Interest on Loans Between Jews

לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ לַנׇּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {ס}

You shall not deduct interest from loans to your fellow Israelites, whether in money or food or anything else that can be deducted as interest; but you may deduct interest from loans to foreigners. Do not deduct interest from loans to your fellow Israelites, so that the ETERNAL your God may bless you in all your undertakings in the land that you are about to enter and possess.

אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃

do not exact advance or accrued interest, but fear your God. Let your kin live by your side as such. Do not lend your money at advance interest, nor give your food at accrued interest.

אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃

If you lend money to My people, to the poor among you, do not act toward them as a creditor; exact no interest from them.

אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ וְאֵיזֶהוּ תַרְבִּית. הַמַּלְוֶה סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דִינָרִין, סָאתַיִם חִטִּין בְּשָׁלשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ. וְאֵיזֶהוּ תַרְבִּית, הַמַּרְבֶּה בְּפֵרוֹת.

מִשּׁוּם דְּקָא מַרְוַוח לְתַרְעָא:

The Gemara explains: It is due to the fact that by lowering the price he eases the market rate, i.e., his actions lead to the establishment of a lower market price.

יֵשׁ רִבִּית מוּקְדֶּמֶת וְיֵשׁ רִבִּית מְאוּחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת הֵימֶנּוּ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי – זוֹ הִיא רִבִּית מוּקְדֶּמֶת. לָוָה הֵימֶנּוּ וְהֶחְזִיר לוֹ אֶת מְעוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל מְעוֹתֶיךָ שֶׁהָיוּ בְּטֵילוֹת אֶצְלִי – זוֹ הִיא רִבִּית מְאוּחֶרֶת.

[ב] "אל תקח מאתו נשך ותרבית" – ממנו אי אתה לוקח אבל אתה נעשה לו ערב. איזהו נשך ואיזהו תרבית? איזהו נשך? המלוה סלע בחמשה דינרים; סאתים חטים בשלשה – מפני שהוא נושך. איזהו תרבית? המרבה בפירות. כיצד? לקח הימנו חטים, מדינר זהב לכור, וכן השער. עמדו חטים בשלשה דינרים. אומר לו "תן לי חיטיי שאני מוכרם ולוקח אני לי בהן יין". אומר לו "הרי חיטיך עשויות עלי בשלשה דינרים, והרי לך אצלי בהם יין", ויין אין לו. אם יש לו – חייב ליתן לו.

2) ("Do not take from him interest or increase, and you shall fear your G d, and your brother shall live with you.") "Do not take from him": "Do not take from him," but you may act as his guarantor (for a loan on interest that he took from a gentile). "interest or increase": Which is "interest (neshech)"? Lending a sela for five dinars, (which are more than a sela); two sa'ah of grain for three — (Interest is called "neshech") because he (the giver) "bites" (noshech, the taker). Which is "increase" (tarbith)? Increasing (one's assets) by (trading) produce. How so? One bought wheat from another (without taking possession) at one gold dinar per kor, this being the market price. Wheat rises to thirty (silver) dinars. The buyer then says to the seller: Give me my wheat; I want to sell it and buy wine. The seller: Your wheat is assumed by me as (a debt of) thirty (silver) dinars, and you have a claim on me for wine (worth thirty dinars) — and he has no wine. If he dos have wine he must give it to him.

הָעַכּוּ"ם וְגֵר תּוֹשָׁב לוִֹין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כ) "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" לְאָחִיךְ אָסוּר וְלִשְׁאָר הָעוֹלָם מֻתָּר. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשִּׁיךְ לְעַכּוּ"ם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כא) "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה וְזֶהוּ דִּין תּוֹרָה: מִצְוָה לְהַקְדִּים הַלְוָאַת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם לְהַלְוָאַת עַכּוּ"ם בְּרִבִּית:

One may lend money to and borrow money from a gentile and a resident alien at interest, as implied by Deuteronomy 23:20: "Do not offer interest to your brother." We may infer: Offering - and taking - interest from "your brother" is prohibited; from people at large, by contrast, it is permitted. It is a positive mitzvah to lend money to a gentile at interest, as Ibid:21 states: "You may offer interest to a gentile." The Oral Tradition teaches that this is a positive commandment. This is the Scriptural Law. It is a mitzvah to lend money to a Jew without charge before lending money to a gentile at interest.

הזהיר מהלוות ברבית. והוא אמרו יתעלה את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, ושני לאוין אלו אמנם הם בענין אחד ובאו לחזוק וכדי שיהיה מי שילוה ברבית עובר בשני לאוין לא שהם שני ענינים כי הנשך הוא הרבית והרבית הוא הנשך.

הזהיר הלוה שלא ללוות ברבית, והיה ההיקש שיהיה המלוה עובר כי הוא החוטא והלוה בלתי עובר כי הוא אינו רוצה בחמסו ושיהיה דומה לאונאה שיעבור עושה האונאה לא מי שנעשית לו האונאה, ולכן באה האזהרה גם כן ללוות ברבית והוא אמרו לא תשיך לאחיך, ובא הפירוש לא תנשך. ובבאור אמרו בגמרא מציעא (דף ע"ה:) לוה עובר משום לא תשיך ומשום ולפני עור לא תתן מכשול, כמו שנבאר בזכרנו מצוה זו.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, כִּי הָאֵל הַטּוֹב חָפֵץ בְּיִשּׁוּב עַמּוֹ אֲשֶׁר בָּחַר, וְעַל כֵּן צִוָּה לְהָסִיר מִכְשׁוֹל מִדַּרְכָּם לְבַל יִבְלַע הָאֶחָד חֵיל חֲבֵרוֹ מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁיִּמְצָא בֵּיתוֹ רֵיקָן מִכָּל טוּב, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ שֶׁל רִבִּית וְיָדוּעַ הַדָּבָר, וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא נֶשֶׁךְ. וּבְהִמָּנַע מִן הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עָרֵב וְסוֹפֵר וְעֵדִים יִמָּנְעוּ בְּנֵי אָדָם מִמֶּנּוּ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בִּמְצִיעָא (י"ד קס).

It is from the roots of this commandment [that it is] because the good God desired the settlement of His people which He chose. And therefore He commanded to remove the obstacle from their path, that one should not swallow up the wealth of his friend without his [even] feeling it, until he finds his house empty of all good. As this is the way of interest, and the matter is well-known, and that is why it is called, “bite (neshekh).” And in the avoidance of this matter by the guarantor, the scribe and the witnesses, [other] people will [also] avoid it. And the rest of its details are in [Bava] Metzia. (See Tur, Yoreh Deah 160.)

רבית אסרה תורה שזה נהנה וזה אינו חסר ועוד מפני שאילו היה רבית מותר לא היה אדם עושה גמילות חסדים עם חבירו שהרי היו אומרים ומה במקום שזה נהנה וזה אינו חסר התירה תורה ליקח כמו רבית וכ"ש במקום שזה נהנה וזה חסר שלא יהיה אחד מהנה לחבירו ועוד הרי אמרו אפילו לגוי אסור להלוות אלא כדי חייו שאם ילוה לגוים ויראה שבלא עמל נהנה יבא שילוה לישראל ברבית אבל לענין מקח וממכר שהתירה תורה עד שתות מפני שאמרו זבון וזבין תגרא איקרי הרי אמרו עד שתות מותר כנגד עמלו וטורחו אבל בריבית אין טורח ועוד שאם תאמר הרי מרויח בשלו הרי שב ולא תעשה ועוד בריבית אסור שהרי לעני לא היה לו לפרוע ויעלה לו כמו שירצה ועוד יאמר העני מוטב שאגנוב ולא אקח ברבית לכך נאמר (שמות כב כד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה כי יאמר מה אקח מה שלא הלוה לי ועוד אפילו גוי עומד ורוצה לתת לו רבית ועני ישראל עומד ילוה לישראל בחנם ולא לגוי ברבית והקב"ה יפרע לו שכר כפול ומכופל אתה מוצא שממוצעת פרשת רבית בין ב' פרשיות של נדר ולא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר כי תועבת ה' הוא וסמיך ליה לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך וכתיב (דברים כג כב) אח"כ כי תדור נדר לה' אלהיך לומר לך כמו שהאתנן תועבת ה' כך רבית שלא יביא קרבן מן רבית ולא יאמר מצוה אעשה אקח ברבית לקיים נדרי לוה אין לו במה להביא קרבן אף על פי שמצוה עושה והלוה נותן ברצון אפילו הכי תועבת ה' ומה שאמרו מלוה ברבית נענשין עליו חמשה מלוה ולוה וערב ושני עדים הרי ה' כנגד לשון נשך חמשה לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך: רבית אסרה תורה שזה נהנה וזה אינו חסר ועוד מפני שאילו היה רבית מותר לא היה אדם עושה גמילות חסדים עם חבירו שהרי היו אומרים ומה במקום שזה נהנה וזה אינו חסר התירה תורה ליקח כמו רבית וכ"ש במקום שזה נהנה וזה חסר שלא יהיה אחד מהנה לחבירו ועוד הרי אמרו אפילו לגוי אסור להלוות אלא כדי חייו שאם ילוה לגוים ויראה שבלא עמל נהנה יבא שילוה לישראל ברבית אבל לענין מקח וממכר שהתירה תורה עד שתות מפני שאמרו זבון וזבין תגרא איקרי הרי אמרו עד שתות מותר כנגד עמלו וטורחו אבל בריבית אין טורח ועוד שאם תאמר הרי מרויח בשלו הרי שב ולא תעשה ועוד בריבית אסור שהרי לעני לא היה לו לפרוע ויעלה לו כמו שירצה ועוד יאמר העני מוטב שאגנוב ולא אקח ברבית לכך נאמר (שמות כב כד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה כי יאמר מה אקח מה שלא הלוה לי ועוד אפילו גוי עומד ורוצה לתת לו רבית ועני ישראל עומד ילוה לישראל בחנם ולא לגוי ברבית והקב"ה יפרע לו שכר כפול ומכופל אתה מוצא שממוצעת פרשת רבית בין ב' פרשיות של נדר ולא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר כי תועבת ה' הוא וסמיך ליה לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך וכתיב (דברים כג כב) אח"כ כי תדור נדר לה' אלהיך לומר לך כמו שהאתנן תועבת ה' כך רבית שלא יביא קרבן מן רבית ולא יאמר מצוה אעשה אקח ברבית לקיים נדרי לוה אין לו במה להביא קרבן אף על פי שמצוה עושה והלוה נותן ברצון אפילו הכי תועבת ה' ומה שאמרו מלוה ברבית נענשין עליו חמשה מלוה ולוה וערב ושני עדים הרי ה' כנגד לשון נשך חמשה לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך:

אָסוּר לָאָדָם לְהַלְווֹת מְעוֹתָיו בְּלֹא עֵדִים וַאֲפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם אֶלָּא אִם כֵּן הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וְהַמַּלְוֶה בִּשְׁטָר מְשֻׁבָּח יָתֵר. וְכָל הַמַּלְוֶה בְּלֹא עֵדִים עוֹבֵר מִשּׁוּם (ויקרא יט יד) "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל" וְגוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ:

It is forbidden for one to lend money - even to a Torah scholar - without having witnesses observe the transaction unless the lender receives an article as collateral. It is even more commendable to have the loan supported by a promissory note. Whenever a person gives a loan without having witnesses observe the transaction, he transgresses the prohibition (Leviticus 19:14 : "Do not place a stumbling block before the blind" and brings a curse upon himself.

וּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְזֶה לִתְבֹּעַ כָּךְ אָסוּר לַלּוֶֹה לִכְבּשׁ מָמוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁבְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ לֵךְ וְשׁוּב וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג כח) "אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וְשׁוּב".

גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו. ובו כ"ג סעיפים: צריך ליזהר בריבית וכמה לאוין נאמרו בו ואפי' הלוה הנותנו והערב והעדים עוברים: הגה ואין חילוק בין אם מלוה לעני או לעשיר (הגהות מיימוני פ"ד מהל' מלוה ולוה) והא דלוה עובר דוקא ברבית דאורייתא אבל ברבית דרבנן אינו עובר אלא משום לפני עור וגו' (ר"ן פ' זה בורר ובנ"י פא"נ וכ"כ ר' ירוחם ני"ח):

דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים: כל דבר אסור ללוות בתוספת (ואפילו) (טור בשם רמ"ה) בפחות משוה פרוטה יש איסור רבית אבל אין מוציאין אותו בדיינין: הגה כללא דרבית דכל שהוא אגר נטר אסור בין שהוא דרך מקח בין שהוא דרך הלואה אלא שבדרך מקח אינו רק אבק רבית שהוא מדרבנן (לשון הטור): רבית דאורייתא שהוא בדרך הלואה בדבר קצוב יוצאה בדיינים שהיו כופין ומכין אותו עד שתצא נפשו אבל אין בית דין יורדין לנכסיו וכן בהלוהו על חצרו ואמר ליה על מנת שידור בו חנם או שישכרנו לו בפחות וכיוצא בו:

המלוה לחבירו לא יעשה מלאכה בעבדו ולא ידור בחצרו. ובו ג' סעיפים: המלוה את חבירו לא יעשה מלאכה בעבדו אפילו הוא בטל ולא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות אפילו בחצר דלא קיימא לאגרא (פירוש שאינה עומדת להשתכר) וגברא דלא עביד למיגר ואם דר בו כבר כיון דחצר לא קיימא לאגרא אין צריך לתת לו אפילו לצאת ידי שמים ואפילו אם הוא גברא דעביד למיגר ולהרמב"ם אפילו אם גברא דלא עביד למגר הוי אבק רבית וצריך להחזיר אם בא לצאת ידי שמים (ובחצר דקיימא לאגרא הוי אבק רבית (לכ"ע) (טור) ועיין עוד בח"ה ריש סימן ע"ב): אמר ליה הלוני ודור בחצרי אי קיימא לאגרא הוי רבית קצוצה ואי לא קיימא לאגרא הוי אבק רבית: הגה ודוקא בסתם אבל אם אמר לו דור בחצרי בשכר הלואה אפי' לא קיימא לאגרא הוי כרבית קצוצה דמאחר שאמר לו בשכר מעותיך הוה ליה כאלו השכירו לו עכשיו (ב"י בשם תלמידי הרשב"א): ואם הלוהו ואחר זמן תבע חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי יש אומרים שאינו אלא אבק רבית ויש אומרים שהוא רבית קצוצה והוא שיאמר לו כן בשעה שמרויח לו זמן: הגה והוא הדין בכל רבית שבא לאדם דלא קצץ מתחלה יש מחלוקת זו אם הוא אבק רבית או קצוצה:

ומ"ש אם הוא מלבוש ישראל מכוער הדבר ליקח רבית שם דין ד' וח'.

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, הדין מתייחס לכל העם, אך חמור הוא במיוחד כלפי העני. לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ, ריבית.

If you shall lend silver to any of My people, especially to the poor who is with you, you shall not be as a creditor to him. Additionally, you shall not impose upon him interest.