מפרשי הפרשה
לך לך
Parshas Lech Lecha
Genesis
10 commentaries
אור החיים
Or HaChaim on Genesis 12:1
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
Q — Why does the command 'לך לך' specify three layers of departure — from your land, your birthplace, and your father's house?
A — In one of his readings, Or HaChaim offers a startling possibility: the command demanded total separation, that Avram go entirely alone, leaving even his extended family behind — unlike his earlier departure from Ur Kasdim where he traveled with kin. On this reading Avram did not fully fulfill the command at this stage: either he misunderstood it and took Lot along, or he understood it correctly but Lot clung to him ('וילך אתו לוט' — דבק בו), against Avram's intent.
עוד ירצה לומר שילך לו מארצו, אך לא יהיה כסדר יציאתו מאור כשדים שיוליך עמו מולדתו ובית אביו, אלא הוא לבדו יעזוב ארצו ויפרד גם ממולדתו ואפילו מבית אביו. אך אברהם לא הבין זה בדברי ה' ולקח עמו לוט, או אפשר שהבין כן אלא שלוט דבק בו כאומרו 'וילך אתו לוט' - דבק בו.
ספורנו
Sforno on Genesis 12:1
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
Q — Why does Hashem tell Avram "אל הארץ אשר אראך" — "to the land that I will show you" — as if the destination is unknown, when we already know from the end of Noach that Terach's family was headed to ארץ כנען? And once Avram arrives, why does he keep moving — to Shechem, then between Bet El and Ai, then south, then between Kadesh and Shur — instead of settling?
A — Sforno reads "אשר אראך" not as the destination land but as the specific spot within the land where Hashem will appear (אֵרָאֶה — same root). The country was already known; the location for the encounter wasn't. That's why Avram traverses the land without pitching his tent until Hashem appears at Shechem — that's "הארץ אשר אראך" landing in the precise place. Beyond that, Avram's settlement pattern is itself a chiddush: he camps deliberately between Bet El and Ai — "בין שתי עירות גדולות, למען ירבו הבאים לשמוע בקראו בשם ה'." Even his subsequent wandering "כמנהג הרועים" is constrained — "שלא לנטות מאחת משתי העירות שהתחילו קצתן להמשך אחריו." Same pattern reappears in Vayera: בין קדש ובין שור, "להגביר ברית לרבים." Avram's entire life-strategy is maximum outreach: choosing population-dense crossroads so the קריאה בשם ה' reaches the most people.
אל הארץ אשר אראך. אל המקום מהארץ אשר אראך אותה במראות אלהים, לפיכך עבר בארץ ולא נטע אהלו עד המקום שנראה אליו שם האל יתברך... בית אל מים והעי מקדם. בין שתי עירות גדולות, למען ירבו הבאים לשמוע בקראו בשם ה'.
כלי יקר
Kli Yakar on Genesis 12:3
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
Q — Why does Hashem's blessing precede the blesser ('ואברכה מברכיך') but the curse follow the curser ('ומקללך אאור') in the same verse?
A — Speech is always preceded by thought — 'לאדם מערכי לב.' But there is a moral asymmetry: Hashem joins מחשבה טובה to action (and rewards accordingly), while He does not join מחשבה רעה to action. So one who thinks about blessing Avraham is already rewarded — Hashem blesses him before the words ever leave his mouth. But the one who would curse him is cursed only after the curse is uttered, not for the malicious thought alone. The verse's reversed word order is a window into the asymmetric reckoning of merit and demerit.
מה שלא נאמר ואאור מקללך כדרך שאמר 'ואברכה מברכיך', כי 'לאדם מערכי לב' קודם שמוציא איזה דיבור מן השפה ולחוץ כי הוא מעריכו תחילה בלב ובמחשבתו. וידוע שלטובה הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה, אבל מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה... ומחשבה טובה חשובה כמעשה על כן אני מברכו קודם שיצא הברכה מפיו. אבל במקללים אין הדבר כן אלא ומקללך לאחר שהוציא הקללה מפיו אז אאור אותו.
רמב"ן
Ramban on Genesis 13:7
וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃
Q — Rashi (from Chazal) frames the dispute between the shepherds as a halachic argument over gezel: Lot's shepherds grazed in others' fields, Avram's protested, and the pasuk's 'והכנעני והפרזי אז יושב בארץ' is the Torah's verdict siding with Avram's shepherds. What's wrong with this?
A — Ramban's peshat: the rift was a practical grazing conflict — 'ולא נשא אותם הארץ' — Lot's herders encroached on Avram's territory because the land could not sustain both. The clause about the Kena'ani and Perizi is not a halachic verdict but a security warning: Avram feared that a concentration of two large flocks under one extended household would alarm the local populations, who might attack and seize everything. The rift had nothing to do with sin and tochecha. (Ramban adds an aggadic-historical reading of 'אז' — that the local nations followed a nomadic-pastoral rotation pattern, 'כמנהג בני קדר'.)
ועל דרך הפשט היתה המריבה על המרעה, כי לא נשא אותם הארץ, וכאשר היה מקנה אברם רועה באחו, היו רועי לוט באים בגבולם ורועים שם... והנה אברם ולוט היו גרים ותושבים בארץ, ופחד אברם פן ישמע הכנעני והפריזי יושב הארץ כובד מקניהם ויגרשום, או יכו אותם לפי חרב ויקחו להם מקניהם ורכושם.
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Lekh Lekha:16
וַֽיהֹוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
Q — Why does the pasuk command Avraham to lift his eyes in order to see the Land — what does raising one's eyes add to ordinary sight?
A — This is not physical sight but spiritual perception — even though the Canaanites visibly occupied the Land and Avraham had to purchase a burial plot, its kedushah and direct hashgachah had already been given to him, and he is being told to look past the visible to perceive the hidden truth that the Land is already his.
אעפ"י שלמטה בארץ אינך רואה מאומה במה נתונה לך כי הכנעני עדיין קשור בה ככלב ויונק שדיה, בכל זאת שא עיניך למעלה להתבונן על רוחניות ההשגחה וההנהגה וראה כי כל הארץ לך אתננה.
אבן עזרא
Ibn Ezra on Genesis 14:14
וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃
Q — Chazal (in Bereshit Rabba, cited by Rashi) read "שמנה עשר ושלש מאות" as a gematria pointing to Eliezer alone (whose name = 318), with whom Avraham went out alone to rescue Lot. How does Ibn Ezra handle this?
A — Ibn Ezra rejects the gematria reading outright as derash, not peshat. The 318 were Avraham's actual trained warriors — "חניכיו שחנכם פעמים רבות במלחמה" — they had been seasoned in earlier unrecorded battles, hence the term "חניכיו" (initiates, trainees). The methodological line is unusually sharp: "אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע" — gematria can pull any name out in either direction, so it cannot be the verse's peshat. Avraham went to war with a trained 318-man force, not with one servant. And per Ibn Ezra's reading of 17:23-27, those same 318 — plus Yishmael, Avraham himself, and all the men of the house — were later milled together in a single day.
חניכיו שחנכם פעמים רבות במלחמה, ואם לא נזכר, וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו.
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Bereshit 14:14
וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃
Q — How can we reconcile the pshat — that Avraham led 318 trained men into battle — with the Midrash that 318 is gematria for Eliezer alone?
A — Rabbeinu Bachya: both are true at once. Avraham did have 318 servants raised in his household; but at the moment of going to war he applied the Torah's law of "מי האיש הירא והרך הלבב" (Devarim 20) and sent home anyone with sin attached. The word וירק carries both senses — "armed" (זיין) and "emptied" (from רק) — he armed them and emptied them at the same time. After this winnowing, only Eliezer remained. The chiddush: military victory does not come from numbers but from zechut, and Avraham — at the very first Jewish war — already established the principle that you go in with whoever is clean of sin, even if it leaves you with one man. The two readings of the pasuk are not pshat-vs-drash; they are sequential moments of the same scene.
אבל הענין היה כי כל המספר הזה היו ילידי ביתו של אברהם אוכלי שלחנו, ואחר שנזדרז לצאת למלחמה מיעט אותן וריקנן, לפי שהזכות הוא המנצח לא רבוי עם, ולכך צוה שיחזרו כל החוטאים כדין תורה ביוצאי מלחמה שאמר הכתוב (דברים כ) מי האיש הירא וגו'. וזהו לשון וירק שכולל לשון זיין ולשון מיעוט מלשון רק. וכיון שנתמעטו מצא אברהם את עצמו עם אליעזר לבדו.
אלשיך
Alshekh on Torah, Genesis 14:17
Q — Why does the Torah interrupt the flow between Melech Sdom going out to meet Avraham (v.17) and his actual conversation with him (v.21) by inserting Malki Tzedek's blessing in between?
A — The 'disorder' is deliberate. The Torah juxtaposes the two kings to expose the gap between them. The king of the city of 'רעים וחטאים' did not come out to greet Avraham when he set out to battle — only after the victory, and only after seeing the surrounding nations gathering at עמק שוה to crown Avraham; even then he came empty-handed, expecting to receive rather than to give. Malki Tzedek, by contrast — מלך שלם and כהן לאל עליון — brought לחם ויין to honor Avraham, though by his stature he should have been the one receiving honor. The Torah's editorial 'interruption' is the chiddush: side by side, the contrast preaches what kind of king Avraham's tradition will produce.
הנה מהראוי יסמוך אחר פסוק זה 'ויאמר מלך סדום', ולא יפסיק בנתים בענין מלכי צדק. אך יאמר ראו נא מה בין מלך סדום למלך שלם, כי מלך סדום, למה שהוא מ'רעים וחטאים', לא יצא לקראת אברם להקביל פניו בבאו להכות את אויביו, כי אם עתה 'אחרי שובו מהכות את כדרלעומר וכו'', וגם עתה לא נתעורר כי אם 'אל עמק שוה'... אך מלכי צדק למה שהוא מלך שלם הוציא לחם ויין עם שהוא כהן לאל עליון, ואדרבה מהראוי שהכל יביאו לו דורון.
הכתב והקבלה
HaKtav VeHaKabalah, Genesis 15:14
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
Q — 'ואחרי כן יצאו ברכש גדול' looks like the purpose of the slavery — but how can material wealth be a tachlis worth centuries of suffering?
A — HaKtav VeHaKabbalah agrees it cannot. By any rational accounting, no person would accept 'עינוי ועבדות' just for the money that follows ('לא מעוקצך ולא מדובשך'), Hashem could deliver wealth by easier means, and gold and silver are 'הבל' anyway. So 'רכש גדול' must mean spiritual wealth. The שיעבוד served three combined purposes: to refine Yisrael 'כצרוף את הכסף' until they were spiritually pure; to generate the framework of אותות ומופתים that would publicize Hashem's existence ('למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ'); and to ready them to accept the Torah. The verse is read literally — there was a tachlis — but the 'wealth' it names is the entire formative achievement of yetziat Mitzrayim, not silver vessels.
כל משכיל על כורחו יודה שאין רכוש הממון תכלית המכוון בשיעבוד, כי היתרצה איש לסבול תחילה עינוי ועבדות בשביל הרווחת ממון אחריו?!... אבל רכוש נפשי היה תכלית המכוון בשיעבוד... להכניע הדור ההוא תחת עול השיעבוד, כדי לצרפם כצרוף את הכסף שיתבררו ויתלבנו להיות זכים וטהורים... ועל ידי האותות והמופתים שנעשו במצרים על ידיהם, נתפרסם ברבים אמתות מציאותו השגחתו ויכלתו... ונעשו ישראל מוכנים וראויים להנהגה אלוהית בלתי אמצעי ולרשת התורה הקדושה.
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 16:1
Q — Why does the Torah open Avraham's story with a command (לך לך) and no account of how he first came to recognize God? Why is he uniquely fit to be the father of the nation? What did he attain that earlier righteous men did not?
A — Avraham reached the Creator through his own philosophical seeking — דרך פילוסופתו — and only then received nevuah; his greatness is that his emunah was self-won and therefore teachable to all his generation (להישיר את כל בני דורו). Because he arrived at truth by his own pursuit and then surrendered it fully to God's word, he became the root of a nation defined by chosen, reasoned faith rather than inherited assumption.
איך הגיע אברהם דרך פילוסופתו אל מה שהגיע ראשונה מהשלמות ומעלתו ושאר רוח לו להישיר את כל בני דורו
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
ברש"י ומד' למה לא גילה לו מיד כו' פשוט כי זה עצמו בחי' א"י. להבטל בכל החושים והרצונות רק לרצון השי"ת כמ"ש לך לך מארצך כו'. דהיינו כל התדבקות חיצוניות להשליך הכל עבור לראות רצונו ית' ואז נתגלה רצונו להאדם. והכלל כי זה צריך להיות תמיד רצון האדם רק לשמוע ולקבל מה שא"י שאין שיעור לידיעתו ית' כראוי להיות בטל יותר ויותר תמיד. וזהו שמעי בת וראי כו' שתמיד צריך להיות…
ובמדרש ראה בירה דולקת כו' שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל דולקת כמו דלקת אחרי שראה שכל העולם נמשך אחר נקודה אחת כו' וכן איתא בזוה"ק והוא כנ"ל שכל דבר. קיומו. הביטול והדיבוק למה שלמעלה עד שהכל בא אל הנקודה האמיתית מהשי"ת שמחי' כל. ונקודה זו רצה אברהם אע"ה לראותה איך נותנת חיים לכל הנבראים שלא להיות נפרדים אף שהם בעוה"ז. וע"י הביטול לך לך כו' זכה לראותה. וכן גם עתה בש"ק …
רמב"ן הקשה שנאמר לך לך בלי שנזכר מקודם חיבתו. ובזוה"ק נראה כי זה עצמו השבח ששמע זה המאמר לך לך שנאמר מהשי"ת לכל האנשים תמיד כמ"ש וי לאינון דשינתא בחוריהון ואאע"ה שמע וקיבל. וממילא נקרא רק הדיבור אליו כי הלא לא נמצא מיוחד לשמוע. רק הוא אבל בודאי זה השבח בעצמו שהי' מוכן לקבל המאמר: רמב"ן הקשה שנאמר לך לך בלי שנזכר מקודם חיבתו. ובזוה"ק נראה כי זה עצמו השבח ששמע…
במדרש שמעי בת כו' בירה דולקת כו'. דקשה הפסוק שמעי כו' ואח"כ הטי אזנך. אך דכ' אל הארץ אשר אראך ולמה לא הראהו מיד. והענין כי יותר נייחא להשי"ת מהרצון והתשוקה שיש לכל איש ישראל להתקרב אליו ולהשיג דברי תורתו מאחר ידיעתו כי הרי זה הרצון מזכהו להתקרב ולהשיג. ומוכח שזה יותר חשוב לפניו ב"ה. וסדר איש ישראל ע"י שמשתוקק להשיג ולשמוע בקולו ית' זוכה לשמוע. ואח"כ צריך להכ…
ואת הנפש אשר עשו, פירוש נפש הרצון, והוא שאסף כל הרצונות מעולם הזה להשי"ת... כי הקב"ה אמר לו מארצך וגו', הפירוש שיקח עמו כל הרצונות אחרים שהיו לו, והוא בחינת בכל לבבך נפשך ומאודך...
ואת הנפש אשר עשו בחרן מתרגמינן נפשתא דשעבידו לאורייתא כו'. פירוש נפש הרצון כמ"ש יש את נפשכם והוא שאסף כל הרצונות מעולם הזה להשי"ת. עשו לשון כפי' כמו גט מעושה. כי הקב"ה א"ל מארצך כו' הפי' שיקח עמו כל הרצונות אחרים שהיו לו והוא בחי' בכל לבבך נפשך מאודך. מארצך נגד בכל לבבך כי מחשבות האדם נוטה אחר מה שרואה ומכיר כל הדברים שבארצו. נפשך הוא ממולדתך כי הנפש נמשך אח…
התהלך לפני והיה תמים, מה שנקרא תמים על ידי המילה, ביאור הענין שיש לאדם שני כחות בעולם הזה ובעולם העליון, והיינו כח הנפש בגוף וכח הנשמה שלמעלה שאינו מתפשט בגוף האדם. וכשהאדם זוכה ומקשר עצמו לכח נשמתו נקרא תמים, ובא בזכות המילה, לכן נקרא ברית, שמקשר ומחבר הגוף בהארת נשמתו החופפת על הגוף.
במדרש שמעי בת משל לעובר ממקום למקום וראה בירה דולקת כו' כי אברהם אע"ה ראה שכל העולמות מסודרין עפ"י הסדר שנתן הקב"ה וכשבא לעיין בעוה"ז ראה אשר הוא בלי תיקון וחשב לעמוד על בירור הדבר כי תאמר ח"ו שהוא בלי מנהיג ובודאי השגחת הקב"ה בעוה"ז ג"כ והשיבו השי"ת לך לך כלומר שלא יעכב כאן וילך לדרכו כי א"י לתקן אלו המקומות עד שמשליכין מקודם כל עניני עוה"ז. ומס"נ לעבודת הש…
ואעשך לגוי גדול ז"ש אלקי אברהם כו' פי' שבנ"י ממשיכין מלכותו ית' עליהם בכח קבלת מלכות שמים של האבות ז"ש ואעשך כו' כי אברהם אע"ה הי' עובד להשי"ת בכל כחו אשר כביכול לאין שיעור לשלם שכר והי' זה השכר אשר כל עבודתו נתפשט בכל בנ"י בניו לדורותיהם וכל תנועה ועובדא שלו נעשה שורש לבניו בנ"י וכ"כ במד' ברכתו כעץ שתול על פלגי מים משל לרואה אילן יפה כו' ואומר במה אברכך רק …
התהלך לפני והי' תמים. מה שנקרא תמים ע"י המילה ביאור הענין שיש לאדם שני כחות בעולם הזה ובעולם העליון והיינו כח הנפש בגוף וכח הנשמה שלמעלה שאינו מתפשט בגוף האדם. וכשהאדם זוכה ומקשר עצמו לכח נשמתו נקרא תמים ובא בזכות המילה לכן נקרא ברית שמקשר ומחבר הגוף בהארת נשמתו החופפת על הגוף ובמדרש איתא כי תמה אברהם איך ע"י שיחתך אבר יהי' נקרא תמים. ובאמת ע"י חסרון זה בגוף…
במדרש תנחומא, מהו לקבל עול מלכות שמים כשהוא מהלך וכו'... וביאור הדברים כי יחוד ה' ב"ה הוא על כל הבריאה, ויש לכל האומות גם כן חיוב זה, שעל זה נצטוו גם בני נח, וגם פירוש הכתוב "יהיה ה' אחד" בפי כל כדברי רש"י ז"ל, אמנם ואהבת שייך רק לבני ישראל, והוא עבודת המצות שניתנו לבני ישראל, שעל ידי המצות יתקשרו נפשותם בדביקות עליון, לכן אין שייכות זה רק לבני ישראל עמו וחל…
במדרש תנחומא מה לקבל עול מלכות שמים כשהוא מהלך כו' ואהבת כו' מי שמדקדק אחר המצות שכרו מרובה כו'. כבר כתבנו דברי מו"ז ז"ל פי' המדרש כי מצוה ראשונה לאאע"ה התחיל בלך לך הטעם כי כבר הי' אצל ואהבת כמ"ש אברהם אוהבי כו' ודברי פח"ח. וביאור הדברים כי יחוד ה' ב"ה הוא על כל הבריאה ויש לכל האומות ג"כ חיוב זה שע"ז נצטוו גם בני נח וגם פי' הכתוב ה"א יהי' ה' אחד בפי כל כדבר…
והנה אברהם אע"ה הי' בו ב' הענינים כי מקודם היה בכלל בני נח וקירב כל הברואים להשי"ת כפי היכולת כמאמר המדרש אחות לנו שאיחה כל באי עולם להשי"ת. והי' זה בחי' יחוד ה'. אח"כ אמר לו השי"ת לך לך פי' לבחי' המיוחדת לך שהיא אומה הישראלית המיוחדת לה' בכל המעשים והדקדוקים ע"י המצות והיא בחי' התורה שנקראת דרך כמ"ש חז"ל ע"פ אשר לא הלכו בה כו'. ואמת שזה נוהג בכל איש ישראל כ…
במדרש תנחומא על פסוק התהלך לפני והי' תמים תמה אברהם עד עתה אני חסר וכשאמול עצמי אהי' שלם כו'. פי' שזה באמת השלימות מה שאדם מחסר את עצמו כדי להיבטל להשי"ת ולהראות כי אין שלימות לנברא רק בהשפעת הבורא. זה עצמו הוא הנותן לו השלימות וביטולו של דבר זה קיומו. ולכן ניתנה מצוה זו באבר הזה אשר בו כח ההשפעה והתולדות של האדם שזה עיקר כח ומעלת האדם וצריך להיות שם אות ורמ…
התהלך לפני והי' תמים. ובמד' סוד ה' ליריאיו כו' ענין מצות מילה שניתן לאברהם. כי אאע"ה הבין וידע שחסר לו השלימות. ולא הי' יודע האיך לתקן וכאלו הי' בוש להלוך לפניו ית' בראותו שחסר לו השלימות. והשי"ת אמר התהלך לפני ואח"כ עי"ז יבוא השלימות. ובמד' למה לא נברא אדם מהול כו' לצרף הבריות. והענין כי הטבע הוא בחסרון. אמנם הצדיק שמייגע עצמו בכל כחו זוכה להמשיך הארה מעולם…
ברש"י כאן אי אתה זוכה לבנים פי' כי בודאי הבורא ית' לא יפלא ממנו כל דבר אבל לא הי' בכח המקום של חו"ל לקבל קדושת זרע אברהם. ואם הי' בכח להוליד תולדות בחו"ל לא הי' גלות והי' מתוקן הכל. אך המקום לא זכה לזה:
התהלך לפני והי' תמים. ובנח אמר תמים הי' את האלקים התהלך כו'. והוא עצמו ההפרש שכתבו ז"ל נח הי' צריך סעד לתמכו לכן נולד מהול וזאת הקדושה שהי' לו מרחם סייעתו להתקרב אל הבורא ית'. ואברהם אע"ה התהלך לפני הבורא יתברך בהיותו ערל עד שמרוב התשוקה זכה אל התמימות והסרת הערלה. והוא דבר גדול מאוד עד אשר ע"י רוב הרצון ואהבת הבורא שמקלקלת השורה זכה להשתנות גוף הטבע להיות נ…
לך לך כו' אל הארץ אשר אראך ובמד' שמעי בת כו' המשל רואה בירה דולקת. כי השי"ת אמר לו כי כל הטעם שנברא העולם כך בבחי' טוב ורע הוא כדי לברר מעשה הצדיק כמאמר המשנה כדי לתת שכר לצדיקים כו' ויתאו המלך יפיך. וכל מה שיש הסתר יותר והאדם מייגע עצמו בימי החושך כל כך אור מתגלה אליו אח"כ וז"ש מה רב טובך כו' צפנת. וע"י שהי' נסתר בעוה"ז זוכין אח"כ לרב טוב ביותר. ואח"כ כשא"ל…
במדרש שמעי בת וכו', הענין כי אברהם אבינו היה קשה לו מאד לבדול עצמו... וגם שקיום הרשעים המתנגדים להקדושה הוא רק כדי לקיים ושכחי עמך ובית אביך, שעל ידי זה נוסף שבח ותפארת להצדיק, כיתרון אור מן החושך, וזה שאמר ליפותך בעולם...
במדרש שמעי בת כו' הענין כי אברהם אבינו הי' קשה לו מאוד לבדול עצמו. שידע שיאבדו אם יתפרד מהם. והשי"ת יודע כי המה רשעים ולא יחזרו למוטב. והשי"ת בחר באאע"ה זה עדות שלא הי' אבינו אברהם נוגע בדבר ואדרבא לאשר הוא הי' מבקש רק טובת הכלל לכן נבחר מכולם וקיבל עליו שכר כולם והוצרך השי"ת לאמר לו לך לך שיחפוץ טובת עצמו כי בחירה זו שיהי' הוא נבחר עי"ז יהי' תועלת וזכות לכל…
זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי כו' הוא רמז על אאע"ה שעזב בית אביו ומולדתו וזה הכח נשאר קיים בבנ"י: בענין המילה דכ' במד' תנחומא שע"י המילה נעשה תמים אף שלעיני בשר הוא עוד מחסר מבשרו. אבל הענין הוא כי מאחר שמצוה להסיר הערלה בודאי אין החיות הפנימיות והקדושה מתפשט בזו הערלה וכל שיש איזה מקום טימטום באדם שאין החיות מתעורר שם נק' חסר לכן ע"י מילה נקרא תמים. האד…
במדרש תנחומא... וזה היה הפרש של נח הצדיק לאברהם החסיד, דאיתא חסיד העושה לפנים משורת הדין, פירוש הצדיק בודאי זהיר ומקיים כל המוטל עליו, אבל החסיד מחפש בגנזי המלך ומדבק עצמו בפנימיות של המצוה ואינו עושה כדי לצאת ידי חובתו, רק במצות ה' חפץ מאד ומחפש אחר המצות תמיד, ועל ידי זה מתגלה לו שורש המצוה, ולכן כתיב תורתי, שכל מצוה יש לה שורש גבוה מאד, רק התלבשות אור המצ…
במד' תנחומא מי שמדקדק על המצות שכרו מרובה כו' באברהם עקב אשר שמע כו' תורתי והלא תורה אחת היא רק הם דקדוקי מצות כו'. הענין הוא עפ"י מ"ש במד' על אאע"ה אחות לנו קטנה שאיחה את העולם. והוא דביקות וחיבור הכל אל השורש וזה הי' הפרש של נח הצדיק לאברהם החסיד דאיתא חסיד העושה לפנים משורת הדין פי' הצדיק בודאי זהיר ומקיים כל המוטל עליו. אבל החסיד מחפש בגנזי המלך ומדבק עצ…
במדרש התהלך לפני והי' תמים כו' א' אם חביבה המילה למה לא ניתנה לאדה"ר כו' א"ל הקב"ה אני שאמרתי לעולמי די כו' ע"ש כי אברהם אע"ה תיקן כל קומתו וכשבא לאותו מקום לא הי' מוצא דרך לתקנו אשר ע"כ צוה השי"ת לבנ"י להסיר הערלה. ובאמת קודם החטא הי' נתקן כל הקומה רק אח"כ כתיב ויעש כתנות עור ממשכא דחויא כידוע ומ"מ יש ג"כ כתנות אור רק שנכסה בעור הזה וביכולת האדם לתקן זה המכ…
במדרש שמעי בת וכו' והטי אזנך. כי אברהם אע"ה הי' חכם גדול גם מקודם כדאיתא בזוה"ק והקב"ה יהיב חכמה לחכימין ובודאי האדם נברא על דבר מיוחד שיוכל לתקנו ולהשיגו ואז נק' צדיק שמיישר אורחותיו עפ"י המשפט אבל אאע"ה הי' חסיד הנכנס לפנים משורת הדין. והיינו שהעובד ה' מאהבה יכול להפיק רצון מהשי"ת להשפיע לו ממקור נשמתו מה שא"א להשיג בשכל אנושי כענין שאמרו בפסוק עושי דברו ל…
במדרש שמעי בת וכו'... דיש עולם שנה נפש וכלם אחדות אחד, שכל נפש יש לו מקום מיוחד בעולם וזמן מיוחד בשנה, כמ"ש אין לך דבר שאין לו מקום ואין לך אדם שאין לו שעה, אכן הצדיקים הם שולטים על המקום והזמן, כדמצינו הוא הודה הוא זיוה, שהמקום מתעלה בזכותם וכן הזמן... ומקודם היה אברהם אבינו ע"ה מתקן מקומו ושעתו, אחר כך הגביה אותו הקב"ה שימצא לו בכל עת מקומות חדשים...
במד' שמעי בת כו' כי הנה עד אברהם אע"ה הי' ב' אלפים תהו שנתקיימו רק בחסד ה' כמ"ש חז"ל כ"ו כל"ח נגד כ"ו דורות שנתקיימו בחסדו של מקום ועתה התחיל סדר העבודה שהתחתונים יזכו במעשיהם להפיק רצון מהשי"ת. וזה לך לך כמו שבן קטן סומך על שולחן אביו וכשנתגדל מוצא פרנסתו בכח עצמותו. וכן מקודם נק' בת אח"כ אשה ובית. וזהו ואעשך לגוי גדול כ' במד' אותו הגוי שנאמר עליהם מי גוי ג…
במדרש, אנכי מגן לך וכו'... דאיתא החסד מתגלגל בעולם בשבילו, ולכאורה הוא מילי דסתרי, כי חסד הוא בלי זכות המקבל, והאיך אמרו בשבילו, אך יש גם על זה משפט, שביכולת החסיד לזכות במעשיו לחסד עליון, וזה נקרא מגינים של צדיקים להיות זוכה לחסד עליון, ושוב אין לדבר הפסק, וכמו כן שומר הברית והחסד לאוהביו וגו', וזה החילוק כי עולם חסד יבנה, והוא חסד חינם, ואחר כך בא אברהם אב…
ברש"י יכול חותמין בכולם... כי ידע אברהם אבינו ע"ה כי יצחק ויעקב יבחרו להם כל אחד דרך בפני עצמו, והעולם חסד יבנה, וכיון שהוא היה המתחיל ביקש שיגבר מדת החסד על כל המדות כדי שיהיה להעולם קיום, והבטיח לו השי"ת זאת.
ברש"י יכול חותמין בכולם ת"ל והיה ברכה בך חותמין וכו' וכן איתא שאמר אברהם אבינו ע"ה שמא יבוא אחד ויסגל מצות וידחה בריתו כו'. ותמוה כמ"ש במ"א בשם מו"ז ז"ל. ונראה לפרש כפשוטו כי ידע אאע"ה כי יצחק ויעקב יבחרו להם כ"א דרך בפ"ע. והעולם חסד יבנה וכיון שהוא היה המתחיל ביקש שיגבר מדת החסד על כל המדות כדי שיהיה להעולם קיום והבטיח לו השי"ת זאת. ולכן נאמר חסדי ה' כי לא …
בפרשת מילה התהלך לפני והי' תמים איתא במדרש תנחומא התחיל תמה עכשיו אני חסר וכשאמול אהיה שלם ע"ש [וגם להבין רמז החכמים דיו לעבד להיות כרבו] כי בודאי מאחר שזו הערלה צריכין להסירו בודאי אין בו פנימיות. כי הגוף הוא מלבוש הנפש והנשמה. ורק שצריך להיות הגוף מתוקן שיוכל לקבל הפנימיות ואז נקרא תמים. ולכן המילה מתקן הגוף להיות כלי מוכן לקבל הנשמה. ואיתא שבנ"י יש להם שת…
ואעשך לגוי גדול... אבל מהאבות התחיל בנין חדש קבוע לעולם, וכל מעשיהם היה בכללות כל בני ישראל, והניחו אלקות בנפשות בני ישראל, וכמו שאמרו בוחרים בדרכיהם ועל ידי זה עושין כמעשיהם. ובך חותמין, כי כחו של אברהם אבינו ע"ה הוא חותם ברית מילה שחתם בבשרינו, והוא יותר מכל האותות...
במדרש ואתה את בריתי תשמור. אם ישמרו בניך המילה ירשו הארץ כו' ויש גורסין ג"כ אם ישמרו בניך השבת כו'. הענין הוא כמ"ש בכמה מקומות כי ארץ ישראל הוא המקום הכולל כל המקומות כדכתיב מציון מכלל יופי. והוא בחי' אבן שתי' שמשם הושתת העולם. ולכן חל עליו שמו ית' והוא כלי מחזיק ברכה בעולם ונקרא שלום. וכמו כן בנפש המילה שלא נקרא אאע"ה תמים עד שמל. והוא כולל כל הנפש. והוא כל…
במדרש שמעי בת וראי וכו'... כי עיקרי האמונה הם שלשה, כמו שביאר החסיד ז"ל, היה הוה ויהיה, שצריכין להאמין כי השי"ת ברא הכל, ושהקב"ה הוה ומנהיג ומהוה ומחיה את הכל... וזו היא עיקר הידיעה בעולם הזה, ובחינה זו יכולין לראות בעין, מי שזוכה רואה בחוש כי כל ההנהגה מאתו ית', ובכלל הוציאו האבות ובני ישראל בחינה זו מכח אל הפועל עד שזכו שהקב"ה עשה להם נסים ונפלאות ושינה את…
בפסוק אל תירא אברם אנכי מגן לך. כי הנה אברהם אע"ה הי' שורש החסד שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו כמ"ש במדרש פ' חיי שרה. ובכאן הראה גבורה גדולה והכה כל אלה המלכים לכן נתיירא פן ירד ממדריגתו להיות נעשה על ידו דין כזה. אכן באמת זה עצמו הי' בירור מדתו כי החסד ואהבה צריך שמירה שלא יתפשט יותר מדאי כמ"ש מו"ז ז"ל פי' מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב שהנדיבות צריך מנעל כו' וכ"כ …
בפסוק ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם וכו'... והנה בני ישראל הם מיוחדים בב' אלו דכתיב מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים היא עבודה זו תפלה, ומי גוי גדול אשר לו חוקים וכו' הוא בחינת התורה. וב' אלו השורש שלהם היה באברהם אבינו ע"ה, ויתכן שזה רמז ב' הגדולות, ואעשך לגוי גדול, לכן דרשו זה שאמר לאלקי אברהם כח התפלה בכל קראנו אליו, ותפלות אבות תקנום, שהוא התקרבות…
במדרש שמעי בת כו' כי הקב"ה בחר באברהם אע"ה והוציאו מכלל העולם ואאע"ה הי' חפץ לקרב כל העולם אליו ית' והגם כי גם נח היה צדיק הי' בכלל העולם והוא כענין שאמרו דבר שהי' בכלל כו' ללמד על הכלל כולו יצא. אבל אאע"ה הי' כענין דבר שיצא לידון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. והוא במצות מילה שנאסר לכל אדם למול זולת אם יתגייר להיות נכנס בבריתו…
במדרש אחות לנו קטנה אי מעמיד דברים כחומה נבנה עלי' ובמד' תנחומא נבנה עלי' טירת כסף אלו ישראל כמ"ש כנפי יונה נחפה בכסף. והוא מדתו של אברהם אע"ה שנטע אהבת ה' בלב כל איש ישראל כמ"ש מו"ז ז"ל שע"ז מברכין מגן אברהם שהשי"ת מגין על זו הנקודה שנטע אאע"ה בלב איש ישראל. ואותו התשוקה נמצא לעולם בכל איש ישראל וע"ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונק' טירת כסף. ונתק…
במדרש שמעי בת כו'. דאיתא במדרש ע"פ שמעה עמי ואדברה אין מעידין אלא בשומע כו' כי הקב"ה ברא עוה"ז להיות נסתר השגחתו ית' בעולם זולת הצדיקים אשר הם מייגעים עצמם לברר כבוד מלכותו ית' בעולם מגלה להם ההנהגה שלו. וז"ש הציץ עליו בעל הבירה הואיל ותמה תאמר שהבירה הזאת בלי מנהיג. וכ"כ מציץ מן החרכים. וכל איש ישראל כפי מה שנושא עיניו לשמים כדכתיב שאו מרום עיניכם כמו כן מת…
במדרש סוד ה' ליריאיו זו המילה שלא גלה הקב"ה רק לאברהם כו' דייך אני ואתה כו' כי היראים יכולין לשמור את הסוד לכן הקב"ה מודיע אותם. הסוד. כי ע"י המילה מתגלה קדושה פנימיות שגנז הקב"ה באדם והמילה עלי' נאמר זה השער לה' צדיקים יבואו בו. והוא כמו השבת דכתיב ביום השבת יפתח והוא מגלה הקדושה שנסתרת בימי המעשה כמו כן בגוף המילה מגלה מה שמכסה הגוף ונגלה סוד ה' ולכן לא נב…
Showing 40 of 66 — the rest on Sefaria ↗
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy