Divine Redemption: The Eagles' Wings Metaphor

כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף        יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃

Like an eagle who rouses its nestlings, Gliding down to its young, So did [God] spread wings and take them, Bear them along on pinions;

וְקוֹיֵ֤ יְהֹוָה֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֙וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃ {ס}

But they who trust in GOD shall renew their strength As eagles grow new plumes: They shall run and not grow weary, They shall march and not grow faint.

"וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה יוֹם רַעַמְסֵס, לְפִי שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כֻלָּם וּבָאוּ לְרַעַמְסֵס לְשָׁעָה קַלָּה. דָּבָר אַחֵר: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". מַה נִּשְׁתַּנָּה הַנֶּשֶׁר הַזֶּה מִכָּל הָעוֹפוֹת? שֶׁכָּל הָעוֹפוֹת כֻּלָּן נוֹתְנִין אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶן. אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה, אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מֵאָדָם זֶה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ. אוֹמֵר, מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס בִּי וְלֹא בְּבָנַי!

"and I bore you on eagles' wings": R. Eliezer says: This refers to the day of the exodus, when all of them were gathered together and came to Ramses in an instant. Variantly: "and I bore you on eagles' wings": How is the eagle different from all other birds? All other birds keep their young under their feet, fearing other birds that fly above them — unlike the eagle, who fears man alone, that he not shoot an arrow at him. Better that it strike it and not its young.

כְּהֶרֶף עַיִן נָסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (שמות יט,ד) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי."

ואשא אתכם על כנפי נשרים. ד"א על כנפי נשרים משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע: רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר (דברים ל"ב י"א) כנשר יעיר קנו דרך נשר לרדת מעופף על בניו בכנפיו כדי שלא יהיו מתבעתין כך כשגלה המקום ליתן תורה לישראל לא גלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות שנ' (שם ל"ג ב') ה' מסיני בא וזרח משיעיר למו הופיע מהר פארן איזו היא רוח רביעית (חבקוק ג' ג) אלוה מתימן יבוא: ד"א על כנפי נשרים דרך עוף להיות מניח בניו בין ברכיו מפני שמתירא מפני מי שחזק ממנו אבל נשר שאין מתירא מפני מי שחזק ממנו מניחן על כתיפיו ויניחן בין רגליו מתירא הוא מאבני קלע ומן החצים שבני אדם מזרקין בו לפיכך עשה עצמו מחיצה בין בניו לבני אדם:

ואביא אתכם אלי, שכבודי ירד בהר הזה והוא הר הקדש והנה אמר משה, תעבדון את האלהים על ההר הזה (למעלה ג יב) והוא נוה קדשך:

וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי אֶל מְקוֹם כְּבוֹדִי, הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר שְׁכִינָתִי שָׁם עִמָּכֶם. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על שמות י"ט:ד') שֶׁתִּרְגֵּם "וְקָרֵבִית יָתְכוֹן לְפֻלְחָנִי", דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה תָּפַס לְעַצְמוֹ:

AND I BROUGHT YOU UNTO MYSELF. I.e., “to the place of My Glory, namely, this mountain where My Presence abides there with you.” Now Onkelos translated: “and I brought you near to My service.” [To avoid a literal translation], Onkelos adapted an expression of respect towards Him Who is on high.

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. דֶּרֶךְ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ, כְּמוֹ הַנֶּשֶׁר הַמּוֹלִיךְ אֶת בָּנָיו בְּרוּם הָאֲוִיר, אֲשֶׁר לֹא יֵלֵךְ בּוֹ שׁוּם מִין עוֹף אַחֵר, וְזֶה לְהַבְדִּיל אֶתְכֶם מִכָּל הָעַמִּים וְעִסְקֵיהֶם לִהְיוֹת לִי.

כנשר יעיר קנו. נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה רַחְמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי): יפרש כנפיו יקחהו. כְּשֶׁבָּא לִטְּלָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי, אַף הַקָּבָּ"ה (שמות י"ט) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" — כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת, מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד):

כנשר יעיר קנו AS AN EAGLE STIRRETH UP ITS NEST — He guided them with mercy and pity like the eagle which is full of pity towards his young and does not enter its nest suddenly — before it beats and flaps with its wings above its young passing between tree and tree, between branch and branch, in order that its young may awake and have enough strength to receive it (Sifrei Devarim 314:1). יפרש כנפיו יקחהו [AS AN EAGLE …] SPREADETH ABROAD ITS WINGS, TAKETH IT — When it comes to remove them (the young) from one place to another, it does not take them with its claws, as other birds do: because other birds are afraid of the eagle that soars so high and flies above them, therefore they carry them (the young) by their (the mother’s) claws for fear of the eagle. But the eagle is afraid only of an arrow, therefore it carries them (the young) on its wings, saying, “It is better that the arrow pierce me than that it should pierce my young”. So, too, the Holy One, blessed be He, says, (Exodus 19:4) “I bare you as on eagles wings” (Mekhilta): when the Egyptians marched after them and overtook them at the Red Sea, they threw arrows and stone missiles at them, whereupon at once “The angel of God moved … and came between the camp of Egypt [and the camp of Israel]” that it might receive the arrows etc. (Exodus 14:19—20 And Rashi thereon).

עוֹד יִרְצֶה לִשְׁלוֹל טַעֲנַת הַטּוֹעֵן, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ לוֹ (ספרי ברכה) שֶׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר וּפָארָן לְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו וְהִזְמִינָם לְקַבֵּל תּוֹרָה וְלֹא קִבְּלוּ לְטַעַם שֶׁאָמְרוּ, וְאִם כֵּן מַה מַעֲלָה זוֹ שֶׁמְּרוֹמֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר וָאָבִא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ פֵּרוּשׁ, כִּי אַתֶּם הֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֵלַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָהֶם לִמְקוֹמָם לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, וְאֵין זֶה אֶלָּא לִדְחוֹתָם לֶעָתִיד לָבֹא וּלְחַיְּבָם בַּדִּין, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַתֶּם כִּי דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי לְקָרֶבְכֶם אֵלַי, וְאֵין לְדַמּוֹת מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂה אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל.

כנשר יעיר קנו וגו' ואשא אתכם על כנפי נשרים, מאי על כנפי נשרים, אמר ר"י בר חמא דכתיב כנשר יעיר קנו, והיינו רזא דא מה שכתוב דרך נשר בשמים, מאי בשמים, ברחמי, מה נשר ברחמי על בנוי ודינא על אחרנין, כך הקב"ה אשתכח ברחמי לגבי ישראל, ודינא לגבי אומות העולם דעובדי אלילים. למה הנשר בכסא הכבוד בין שור ואריה, גם כן טעם הנ"ל, מפני שהוא ברחמי...

וכאן נכלל סוד גדול מאד והוא, כי הנה כתוב "וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים". וזה כי נודע לנו שהשמחה תהיה גדולה מאד בזמן ההוא, והברכה תתגבר בכל עת ובכל שעה, וכל המלאכים מוציאי הפעולות לאור – הנה יקבלו תמיד בלא הפסק שפע גדול.

ונראה דהנה יציאת מצרים הי' כל ענינם למעלה מן הטבע שהיו ישראל מפוזרים בכל ארץ מצרים, ולשעה קלה נתקבצו לרעמסס, ומשם לסוכות ה' ק"ך מיל, ובאו שם כהרף עין, וכמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים, אך באמת לא זו היא תכלית הכוונה שתהי' הטבע בטילה כי גם הטבע היא בריאה מאת ה' ולא תוהו בראה והביט בתורה וברא את העולם, וא"כ סדר העולם וטבעו הוא סדר התורה, ולא יתכן שתהי' הכוונה שתהי' הטבע בטילה ונראה דהנה יציאת מצרים הי' כל ענינם למעלה מן הטבע שהיו ישראל מפוזרים בכל ארץ מצרים, ולשעה קלה נתקבצו לרעמסס, ומשם לסוכות ה' ק"ך מיל, ובאו שם כהרף עין, וכמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים, אך באמת לא זו היא תכלית הכוונה שתהי' הטבע בטילה כי גם הטבע היא בריאה מאת ה' ולא תוהו בראה והביט בתורה וברא את העולם, וא"כ סדר העולם וטבעו הוא סדר התורה, ולא יתכן שתהי' הכוונה שתהי' הטבע בטילה

ותיכף כשיצאו מן הגלות ישתנו למעליותא ויתרוממו ויתקיימו אצל הר סיני כענין שכ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'. שבאו במהירות מרעמסס לסוכות. והכל רמז על המדריגות שנהפכו כרגע להיות אנשים אחרים.

הקדמת פרשת יתרו לקבלת התורה. כענין אמרם ז"ל ד"א קדמה לתורה. והוא ענין עבודת האדם להש"י מתוך השכל והכרת האמת שמכירין טובת הבורא ית' על כל ברואיו וחסדיו המרובין. ואח"כ זוכין לתורה שהיא עבודה עליונה כפי רצון הש"י באמת.

וזו שאמר השם יתברך למשה אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים, רצה לומר אתם ראיתם מפלתן של רשעים ומה היה הפעולה שהראיתי לכם מפלתן ואשא אתכם על כנפי נשרים, בשביל שיהיה לכם תענוג גדול תמיד ולא תהיו צריכין ליפול ממדריגתכם בכדי לבא לתענוג גדול כי תהיו תמיד בהתענוג הגדול. וזו ואביא אתכם אלי, כלומר למדריגה שלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי והייתם לי סגולה מכל העמים, רצה לומר שתראו תמיד מפלתן של אלו שאינם עובדים את ה' כמו אנחנו עמו בית ישראל וממילא תהיו לי סגולה ויהיה לכם תענוג בלא נפילה ויהיה לכם עוד פעולה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, שתמיד תהיו גוי קדוש, כי כשצדיק נופל לפעמים ממדריגתו אינו עובד ה' יתברך אבל עתה אין צריכים אתם ליפול ממדריגתכם ותעבדו את ה' יתברך תמיד בתענוג גדול מאוד ודו"ק:

Exodus 19,4. “I carried you on the wings of eagles.” ‎The author refers to a Midrash that claims that the reason that ‎the eagle is called ‎נשר‎ in Hebrew is that it sheds its wings every 10 ‎years, dropping them to the earth. [The root ‎נשר‎ does ‎refer to fruit falling from trees, of course, but I have not found ‎anywhere that eagles shed their wings. No doubt our author was ‎aware of this also, and that maybe why he preferred to ‎understand this Midrash which I have been unable to ‎locate, allegorically. Ed.] ‎ A different approach to the verse commencing with: ‎אתם ‏ראיתם אשר עשיתי למצרים‎, “you have seen what I have done to ‎‎(for) Egypt, etc.” At first glance the word ‎אתם‎, “you,” appears ‎superfluous as G’d, through Moses, was addressing the people ‎directly. A look at Rashi on this verse will show us that he ‎too tried to deal with the need for this word. He suggests that the ‎word was meant to emphasize the directness of the Israelites’ ‎experience in contrast with later generations who would only ‎hear about this second hand. Although the revelation at Mount ‎Sinai had not yet occurred, G’d had already brought the people ‎close to Him, i.e. ‎ואבא אתכם אלי‎, “I have brought you to Me.” ‎‎(Compare Mechilta on this verse)‎

אתם ראיתם וגו' על כנפי נשרים: מהו כנפי נשרים. א"ר יהודה, ברחמים. שכתוב כנשר יעיר קנו וגו'. שמשמע, שנשר יורה על רחמים. והיינו הסוד שאמר ר' שמעון, דרך הנשר בשמים. מהו בשמים. ברחמים. כי ז"א נקרא שמים, והוא בעל הרחמים, כי חג"ת הוא חסד דין ורחמים מה נשר נמצא ברחמים על בניו ודין לאחרים, כך הקב"ה, נמצא ברחמים לישראל ודין לעמים עעכו"ם.