Source 1 · Hasidic
VerifiedLikutei Moharan, Part II 17:2
Likutei Moharan, Part II 17:2
The general principle is that one must conduct oneself with great joy on the holy Shabbat and display no sadness or worry whatsoever, instead delighting before God and increasing Shabbat pleasures through all types of enjoyment—whether eating and drinking or clothing oneself as one is able.
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל. רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל.
Source 2 · Hasidic
VerifiedShem MiShmuel, Re'eh 6:10
Shem MiShmuel, Re'eh 6:10
The passage teaches that Shabbat Teshuva (the Shabbat between Rosh Hashanah and Yom Kippur) has the power to illuminate a person's spiritual defects—comparing transgressions to malformed membranes in the lungs that prevent elevation of the soul—and that observing Shabbat properly grants atonement even for severe sins, as it enables one to recognize the damage caused by transgression and thus repent.
שבת זו שבין ר"ה ליוה"כ נקראת שבת תשובה, ויש לומר שהענין הוא כי איתא בזוה"ק שהעבירות הן, כמו סירכות הריאה שאינן מניחין להאונות לעלות, כמו כן העבירות אינן מניחין להנפש לעלות ולהדבק למעלה, והנה יש סירכות כסדרן ויש סירכות שלא כסדרן, וסירכות שלא כסדרן טריפה משום שסופן להתפרק וינקב הריאה, וכסדרן אין סופן להתפרק בקמים עלי מרעים תשמענה אזני, כי זהו מסגולת השבת להאיר להאדם את חשכת דרכו, וכמאמר זקיני זצללה"ה מקאצק וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש שפי' שכיון ששבת נפתרו עיניו לראות שאבד את נפשו וצוח וי שאבדתי את נפשי, וא"כ בשבת הישועה בכפלים, להחטאים שמרגיש בהם ע"ז אמרו ז"ל השומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו, והוא הדחת עונות שהם סירכות שלא כסדרן
Source 3 · Hasidic
VerifiedSefat Emet, Deuteronomy, Devarim 20
שפת אמת, דברים, דברים כ׳
Sefat Emet, Deuteronomy, Devarim 20
The essence of Israel's joy in Jerusalem was its attachment to the supernal root, as expressed in the verse "I rejoiced when they said to me"; when the Temple was destroyed, a separation occurred between those who cleaved to that root, so that Jerusalem, which had been drawn and attached to its source, became estranged and cut off from that cleaving.
איכה ישבה בדד. כי עיקר שמחת בנ"י בירושלים להיותה דבוק בשורש העליון כמ"ש שמחתי באומרים לי כו' הבנוי' כעיר שחוברה לה כו'. ובשעת החורבן נעשה פירוד בין הדביקים. מה שירושלים היתה נמשכת ודבוקה בשורשה ועתה היתה לזונה ונכרתת מדביקות.
Source 4 · Hasidic
VerifiedTzava'at HaRivash 11
צוואת הריב"ש י״א
Tzava'at HaRivash 11
A classic early Chassidic teaching that external actions and inner awareness are inseparable, useful for Shabbos Chazon themes of seeing the future redemption already present in the present.
ובכל דבר שיעשה יחשוב שהוא עושה בזה נחת רוח לבוראו ית' ולא לצורך עצמו אפילו מעט. אפילו אם עושה שיהי' לו תענוג בעבודתו לא יהי' לצורך עצמו.
Source 5 · Hasidic
VerifiedTorah Ohr, Devarim, Shabbat Chazon
דרך המלך, תורה, שבת חזון
Derekh HaMelekh, Torah, Shabbat Chazon
The Alter Rebbe's discourse on Shabbos Chazon presents the 'vision' of the Third Temple as a real spiritual revelation on this Shabbos, even though it is not outwardly perceived.
שבת חזון תרצ"ו כל ישראל מאמינים בהקב"ה וע"י האמונה ממשיכים את קדושתו ית' למטה. כנודע מספ"ק שאמונה היא גם לשון המשכה, והוא ית' מאמין בישראל ברצונם עבודתם וקדושתם, וע"י שמאמין בנו ובעבודתנו ממשיך אותנו למעלה ומחבר אותנו לקדושתו, ומתי הוא ית' מאמין באיש, כמו שאמר מדרש הנ"ל שכל מי שנבדק בדבר ונמצא נאמן להקב"ה מאמינו לעולם.