אלשיך
Alshekh on Torah, Deuteronomy 4:5
Q — Bnei Yisrael might worry that the umot ha'olam will mock the chukim — Chazal famously say the Satan and the nations 'מונין את ישראל' over the parah adumah and the like. Why would the chukim *specifically* be a source of pride 'לעיני העמים'?
A — A clever sociological reading. The nations have their own mishpatim — rational rules of justice; in *that* category Israel isn't unique. So when the goyim see that Israel uniquely enjoys 'אלהים קרובים אליו... בכל קראנו אליו,' the *only* element of Torah they can plausibly point to as the cause is the chukim — the laws that have no counterpart in their own systems. They will reason: 'There must be wisdom in these chukim that we cannot perceive; the Jews must know secrets we do not.' So precisely the chukim — what looks like vulnerability — become the public testimony of Israel's chochmah and bina 'לעיני העמים.' The umot won't conclude the chukim are foolish; they'll conclude that *they* lack the chochmah to see what makes them work.
ושמא תאמרו כי יקשה עליכם ענין החקים, על דבר האומות המונים את ישראל באומרם כי הם דברים חסרי טעם... כי גם שיראו הדברים זרים בעיניהם, לא יאמרו כי לא מחכמה אנו עושים אותם, כי אדרבה יאמרו רק עם חכם ונבון עושי החקים האלה. כי יאמרו, מה זה שישראל נענים בכל קראם, ולא כן הם. אם על המשפטים שהם קרובים אל השכל, גם להם משפטים. ואם כן, מה יש לישראל שאין לגוים, אינו אלא החוקים, ואם כן עליהם נענים, ואיך יתכן אם אין בהם טעם. על כן יגזרו אומר כי אם יש להם טעם הוא להם שאין חכמתם גדולה כישראל.