Halachaהלכה

Hand-Washing Laws for Students

These sources present the foundational laws of hand-washing (netilat yadayim) upon waking and before eating bread, including the blessing recited, the proper procedure, and the reasons behind the practice. They range from Mishnaic discussions through medieval codifications to practical modern guidelines suitable for classroom instruction.

אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים

42 sources · 41 verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The basic law of netilat yadayim shacharit begins with Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:1-2, which rules that upon rising one washes the hands and recites the blessing "al netilat yadayim," taking care to pour water three times in order to remove the ru'ach ra'ah that rests on the hands, and that one lifts the vessel with the right hand and transfers it to the left so as to pour first on the right hand. Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 4:1 explains this obligation by describing the person rising from sleep as a new creation, and Kitzur Shulchan Arukh 2:1-2 likewise teaches that a person becomes like a new being each morning and so must sanctify himself from a vessel just as the kohen sanctified his hands from the kiyor.

The precise mechanics suitable for teaching are laid out by Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 4:4 and Ben Ish Hai, Halachot 1st Year, Toldot 1-3, both of which describe beginning with the right hand, transferring the vessel to the left, pouring on the right first and then the left, repeating this alternation three times on each hand, and not pouring three times on one hand consecutively, since only alternating pours remove the ru'ach ra'ah. Maamar Mordechai Limot HaChol 2:5 records the same alternating order, explaining it as demonstrating the subjugation of the left hand to the right.

Mishnah Berurah 4:9-11 adds that one should ideally wash up to the wrist, or at least to the finger knuckles if water is limited, spreading the palms and raising the hands, and that women and children must likewise be careful to wash three times in alternation; Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 158:3 states plainly that women are equally obligated in netilat yadayim and that every person must know these laws well enough to teach them to his household, including training young children to wash with a blessing.

The measure of water required is set by Mishneh Torah, Blessings 6:2, which also teaches that one recites a blessing before washing for eating, for Kri'at Shema, or for prayer, since this is a Rabbinic commandment we are bidden to heed; Mishneh Torah, Blessings 6:4 fixes the washing as reaching until the wrist-joint and the minimum measure as a revi'it for both hands together. Peninei Halakhah, Berakhot 2:7 and Mishnah Berurah 4:9-11 / Mishnah Berurah 158:4 further specify that the water must be clear and unchanged in appearance, disqualifying juice, and that the revi'it measure applies per hand according to many later authorities.

Regarding washing before eating bread, Shulchan Arukh, Orach Chayim 158:1 rules that one who eats bread over which Hamotzi is recited must wash and bless, even without known impurity on the hands, while small rolls or pastry not eaten as a fixed meal do not require washing; Arukh HaShulchan, Orach Chaim 158:1 and Chullin 106a:11-12 explain the background of this enactment as a safeguard connected to terumah, so that people would not grow accustomed to eating without washing and thereby come to disregard the purity laws of terumah. Mishnah Berakhot 8:2 preserves the Tannaitic dispute between Beit Shammai and Beit Hillel over whether the hands are washed before or after the cup is poured at a meal.

Additional details useful for a worksheet include Peninei Halakhah, Berakhot 2:3, which notes the dispute over whether the washing must cover the whole palm or only the fingers up to their joint, ruling that one should be stringent and wash the entire palm; and Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 159:9, which adds that the water should ideally reach all sides of the palm and between the fingers, though washing to the finger-joints suffices after the fact. Peninei Halakhah, Berakhot 2:12 rules that one need not dry the vessel beforehand, but each hand must be washed twice in succession for the water on it to become fully clean.

Tzitz Eliezer 7:2 addresses practical questions of netilat yadayim such as wearing two shoes together, wiping with the right hand, and entering a bathroom with one's hands, concluding that washing is not required when only one or both hands are inserted into the bathroom, while stressing the importance of washing young children's hands in the morning.

Several sources situate netilat yadayim within broader halachic and aggadic contexts suitable for enrichment: Shabbat 108b-109a cites Shmuel's praise of washing hands and feet as beneficial; Yoma 77b:5-6 discusses washing one hand to feed a child on Yom Kippur; Rabbeinu Bahya, Shemot 30:19 connects netilat yadayim to the washing of the kohanim at the Mishkan; and Tanna DeBei Eliyahu Rabbah:19 and Bamidbar Rabbah 20:21 bring aggadic teachings on the gravity and reward of washing hands.

Source 1 · Chazal
Verified

Mishnah Berakhot 8:2

משנה ברכות ח׳:ב׳

Mishnah Berakhot 8:2

Records the rabbinic discussion of washing hands before eating and the blessing over washing, giving students the basic Chazal framework behind the practice.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם:

Edition: Torat Emet 357 · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 2 · Chazal
Verified

Berakhot 60b

ברכות ס׳ ב — ד"ה כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית

Berakhot 60b:6

Chachmei Bavel prescribe blessings for donning tzitzit and tefillin and for washing the hands and face, followed by a prayer for attachment to Torah and mitzvot, protection from wrongdoing and harmful influences, and grace and kindness.

כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין״, אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין״. כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״. כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״.

Upon wrapping himself in ritual fringes, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to wrap ourselves in a garment with ritual fringes. Upon donning his phylacteries on his arm, one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us to don phylacteries. Upon donning phylacteries on his head one should recite: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the mitzva of phylacteries. Upon ritually washing his hands: Blessed…Who has made us holy through His commandments and has commanded us with regard to the washing of the hands. Upon washing his face, one recites: Blessed…Who removes the bands of sleep from my eyes and slumber from my eyelids. And may it be Your will, O Lord my God, to accustom me in Your Torah, attach me to Your mitzvot, and lead me not into transgression, nor into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace. Bend my evil inclination to be subservient to You, and distance me from an evil person and an evil acquaintance. Help me attach myself to the good inclination and to a good friend in Your world. Grant me, today and every day, grace, loving-kindness, and compassion in Your eyes and the eyes of all who see me, and bestow loving-kindness upon me. Blessed are You, O Lord, Who bestows loving-kindness on His people, Israel.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 3 · Chazal
Verified

Chullin 106a

חולין ק״ו א — ד"ה אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין

Chullin 106a:11-12

Discusses the measure and manner of washing hands, including the significance of pouring water over the hands, an important Talmudic basis for practical hand-washing laws.

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן: נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין, מִפְּנֵי סֶרֶךְ תְּרוּמָה. וְעוֹד מִשּׁוּם מִצְוָה. מַאי מִצְוָה? אֲמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים. רָבָא אָמַר: מִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, דִּכְתִיב: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ: מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לִנְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה. תָּנוּ רַבָּנַן: נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין – עַד הַפֶּרֶק, לִתְרוּמָה –

§ Rav Idi bar Avin says that Rav Yitzḥak bar Ashiyan says: The obligation of washing hands before eating non-sacred food is due to an ancillary decree on account of teruma, the portion of produce designated for the priest, which must be consumed in a state of ritual purity. By rabbinic decree, one’s hands are considered impure with second-degree ritual impurity, as they may have touched impure items. Therefore, they render teruma impure. Consequently, priests who partake of teruma are obligated to wash their hands first. The Sages therefore decreed that all must wash their hands even before eating non-sacred food, so that people not become accustomed to eating without washing their hands, which would in turn lead the priests to partake of teruma without washing their hands. And the obligation is further due to its being a mitzva. The Gemara asks: What mitzva does it involve? Abaye says: It is a mitzva to listen to and obey the statements of the Sages, who instituted this washing of the hands. Rava says: It is a mitzva to listen to the statement of Rabbi Elazar ben Arakh, as it is written with regard to a man who experiences a gonorrhea-like discharge [zav]: “And whomever he that has the issue touches, without having rinsed his hands in water,” he contracts ritual impurity (Leviticus 15:11), and Rabbi Elazar ben Arakh says: From here the Sages based washing of the hands upon a verse from the Torah. The Sages taught in a baraita: In washing of the hands for consumption of non-sacred food, one must pour the water on the area that extends until the joint of the fingers. In washing hands for consumption of teruma,

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 4 · Chazal
Verified

Shabbat 108b-109a

שבת ק״ח ב-ק״ט א

Shabbat 108b-109a

Discusses the special status of hands and the practice of washing them after sleep, a central Talmudic source for the morning washing custom.

אָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל: שׁוֹרֶה אָדָם קִילוֹרִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְנוֹתֵן עַל גַּב עֵינָיו בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. בַּר לֵוַאי הֲוָה קָאֵי קַמֵּיהּ דְּמָר עוּקְבָא. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה עָמֵיץ וּפָתַח. אֲמַר לֵיהּ: כּוּלֵּי הַאי וַדַּאי לָא שְׁרָא מָר שְׁמוּאֵל. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי יַנַּאי לְמָר עוּקְבָא: לִישַׁדַּר לַן מָר מֵהָנָךְ קִילוֹרִין דְּמָר שְׁמוּאֵל. שְׁלַח לֵיהּ: שַׁדּוֹרֵי מְשַׁדַּרְנָא לָךְ, דְּלָא תֵּימָא צַר עַיִן אֲנָא, אֶלָּא הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: טוֹבָה טִיפַּת צוֹנֵן שַׁחֲרִית וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית מִכׇּל קִילוֹרִין שֶׁבָּעוֹלָם. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי מוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: טוֹבָה טִיפַּת צוֹנֵן שַׁחֲרִית וּרְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם עַרְבִית מִכׇּל קִילוֹרִין שֶׁבָּעוֹלָם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָד לָעַיִן — תִּיקָּצֵץ. יָד לַחוֹטֶם — תִּיקָּצֵץ. יָד לַפֶּה — תִּיקָּצֵץ. יָד לָאוֹזֶן — תִּיקָּצֵץ. יָד לַחֲסוּדָה — תִּיקָּצֵץ. יָד לָאַמָּה — תִּיקָּצֵץ. יָד לְפִי טַבַּעַת — תִּיקָּצֵץ. יָד לַגִּיגִית — תִּיקָּצֵץ, יָד מְסַמָּא, יָד מַחְרֶשֶׁת, יָד מַעֲלָה פּוֹלִיפּוּס. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּת חוֹרִין הִיא זוֹ וּמַקְפֶּדֶת עַד שֶׁיִּרְחוֹץ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ, וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה, וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ, וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה, וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִם.

Mar Ukva said that Shmuel said: One may soak eye salves from Shabbat eve and place them on his eyes on Shabbat, and he need not be concerned that he is violating the prohibition against healing on Shabbat. The Gemara relates: Bar Liva’ei was standing before Mar Ukva on Shabbat. He saw Mar Ukva, who was opening and closing his eyes while applying a salve to them. Bar Liva’ei said to him: Master Shmuel certainly did not permit doing all of this. Rabbi Yannai sent a message to Mar Ukva: Can the master send us some of Master Shmuel’s eye salves? Mar Ukva sent him in response: I will send it to you so that you do not say I am miserly, but be aware that this is what Shmuel said: For healing the eyes, better a drop of cold water in the morning and washing the hands and feet with hot water in the evening than all the eye salves in the world. Follow these instructions and you will need nor other cures. That was also taught in a baraita: Rabbi Mona said in the name of Rabbi Yehuda: Better a drop of cold water in the morning and washing the hands and feet in the evening than all the eye salves in the world. Apropos Rabbi Mona’s statement with regard to healing, the text cites what he would say about other matters that require special attention: A hand that touches the eye should be severed because it harms the eye. A hand that touches the nose should be severed. A hand that touches the mouth should be severed. A hand that touches the ear should be severed. A hand that touches one’s wound should be severed. A hand that touches one’s member should be severed, lest one arouse himself. A hand that touches one’s anus should be severed, lest one make himself ill. A hand that is placed into a barrel of beer should be severed because the beer will not ferment. A hand that frequently touches the eye causes blindness. A hand that frequently touches the ear causes deafness. A hand that touches the nose or mouth causes polyps [polypus]. It was taught in a baraita that Rabbi Natan says: She is a liberated entity, this evil spirit that rests on one’s hands before they are washed in the morning, and she refuses to leave until one washes his hands three times. Rabbi Yoḥanan said: When eye shadow is placed on the eyes it causes the evil spirit called the Daughter of the King to pass, and it stops tears and causes eyelashes to grow. That was also taught in a baraita: Rabbi Yosei says: Eye shadow causes the Daughter of the King to pass, and stops tears and causes eyelashes to grow.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

See also

  • Pesachim 111bunverifiedFiled under: Sheidim Spirits / Mazikin - Damaging Spirits / Evil Spirits - Ruach Raah / Etc.
  • Berakhot 5aunverifiedFiled under: Sheidim Spirits / Mazikin - Damaging Spirits / Evil Spirits - Ruach Raah / Etc.
  • Megillah 3aunverifiedFiled under: Sheidim Spirits / Mazikin - Damaging Spirits / Evil Spirits - Ruach Raah / Etc.
Source 5 · Chazal
Verified

Tanna DeBei Eliyahu Rabbah:19

תנא דבי אליהו רבא, פרק טו

Tanna DeBei Eliyahu Rabbah:19

The passage says that although washing the hands was not explicitly given at Sinai, it is derived from Torah verses about washing before entering the Tent of Meeting and about Israel’s holiness, and it warns that one who disregards netilat yadayim is severely punished.

בא חבירו וישב (נ"י כנגד) כנגדי (נ"י ואף בזה יש מקרא ואין בו משנה) ואף בזה היה מקרא ולא היה בו משנה ואמר לי רבי רחיצת ידים מן התורה לא נאמר לנו מהר סיני (נ"י אמר) אמרתי לו בני דברים הרבה יש לנו וחמורין הן ולא צריך הכתוב לאמרן לפיכך הטילו אותן על ישראל ואמר הן יבדילו אותן כדי להרבות שכרן. ומנין לך תדע לך שכן הוא כשהיו ישראל במדבר אמר הקב"ה למשה (שמות י״ט:י׳) לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם ושנו במשנה וקדשתם בטבילה גם למדנו רחיצת ידים מן התורה מן משה ואהרן ובניו שנאמר בבואם אל אהל מועד ירחצו מים (שמות ל׳:כ׳) ואצל ישראל מהו אומר (ויקרא כ׳:ז׳) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני מכאן היה רבן גמליאל אוכל חולין בטהרה ואמר לתלמידיו לא לכהנים בלבד ניתנה קדושה אלא לכהנים ולוים וישראלים כולן שנאמר (ויקרא י״ט:ב׳) דבר אל כל עדת בני ישראל וגו' קדושים תהיו מכאן אמרו כל המזלזל בנטילת ידים סימן רע לו ועליו הוא אומר (דברים כ״ט:י״ח) והיה בשמעו את דברי האלה הזאת וגו' לא יאבה ה' סלוח לו וגו' ומחה ה' את שמו מתחת השמים הא למדת כל האוכל בלא נטילת ידים כאלו בא על אשת איש.

Source 6 · Chazal
Verified

Yoma 77b

יומא ע״ז ב — ד"ה תְּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה

Yoma 77b:5-6

Chachmei Bavel teach that one may rinse one hand to give bread to a child without concern, while Shammai the Elder was required to feed with both hands; Abaye explains that washing hands in the morning is necessary because of an evil spirit called Shivta.

תְּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְדִיחָה אִשָּׁה יָדָהּ אַחַת בְּמַיִם, וְנוֹתֶנֶת פַּת לַתִּינוֹק, וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא רָצָה לְהַאֲכִיל בְּיָדוֹ אַחַת, וְגָזְרוּ עָלָיו לְהַאֲכִיל בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: מִשּׁוּם שִׁיבְתָּא.

The school of Menashe taught that Rabban Shimon ben Gamliel says: A woman may rinse one hand in water, so that she does not touch food before she has washed her hands in the morning, and give bread to her child, and she need not be concerned about violating the prohibition of bathing on Yom Kippur. They said about Shammai the Elder that he did not want to feed his children with one hand, to avoid having to wash it. This prevented the children from eating during all of Yom Kippur. Due to concerns about the health and the suffering of his children, they decreed that he must feed them with two hands, forcing him to wash both hands. What is the reason that they also said in general that one must wash his hands before touching food? Abaye said: Due to an evil spirit named Shivta, who resides on hands that have not been washed in the morning.

Edition: William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English — License: CC-BY-NC ↗

Source 7 · Chazal
Verified

Bamidbar Rabbah 20:21

מדרש רבה, במדבר כ כ

Bamidbar Rabbah 20:21

Chachmei Hamidrash state that handwashing before a meal is optional while washing after the meal is obligatory, illustrating this with stories in which failing to wash led to eating pork or enabled deception, and concluding that neglecting post-meal handwashing is like taking a life.

וַיִּשָֹּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר (במדבר כד, ג), הֲלָכָה מִי שֶׁאָכַל וְלֹא נָטַל יָדָיו מַה יְּהֵא חַיָּב, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת, לְאַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה, מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בְּחֶנְוָנִי אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל בָּשָׂר טָהוֹר וּבְשַׂר חֲזִיר וּמוֹכֵר, שֶׁלֹא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי וְכֵן הָיָה מִנְהָגוֹ כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁלּוֹ וְלֹא נָטַל יָדָיו, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְנוֹתֵן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְכָל מִי שֶׁנָּטַל יָדָיו וּמְבָרֵךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וּמַאֲכִילוֹ בָּשָׂר טָהוֹר, פַּעַם אַחַת נִכְנַס יְהוּדִי לֶאֱכֹל שָׁם וְלֹא נָטַל יָדָיו וְהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים, נָתַן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר אָכַל וְלֹא בֵּרַךְ מִיכָּן שָׁנוּ חֲכָמִים מַיִם רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר, אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁאָכַל קִטְנִית וְלֹא נָטַל יָדָיו וְיָרַד לַשּׁוּק וְיָדָיו מְטֻנָּפוֹת מִן הַקִּטְנִית, רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ הָלַךְ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ אוֹמֵר לִיךְ בַּעֲלִיךְ סִימָן שֶׁאָכַל עַכְשָׁו קִטְנִית שַׁגְרִי לוֹ אוֹתָה טַבַּעַת, נָתְנָה לוֹ. לְפִיכָךְ כָּל שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו לְאַחַר הַמָּזוֹן כְּהוֹרֵג נֶפֶשׁ, וּלְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, מז):

Source 8 · Rishonim
Verified

Mishneh Torah, Blessings 6:1-2

משנה תורה, הלכות ברכות ו׳

Mishneh Torah, Blessings 6:2

Establishes Rambam’s laws of washing hands before eating bread and the blessing associated with this washing, providing a clear foundational formulation suitable for students.

כָּל הַנּוֹטֵל יָדָיו בֵּין לַאֲכִילָה בֵּין לִקְרִיאַת שְׁמַע בֵּין לִתְפִלָּה מְבָרֵךְ תְּחִלָּה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. שֶׁזּוֹ מִצְוַת חֲכָמִים שֶּׁנִּצְטַוֵּינוּ מִן הַתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ״. ומַיִם אַחֲרוֹנִים אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן שֶׁאֵינָם אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וּלְפִיכָךְ חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בָּהֶן בְּיוֹתֵר:

Source 9 · Rishonim
Verified

Mishneh Torah, Blessings 6:4

משנה תורה, הלכות ברכות ו א והלאה

Mishneh Torah, Blessings 6:4

Rambam states that netilat yadayim extends to the joint, requires a revi'it of water for both hands, and follows the laws of barriers and valid water applicable to immersion in a mikveh.

עַד הֵיכָן הִיא נְטִילַת יָדַיִם. עַד הַפֶּרֶק. וְכַמָּה שִׁעוּר הַמַּיִם. רְבִיעִית לְכָל שְׁתֵּי יָדַיִם. וְכָל שֶׁחוֹצְצִים בִּטְבִילָה חוֹצֵץ בִּנְטִילַת יָדַיִם. וְכָל הָעוֹלֶה לְמִדַּת מִקְוֶה עוֹלֶה לְשִׁעוּר רְבִיעִית:

Source 10 · Rishonim
Verified

Rabbeinu Bahya, Shemot 30:19

רבינו בחיי, שמות ל יט

Rabbeinu Bahya, Shemot 30:19

Rabbenu Bachya explains that washing the hands before approaching a royal table reflects the practice of servants, since hands are constantly active, and interprets the washing of hands and feet mystically as alluding to the ten sefirot and to the rabbinic institution of washing the hands before prayer.

וע"ד הפשט טעם רחיצת הידים מטכסיסי המלכות כי כן דרך המשרתים המתקרבים אל שלחן המלך לרחוץ ידיהם תחלה מפני שהידים עסקניות הן, ורחיצת הרגלים לפי שהיו משרתים יחפים. וע"ד הקבלה טעם רחיצת הידים והרגלים לרמוז על עשר ספירות שכן ראשית האדם עשרה בהגביהו ידיו למעלה וסופו עשרה, והוא הטעם שתקנו לנו רז"ל נטילת ידים בתפלה ולשון נטילה ירמוז לזה שהוא לשון הגבהה כלשון (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קדש וזהו (שם קיט) ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי וגו'.

Source 11 · Rishonim
Verified

Mishneh Torah, Blessings 6:18

משנה תורה, הלכות ברכות ו א והלאה

Mishneh Torah, Blessings 6:18

Rambam states that one who wipes their hands with a cloth may eat bread or food dipped in liquid without washing, while the person feeding others need not wash; the eater must wash even when another places the food in their mouth or when eating with a utensil.

לָט אָדָם אֶת יָדָיו בְּמַפָּה וְאוֹכֵל בָּהֶן פַּת אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו. הַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וְהָאוֹכֵל צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם אַף עַל פִּי שֶׁאַחֵר נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּאֲכָל. וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל בְּמַגְרֵפָה שֶׁצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם:

Source 12 · Rishonim
Verified

Zohar Chadash, Midrash Rut

זהר, זהר חדש רות תקמב

Zohar Chadash, Midrash Rut

The passage states that after netilat yadayim one should raise both hands together while reciting the blessing and place the blessing immediately before the washing.

רְבִיעָאָ"ה, דְּצָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו לְאַחַר נְטִילָה בְּשָׁעָה דִּמְבָרֵךְ. וִיזַוֵּוג שְׁנֵי זְרוֹעוֹתָיו כְּאַחַת בִּשְׁעַת הַגְבָּהַת יָדָיו. חֲמִישָׁאָ"ה, דְּצָרִיךְ לְמִסְמַךְ בְּרָכָה לִנְטִילָה זוֹ.

Source 13 · Rishonim
Verified

Maharach Or Zarua Responsa 101:1

תשובות מהר"ח אור זרוע ק״א:א׳

Maharach Or Zarua Responsa 101:1

Maharach Ohr Zarua questions the practice of reciting על נטילת ידים and אשר יצר after סליחות before dawn, asking when these blessings should be said and what justifies repeating them after they may already have been recited upon waking or using the bathroom.

ולבי מגמגם בכך אם נהוג עלמא כשמשכימים לסליחות פעמים כשמסיימים הסליחות קודם שיעלה עמוד השחר מתחילים הקהל לברך אותן ברכות בעוד לילה ועל נטילת ידים שמברכין באותו פעם אחר סיום הסליחות לא הבנתי כל ימי וכי כשהוא משכים לסליחות ונפנה ונוטל או אינו נפנה ונוטל וכי לא יברך על נטילת ידים כשהולך להתפלל סליחות ואם ברך למה יברך שנית וכן אשר יצר וכי אין לו לברך מיד כשנפנה אלא ימתין עד שיסיים הסליחות ויאור היום וכבר שאלתי את מורי רבינו מאיר זצוק"ל עד מתי מברכין על הנקבים דאין זה דומה לברכת המזון שמברך עד שיתעכל המזון שבמעיו דהיינו עד שירעב כי לשם הוא נהנה מן המזון שבמעיו כל זמן שאינו רעב אבל כאן אינו כן ולא שמעתי ממורי הקדוש זמן לזה וכאן אם ימתין לברך אשר יצר עד סיום הסליחות ופעמים שהוא שליש הלילה או יותר על מה יברך ובכל יום פעמים כשאדם עומד בבקר ממיטתו אינו צריך לנקביו ואם צריך לקטנים ולא לגדולים לרבינו מאיר שכתב בספר המצות משמו שלא היה מברך אשר יצר על הקטנים על מה יברך ואם יברך תחלה אשר יצר כשנפנה ובסיום הסליחות יחזור ויברך על מה יברך וכבר ברך, ומתוך המנהג היה נראה שכך נתקנו לברכם בכל בקר וטעם לא ידעתי ועל מה שרבינו מאיר היה נוהג שלא לברך אשר יצר על הקטנים אין תימה כל כך כי למה אין מברכין אשר יצר על הרוחות וכיחו וניעו וצואת החוטם ואי אפשר לאדם בלא זה ואם היה כך שנתקנה ברכת אשר יצר בבקר אפילו אם באותה שעה אינו ממשמש בנקביו לא ידעתי אם שייך לומר שנתקנה לפוטרו בכך כל היום וכל הלילה כמו שכתבתי בשאר ברכות לעיל וכמו שכתב מורינו ורבי' פרץ זצוקל"ה בספר המצות קצר בברכת התורה שאנו מברכין בבקר ואנו פטורין בה כל היום וכל הלילה עד יום המחרת והוא תלה הטעם עבור שהיא ברכה מיוחדת לתורה ואיני מבין והלא ברכת תפילין וציצית היא מיוחדת להם וצריך לברך בכל פעם ופעם ובסידור רבינו שלמה ראיתי שכתב וזה לשונו אבל אברכת נקבים לאחר שיברך שחרית אינו צריך לברך כל היום כולו כל שעה שאדם נפנה צריך לברך אשר יצר את האדם אפילו לקטנים עכ"ל ולא הבנתי דקשיא רישא לסיפא אם לא שסיפא מיירי אם לא ברך שחרית או בא להשמיענו אפילו לקטנים, ושמא רוצה לומר שאין לברך שחרית אלא אם שימש נקביו ואז שוב יפטר בזה כל היום אבל אם לא שימש נקביו לא יברך ואז צריך לברך בכל פעם וצריך ליתן טעם מאי שנא

Source 14 · Rishonim
Verified

Bartenura on Mishnah Maaser Sheni 2:3:2

ברטנורא על משנה מעשר שני ב׳:ג׳:ב׳

Bartenura on Mishnah Maaser Sheni 2:3:2

Ovadiah Bartenura explains that although fenugreek is not fully considered food and is eaten in impurity, Beit Shammai requires all its handling to be done in purity with hand-washing, so people recognize it as Terumah and do not feed it to non-Kohanim.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּטָהֳרָה. אַף עַל גַּב דְּתִלְתָּן לָאו אֹכֶל גָּמוּר הוּא, וְאֵין תְּרוּמָה נוֹהֶגֶת בּוֹ אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱכָל לִקְצַת בְּנֵי אָדָם, הִלְכָּךְ נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה, מִכָּל מָקוֹם לְבֵית שַׁמַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּטָהֳרָה וּבִנְטִילַת יָדַיִם, כְּדִין כָּל שְׁאָר אֳכָלִים שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהַנּוֹגֵעַ בָּהֶם צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם תְּחִלָּה וְטַעֲמָא כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם תְּרוּמָה וְלֹא יֵאָכְלוּ לְזָרִים:

ב"ש אומרים: כל מעשיה בטהרה – even though fenugreek is not a complete food, and Terumah does not apply to it other than for the fact that it is eaten by some people, therefore, it is eaten in defilement; nevertheless, according to the School of Shammai, it is necessary that all of its preparations must be done in cleanness/purity and with washing of the hands according to the law of all the rest of Terumah foods, for whomever comes in contact with them must first wash their hands. And the reason is in order that they would know that they are Terumah and that they should not be fed to foreigners (i.e., non-Kohanim).

Edition: Torat-Emet · Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020 — License: CC-BY-NC ↗

Source 15 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 4

שולחן ערוך, אורח חיים ד׳:א׳-ב׳ — ד"ה דיני נטילת ידים

Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:1-2

Presents the practical laws of washing hands upon waking, including the reasons, order, and basic hand-washing procedure. This is the central practical source for a classroom handout on netilat yadayim in the morning.

דיני נטילת ידים. ובו כג סעיפים: ירחץ ידיו ויברך על נטילת ידים: הגה וי"א גם אשר יצר ואפי' לא עשה צרכיו (וכן נהגו) (אבודרהם) מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה לקמן סימן ק"ס כשרים לנטילת ידים לתפלה מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו: ידקדק לערות עליהם מים ג' פעמים להעביר רוח רעה ששורה עליהן: נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על ימינו תחלה:

When one washes his hands, he should recite the blessing "... regarding washing the hands. Gloss: And some also say "He Who Formed" (Asher Yatzar), even if he did not relieve himself, and this is our practice (Abudirham). Water that is invalid to use for a meal (below, Chapter 160) is permitted to use for washing one's hands for prayers. However, some say that one should not recite the blessing on this kind of water. One should be careful to wash one's hands three times, in order to remove the foul spirit (i.e. the spiritual effects from sleeping) from them. One should take up the vessel of water with his right hand, then transfer it to his left hand in order to pour water onto his right hand first.

Edition: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 · Wikisource Shulchan Aruch — License: CC-BY-SA ↗

Source 16 · Acharonim
Verified

Kitzur Shulchan Arukh 2:1-4

קיצור שלחן ערוך ב׳

Kitzur Shulchan Arukh 2:1-2

Summarizes the morning hand-washing procedure in accessible language, including the cup, alternating hands, and the blessing.

לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִטֹּל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מִן אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶן עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִים. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד (סִימָן ד'). וּלְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו (סִימָן ח').

Source 17 · Acharonim
Verified

Ben Ish Hai, Halachot 1st Year, Toledot 1-3

בן איש חי, הלכות שנה א, תולדות א׳-ג׳

Ben Ish Hai, Halachot 1st Year, Toldot 1-3

Presents practical laws and customs of washing hands upon waking, including details of the procedure and the spiritual significance traditionally associated with it.

סדר נטילת ידים דשחרית בתחילה יטול כלי המים בידו הימנית ותמסרנו לידו השמאלית, ואחר כך שופך מים מכלי שבידו השמאלית על ידו הימנית, ואחרי זה יאחז הכלי בידו הימנית וישפוך על ידו השמאלית, הרי פעם אחת, וחוזר כסדר הזה פעם שנית ופעם שלישית באופן שתרחוץ על כל יד ויד שלוש פעמים, ולא תרחצם לכל יד בפעם אחת שלוש פעמים בזה אחר זה כי לא תיעקר רוח רעה אלא דוקא ברחיצה של סירוגין כאשר כתבנו, וכאשר מפורש כל זה בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, ויש מדקדקים שלא תקבל יד הימנית את הכלי מיד השמאלית בשום פעם אלא יד השמאלית אחר שתשפוך על הימנית תניח את הכלי בארץ ואז הימנית תקחהו מן הארץ ותשפוך על השמאלית, אבל הימנית בכל פעם היא תתן את הכלי לשמאלית כדי שתשפוך בו עליה להראות הכנעה לשמאלית כנגד הימנית שהוא כאדון הגוזר על עבדו לשמשו: והטעם שהנטילה היא רק על הידים מפני כי הידים והרגלים הם סוף וסיום הגוף, ובאדם מתפשטין חמשה גבורות מנצפ"ך שהם אותיות כפולות חמש וחמש, וכנגדן הם חמש אצבעות בימין וחמש בשמאל, וזהו בין בידים בין ברגלים, וידוע כי אין אחיזה לחיצונים אלא בסיומי הגבורות והדינין ובקצותיהן, כי אין להם כח לינק מן הקדושה מלמעלה אלא רק בסיום שלה למטה, ולכן בלילה בעת שינה שורה רוח רעה על הידים ששם הוא הסיום, ויש יכולת לחיצונים להתאחז שם, ולכן צריך שיטול ידיו במים שהם בחינת החסד הכולל חמשה חסדים, ועל ידם מתמתקים חמשה גבורות מנצפ"ך הכפולות שהם בחמש אצבעות ימין וחמש אצבעות שמאל ואז הקליפות שהיו נאחזים שם המה נדחים ומסתלקים משם על ידי החסדים, כי לעולם החסד דוחה את הקליפות, ודע כי לולא הצפורנים שהושמו בראשי האצבעות היו הידים טמאות אפילו ביום ואפילו בלא שינה אך עתה על ידי הצפרנים אין רוח רעה שורה אלא בלילה בעת שינה או בכל עת שנכנס לבית הכסא: ואם תאמר אם כן למה אין עושין נטילה לרגלים כיון דחד טעמא להם, על זה תירץ הרב "יפה שעה" ז"ל דברגלים נאחזים יותר מן הידים ולכן לתוקף אחיזתם אין לנו כח לדחותם משם בנטילה, ורק הכהנים בזכות המקדש והעבודה היה להם כח לדחותם גם מן הרגלים ולכך כתיב בהו "ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם" (שמות ל, כ), ובזה תבין טעם חיוב רחיצת ערב שבת פניו ידיו ורגליו, כי זכות שבת יכולה היא שתגין עד כאן דבריו: צריך ליטול כל האצבעות והכף עד פרק הזרוע, והא דמועיל ביום הכיפורים וביום תשעה באב עד קשרי אצבעות, כתב מהר"י צמח ז"ל ביום כפור אינה שולטת כל כך, וביום תשעה באב אינה מקפדת על דבר מועט כזה כי כל היום הוא שלה בעוונותינו הרבים עד כאן דבריו: אחר הנטילה שלוש פעמים בסירוגין כאמור, תעשה שפשוף לשפשף הידים זו בזו וכמפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל, ואף על גב כי מסתמות דבריו נראה דסגי בשפשוף פעם אחת בלבד, הנה מצינו לרבינו הרש"ש ז"ל דמצריך שפשוף שלוש פעמים, וסידר כוונות לכל פעם מן השלשה פעמים ולכן צריך להזהר לעשות שפשוף שלוש פעמים, ונראה לי דבעת השפשוף יזהר שיהיו האצבעות זקופים לצד מעלה ולא יהיו כפופים:

Source 18 · Acharonim
Verified

Mishnah Berurah 4

משנה ברורה ד׳:ט׳-י״א — ד"ה (ט) לערות עליהן - ויטלם לכתחילה

Mishnah Berurah 4:9-11

Explains the details of the morning hand-washing laws in Orach Chayim 4, including the three alternating pours, washing up to the wrist, and relevant exceptions and customs.

(ט) לערות עליהן - ויטלם לכתחילה עד פרק הזרוע ואם אין לו מים די עד קשרי אצבעותיו. וצריך לפשוט הכפות כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש. גם טוב להדיח פיו ובתענית צבור לא ידיח: (י) ג"פ - ואפילו שופך הרבה בפעם אחד אינו מועיל כי אין הרוח הולך אלא בג' פעמים דהיינו פ"א על יד ימין ואח"כ על יד שמאל עד ג"פ בסירוגין ובספר מעשה רב כתב ד' פעמים ג"פ להעביר רוח רעה והד' להעביר המים שנטמאו. צריך להזהיר לנשים שיזהרו בנט"י ג"פ בסירוגין כמו האנשים וגם כי הם מתקנות המאכלים שלא יטמאום בידיהם גם יש ליזהר שהקטנים יטלו ידיהם בשחרית כי נוגעים במאכל. ובנגיעת עכו"ם במאכלים בלא נט"י אין לחוש דלא מקבלי טומאה: (יא) קודם נטילה - מפני שהרוח רעה השורה על הידים יוכל להזיק לאלו האיברים:

To pour on them - And ideally, one should wash up until the wrist. If he doesn't have enough water, it's enough [to wash] up until his finger knuckles (ie. the knuckles that connect the fingers to the palm). And one must spread out his palms like one who wants to accept something and he should raise his hands opposite his head. It's also good to rinse one's mouth [in the morning], but on a public fast day, one should not rinse his mouth. Three times - Even if one poured a lot of water at one time, it doesn't help, because the evil spirit only goes away after 3 times - which means, one time on the right hand and then on the left hand [and then repeating this] 3 times alternating. Maasei Rav wrote [that it should be done] 4 times - 3 times in order to remove the evil spirit, and the 4th time to remove the water [that's on his hands] that became impure. One should warn the women that they should also be careful with washing their hands 3 times alternating, just like men; and also, since they prepare the food, [they need to be careful] so as not to make the food spiritually impure. One should also make sure that the children wash their hands in the morning because they touch the food. Regarding gentiles touching food without having washed their hands, there is no concern, for their [hands] are not susceptible to spiritual impurity. Before washing - Since the evil spirit which rests on one's hands can cause damage to those body parts.

Source 19 · Acharonim
Verified

Mishnah Berurah 158

משנה ברורה קנ״ח:ד׳ — ד"ה (ד) יטול ידיו - שני ידיו

Mishnah Berurah 158:4

Clarifies practical details of washing before bread, including the required amount of water, the blessing, and the importance of avoiding interruptions between washing and the meal.

(ד) יטול ידיו - שני ידיו ובכלי ואף אם אוכל רק באחת חיישינן שיגע גם בשניה [אחרונים] וכשיטול ידיו טוב שיטול ימין תחלה כדי שהשמאל תשמש לימין: (ו) ויברך ענט"י - היינו אשר קדשנו במצותיו וצונו ענט"י ושייך לומר וצונו אף דהוא מדברי סופרים דנצטוינו לשמוע מהם כדכתיב ע"פ התורה אשר יורוך לא תסור וגו' [גמרא]: (לז) ששיעורם ברביעית - היינו רביעית אחת לשתי ידיו ולקמן בסימן קס"ב ס"ד העתקתי דברי האחרונים שכתבו דלא יפחות מרביעית לכל יד ויד דבנוטל בפחות צריך ליזהר בהרבה דברים ואין הכל בקיאין בהם:

Source 20 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 158

שולחן ערוך, אורח חיים קנ״ח:א׳ — ד"ה דיני נט"י לסעודה

Shulchan Arukh, Orach Chayim 158:1

Defines when hand-washing is required before eating bread and discusses the requirement of washing with sufficient water and the blessing על נטילת ידים.

דיני נט"י לסעודה. ובו יג סעיפים: כשיבא לאכול פת שמברכין עליו המוציא יטול ידיו אפי' אינו יודע להם שום טומאה ויברך על נטילת ידים אבל לפת שאין מברכין עליו המוציא כגון לחמניות (פירוש סטורט"י בלע"ז) דקות או פת הבאה בכסנין (פי' פת עשוי' עם צוקארו ושקדים ואגוזים) ואינו קובע סעודתו עליהם אין צריך נטילת ידים: אע"פ ששיעורם ברביעית [פירוש רביעית הלוג דהיינו שיעור ביצה וחצי] יוסיף ליטול בשפע דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבי לי מלא חפני טיבותא: מברך קודם נטילה שכל המצות מברך עליה' עובר לעשייתן ונהגו שלא לברך עד אחר נטילה משום דפעמים שאין ידיו נקיות ומפני כך מברכין עליהם אחר ששפשף ידיו שכבר ידיו נקיות קודם שיטיל עליהם מים שניים: הגה גם יכול לברך עליהם קודם נגוב שגם הנגוב מן המצוה ומקרי עובר לעשייתן (טור ותו' ורא"ש פרק קמא דפסחים) [הגהות אשירי פרק קמא] ואם שכח לברך עד אחר נגוב מברך אח"כ:

When one comes to eat bread that we bless on it "HaMotzi", one should wash their hands, even if one does not know that [your hands] have any impurity, one should bless: "al n'tilat yadayim"/"regarding washing of hands". But bread that we do not bless "HaMotzi" on it, for example, little rolls, (explanation: satorti in another language), or bread that comes as dumplings (explanation: bread that is made with sugar, almonds, and nuts), and one does not establish a meal with them, one does not need to wash their hands. Even though the minimum amount of water is a reviis [that is, a quarter lug. In other words: the volume of one and a half eggs], you should add more water, as Rav Hisda said "I washed a full hand of water and I was given a full hand of good [wealth]. Bless before washing, because every mitzvah you should bless before you do the mitzvah. But the custom is to bless after washing, because sometimes your hands aren't clean, so you bless after you clean your hands and before you do the second washing. Rama: You could even bless before drying your hands because the drying is also part of the mitzvah. If you forgot to bless until after drying, you can make the blessing then.

See also

Source 21 · Acharonim
Verified

Beit Yosef, Orach Chayim 4

בית יוסף, אורח חיים ד׳:ב׳-ג׳ — ד"ה ויברך ענט"י בפרק הרואה

Beit Yosef, Orach Chayim 4:2-3

Analyzes the sources and rulings underlying morning hand-washing, including the reason for the washing and the accepted procedure.

ויברך ענט"י בפרק הרואה (ברכות ס.) כי משי ידיה לימא ענט"י וכתב הרא"ש על זה לפי שידים של אדם עסקניות הם ואי אפשר שלא ליגע בבשר המטונף בלילה תקנו ברכה קודם שיקרא ק"ש ויתפלל: וכתב ר"י בני"ו ח"ו ומברך ענט"י ע"ש הכלי שנקרא אנטל ואף שלא נתקן הכלי אלא בשביל נטילת האכילה מ"מ לא ישנה הברכה. וכ"כ הרא"ש בסוף ברכות ואכתוב דבריו בסמוך: וידקדק לערות עליהם ג' פעמים מפני שרוח רעה שורה על הידים ואינה סרה עד שיערה עליהם ג"פ וע"כ צריך למנוע מהגיע בידו קודם נטילה לפה ולחוטם וכו' בפרק שמונה שרצים (קח:) יד לעין תקצץ יד לחוטם תקצץ יד לפה תקצץ יד לאוזן תקצץ יד לחסודה פירוש מקום שמקיז דם תקצץ יד לאמה תקצץ יד לפי טבעת תקצץ יד לגיגית פי' המטילין בה שכר תקצץ יד מסמא יד מחרשת יד מעלה פוליפוס. ופירש"י יד לעין שחרית קודם שיטול ידיו: תקצץ נוח לו שתקצץ שרוח רעה שורה על היד ומסמתו וכן כולן: יד לעין מסמא קודם נטילה. יד לאוזן מחרשת: יד לפה או לחוטם מעלה פוליפוס ריח החוטם והפה ול"נ דיד לאמה לאו לענין שחרית נקט לה אלא משום דמביא לידי קרי וכן יד לפי טבעת למשמש בה תדיר מביאתו לידי תחתוניות עכ"ל וטעמו של רש"י שכתב דיד לאמה ויד לפי טבעת לאו לענין נטילת שחרית נקט להו דאפילו אם נטל ידיו לא יגע באמה ולא ימשמש תדיר בפי הטבעת מדלא תני גבי יד מסמא וכו' ההיזק שעושה היד לאמה או לפי הטבעת ולפ"ז יד לחסודה ויד לגיגית נמי לאו לענין נטילת שחרית נקט להו דאפילו אם נטל ידיו לא יגע בחסודה דמשמוש היד מזיק לחבורה ולא יגע בגיגית השכר מפני שמשמוש היד מפסידו ומש"ה לא נזכרו גבי יד מסמא וכו' ולכן רבינו לא כתב פה אלא שלא יגע לפה ולחוטם ולעינים ולאזנים ולא כתב שלא יגע באמה ובפי הטבעת ובחסודה ובגיגית משום דהכא בהיזק שעושה נגיעה בלא נטילת שחרית עסקינן והנך אפי' אם נטל ידיו מזקת הנגיעה: וגרסינן תו התם בסמוך תניא רבי נתן אומר בת חורין היא זו ומקפדת בנטילתו לנוטלו יפה עד שישפוך מים יפה ג"פ על ידיו: כתוב באורחות חיים בשם הר"מ שאין צריך ליטול ידיו מרביעית אלא לאכילה לפי שלפני התפלה אם אין לו מים יכול לקנח בכל מידי דמנקי: ויברך על נקיות ידים כן כתב הרא"ש בסוף ברכות אהא דאמרינן כי משי ידיה לימא על נטילת ידים וז"ל לפי שידיו של אדם עסקניות הם וכו' תקנו ברכה קודם שיקרא ק"ש ויתפלל וראוי היה לברך על נקיות ידים אלא על שם שתקנו בנטילת ידים לאכילה מברך ענט"י לפי שצריך ליטול מן הכלי והכלי שמו נטלא בלשון התלמוד לכך תקנו נמי לברך ענט"י ונראה שאם אין לו מים ומנקה את ידיו בצרור ועפר שמברך על נקיות ידים שחייב אדם לנקות ידיו בשעת תפלה כדאמרינן לעיל דכתיב ארחץ בנקיון כפי עכ"ל. וכתב עוד על ברכות דשחרית מלשון שסדרום בגמרא משמע שיכול לברך כל אלו הברכות קודם נט"י וזהו סעד לדברי שלא תקנו נט"י אלא לק"ש ולתפלה וכ"כ הרשב"א בתשובה ומיהו כתב בתשובה הנזכר שאם ישן על מטתו ערום ידים עסקניות ופסולות להזכרת השם עד שינקה אותם בכל מידי דמנקי: ומשמע מדברי הרא"ש דלא בעינן כלי לנטילת שחרית כי היכי דבעינן לנטילת ידים לסעודה וכ"כ בהגהת מרדכי פרק אלו דברים. וכ"כ הר"ן בריש פרק כל הבשר. ומשמע דה"ה לשאר דברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה שאינם צריכים לנט"י דשחרית דנטילה זו אינה אלא משום נקיות בעלמא. אבל בתשובת הרשב"א כתוב שנשאל למה תקנו ברכת על נט"י בשחרית והשיב איברא כך נהגו בכל מקום לברך בשחרית על נט"י ומקפידין בכל תנאי נטילה כשעת סעודה. ואני לא מצאתי בשום מקום דבר ברור שיצטרך אדם ליטול ידיו שחרית דאי משום שיבתא ובת חורין די ברחיצה ואי משום תפלה וק"ש די או ברחיצה או בנקיון עפר וצרורות כדאמרינן מידי ארחץ במים כתיב ארחץ בנקיון כתיב בכל מידי דמנקי וגם בברכות (שם) רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא אלא שיש לי קצת דמדומי ראיה לחייב הנטילה בכלי בשחר ממאי דאמרינן בפרק כל הבשר (חולין קו:) נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו כלומר מתנה שתעלה אותה נטילה אפילו בסעודה ואילו לאכילה נטילה בעינן ומדקאמר נוטל ידיו שחרית משמע דהכי קאמר באותה נטילה כשנוטל אדם ידיו שחרית יכול להתנות שתעלה לכל היום ואפילו לאכילה ועוד אמרינן פרק היה קורא הנוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע זו היא קבלת עול מלכות שמים שלימה מדקאמר נוטל ידיו ולא קאמר רוחץ ידיו כמו שאמר בערב שבת רוחץ פניו וידיו ורגליו משמע לכאורה שצריך בבוקר ליטול ידיו בכלי ואם תשאל מאי שנא תפלת השחר מתפלת המנחה וערבית י"ל לפי שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך צריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו ולשרתו ולברך בשמו ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותם הברכות שאנו מברכים בכל בוקר ובוקר ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו עכ"ל וכן דעת ה"ר דוד אבודרהם שכתב וצריך שיהיו המים באים מכח אדם. וכן כתוב בספר הזוהר פרשת וישב על פסוק ויאמר האיש נסעו מזה ועוד כתובים שם בנטילת ידים שחרית חידושין שאינם נמצאים בפוסקים וז"ל ר"ש פתח ארחץ בנקיון כפי וכו' תא חזי רזא דמלתא הכי דלית בר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בליליא ורוחא מסאבא שריא על ההוא גופא מ"ט בגין דנשמתא קדישא איסתלקת מיניה דבר נש ונפקת מיניה ועל דנשמתא קדישא נפקת ואסתלקת מיניה שריא רוחא מסאבא על ההוא גופא וכד אהדרת נשמתא לגופא אתעברת ההוא זוהמא והא איתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאבו אשתאר בהו ועל דא לא יעבר בר נש ידוי על עינוי בגין ההוא רוחא מסאבא עד דנטיל להון וכד נטיל להון כדין הא אתקדש ואקרי קדוש והיך בעי לאתקדשא בעי חד כלי לתתא וחד כלי לעילא דיתקדש מההיא דלעילא וההיא דלתתא דיהיב בה זוהמא דמסאבו ביה דאכלי לקבלא מסאבו ודא לאתקדשא מיניה דא ברוך ודא ארור ולא בעיין אינון מיין דזוהמא לאושדא בביתא דלא יקרב בהו בר נש דהא בהו מתכנשי סטרא דילהון ויכול לקבלא נזקין מאינון מיין מסאבין ועד דיתעבר זוהמא מעל ידוי לא יברך ואוקימנא דבגין כך עד לא אתקדש בר נש ידוי בצפרא איקרי טמא כיון דאתקדש איקרי טהור ובגין כך לא יטול אלא מן ידא דאידכי בקדמיתא דכתיב והזה הטהור על הטמא דא איקרי טהור ודא איקרי טמא בגין כך חד כלי לתתא וחד כלי לעילא דא קדישא ודא מסאבא ומאינון מיין אסור למיעבד בהון מידי אלא בעי לאושדא לון באתרא דבני נשא לא עברי עלייהו ולא ישדי לון בביתא דהא כיון דאתושדן בארעא רוח מסאבא אשתכח תמן ויכול לנזקא ואי אית מדרון תחות ארעא דלא יתחזון שפיר ולא יהיב להון לנשי חרשייא דיכלין לאבאשא בהו לבני נשא בגין דאינון מים דאתלטיין וקב"ה בעי לדכאה לון לישראל ולמהוי קדישין דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'. וקצת מזה כתב בפרשת מקץ על פסוק ויכר יוסף את אחיו. וכתב עוד וז"ל ותו דבעי ליה לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא בגין לשלטא ימינא על שמאלא וליסתחי ימינא בשמאלא בגין כך איהו נטילה. ועל דא מאן דנטיל ידוי יטול ימינא בשמאלא לאשלטא ימינא על שמאלא בגין דלא יהיב דוכתא ליצה"ר לשלטא עכ"ל. ויש לתמוה שבפ' ויקחו לי תרומה על פסוק ועשית שולחן כתב וז"ל מיא אינון מימינא ואיהו משמאלא ואינין חדוה מיד יהיב לשמאלא ואתדבקו ביה אינון מים וחדאן ליה ובתר אתכליל איהו בימינא ויתער לנוקבא בההיא חדוה וסימניך מאן דנטל מיא בידיה ימינא במנא קדמאה לארקא מיא בשמאלא איהו ולא משמאלא לימינא דהא מיא מימינא נטיל לון שמאלא ובגין כך לא אשתכחו מיא אלא מסטרא דשמאלא כיון דנטיל מיא בגויה הא אתערו לגבי נוקבא דאינון מים עכ"ל. ושני מאמרים אלו נראים כסותרים זה את זה ואפשר שיש חילוק בין נטילת ידים דשחרית לנטילת ידים דאכילה דבנטילת ידים דשחרית כיון שהם טמאות מסטרא מסאבא דשרייא עלייהו אי הוה נטיל בקדמיתא שמאלא בימינא היה נראה כאלו סטרא דימינא משמש לסטרא אחרא ולפיכך בעי לנטולי בקדמיתא ימינא משמאלא כמ"ש בפרשת וישב אבל בנט"י לאכילה שידיו הם טהורות ואינו נוטל אלא לתוספת קדושה צריך ליטול תחלה יד שמאל מיד ימין מהטעם שכתב בפרשת תרומה ויש לפרש שלעולם תחילה נוטל יד ימין מיד שמאל בין בנטילת ידים דשחרית בין בנטילת ידים דאכילה כמ"ש בפרשת וישב ומ"ש בפרשת תרומה מאן דנטיל מיא בידיה וכו' היינו לומר שנוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על יד ימינו. ומ"ש לא יטול אלא מן ידא דאידכי בקדמיתא ה"נ איתא בגמרא פרק שלשה שאכלו (ברכות נא.) אל תטול ממי שלא נטל ידיו שחרית: וכתוב עוד בתשובת הרשב"א הנזכר ומשכשך ידיו בתוך כלי בין בשחרית בין בשעת אכילה ושפיר דמי מדאמרינן בכיור ורחצו ממנו ולא בתוכו ש"מ הכא הוא דכתיב ממנו הא בעלמא אפי' בתוכו ש"ד וכאן וכאן מברך ענט"י ע"כ ואע"פ שדעת רבינו בסימן ק"ט שמשכשך ידיו בתוך הכלי לא עלתה לו נטילה לאכילה וכן דעת רוב הפוסקים. ומ"מ לענין נטילת שחרית אפשר שעלתה לו דכיון דלא אשכחן מהפוסקים מ"ד דליבעי כלי אלא הך תשובה והיא אומרת דשכשוך ידיו בכלי מהני נקטינן הכי מיהו משמע דהיינו לצאת ידי חובת נטילת ידים שחרית כדי לקרות ק"ש ולהתפלל אבל להעביר רוח רעה השורה על ידיו לא סגי בשכשוך דלעולם אינה עוברת עד שיערה עליהם מים ג"פ ושיכשוך ידים בכלי אפילו כמה פעמים לא חשיב אלא פעם אחד שכיון ששכשך ידיו פעם אחד נטמאו כל מים שבכלי ותו לא מהני מידי שהרי הן כשופכין מ"מ אם שכשך ידיו ג"פ בג' מימות מחולפים נראה שאע"פ שאינם באים על ידיו דרך עירוי מהני דעירוי שכתב רבינו לאו דווקא שהרי בגמרא לא אמרו אלא בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלשה פעמים ושכשוך רחיצה מיקרי אבל מדברי הזוהר שכתבתי נראה דלא מהני להעביר הזוהמא אלא על ידי עירוי כלי דוקא: כתב הרא"ש בתשובות כלל רביעי שהמשכים ללמוד יברך ענט"י ואשר יצר ואלהי נשמה וכל סדר הברכות עד ברכת התורה וברכת התורה בכלל וילמוד ופרשת התמיד לא יקרא עד שיאור היום וכן אשר נתן לשכוי בינה לא יברך אלא ביום ואם השכיב עצמו לישן קודם היום ונטל ידיו להתפלל אין צריך לברך ענט"י אם לא עשה צרכיו כי שינת עראי היא עכ"ל ונראה דא"צ לברך דקאמר לאו דוקא דנטילה נמי לא בעי כדיהיב טעמא משום דשינת עראי היא כלומר ולא חיישינן בה שמא נגע במקום המטונף ואם נגע במקום מטונף יתבאר בסימן ז' בס"ד אם צריך לברך ענט"י אם לאו: ומשמע שאם היה נעור כל הלילה אינו צריך ליטול ידיו כדי להתפלל לדעת מי שסובר דסתם ידים כשירות לתפלה שהרי כתב הרא"ש בסוף ברכות דאינו צריך ליטול ידיו שחרית אלא משום דידים עסקניות וא"א שלא ליגע בבשר המטונף בלילה וכיון דנעור הוא הרי אפשר שלא נגע בשום מקום מטונף וכי היכי דביום אין חזקתן שנגע במקום המטונף הוא הדין נמי בלילה אם הוא נעור וכן נראה ממ"ש בתשובה כלל רביעי שלא תקנוה אלא בבוקר כשידיו מטונפות דמשמע דווקא כשידיו מטונפות צריך נטילה הא אם אין ידיו מטונפות אפילו בבוקר אינו צריך נטילה והיינו כגון שהיה נעור כל הלילה ואפילו בישן שינת עראי בלילה כתב בתשובה שכתבתי בסמוך שאינו צריך לחזור וליטול וטעמא משום דלא חיישינן בשינת עראי שמא נגע במקום המטונף וגם למה שכתבתי בשם תשובות הרשב"א דטעמא דנט"י שחרית היא מפני שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב חדשים לבקרים וגו' האי טעמא נמי לא שייך אלא כשישן בלילה וכמ"ש במדרש בשר ודם מפקיד פקדון ביד חבירו ומחזירו לו בלוי ומקולקל וכמ"ש רבינו בסי' מ"ו ואם היה נעור כל הלילה הרי לא הפקיד פקדונו ביד הקב"ה וא"כ אינו נעשה כבריה חדשה באותו שחר ומיהו אם ישן שינת ערא' נראה דשייך ביה מפקיד פקדון ביד הקב"ה ומחזירה לו חדשה ואפשר שאפי' היה נעור כל הלילה צריך ליטול שחרית לפי טעם זה דכיון שתקנו ליטול ידיו שחרית לא פלוג רבנן אבל להרא"ש שא"צ ליטול אלא מפני שנגעו במקום מטונף היכא דלא נגעו משמע דלא תקון כמה שכתבתי בסמוך:

Source 22 · Acharonim
Verified

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 158

ערוך השולחן, אורח חיים קנ״ח

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 158:1

Explains the halakhic basis for washing before bread and addresses common practical details and limitations of the rule.

חכמים תיקנו ליטול הידים במים כשרוצה לאכול לחם. כדתנן בחגיגה (יז ב): נוטלין לידים לחולין, ולמעשר, ולתרומה. ומפרש בגמרא: "לחולין" – באכילה, "ולתרומה" – אף בנגיעה, משום דסתם ידים הוי שניות לטומאה, ושני עושה שלישי בתרומה. וגזרו על אכילה דחולין משום סרך תרומה (חולין קו א), דאם לא ירגילו ליטול ידים בחולין – אתו למיסרך גם בתרומה לבלי ליטול ידים. ולא החמירו בנגיעה דחולין, דדיינו אם נרגיל עצמינו באכילה דחולין. ואף על גב דאין לנו תרומה בזמן הזה, מכל מקום מהרה יבנה בית המקדש ויהיה לנו תרומה, ונדע ליזהר בה (לבוש).

Source 23 · Acharonim
Verified

Kaf HaChaim (Palagi) 22:1

כף החיים (פלאג'י) כ״ב:א׳ — ד"ה קודם שיתחיל ליטול יאמר שאו ידיכם

Kaf HaChaim (Palagi) 22:1

Hayyim Palache states that one should recite “שאו ידיכם קודש” before beginning netilat yadayim, not afterward, citing several sources.

קודם שיתחיל ליטול יאמר שאו ידיכם קודש ולא אחר הנטילה משום תכף, חסד לאלפים דף כ' ע"א, ועיין אליהו זוטא, וסולת בלולה

Source 24 · Acharonim
Verified

Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:21

שולחן ערוך, אורח חיים ד׳:כ״א

Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:21

Joseph Karo cautions during prayer or eating against touching the shin, thigh, or other normally covered parts of the body because of accumulated sweat, and against scratching the head; he says there is no concern about touching normally exposed areas of the head, face, or arms.

צריך לזהר בתפלה או באכילה (וע"ל סי' צ"ב ס"ז וסי' קס"ד) שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם לפי שיש שם מלמולי זיעה. מלמולי זיעה פ' זוהמא כעין שעורים קטנים) וכן שלא לחכך בראשו אבל מקומו' המגולי' בראשו ובפניו ומקו' המגולה שבזרועותיו אין להקפיד:

Edition: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 · Wikisource Shulchan Aruch — License: CC-BY-SA ↗

See also

Source 25 · Acharonim
Verified

Halakhot Ketanot, Part II 128

הלכות קטנות, חלק ב קכ״ח:א׳-ב׳ — ד"ה קכ"ח

Halakhot Ketanot, Part II 128:1-2

Jacob Chagiz discusses whether one who drinks directly from his hand must wash his hands, concluding that if the hand touches the liquid, one hand need only be dipped, without a blessing.

קכ"ח) שאלה השותה בידיו אם צריך נטילה: תשובה ממ"ש הר"ן פרק ע"פ דשותה בכוס אין צריך נטילה דלא עביד דנגע במשקין משמע הא אם נוגע צריך ונראה דכיון דלא שכיח לא גזרו בה א"נ הו"ל כדבר שטיבולו במשקה שנוטל בלא ברכה ואם שותה בידו א' די שיטבלנה (עי' מג"א סי' קנ"ח סקי"א):

Source 26 · Acharonim
Verified

HaKtav VeHaKabalah, Leviticus 11:44

הכתב והקבלה, ויקרא יא מד

HaKtav VeHaKabalah, Leviticus 11:44

Haktav Vehakabalah explains that Chazal associated washing the hands before a meal with holiness and preparation for eating bread at the table of the King, comparing it to the washing from the kiyor and explaining the terminology of netilat yadayim and its blessing.

ארז"ל (ברכות נ"ג) והתקדשתם אלו מים ראשונים וכו'. ולהיות דמקרא זה נאמר אחר איסורי מאכלות, דרשוהו לענין קדושה וטהרה התלוי בסעודה, ואף שאין זה דרשה גמורה כ"א אסמכתא, מכל מקום ראוי לתת לב על כללם ענין נטילת ידים בלשון קדושה; הנה כמו שנקראה הרחיצה מן הכיור בשם קדוש להיותו דרך כבוד שלמעלה, ככה ראו רז"ל לקרוא את רחיצת הידים לאכילה גם כן בשם קדושה, להיות האדם מתקרב לשולחן לאכול בפת בג מלכו של עולם והוא דרך כבוד שלמעלה לרחוץ ידיו תחלה; הנה כמו שמתקדשים עצמם באכילה עצמה, ככה הם מתקדשים ומכינים עצמם אלי', ר"ל ברחיצתם המכשרת אותם לקדושת פעולתם), ובזה נבא ג"כ לכלל דעת לקריאת ענין רחיצת הידים לסעודה בשם נטילה כמורגל בדרז"ל (חוץ מספ"ק דעירובין אמרו בשיירא פטורין מרחיצת ידים), וגם נוסח הברכה על נטילת ידים.

Source 27 · Acharonim
Verified

Kaf HaChaim (Palagi) 8:26

כף החיים (פלאג'י) ח׳:כ״ו — ד"ה כתו' בשולחן ערוך סימן ד'

Kaf HaChaim (Palagi) 8:26

Hayyim Palache lists situations requiring netilat yadayim, including rising from bed, leaving the bathroom or bathhouse, cutting nails, removing shoes, touching one’s feet or covered body, grooming the hair, contact with the dead or lice, searching clothing, marital relations, and possibly walking among the dead; he adds that the hands should be poured over three times, using at least a revi'it, and one should not walk four amot before washing.

כתו' בשולחן ערוך סימן ד', אלו דברים צריכין נטילת ידים, הקם מהמטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפורניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף בראשו, ויש אומרים אף ההולך בין המתים, ומי שנגע במת, ומי שמפלה כליו אפילו לא מצא כינה, והמשמש מיטתו, והנוגע בכינה, והנוגע בגופו במקום שדרכו להתכסות, ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל ידיו, אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו ושם הביא משמי ממה שכתבתי בספרי הקטן לב חיים סימן כ"ג, דבכל הני צריך שיערה שלש פעמים, ושיטול כשיעור רביעית, ושלא ילך ארבע אמות בלי נטילת ידים כאשר יע"ש

Source 28 · Acharonim
Verified

Penei Moshe on Jerusalem Talmud Berakhot 8:2:5:1

פני משה על תלמוד ירושלמי ברכות ח׳:ב׳:ה׳:א׳

Penei Moshe on Jerusalem Talmud Berakhot 8:2:5:1

Moshe Margalit states that one should prepare dough in a state of purity so that the separated challah remains pure, and addresses handwashing before eating when water is unavailable.

לחלה. לעשות עיסה בטהרה כדי שיפריש חלה טהורה ולנטילת ידים לאכילה אם אין לו מים:

Source 29 · Hasidic
Verified

Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 4

שולחן ערוך הרב, אורח חיים ד׳:א׳ — ד"ה דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹ כ"א סְעִיפִים

Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 4:1

Gives a concise and practical presentation of the laws of washing hands upon waking, useful for adapting into age-appropriate classroom instructions.

דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹ כ"א סְעִיפִים: כָּל אָדָם הַקָּם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית, בֵּין עָשָׂה צְרָכָיו בֵּין לֹא עָשָׂה צְרָכָיו — צָרִיךְ לִרְחֹץ יָדָיו בִּרְבִיעִית הַלֹּג מַיִם מִן הַכְּלִי, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל עַד לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת, לְפִי שֶׁכָּל אָדָם כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲזִיר לוֹ נִשְׁמָתוֹ — נַעֲשֶׂה כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים כו'", שֶׁהָאָדָם מַפְקִיד נִשְׁמָתוֹ עֲיֵפָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲזִיר לוֹ חֲדָשָׁה וּרְגוּעָה, כְּדֵי לַעֲבֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, וּלְשָׁרְתוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. לְפִיכָךְ, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ, וְלִטֹּל יָדֵינוּ מִן הַכְּלִי, כְּדֵי לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וּלְשָׁרְתוֹ, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו מִן הַכִּיּוֹר בְּכָל יוֹם קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל יָדָיו מִן הַכְּלִי דַּוְקָא, לָכֵן יְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם", וְלֹא "עַל רְחִיצַת יָדָיִם", מִפְּנֵי שֶׁהַכְּלִי שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם — נִקְרָא "נַטְלָא" בְּלָשׁוֹן חֲזַ"ל, לָכֵן תִּקְּנוּ בִּבְרָכָה זוֹ לְשׁוֹן נְטִילָה, לְהוֹרוֹת דְּצָרִיךְ כְּלִי: אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַיָּשֵׁן בַּלַּיְלָה שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת [כֵּיוָן] שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ — בָּאָה רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרָה עַל גּוּפוֹ, וּמִיָּד שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ — נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן כָּל גּוּפוֹ חוּץ מִן יָדָיו, שֶׁאֵין רוּחַ הַטֻּמְאָה מִסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ מַיִם עַל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, עַל כָּל יָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עַל יָד אַחַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפִים, אֶלָּא פַּעַם אַחַת עַל יָמִין וּפַעַם אַחַת עַל שְׂמֹאל, וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: כְּשֶׁהוּא נוֹטֵל יָדָיו — צָרִיךְ לִטֹּל יַד יְמִינוֹ תְּחִלָּה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ב. וּלְפִי שֶׁטּוֹב הוּא שֶׁמִּן יַד יָמִין יָבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו לְטַהֲרָם, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּזֹּהַר, לְפִיכָךְ יִטֹּל כְּלִי שֶׁל מַיִם בְּיַד יְמִינוֹ וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁפֹּךְ מַיִם עַל יְמִינוֹ תְּחִלָּה:

Edition: Vocalized Edition - Kehot Publication Society — License: CC-BY-NC ↗

Source 30 · Modern
Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Berakhot 2:7)

פניני הלכה, ברכות ב׳:ז׳

Peninei Halakhah, Berakhot 2:7

Netilas yadayim before bread requires water from a vessel containing at least a revi'it halug (approximately 75 ml, the volume of an egg and a half), and using less than this amount does not fulfill the obligation; the water must be clear in its natural appearance, and if its appearance has changed it is invalid for netilas yadayim, therefore one may not wash hands with juice since it is water whose appearance has been altered.

את הנטילה יש לבצע מתוך כלי שיהיו בו מים בשיעור של 'רביעית הלוג' לכל הפחות, שהוא כנפח ביצה ומחצה (75 מ"ל, להלן י, 11). הנוטל בפחות משיעור זה לא יצא ידי חובה (להלן בהלכות יא-יב). המים צריכים להיות שקופים כמראם הטבעי, אבל אם המראה שלהם השתנה – נפסלו לנטילה. לפי זה אסור ליטול ידיים במיץ, מפני שהוא מים שנשתנו מראיהם (שו"ע או"ח קס, א).

Source 31 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 4:4

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim ד׳:ד׳ — ד"ה כשבא ליטול ידיו שחרית יש להקדים

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 4:4

Rav Yitzchak Yosef teaches that in morning handwashing one should begin with the right hand, using the left hand to pour from the cup onto the right before switching hands, and should pour three alternating times on each hand to remove the רוח רעה rather than washing each hand three consecutive times.

כשבא ליטול ידיו שחרית יש להקדים ליטול את ידו הימנית. ואם נוטל בכלי יטול הכלי ביד ימינו וימסרנו לשמאלו, כדי שממנה ישפוך על יד ימינו תחלה, ואחר כך יאחז הכלי בימינו וישפוך על שמאלו. וידקדק לערות מים על ידיו ג' פעמים לסירוגין, להעביר רוח רעה ששורה עליהן. ולא יטול על כל יד בפני עצמה ג' רצופים.

Source 32 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 158:3

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim קנ״ח:ג׳ — ד"ה גם הנשים חייבות בנטילת ידים

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 158:3

Rav Yitzchak Yosef states that women are also obligated in netilat yadayim, and that everyone should know its laws, teach them to their household, ensure proper observance, and educate young sons and daughters to perform it with a blessing.

גם הנשים חייבות בנטילת ידים, ועל כן צריך כל אדם להיות בקי בהלכות נטילת ידים, וללמד את בני ביתו דיני נטילת ידים, וישגיח שיטלו ידיהם כהלכה. וכן יחנך את בניו ובנותיו הקטנים לנטילה בברכה. [ילקוט יוסף, חלק ג' על הלכות ברכת המזון וברכות סי' קנח הע' ג' עמוד יג] .

Source 33 · Modern
Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 2:5)

מאמר מרדכי לימות החול ב׳:ה׳ — ד"ה סדר הנטילה – סדר נטילת הידיים

Maamar Mordechai Limot HaChol 2:5

Rabbi Mordechai Eliyahu describes the morning hand-washing procedure: transfer the full vessel from the right hand to the left, pour once on the right hand, then switch the vessel and pour once on the left, continuing alternately until each hand has been washed three times, because non-alternating washing does not remove ruach ra'ah.

סדר הנטילה – סדר נטילת הידיים בבוקר הוא כך: תחילה ייטול כלי מלא במים ביד ימינו וימסרנו לשמאלו להראות הכנעת שמאל לימין, ויד שמאל תיטול על ימינו פעם אחת, אח"כ יעביר את הכלי ליד ימין ותיטול על שמאלו פעם אחת, וימשיך כך עד שעל כל יד ישפוך שלש פעמים מים לסירוגין, כיון שנטילה שאינה לסירוגין אינה מסלקת רוח רעה. [הערה 6] בא"ח פרשת תולדות סעי' א' בשם האר"י בשער הכוונות. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ב.

Source 34 · Modern
Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Berakhot 2:3)

פניני הלכה, ברכות ב׳:ג׳

Peninei Halakhah, Berakhot 2:3

נחלקו הפוסקים אם נטילת ידיים כוללת רק את האצבעות או את כל כף היד, ולהלכה ראוי להחמיר ולשפוך מים בשפע על כל כף היד עד מקום חיבורה לזרוע.

לדעת רש"י והרא"ש ועוד הרבה פוסקים, מי הנטילה צריכים לשטוף את כל האצבעות עד מקום חיבורן לכף היד, אבל את כף היד אין צריכים לשטוף. לעומת זאת, לדעת הרי"ף והרמב"ם ועוד פוסקים, חיוב הנטילה כולל את כל כף היד, מקצות האצבעות ועד למקום חיבורה של כף היד לזרוע. ואף שמעיקר הדין היה אפשר להקל, שכן מצוות הנטילה מדברי חכמים, נפסק להלכה, שראוי להחמיר וליטול את כל כף היד עד למקום חיבורה לזרוע. לפיכך, ראוי להדר לשפוך מים בשפע על כל כף היד, ולא לקמץ וליטול את האצבעות בלבד (ב"י ושו"ע או"ח קסא, ד, ועי' באו"ה).

Source 35 · Modern
Verified

Rav Eliezer Melamed (Peninei Halakhah, Berakhot 2:12)

פניני הלכה, ברכות ב׳:י״ב

Peninei Halakhah, Berakhot 2:12

The passage states that most halachic authorities do not require drying the vessel before washing, since only water on the hands during the washing becomes impure; however, each hand should be washed twice consecutively so that the water on the hand is completely purified.

אבל למעשה דעת רוב הפוסקים, שאין צריך לנגב את הכלי לפני הנטילה. משום שכל הזהירות ממגע יד לא נטולה היא רק לגבי המים שעל הידיים בעת הנטילה עצמה. אבל המים שעל הידיים לפני תחילת הנטילה, אינם נטמאים. אלא שבדבר אחד צריך להקפיד, ליטול כל יד פעמיים ברציפות, שאז המים שעל היד ניטהרים לגמרי.

Source 36 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 6:15

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim ו׳:ט״ו — ד"ה הנפנה לצרכיו ויצא מבית הכסא

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 6:15

Rav Yitzchak Yosef rules that one who exits the restroom before washing his hands should rub them with a cleansing substance or on his clothing and may answer Kaddish, Kedushah, or blessings over lightning and thunder.

הנפנה לצרכיו ויצא מבית הכסא, וקודם שנטל ידיו שמע קדיש או קדושה, ישפשף ידיו במידי דמנקי, או בבגדו, ויענה אמן וקדושה עם הצבור. וכן היוצא מבית הכסא וטרם שנטל ידיו ראה ברקים או שמע רעמים, יברך הגם שעדיין לא נטל ידיו. וישפשף ידיו במידי דמנקי. [ילקו"י על הלכות השכמת הבוקר עמוד תקיד] .

Source 37 · Modern
Verified

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 159:9

קיצור שלחן ערוך ילקוט יוסף, Orach Chaim קנ״ט:ט׳ — ד"ה לכתחלה צריך שהמים יבואו על כל

Kitzur Shulchan Arukh Yalkut Yosef, Orach Chaim 159:9

Rav Yitzchak Yosef states that ideally water should cover the entire hand, including between the fingers up to the wrist, but if it reaches only the ends of the finger joints, the washing is still valid; if some area remains dry due to oil or kerosene and no more water is available, the washing likewise suffices.

לכתחלה צריך שהמים יבואו על כל כף היד, ובעת הנטילה יהפוך ויסובב את ידיו כדי שיבואו עליהם מים מכל צד, ובין אצבעותיו, עד פרק כף היד. ומכל מקום אם לא באו המים על כל כף היד אלא עד סוף קשרי האצבעות, מועילה לו הנטילה, ומכל מקום אם יש לו עוד מים ישפוך עוד מים על ידיו, אבל אם אין לו עוד מים, יצא ידי חובה, ויברך וינגב ידיו, ויוצא ידי חובת נטילת ידים לדעת האומרים ששיעור נטילת ידים הוא עד סוף קשרי האצבעות. וכן הדין אם אחר שנטל ידיו ראה שנשאר איזה מקום בכף ידו שהוא יבש, [ולא עד קשרי האצבעות] מאחר שעסק בידיו קודם הנטילה בשמן ובנפט, ומחמת כן אין המים נראים על איזה מקום בכף ידו, ואין לו עוד מים לשפוך, מועילה הנטילה כנזכר.

Source 38 · Modern
Verified

Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 11:16

משפטי עוזיאל, חלק ח, אורח חיים מהד' תליתאה י״א:ט״ז

Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 11:16

The passage states that a kohen must wash his hands immediately before Birkat Kohanim, because this washing prepares his hands for the sacred act of blessing Israel and for the Shechinah to rest upon them.

מכאן מוכח דנטילת ידים סמוך לברכת כהנים היא לעכובא, מדאמר: כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו, והיינו טעמא דנטילת ידים לברכת כהנים אינה לטהרה. כנטילת ידים לאכילה, ולא להעברת רוח רעה, כגון נטילת ידים דשחרית, או היוצא מבה״כ, אלא נטילת ידים זאת היא לנשיאות של קדושה, כדי שתשרה עליהם שכינה לברך את ישראל, כאמור: ׳ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׳ [במדבר ו,כז], הלכך צריכה נטילת ידים מיוחדת.

Edition: Mishpetei Uziel, Jerusalem, 1995-2005 — License: CC-BY-NC ↗

Source 39 · Modern
Verified

Rav Mordechai Eliyahu (Maamar Mordechai Limot HaChol 25:10)

מאמר מרדכי לימות החול כ״ה:י׳ — ד"ה נטילת ידיים למנחה אם ידיו של

Maamar Mordechai Limot HaChol 25:10

Rabbi Mordechai Eliyahu states that before Mincha, one must wash dirty hands; if water is unavailable, they may be cleaned with earth, a rough cloth, or a wet wipe, while clean hands generally do not require washing unless water is readily available.

נטילת ידיים למנחה אם ידיו של אדם אינן נקיות – חייב ליטול את ידיו לפני תפילת מנחה, ואם אין לו מים יכול לקנחם בעפר או בבד קשה או במגבון לח וכדו' . ואם ידיו אינן מלוכלכות – אינו חייב לחפש אחר מים לנטילה, ואם יש לפניו מים – יטול את ידיו. אולם אם ברור לו שידיו נקיות לגמרי ולא נגע בשום מקום מכוסה בגופו – אינו חייב ליטול ידיו. [הערה 21] שו"ע סי' רל"ג סעי' ב'. אחרונים. עיין שו"ע סי' צ"ב סעי' ד'.

Source 40 · Modern
External

Tzitz Eliezer 7:2

ציץ אליעזר, ח״ז סי׳ ב׳

Tzitz Eliezer 7:2

The passage discusses several laws related to handwashing, including wearing two shoes together, wiping with the right hand, entering a bathroom with one’s hands, and washing children’s hands in the morning; it concludes that one need not wash when only one or both hands are inserted into the bathroom, while emphasizing the importance of washing young children’s hands.

Tzitz Eliezer 7:2 — page scan on HebrewBooks
Page 35

Tzitz Eliezer is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.

Source 41 · Modern
Verified

Sulam on Zohar, Miketz 117

זהר, מקץ קיז

Sulam on Zohar, Miketz 117

Sulam’s passage states that upon rising in the morning, a person must wash his hands using a designated vessel, preferably with water from someone who has already washed, and emphasizes that the vessel is specifically required for this washing.

הא תנינן דכד וכו': הרי למדנו, כשהאדם קם בבוקר, צריך ליטול ידיו מן נטלא דמים, שהוא כלי ליטול מים ממנו. ויטול ממי שכבר נטל ידיו. כמו שבארוהו. ובוא וראה בשביל נטלא זו למדנו הדבר. כלומר כל המשנה שלמדנו לא צריכה, אלא להשמיענו שצריכים נטלא דוקא, לנטילת ידים בבוקר.

Source 42 · Modern
Verified

Reshimot Shiurim on Berakhot 11b:60

רשימות שיעורים על ברכות י״א ב:ס׳

Reshimot Shiurim on Berakhot 11b:60

The passage quotes the Rambam’s requirement to wash one’s hands and recite three blessings before studying Torah, then questions why handwashing is mentioned within the laws of Torah blessings.

כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' תפלה ה"י - י"א) וז"ל המשכים לקרוא בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתושבע"פ נוטל ידיו תחילה ומברך ג' ברכות ואח"כ קורא וכו' בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואח"כ קורא מעט בדברי תורה וכו' עכ"ל, ובהל' י"ב הביא דין אמירת פסוקי דזמרה, וז"ל ושבחו החכמים הראשונים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום והן מתהילה לדוד עד סוף הספר עכ"ל. ועוד צ"ב מש"כ הרמב"ם כאן דנוטל ידיו תחילה ומברך ג' ברכות, דהרי הרמב"ם מיירי לגבי עיקר דין וחיוב ברכה"ת ומאי שייאטה דנטילת ידים לדין ברכה"ת. דהתניח בגמ' איתא דרב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פירקין דהוי עובדה הכי, אמנם צ"ע מדוע הזכיר הרמב"ם דין נטילת ידים בהלכות ברכת התורה.

Edition: Reshimot Shiurim, Berakhot, New York, 2012 — License: CC-BY-NC ↗

Related sources· 8 found, not yet verifiedSign in to verify
  • כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.

    Same passage as Berakhot 60b:6

  • וירחץ בנקיון כפיו ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על נטילת ידים וידקדק לערות עליהם שלשה פעמים מפני שרוח רעה שורה על הידים קודם נטילה ואינה סרה עד שיערה עליהם ג"פ ועל כן צריך למנוע מהגיע בידו קודם נטילה לפה ולחוטם ולאזנים ולעינים מפני שרוח רעה שורה עליהם ואם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בכל מידי דמנקי ויברך על נקיות ידים:

    Same passage as Beit Yosef, Orach Chayim 4:2-3

  • דיני נטילת ידים. ובו כג סעיפים: ירחץ ידיו ויברך על נטילת ידים: הגה וי"א גם אשר יצר ואפי' לא עשה צרכיו (וכן נהגו) (אבודרהם) מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה לקמן סימן ק"ס כשרים לנטילת ידים לתפלה מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו: ידקדק לערות עליהם מים ג' פעמים להעביר רוח רעה ששורה עליהן: לא יגע בידו קודם נטילה לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים:

    Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:1-2

  • דיני נטילת ידים. ובו כג סעיפים: ירחץ ידיו ויברך על נטילת ידים: הגה וי"א גם אשר יצר ואפי' לא עשה צרכיו (וכן נהגו) (אבודרהם) מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה לקמן סימן ק"ס כשרים לנטילת ידים לתפלה מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו:

    Same passage as Shulchan Arukh, Orach Chayim 4:1-2

  • בדברים אחרים ואז שומע כעונה״. ט כתב מרן ]או״ח סימן קסא׳ ד׳[ ״שיעור נטילת ידיים, כל היד עד הקנה של זרוע. וי״א עד מקום חיבור האצבעות לכף היד. וראוי לנהוג כדעת הראשון״. ויש דעה שלישית שהובאה בב״י והיא שני פרקים מכל אצבע,

  • שיש מחלוקת עד היכן נוטלים כמובא בשו״ע ]או״ח סימן קסא ד׳[ ״שיעור נטילת ידיים, כל היד עד קנה של זרוע. וי״א עד מקום חיבור האצבעות לכף היד, וראוי לנהוג כדעת הראשון״. וראה בטור וב״י ]שם[ שיעור נט״י לרב אלפס כל היד עד הקנה של

  • טובים ויראה ישועה במהרה בימינו בקרוב. תשובות תיכן הענינים והנהגות תקסא מוכן העממס* לחלק ג׳ חלה אורח חיים נטילת ידים סימן א׳ נטילת ידים בבוקר - סדר הנטילה וזמן הברכה מחלוקת בטעם הנטילה - זמן ברכת ענט״י ־ שיטת ה״אור חדש״:

  • ״שטפתני״ ר״ת שמע, טבולו במשקה, פת, תפלה, נטילת ידים( ואין להקל ולזלזל בחיוב נטילה לק״ש ותפלה, וכמו אלו שפרצו היום לזלזל בזה וכמ״ש, שזהו טהרת ידים שהתפלה מרוצה כך דוקא. )וגם נראה דנשים צריכות ליטול ידים בכלי וברביעית לפני

Related sheets

Halachaהלכה

The Laws of Other Primary Sources of Impurity

These sources examine the category of other primary sources of ritual impurity (abot hatumah) beyond corpse impurity, including creeping creatures, seminal emissions, and sacred writings. They trace the biblical foundations, rabbinic applications, and the mechanisms by which these sources transmit impurity to people, vessels, and consecrated items.

View Sources10 sources
Shabbatשבת

Kli Shemelachto Lissur: Moving Tools on Shabbat

Jewish law permits moving utensils whose primary purpose is forbidden work on Shabbat under specific circumstances. Sources from Talmud through later codifiers establish the rules governing when and how such tools may be handled, distinguishing between moving them for their own use, to clear their location, or for protection.

View Sources19 sources
Shabbatשבת

Mashing Cooked Foods on Shabbat

These sources address the halakhic status of crushing, grinding, and mashing soft or already-cooked foods on Shabbat, including whether such actions constitute the prohibited melacha of tochen (grinding) and under what circumstances mashing is permitted for immediate consumption.

View Sources11 sources
Halachaהלכה

Hand-Washing Before Meals: Laws and Practice

These sources trace the rabbinic enactment and codification of netilat yadayim (hand-washing) before eating, from early tannaitic discussions of ritual impurity through later halakhic rulings. They address the obligation, proper procedure, blessings, and practical distinctions in various eating contexts.

View Sources47 sources
Halachaהלכה

Netilat Yadayim Before Bread: Water, Vessels, and Barriers

These sources establish the practical laws of hand-washing before consuming bread, covering the minimum quantity of water required (a revi'it), which vessels are fit for use, and the conditions under which a substance on the hands invalidates the washing.

View Sources34 sources
Mitzvotמצוות

The Mitzvah of Shechicha: The Forgotten Sheaf

Sources explore the Torah obligation to leave behind accidentally forgotten sheaves of grain during harvest as a gift to the poor, including the biblical commandment, Talmudic definitions of what constitutes forgetting, Maimonidean codification, and the spiritual significance of this unique mitzvah fulfilled through unintentional action.

View Sources7 sources