מפרשי הפרשה
נח
Parshas Noach
Genesis
9 commentaries
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Bereshit 6:9
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
Q — What does the unusual phrase "את האלהים התהלך נח" — used elsewhere only of Chanoch and (in similar form) Avraham — actually mean?
A — Rabbeinu Bachya argues it is a technical phrase reserved for tzaddikim who grasped the mechanics of the heavens — the orbit of the sun, the powers of the spheres, the constellations and their effects on the lower world — and who, through that very knowledge, recognized the יש סבה עליונה על כלן and clung to Him. The same astronomical knowledge that led Noach's generation into idolatry (worshipping the sun and the celestial powers, which the Torah calls השחתה) led Noach upward to dveykut. The chiddush: yediat ha-teva is a path to dveykut when it terminates in the First Cause behind the powers; it becomes avodah zarah only when one stops at the powers themselves. Chanoch, Noach, and Avraham each made this same ascent in their generations.
אין לשון זה נופל אלא על הצדיק שהשיג מעלת השמש וכחות הגלגלים והכוכבים וכיצד הם פועלים פעולות בשפלים, לפי שעם ההשגה הזאת מתפרסם מעלת אדון הכל ורוממותו... וע"כ אמר בנח את האלהים התהלך נח, כי השיג מהלך השמש וכחותיו העצומים וידע כחות הכוכבים והמזלות ולא נטה לבו אחריהם כי ידע בחכמתו כי יש סבה עליונה על כלן ונדבק בה. וזה בהפך מאנשי דורו שהיו עובדי השמש והיו שקועים בעבודת הכוכבים והמזלות.
רמב"ן
Ramban on Genesis 6:18
עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
Q — Why such precise dimensions for the teiva? Even ten arks couldn't hold every species and a year's food — so the gathering itself required a miracle ('החזיק מועט את המרובה'). If the miracle was inevitable, why not build it small?
A — Two answers. (1) Hashem wanted it large so that the people of the dor would see it, wonder at it, ask about it, and 'אולי יעשו תשובה' — the ark was an extended invitation to repent. (2) The foundational hashkafic principle: 'כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים' — when Hashem performs a nes, He minimizes its scope, requiring human השתדלות for everything within human power. Build the ark as large as possible; the miracle picks up only what man cannot.
ידוע כי החיות רבות מאד... והנה יצטרך להביא מכולם שיולידו כמותם. וכאשר תאסוף לכולם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה... ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים.
אור החיים
Or HaChaim on Genesis 7:5
וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃
Q — Rashi says 'ויעש נח ככל אשר צוהו ה'' refers to Noach's entering the ark — but that is stated explicitly elsewhere (ויבא נח... אל התיבה), so why repeat it?
A — Or HaChaim argues the verse teaches something not stated anywhere else: that Noach took seven pairs of each pure species and pure bird, fulfilling the command of verses 2-3. The later verses (7-9) describe animals coming 'שנים שנים' two by two — but that refers only to the pairs that came on their own 'לקיום המין' for species-preservation; the extra five of each pure species were 'לצרכי עצמו,' which Noach had to gather himself ('תקח לך') and could later offer as korbanot. The word 'ככל' hints at the 'כל' in God's original command.
אכן כוונת הכתוב היא שלקח מכל הבהמה הטהורה ז' ז' ומעוף הטהור ז' ז' והוא אשר ציוהו ה' בסמוך. גם דייק לומר 'ככל' לרמוז על תיבת 'כל' האמור במצות ה'... כי לא קיים מצות ה' שאמר לו ז' ז', לזה בא הכתוב להודיענו כי עשה ככל אשר ציוהו ולקח ז' ז'.
אבן עזרא
Ibn Ezra on Genesis 8:22
עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃
Q — Will the physical world endure forever, or does it have a fixed end? And what does the formulation "עוד כל ימי הארץ" reveal about this?
A — Ibn Ezra presents the dispute openly — "יש אומרים, כי לעולם היא עומדת. ויש אומרים, כי יש לה סוף ועת" — and then sides decisively with the second view through the language of the pasuk itself: "עוד כל ימי הארץ — לאות כי יש לה קץ קצוב." The word "עוד" (so long as) inherently implies finitude. The brit with bnei Noach holds only as long as the earth itself does. This precedes by a generation Rambam's parallel discussion in Moreh Nevuchim (ב, כז) — that while creation ex nihilo is foundational to Torah, the world's eventual destruction is contingent on God's will, not philosophically necessary. Striking methodological humility from Ibn Ezra: he presents both views as legitimate before resolving via the pasuk.
יש אומרים, כי לעולם היא עומדת. ויש אומרים, כי יש לה סוף ועת... עוד כל ימי הארץ - לאות כי יש לה קץ קצוב.
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Noakh:24
וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃
Q — Why did Noach descend from "איש צדיק" to "איש האדמה" while Moshe ascended from "איש מצרי" to "איש האלהים" — what determines the direction of a person's spiritual trajectory?
A — Against intuition, spiritual greatness is achieved through מסירת נפש for the community, not through isolated personal piety — Noach kept to himself and failed to rebuke his generation, so he fell; Moshe gave himself over for Israel and reached the highest שלמות a person can attain.
יש שני דרכים בעבודת השי"ת: דרך אחד מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך ומתבודד, ויש מי שעוסק בצרכי צבור ומבטל עצמו בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם.
כלי יקר
Kli Yakar on Genesis 11:4
Q — Why did Hashem disperse the builders of Migdal Bavel if their stated goal was unity ('פן נפוץ'), and why does the verse 'ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות' not read (as Rashi has it) as a rhetorical question?
A — Kli Yakar reads the builders not as rebels but as peace-seekers — and Hashem agreed with their goal but knew their means would fail. Because they added 'ונעשה לנו שם,' the city would have spawned internal competition for leadership ('כל אחד ירצה להיות מושל ושר') and turned conflict inward. The dispersion is therefore not a punishment but the actual fulfillment of their plan: 'לא יבצר מהם' — through scattering, what they sought (universal peace) will come about, since 'כנוס לרשעים רע להם, פיזור לרשעים טוב להם.'
ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. אין פירושו בלשון תמיהה, אלא באמת אמר כן יען כי המה חשבו לעשות מעמד קיום אל השלום, גם אני חושב כן אמנם בסיבה הפכית ממה שחשבו... כי לעולם אין שלום בין אנשים אשר כל מגמת פניהם לעשות להם שם בארץ.
ספורנו
Sforno on Genesis 11:5
וַיֵּ֣רֶד יְהֹוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
Q — What is "וירד ה' לראות" doing in the Migdal Bavel narrative? Hashem doesn't descend to see — what work is "ירידה" doing as a verb here?
A — For Sforno, "ירידה לראות" is a technical idiom: it applies when the action at the present moment isn't strictly punishable, but Hashem foresees the קלקול it will lead to. The paradigm case is בן סורר ומורה, of whom Chazal say "ירדה תורה לסוף דעתו" — he isn't condemned for what he's done but for where he's heading. Same with Sodom ("ארדה נא ואראה" — their cruelty to the poor wasn't yet worse than other nations' but was generating ultimate corruption), and same with Israel's exile in Ha'azinu ("אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם" — Sforno reads it as: I will hide my face because I see where they are heading). At Bavel, the building of city and tower wasn't itself punishable; the endgame Nimrod was constructing — centralized idolatry as the seat of his universal kingship, "ולא יפנה אחד מהם לדעת את הבורא יתברך" — was. That's what Hashem "came down to see," and the project was halted בעודה באבה.
הנה לשון הירידה לראות יֵאמר על האל יתברך כשאין הענין אז ראוי לעונש אלא מפני הקלקול הנמשך אליו בסוף הענין, כבן סורר ומורה שאמרו "ירדה תורה לסוף דעתו". וכן היה ענין סדום שכתב בו "ארדה נא ואראה"... וכן היה עונש ישראל בהגלותם, כאמרו "אראה מה אחריתם".
אלשיך
Alshekh on Torah, Genesis 11:31
Q — Why does the Torah bother telling us that Terach left Ur Kasdim intending to reach Eretz Canaan but only made it to Charan? And why does it report his death in Charan sixty years after Avraham already left for Canaan?
A — To teach a foundational principle about Eretz Yisrael — 'אין אדם זוכה לדירת ארץ ישראל אם לא להולך אליה בגללה.' Terach left Ur Kasdim to flee the furnace into which Avraham had been thrown, fearing that 'לאו כל שעתא מתרחיש ניסא.' Going to Eretz Canaan was incidental — a flight from danger, not a לשמה journey toward the Land. That is why he never arrived. Eretz Yisrael is not a refuge from elsewhere; it is a destination one must want for its own sake. The Torah delays the report of his death until 'בחרן' to drive home that even after sixty years of trying, he could not enter the Land, because his motivation was wrong from the start.
אך הודיענו כי אין אדם זוכה לדירת ארץ ישראל אם לא להולך אליה בגללה, אך 'ויקח תרח כו'' לברוח מאור כשדים, הוא הכבשן שהושלך בו אברהם, כי לאו כל שעתא מתרחיש ניסא, וזהו 'מאור כשדים', ואחר שהיה לברוח מן האש ולא על חיבת ארץ כנען, על כן גם שהיה 'ללכת ארצה כנען', עם כל זה 'ויבאו עד חרן וישבו שם'.
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 13:1
Q — Why bring a flood to destroy a world God Himself had made and called good? Why save Noach through an ark built over 120 years rather than miraculously? What does the generation's corruption have to do with the natural order being overturned?
A — The mabul is a מופת — a demonstration — that the world is governed by hashgachah and is subject to chiddush, not locked into blind nature. A world that runs purely by fixed טבע cannot be flooded for moral cause; that nature itself was overturned proves God's ongoing providence over human conduct. The slow ark-building was itself the lesson, a public, drawn-out call to teshuvah, so the punishment would teach rather than merely destroy.
המבול הוא מופת חותך לחדוש העולם ולקיום הנסים המפורסם על ידי ידיעת ההפכים
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
ברש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים, ולא כתב עיקר תולדות מצוות ומעשים טובים, וממילא נדע כי הצדיק עושה מצוות, אבל לא כל מצוה עושה תולדה להאדם, רק הצדיק שכל החיות שלו דבוק במצוות, ומבשרי אחזה א-לה, כמו זיווג גשמי, על ידי שכל החיות נמשך בו, נוצר מזה תולדה, כן כשהאדם עושה מצוה בכל כחו וחיותו נעשה תולדה. ואמת כי מכל מצוה נעשה תולדה, כי כן יסד השי"ת …
בזהר הקדש נח הוא שבת... והאדם נברא בעולם הזה כדי להמשיך אור התורה ורצון הקב"ה לכל הנבראים, לכך הצדיק מברר ומאמת הנבראים שנראין הבלים, ונקרא עלמא דשקרא, ועל ידי הצדיק שאינו מתדבק בגשמיות, ועל ידי זה מברר שיש מקום וחיות פנימי בכל עניני עולם הזה, נמצא שמצדיק מעשה הבורא ב"ה וב"ש, וזה נקרא שומר הברית גם כן מלשון זיכוך, כמו בר לבב, שעל ידי שעושה כל הדברים רק לעשות…
אתה יצרת עולמך מקדם כו' שציור כל הנבראים הוא ברוחניות וכל הגשמיות רק לבוש ומשל להפנימיות ולכך בש"ק שנגמר מעשה בראשית נתגלה עיקר הרצון ולכך בש"ק מתגלה תמיד חיות הפנימיות כמ"ש שער החצר הפנימית יהי' סגור כו' וביום השבת החודש יפתח כו' וצריך להיות הרצון תמיד להתבטל להפנימיות שער הפונה קדים וע"י שמכניס האדם עצמו בכלל ישראל יכול להתדבק בשער הנ"ל. וכ"כ בזוה"ק ק"ו מד…
תולדות נח... ולהבין מה פירוש צדיק, בזוהר הקדש מאן דנטיר ברית אקרי צדיק, פירוש ברית עיקר נקודה הפנימיות שיש בכל דבר שהוא עיקר החיות, כתיב אם לא בריתי וגו' חוקות שמים וארץ לא שמתי, פירוש כל הבריאה נראה כמו חוקה, כיון שאין נעשה רצונו ית' אין טעם למה השי"ת נותן להם חיות, אבל יש נקודה פנימית בכל דבר שנולד ממנה כבוד להשי"ת, כדכתיב ולכבודי בראתיו, ונקודה זו נקראת ב…
תולדות נח במד' ורש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. אף כי פשט הפסוק כי כל הברואים נק' תולדות נח כי נתקיימו בזכותו. אבל הכל הי' משום שהי' צדיק. ולהבין מה פי' צדיק. בזוה"ק מאן דנטיר ברית אקרי צדיק. פי' ברית עיקר נקודה הפנימיות שיש בכל דבר שהוא עיקר החיות. כתיב אם לא בריתי כו' חוקות שמים וארץ לא שמתי. פי' כל הבריאה נראה כמו חוקה כיון שאין נעשה רצונו ית' …
איתא בספרים כי תיבה שניצל בה נח היא כל תיבה ותיבה שבתורה ותפלה, ושצריך אדם לבטל עצמו אל התיבה שמוציא בפיו. ודודאי אנשי כנסת הגדולה שתקנו לנו סדר תפלה, אף כי פשוט נראה שכל אחד יבקש הצריך לו, וזה עיקר מצות תפלה אך כי אותן התיבות והאותיות מסייעין לאדם להתדבק בו ית' וכתב הרב בסידור על פסוק בחרבי ובקשתי, ותרגומו בצלותי ובעותי, ופירש כי חרבי הוא אותיות ותיבות של ה…
בזוה"ק כ' נח הוא בחי' שבת כו' ע"ש. ברש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט. כל הנבראים צריכין לעשות תולדות פי' כי השי"ת נתן נקודה קדושה בכלל הבריאה. והנבראים בפרט בנ"א צריכין להרחיב נקודה זאת שתתפשט כחה בכל הארץ. אך כי אלו התולדות הם רק ע"י הביטול שאדם מבטל עצמו להבורא ית' ויודע ומבין כי אין בכחו מעצמו לעשות תולדות ואינו מוצא לו מעצמו מקום רק בכח הבורא ית…
מצוה לזכור מעשה דור הפלגה כמ"ש זכור ימות עולם כו' בהפרידו בנ"א כו' נראה כי מ"ש הן עם א' כו'. ועתה לא יבצר כו'. וקשה כי ודאי השי"ת יכול לבטל מעשיהם אף שהם עם אחד כו'. אך נראה כי ע"י שכח בני ישראל הוא זה האחדות מכח לשון הקודש שניתן להם לכן לא רצה השי"ת לבטל כח זה. ופירד אותם שישאר קיים כח האחדות ולשון הקודש לעולם כנ"ל. שמעתי ממורי זקני ז"ל עם אחד בנ"י ושפה א' …
בפסוק זכור ימות עולם וכו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, פירוש שצריכין לזכור חסד השי"ת שכל זה היה לטובת בני ישראל, כי למה נתן השי"ת לדור הפלגה מקודם שיהיו שפה אחת ודברים אחדים, שעל ידי זה נאמר לא יבצר מהם וכו', כדאיתא בזוהר הקדוש שכח לשון הקודש היה מסייע להם, ולמה ניתן להם כח זה, רק הכל לטובת בני ישראל, שעל ידי זה נשאר כח אחדות הנ"ל לבני ישראל... וזהו ענין…
אלה תולדות נח נח איש צדיק... וכן כל הבריאה, דכתיב אשר ברא אלקים לעשות, פירוש על ידי השבת מתקשרין כל הדברים בשורשן, וממילא כולן עושין פירות, כי בהתקיים התקשרות הבריות עושין תולדות, ולכן יש בשבת נשמה יתירה לאדם על ידי שיש בו התקשרות כל הדברים בשורשן. והנה בשבת שובתין ממלאכות והיא חירות לנשמה, אבל האדם נברא בעולם הזה לתקן הנפש והוא באמצעות המעשים שעושה בשותפות …
ברש"י באברהם נאמר התהלכתי לפניו ונח הי' צריך סעד כו'. כי הנה במשנה דאבות אמרו בעשרה מאמרות נברא והלא במאמר אחד יכול להבראות לתת שכר טוב לצדיקים כו' אח"כ עשרה דורות מאדם עד נח אח"כ עשרה דורות מנח עד אברהם כו' והנה הצלת נח בתיבה הוא ממש כמו שהי' יכול להיות במאמר אחד שהוא באופן התדבקות הבריאה אל שורש האחדות בלי בחירה והתפרדות הכחות שלזה נברא בעשרה מאמרות. והרשע…
ברש"י נח הי' צריך סעד כו' בודאי נח שהעיד עליו הכתוב איש צדיק לא עלה על דעת חכמים לפחות בכבודו. אך כי כך סדר הדורות כי מקודם הי' צריך להיות צדיק שצריך סעד ואח"כ הי' צדיק כאברהם שלא הי' צריך סעד כי לא הי' בכח הבריאה לקבל מיד הנהגת אברהם אע"ה עד שהקדים לה צדיק כמו נח. והנה כל זה הסדר שנכתב בתורה בודאי נוהג גם בכל נפש ישראל כי הכלל עולם שנה נפש מתנהגים באופן א'.…
את האלקים כו' נח הי' צריך סעד כו' אם הכוונה על סעד מהבורא ית' וכי נמצא מי שאינו צריך סעד עליון. וי"ל כי כוונתם לדרוש את האלקים שהי' צריך עוד סעד מזכותים אחרים וגם מדורות העתידים. ובאברהם כתיב התהלכתי לפניו ובנח את לרבות כנ"ל:
הג' משניות באבות... ובאמת כל אלה המדריגות צריך כל אדם לעבור עליהם ולהשמר מכל זה, כי מתחלה מעשה אדם כבהמה, ואחר כך כשזוכה להשגת הדעת קצת צריך מאד לזכור לבטל עצמו וכל הדעת שלו אל הבורא ית' ולידע כי מאתו הכל, וזהו ענין השבת קדש הבאה אחר ימי המעשה, וצוה השי"ת לשבת בו ממלאכה...
אלה תולדות נח כו' נח הי' צריד סעד כו' ואברהם הי' מתחזק בצדקו מאליו כו'. אלו הם מיני מדרגות שקיבל העולם תקונים ע"י הצדיקים. נח בדורו. ואח"כ האבות והנה נח תיקן הדרך להיות צדיק ע"י עזר וסייעתא דשמיא ואח"כ באו האבות ותקנו דרכים גבוהים מזה. והנה עפ"י טבע צריך האדם לעזר עליון והוא מדת צדיק. ואברהם הי' בחי' חסיד שנאמר עליו איזה חסיד המתחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת…
ברש"י הרבה רוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין זה כו' אולי ישיבו כו'. הוא כענין הקושיא מ"ט פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' כי באמת הצדיקים הם מושרשים למעלה מהטבע וכמו שיהי' לעתיד. ורק השי"ת רצה שיתפשטו קדושתם בכל הטבע כענין שאמרו שישראל הם בגלות כדי שיתוספו עליהם כו' ב) וכן הוא בהתלבשות אור התורה בכל מעשה בראשית. וכן הי' עשיית התיבה חיבור מכל הבריאה כד…
הג' משניות באבות בעשרה מאמרות נברא כדי להפרע כו' עשרה דורות מאדם עד נח כו'. עשרה דורות מנח עד אברהם כו' שבא אברהם וקיבל שכר כולן. הענין הוא בכל אלה הסיפורים שנתבארו בתורה שהי' מקודם תהו ודור המבול שנמשכו אחר תאוות הגופניות שעליהם נאמר התאוה מוציאה את האדם מן העולם שהם היו חומריים ממש כבהמות. אח"כ נתקן העולם ונאמר ויברך אלקים את נח כו' פרו ורבו כו' פירוש שבזמ…
במד' אלה פסל את הראשונים תהו ובהו כו' כי נח הדביק הבריאה לשרשו ועל זה נקרא צדיק יסוד עולם ונק' נח נייחא לעליונים ולתחתונים כו' וז"ש רש"י שעיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומע"ט שמעלין הכל להשורש. ועי"ז גם התולדות שמולידין למטה יש להם קיום. וכמו שיש בגוף האדם ערלה דחפיא ברית וצריכין להסירו כן הי' דור המבול ערלה לכן נאבדו לגמרי ואח"כ מתגלה נח צדיק ונתחדש העולם ע"…
אלה פסל את הראשונים... והענין כנ"ל שעל ידי שנח התחיל להרויח שכרו על פי מעשיו, ממילא על ידי זה נגמר דינם של הרשעים ונסתלק בחינה הראשונה שהיה בדור הקודם... ולכן הותר להם מאכל בעלי חיים, כי מקודם שהיה רק חסד ה', וזה אדם ובהמה תושיע וגו', ואחר כך שהאדם עושה פעולת אמת להרויח בצדקו ממילא מתעלה על הבעלי חיים...
אלה פסל את הראשונים. דמקודם הי' כל ההנהגה רק בחסד עליון בלבד. ומנח התחיל להיות בחי' צדיק פרי מעלליהם יאכלו. וכיון שהי' ע"י התעוררות התחתונים נתקיים לעד יותר מבחי' שהי' מקודם. וזה להודיע כי מה שעשה השי"ת להיות השפעה לפי מעשי התחתונים לטובה הוא. שעי"ז מתקיים לעד כענין אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. וז"ש אלה תולדות נח כו' צדיק. עי"ז נתקיים יותר. וכ' מי נח זאת לי ועמ…
את האלקים - נח היה צריך סעד וכו', שכך היתה הנהגת הבריאה, שהצדיק צריך סעד ועזר מהקב"ה, ואין זה חסרון, ונקרא צדיק שלם במה שזוכה להכין את עצמו להפיק רצון ועזר מקודש, אכן זו הנהגת הטבע. ואברהם בכח מסירות נפש בעבור קדושת שמו יתברך, בחר לו דרך למעלה מהטבע, והוא דרך התורה שניתן לישראל בכח מעשה האבות, והמשיך משה רבינו ע"ה הנהגה חדשה לבני ישראל למעלה מהטבע, ולכן חיוב…
איתא נח הי' צריך סעד לתומכו כו' ובאברהם כ' התהלכתי לפניו כו' והנה התורה מעידה על נח איש צדיק א"כ נראה כי כך הי' באמת הבריאה ע"ז האופן שיהי' צריך הצדיק סעד ועזר מהקב"ה ואין זה חסרון ונק' צדיק שלם מה שזוכה להכין עצמו להפיק רצון ועזר מקודש להשלים נפשו כנ"ל. אכן זה הוא הנהגת הטבע כמ"ש את האלקים התהלך. אבל אברהם אע"ה הי' חסיד לפנים משורת הדין והוא בכח מסירת נפש ש…
בענין דור המבול וההפלגה, ההפרש ביניהם שדור המבול היו נמשכים רק אחר הגשמיות והגוף ולכן נאבדו לגמרי, כמ"ש "ימותו ולא בחכמה", ודור הפלגה היו מתחכמין יותר מדאי, ולא החזיקו באמונה מחמת החכמה, והיה החטא בשכל ונפש, דכתיב "הן עם אחד" וכו' שהיה להם כח האחדות ולשון הקודש. ובאמת כל החכמה תלויה ביראת ה'... ועל ב' אלו נשאר בבני ישראל ב' אותות, אות המילה שחתם בבשרנו, שלא …
במד' אף הוא אינו כדאי אלא שמצא חן. ובודאי לא על חנם מצא חן. אך הענין עפ"י המד' לוית חן הם לראשך ע"ש פ' תצא המצות מלוין אותך. דעיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעש"ט דכ' אמרו צדיק כי כו' פרי מעלליהם יאכלו פי' שהצדיק מקשר כל המעשים בשורש העליון ועי"ז עושה תולדות. כי בכל דבר יש טוב הגנוז בו כדכתיב בכל מע"ב וירא אלקים כי טוב. וע"י המצות ומעש"ט מקשרין הכל בנקודה ה…
בענין דור המבול והפלגה ההפרש ביניהם שדור המבול היו נמשכים רק אחר הגשמיות והגוף ולכן נאבדו לגמרי כמ"ש ימותו ולא בחכמה. ודור הפלגה היו מתחכמין יותר מדאי ולא החזיקו באמונה מחמת החכמה. והי' החטא בשכל ונפש דכ' הן עם אחד כו' שהיה להם כח האחדות ולשון הקודש. ובאמת כל החכמה תלוי ביראת ה' כמ"ש כל שיראת חטאו קודמת כו'. ועל ב' אלו נשאר בבנ"י ב' אותות אות המילה שחתם בבשר…
בענין דור הפלגה... שבאמת כח האחדות גדול מאוד לעורר כח השורש מן השמים, אך שצריך להיות לשם שמים, וזה נמצא רק בבני ישראל... ובבני ישראל נתקיים אחר כך בבנין המקדש, כי בית המקדש לא היה בנין עצים ואבנים בלבד, רק שעל ידי התחברות בני ישראל, שכל איש ישראל יש בו איזה חלק, וכמו שכתוב, "בונה בשמים וגו' ואגודתו על ארץ"... ונעשה בנין למטה על ידי נפשות בני ישראל שיש בכל אח…
בענין דור הפלגה שע"ז נאמר זכור ימות עולם כו' יצב גבולות עמים למספבנ"י. שבאמת כח האחדות גדול מאוד לעורר כח השורש מן השמים. אך שצריך להיות לשם שמים. וזה נמצא רק בבנ"י שהרי דור הפלגה התאספו כולם ולא עלתה בידם. רק לבנ"י חלק ה' עמו ניתן כח האחדות וזהו הבנין ודאי הי' דבר גדול רק דכ' ונעשה לנו שם. ולא הי' כנסי' לשם שמים ולא נתקיים. ובבני ישראל נתקיים אח"כ בבנין המק…
במדרש צא מן התבה... והענין הוא כי במועדים יש פתחים גדולים, ובראש חדש פתחים קטנים, ואם הנפשות היו מתוקנים היו מרגישין הארה באלה הפתחים, אך כתיב עונותיכם היו מבדילין, ואין מרגישים באלה הפתחים כמו שאנו בעונותינו הרבים אין זוכין אפילו ברגלים לראות פני ה' במקדש, ולעתיד כשנהיה מתוקנים, יהיה די פתיחת השערים בחודש ושבת לראות פני ה', וזה שאמר מדי חודש בחדשו וכו', וגם…
במד' בא אל התיבה. הה"ד תאבד דוברי כזב. ואני ברוב חסדך כו' דכתיב ונח מצא חן. דרשו חז"ל אינו כדאי אלא שמצא חן. ובאמת זה עבודת האדם למצוא חן בעיניו ית' ואז השי"ת מסייע לההולכים בתמים והוא בחי' השבת שנק' מתנה כדאיתא בזוה"ק נח הוא שבת. ואפשר שזה הוא משרז"ל עלה במחשבה לבראו במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ר. היינו הסיוע שיש בש"ק שנמשך הארה מעולם העליון…
במדרש אלה תולדות נח בית רשעים ישמד זה דור המבול אהל ישרים יפריח זה נח. כבר כתבנו במ"א במ"ש רש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים מצות ומעש"ט היינו ע"י שהצדיק מבטל הכל להעיקר ממילא עושה תולדות בעוה"ז דייקא וזה ענין השבת שמיני' מתברכין כל שיתא יומין וזה עדות השבת שכל המלאכות בטלים בו והוא הוא קיום כל מעשה בראשית והוא להודיע כי לא לאדם בכחו ועוצם ידו לעשות תולדות רק ע"…
בענין דור הפלגה דכ' זכור ימות עולם כו' וכתבתי במ"א בשם מו"ז ז"ל הן עם אחד ושפה אחת הוא בנ"י שנק' גוי אחד כו'. והענין הוא כמ"ש בסידור הבריאה והארץ היתה תהו כו' אח"כ יהי אור ויבדל הבדילו לצדיקים. וכ"ז נתקיים בדורות אלו כי דור המבול היו רשעים גמורים ומעשיהם תהו ובהו. ובדור הפלגה כבר התחיל האור להאיר אך שלא היו הרשעים כדאי לקבל האור. ועליהם דרשו בזוה"ק וימנע מרש…
ברש"י נח הי' צריך סעד לתמכו ואברהם הי' מתחזק בצדקו מאליו. דאיתא במדרש ג' מציאות מצא הקב"ה ומצאת את לבבו. כענבים במדבר מצאתי ישראל. מצאתי דוד עבדי. והכתיב ונח מצא חן. הוא מצא והקב"ה לא מצא. פי' שהאבות וכלל ישראל המציאו מכח אל הפועל אותה הנקודה והמכוון שזרע הקב"ה בעולמו. דכ' כולם בחכמה עשית וכדאיתא במד' מה צורך הי' לי ליחס שם עבר פלג ומצאת את לבבו. משל למלך שנ…
במדרש תאבד דוברי כזב וכו' ואני ברוב חסדך וכו'. פירוש הנהגת הטבע צריכין לידע כי הוא רק בכח שלמעלה מהטבע, והשי"ת הלבישו בהטבע, אבל דור המבול שהחזיקו בכח הטבע נקראו דוברי כזב, כאשר שמעתי מפי מו"ז ז"ל, כי אמת הוא מה שקיים לעולם, ודבר שיש לו הפסק נקרא כזב, כדאיתא בלשון חכמים... ולכן נקרא הנהגת הטבע דוברי כזב, אך צדיקים מתדבקין גם בטבע בחיות הפנימיות שהוא מחי החיי…
כתיב אור זרוע לצדיק, ובגמרא תענית איתא, לא הכל לאורה, צדיקים לאורה ולישרים שמחה. פרש"י שם, דשמחה עדיף מאורה. ונראה כי ישר הוא כמו שהיה קודם החטא, דכתיב עשה את האדם ישר, ואחר החטא שנעשה תערובות טוב ורע, אז נעשה בחינת צדיק ורשע, כי צדיק הוא ברובו, כמו שאמרו כל שזכיותיו מרובין הרי זה צדיק, אבל בחינת ישר הוא שלא יהיה שום התנגדות, לכן כתיב בנח איש צדיק, ואברהם אב…
כתיב אור זרוע לצדיק ולי"ל שמחה. ובגמרא תענית איתא לא הכל לאורה צדיקים אורה ולישרים שמחה. פרש"י שם דשמחה עדיף מאורה ע"ש. ונראה כי ישר הוא כמו שהי' קודם החטא דכ' עשה את האדם ישר. ואחר החטא שנעשה תערובות טוב ורע אז נעשה בחי' צדיק ורשע כי צדיק הוא ברובו כמ"ש כל שזכיותיו מרובין ה"ז צדיק. אבל בחי' ישר הוא שלא יהי' שום התנגדות. לכן כתיב בנח איש צדיק. ואברהם אבינו ה…
איתא במדרשים כי לעתיד לבא יעלו לראות פני ה' בכל ראש חודש... כי הכל תלוי בהתעוררות התחתונים להתגלות הגוונין בשמים... וזה היה מצות ראיה שבא לראות ולהראות, וזה שאמר בזהר הקדש בפסוק וראיתיה וגו', כי הם תלת גוונין חיור סומק ירוק, היינו שאבות הקדושים המציאו מכח אל הפועל אלה הגוונין, כי הקב"ה גובה ונישא מכל אלה הגוונין, ורק כפי הכנת התחתונים כך נעשה למעלה התלבשות ו…
ודור הפלגה היו שפה אחת והיה להם כח הלשון שנקרא מדבר מלשון מלכות והנהגה, שיש בכח הפה לגזור ולעשות התחדשות, וכתוב "הבה נבנה" וגו', ואחר כך כתוב "וירד ה' לראות וגו' אשר בנו", ולא נזכר עדיין בנין, משמע שבזה הדיבור עשו בנין... וכונתם לא היתה לטובה, לכן ניטל מהם כח הלשון וניתן לבני ישראל בכח התורה, ולכן היו הראשונים מתפללים ונענים, שהיו מתפללים בשם...
איתא במדרש בנח כתיב את האלקים התהלך נח משל לאוהבו של מלך שנשקע בטיט עבה א"ל המלך כו'. ובאברהם כתיב התהלך לפני משל לאוהבו של מלך שהאיר לו מן החלון במקומות האפילות וא"ל האיר לפני וכו' ע"ש. לבאר הענין כמ"ש ז"ל נח הי' צריך סעד כו'. והנה נח נולד מהול. לכן כתיב מקודם צדיק תמים. אח"כ את האלקים התהלך שע"י התמימות זכה להלוך לפני ה' ובאברהם כתיב מקודם לך לך התהלך לפני…
והנה בפרשה זו נא' ענין דור המבול ודור הפלגה והם ענין ב' הבריתות שניתן לבנ"י ברית המעור וברית הלשון. וכיון שנקראו בריתות הם דברים שיש להם התקשרות באחדות הנ"ל ולכן צריכין סיוע להוציאן מכח אל הפועל וצריכין שמירה ולא לחנם נכשלו דורות הראשונים בזה. והקב"ה נתן לנו ברית מילה לסיוע לתיקון המעור. והתורה לתיקון הלשון. כי כח הדיבור עושה תולדות והתחדשות כמו המעור שמוליד…
במדרש אלה תולדות נח כ"מ שנאמר אלה פסל את הראשונים. ומה פסל דור המבול. דכל הצדיקים היו מתפללין ומצילין בני דורם כמו אברהם ומשה רע"ה. ונח לא הצילם והתירוץ הוא כי הצדיקים שבני דורם מקבלים מהם עבודת הבורא ית' כמו שלימד מרע"ה בנ"י התורה ובזה נתקשרו בו ונקראו תולדותיו וכמו כן באברהם אע"ה כתיב הנפש אשר עשו דשיעבידו לאורייתא. ודור המבול לא קיבלו תורה מנח כדאיתא במדר…
Showing 40 of 54 — the rest on Sefaria ↗
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy