיד כִּי לֹא הָיָה לְיוֹסֵף זֶרַע אַחֵר וְהָיְתָה כָּל בִּרְכָתוֹ בְּבִרְכַּת אֵלֶּה הַנְּעָרִים, אוֹ שֶׁיִּקָּרְאוּ שְׁאָר בָּנָיו עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם וּמִבִּרְכָתָם יְבֹרְכוּ גַּם הֵם, וְהוּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי, כִּי הַנָּבִיא אוֹמֵר "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ", וּדְבָרוֹ לֹא יִהְיֶה לָרִיק, אֲבָל הוֹלִיד אַחֲרֵי כֵן בָּנִים, כְּדַעַת אוּנְקְלוֹס שֶׁאָמַר "וּבְנִין דְּתוֹלֵד בָּתְרֵיהוֹן", וְיִהְיֶה "אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ" עָבָר בִּמְקוֹם עָתִיד, כְּמוֹ "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי", וְרַבִּים מִלְּבַדּוֹ, כִּי עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵרָאֶה שֶׁכְּבָר הָיוּ לוֹ בָּנִים שֶׁהוֹלִיד אַחֲרֵי בּוֹאוֹ אֵלָיו מִצְרַיְמָה, מִמָּה שֶׁהֻצְרַךְ לְהַאֲרִיךְ וְלֹא אָמַר, וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד לְךָ יִהְיוּ. וְזֶה טַעַם מָה שֶׁאָמַר (בראשית מ"א:נ') "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבֹא שְׁנַת הָרָעָב", כִּי אַחֲרֵי הָרָעָב נוֹלְדוּ לוֹ עוֹד בָּנִים אֲחֵרִים, וְהַכָּתוּב לֹא יַזְכִּיר אוֹתָם כִּי אֵין בָּהֶם צֹרֶךְ: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק יִקְרָא הַנָּבִיא אֶל אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְעָשָׂה עִמָּהֶם אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת, וְיִקְרָא לֵאלֹהֵי הָאֱמֶת אֲשֶׁר הוּא רוֹעֶה אוֹתוֹ מֵעוֹדוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "הָרוֹעֶה אוֹתִי" מִגִּזְרַת "רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב" (משלי כז י), כִּי בַּמִּדָּה הַהִיא שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְ"הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל" הוּא הָעוֹנֶה אוֹתוֹ בָּעֵת צָרָתוֹ, וְשֶׁאָמַר לוֹ "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית ל"א:י"ג), וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שמות כג כא) "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ", וּלְכָךְ אָמַר "בְּקֶרֶב הָאָרֶץ", וַהֲרֵי זֶה מְבֹאָר לַמַּשְׂכִּיל. וְאַל יִקְשֶׁה עָלָיו "מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" עִם מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בַּפָּסוּק "וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק" (בראשית מ"ו:א'), כִּי מֵעוֹדוֹ יַנְחֵהוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, אֲבָל לֹא נִתְיַחֵד לוֹ הַמִּדָּה עַד שׁוּבוֹ לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו, מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, גַּם בַּעֲבוּר שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְנַהֵג עִם לָבָן בְּדֶרֶךְ פְּתַלְתֹּל וְאֵינֶנּוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת:

AND HE BLESSED JOSEPH, AND SAID. The meaning of this verse is that in order to bless Joseph, out of his love for him, he blessed his sons. Scripture is relating that Joseph had no other children and his entire blessing was inherent in the blessing of these boys. It may be that [the blessing here was directed at Joseph himself, stating that] the other children who will be born to him in the future shall be called by the name of their brothers and be blessed with their blessing. In my opinion this latter interpretation is correct since the prophet Jacob said, And the children that were born (‘holad’to’) after them, shall be thine, and his word would not be in vain. However, Joseph did beget children after that, just as is the opinion of Onkelos, who translated: “And the children that you will beget after them.” And thus, asher holad’to is a past tense replacing a future, just as in the verse, Which I took out of the hand of the Amorite, and many additional verses besides. Even in line with the literal interpretation of Scripture it would appear that Joseph had children that he had begotten after his father came to him in Egypt. This is obvious from the fact that Jacob found it necessary to elaborate rather than say, “And now thy sons, Ephraim and Menasheh, who were born to thee, shall be mine as Reuben and Simeon, and the children that will be born shall be thine.” This is the reason why Scripture states, And unto Joseph were born two sons before the year of famine came, since after the famine additional children were born to him, but Scripture does not mention them as there is no need for us to know of them [since they were absorbed into the tribes of Ephraim and Menasheh]. THE G-D, BEFORE WHOM MY FATHERS, ABRAHAM AND ISAAC, DID WALK, THE G-D WHO HATH BEEN MY SHEPHERD ALL MY LIFE LONG UNTO THIS DAY. The prophet calls upon the G-d of his fathers Who [has] the greatness and the power and Who did great and tremendous things for them, and [after that he refers to Him in a synonymous way and] he calls upon the true G-d, Who had been his shepherd all his life. It is possible that the word haro’eh (shepherd) — in the phrase, Who hath been my shepherd — is derived from the word rei’ah (friend), as in the verse, Thine own friend (‘rei’acha’), and thy father’s friend, forsake not, for in that attribute there is peace and friendship. Do not find difficulty with the expression, all my life unto this day, in connection with that which we have written on the verse, And he offered sacrifices unto the G-d of his father Isaac, for from his very inception He did indeed lead him in the true path, but His attribute of truth was not brought to bear upon him completely until he returned to the land of his ancestors as he was outside of the Land, and also because he was constrained to conduct himself in a crafty manner towards Laban, and that was not the path of truth.

וְטַעַם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי הַבְּרָכָה - מִלְמַעְלָה, וְהַשְּׁמִירָה - שֶׁתִּשְׁמֹר אוֹתָהּ, כְּטַעַם ״זָכוֹר וְשָׁמוֹר״. יָאֵר הַשֵּׁם הַגָּדוֹל אֶת פָּנָיו הַמַּבִּיטִים בְּךָ. וִיחֻנֶּךָּ שֶׁתִּשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה ט ד): יִשָּׂא הַשֵּׁם פָּנָיו אֶל הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם הַכֹּל בְּבֵיתְךָ.

בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, נָטְלֵי לֵיהּ לְיַעֲקֹב בְּאַרְבַּע גַּדְפִין, פְּרִישָׂן לְאַרְבַּע סִיטְרֵי עָלְמָא, וְסָלְקֵי לֵיהּ לְקַמֵּי קַדִּישָׁא עִילָּאָה, וּמְבָרַךְ לֵיהּ בְּשֶׁבַע בִּרְכָאן. פְּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲמַר, זַכָּאָה אִיהוּ אַבָּא, דְּזַרְעָא דָּא אוֹלִיד בְּאַרְעָא. זַכָּאִין אִינוּן בְּנִין, דְּקָא מְעַטְרִין לַאֲבוּהוֹן הָכֵי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, כָּל אִינוּן חֵילֵי דִשְׁמַיָא, פָּתְחֵי וְאָמְרֵי בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

ענין הברכות שהנביאים והצדיקים והחסידים מברכין את האנשים הוא דבר נבוכו בו המפרשים ולא העלו בידם דבר הגון, וזה שהם אמרו לא ימלט הדבר מחלוקה, אם שיהיו הברכות תפלה או הגדת העתידות, ואם הם תפלה למה חרד יצחק חרדה גדולה עד מאד על שברך לזולת עשו, ואמר מי אפוא הוא הצד ציד וגו׳, ואמר ואברכהו גם ברוך יהיה, יחזור ויתפלל על עשו כמו שהתפלל בתחלה על יעקב, שבלי ספק יותר ראוי שתהיה תפלתו נשמעת באחרונה על עשו שתעשה ברצון יותר ממה שנתקבלה על יעקב שהיתה במרמה, ואם הברכות הן הגדת עתידות למה נתרעם עשו על זה ואמר את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, ואיך אמר לו יצחק הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים, הרי לא עשה דבר מעצמו אלא שהיה מגיד בנבואה העתידות לבא על המתברך, ומה תרעומות יש בזה ליצחק ולא לעשו.

הִנֵּה נַחֲלַת ה׳. לְאוֹתוֹ הָאִישׁ: בָּנִים. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא מַעֲמִיד, שֶׁהֵם לוֹ כְּבָנִים (ספרי דברים לד): שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן. שְׂכַר פְּרִי הַתּוֹרָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ״ (משלי כב:יח):

Behold, the heritage of the Lord for that man [who banishes sleep from his eyes]. sons These are the disciples whom he sets up, who are to him like sons. the reward is the fruit of the innards The reward is the fruit of the Torah that is in his heart as it is said (Prov. 22:18): “For it is pleasant that you guard them in your innards.”

וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר. לְפִי שֶׁבְּלֵדָתוֹ כְּתִיב (בראשית ל יג): ״בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת״, עַל כֵּן הוֹסִיף לוֹמַר שֶׁגַּם מִבָּנִים יִהְיֶה מְבֹרָךְ וּמְאֻשָּׁר, כִּי גַּם בֵּן גַּם בַּת כֻּלָּם יְאַשְּׁרוּהוּ וִיבָרְכוּהוּ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. רֶמֶז לְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין כד:): שֶׁמֶן שֶׁסָּכְתָה לִי אִמִּי בְּיַלְדוּתִי הוּא שֶׁעָמַד לִי בְּזִקְנוּתִי, עַל כֵּן אָמַר כָּאן: ״וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״, וְעַל יְדֵי הַשֶּׁמֶן יִהְיֶה חָזָק וּבָרִיא אוּלָם בִּימֵי הַזִּקְנָה כְּמוֹ בְּיַלְדוּתוֹ, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ״. וּלְדַעַת הָאוֹמְרִים שֶׁאָשֵׁר נִתְבָּרֵךְ בְּבָנִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה בְּבַחֲרוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא ו): ״בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב״ וְגוֹ׳, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁבָּא לְהַשְׁווֹת יְמֵי הַזִּקְנָה לִימֵי הַנְּעוּרִים.

“And to Asher he said, blessed of sons is Asher.” Since regarding his birth it is written Happy am I, for the daughters have called me happy (Genesis 30:13), therefore he adds to say that also among sons he shall be blessed and happy, for both son and daughter — all will call him happy and bless him. Regarding what it says “and as your days, your strength.” It alludes to what our Sages of blessed memory said (Chullin 24b): “The oil with which my mother anointed me in my youth, is what sustained me in my old age.” Therefore it says here and dips his foot in oil, and through the oil he will be strong and healthy in his old age just as in his youth. This is what is meant by and as your days, your strength. And according to those who say that Asher was blessed with many children because he fulfilled the commandment to be fruitful and multiply both in his youth and in his old age, as it is written In the morning sow your seed, and in the evening (Ecclesiastes 11:6)… This is what is meant by and as your days, your strength, and as Rashi explained, it comes to equate the days of old age with the days of youth.

א'תתקכ ב"ה, אדר"ח כסלו, תשי"ג ברוקלין. שלום וברכה! במענה על מכתבו, בו מודיע בקשת... להתברך בבנים זכרים חו"ק: הנה מהנכון שיוסיף הנ"ל אומץ באהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת השם יתברך, וכידוע בספרי הקבלה והחסידות, אשר הולדת אהבה ברוחניות ה"ה סגולה להולדת בן בגשמיות, ובמילא מובן אשר קיום וחיזוק האהבה ברוחניות, והוא ע"י התבוננות בגדולתו ית' כלשון הרמב"ם (הל' יסוה"ת רפ"ב) ה"ז ממשיך חיים ארוכים לאורך ימים ושנים טובות לבנים זכרים בגשמיות, ולכן בלי נדר עד אחר שתלד זוגתו תחי' בן זכר יתן בכל יום מימות החול קוד

ברכת הילדים "ישימך אלוקים" מנהג טוב הוא שהאב מברך את הילדים בליל שבת, ועל כן יניח האב את ידו על ראשי ילדיו ויברכם: "ישימך אלֹהים" וכו'.

השקיפה וגו' וברך את עמך את ישראל בבנים וכנות .הברכה השייכת אל כלל האומה שתהי' מתיחשת ברכת ד' לעמו ,הוא שיתן מרוחו על הבנים והבנות שיהיו נאמנים לעמם ,שישימו ישעם וחפצם לטובת כלל עמם בחומריותו ורוחניותו .וזאת היא ברכה שצריכה להיות ממעון קדשו מן השמים ,שיהיו הבנים והבנות נתונים לעם ישראל ולא ירעו בשדות אחרים לנטור כרמי זרים ולא כרם ד' בית ישראל .גם לא יהיו