parshaמפרשי הפרשה

כלי יקר — כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות

Why does the verse begin in singular — 'אשר אנכי מצוך' — but pivot mid-sentence to plural — 'תשמרון... תחיון... ורביתם'?

כל המצוה אשר אנכי מצוך וגו'. התחיל בלשון יחיד וסיים בלשון רבים 'תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם', לפי שצדיק יסוד עולם ואפילו יחיד שעשה מצוה אחת אשרי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, וכן יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו, לכך אמר 'אשר אנכי מצוך' ליחיד 'תשמרון לעשות למען תחיון' כי שמירת היחיד דומה כאילו רבים שמרו המצוות ויגיע התועלת לכולם.

1 source · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Acharonim
Verified

כלי יקר

Kli Yakar on Deuteronomy 8:1

Q — Why does the verse begin in singular — 'אשר אנכי מצוך' — but pivot mid-sentence to plural — 'תשמרון... תחיון... ורביתם'?

A — Kli Yakar grounds the shift in the Rambam (Hilchot Teshuvah 3:4) and Kiddushin 40b: a single mitzvah by a single person 'הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות.' The Torah's grammar enacts this: the command speaks to the individual ('מצוך' — singular), but its consequences flow to the many ('תחיון... ורביתם' — plural). The single mitzvah of the יחיד is reckoned as if רבים had performed it. The shift in number is the metaphysics of merit made visible in syntax. Kli Yakar adds a second nuance: 'כל *המצוה*' (singular) — even one mitzvah, properly kept, earns 'למען תחיון.' Salvation depends on getting even one mitzvah right.

כל המצוה אשר אנכי מצוך וגו'. התחיל בלשון יחיד וסיים בלשון רבים 'תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם', לפי שצדיק יסוד עולם ואפילו יחיד שעשה מצוה אחת אשרי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, וכן יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו, לכך אמר 'אשר אנכי מצוך' ליחיד 'תשמרון לעשות למען תחיון' כי שמירת היחיד דומה כאילו רבים שמרו המצוות ויגיע התועלת לכולם.