Jewish sources establish the blessing recited upon seeing a rainbow—'Blessed are You, Lord our God, Ruler of the universe, who remembers the covenant'—and discuss related halakhic restrictions. The rainbow is understood as a sign of God's covenant with humanity, and traditional sources address both the proper blessing and cautionary teachings about gazing at it.
Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.
What the sources say
The question actually raises two distinct halachic issues: the content, scope, and manner of reciting a bracha upon seeing a rainbow, and a separate, narrower custom about whether one should tell others that a rainbow has appeared.
Bracha on rainbow
The core obligation and text of the bracha trace to the Gemara's teaching that one who sees a rainbow must fall on his face and recite a blessing invoking Hashem as Who remembers the covenant, is trustworthy in His covenant and fulfills His word, derived from Yechezkel's vision of the rainbow as the glory of Hashem (Berakhot 59a:12); the Midrash Tanchuma likewise records this blessing and grounds it in the Torah's statement that the rainbow is a sign of the covenant with Noach (Midrash Tanchuma, Noach 6:1), a covenant whose terms are set out in the pasuk itself (Bereishit 9:12-17). The Beit Yosef notes a variant wording between the Tosafot and the Rif/Rambam regarding the precise phrasing, though all agree the blessing has no closing chatimah (Beit Yosef, Orach Chayim 229:1-2).
A distinct custom, cited by the Mishnah Berurah, the Chayei Adam, and the Kaf HaChaim in the name of an unnamed earlier source, holds that it is not proper to tell another person that a rainbow has appeared, because doing so is considered a form of motzi dibah (spreading an unfavorable report, here understood as about the generation's sinfulness that caused the rainbow to appear) (Mishnah Berurah 229:1-2, Chayyei Adam 63:4, Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 229:1-8).
Revavos Ephraim (Revavos Ephraim 6:103) — Revavos Ephraim (6:103) rules that one should not recite a blessing over a rainbow that appears constantly in one place (such as at Niagara Falls) since it does not represent the sign of the covenant that God shows when wickedness increases among Israel, and addresses but does not definitively resolve the halakhic status of whether to bless over a rainbow and whether one must inform others upon seeing one.
After the Flood, God establishes the rainbow as the sign of the covenant with Noah and every living creature. The passage frames the rainbow as a reminder of divine covenant and mercy.
I have set My bow in the clouds, and it shall serve as a sign of the covenant between Me and the earth. When I bring clouds over the earth, and the bow appears in the clouds, I will remember My covenant between Me and you and every living creature among all flesh, so that the waters shall never again become a flood to destroy all flesh.
The Mishnah and Gemara establish the blessing upon seeing extraordinary natural phenomena, including the rainbow: 'Blessed ... who remembers the covenant.' The sugya also treats the rainbow as a sign of the covenant.
Rabbi Alexandri said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: Thunder was created only to impose fear and straighten the crookedness of the heart, as it is stated: “And God has so made it, that men should fear before Him” (Ecclesiastes 3:14). And Rabbi Alexandri said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who sees a rainbow in a cloud must fall upon his face, as it is stated: “As the appearance of the bow that is in the cloud in the day of rain, so was the appearance of the brightness round about. This was the appearance of the likeness of the glory of the Lord. And when I saw it, I fell upon my face” (Ezekiel 1:28). The colors of the rainbow symbolize the glory of God and one may not stare at them. Yet, in the West, Eretz Yisrael, they would curse one who fell upon his face when seeing a rainbow because it appears as one who is bowing to the rainbow. As far as blessing is concerned, however, all agree that one certainly recites a blessing. What blessing does one recite? Blessed…Who remembers the covenant with Noah. It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, says that the blessing is: Blessed…Who is faithful to His covenant and fulfills His word. Rav Pappa said: Therefore we will say them both combined: Blessed…Who remembers the covenant and is faithful to His covenant and fulfills His word.
The passage states that one who sees a rainbow in the cloud recites the blessing acknowledging God as “remembering the covenant, faithful to His covenant, and enduring in His word,” citing the rainbow as a sign of the covenant in the Torah.
Chachmei Bavel teach that staring at a rainbow dishonors the Divine Presence because it resembles the glory of God, and state that looking at a rainbow, a Nasi, or the priests during their Temple blessing could cause one’s eyes to dim.
It is taught in the mishna: Whoever has no concern for the honor of his Maker deserves to have never come to the world. The Gemara asks: What is lack of concern for the honor of one’s Maker? Rabbi Abba said: This is one who looks at a rainbow. Rav Yosef said: This is one who commits a transgression in private. They proceed to clarify their opinions: Looking at a rainbow constitutes an act of disrespect toward the Divine Presence, as it is written: “As the appearance of the bow that is in the cloud in the day of rain so was the appearance of the brightness round about. This was the appearance of the likeness of the glory of the Lord” (Ezekiel 1:28), and it is a dishonor to God to stare at His likeness. Rabbi Yehuda, son of Rabbi Naḥmani, the disseminator of Reish Lakish, interpreted a verse homiletically: Whoever looks at the following three things, his eyes will grow dim: One who looks at a rainbow, at a Nasi, and at the priests. He explains: At a rainbow, as it is written: “As the appearance of the bow that is in the cloud on the day of rain, so was the appearance of the brightness round about, this was the appearance of the likeness of the glory of the Lord” (Ezekiel 1:28). At a Nasi, as it is written: “And you shall put of your splendor upon him” (Numbers 27:20), which indicates that the splendor of the Divine Presence rested upon Moses, who was the Nasi of Israel. The third item, looking at priests, is referring to one who looks at the priests when the Temple is standing, as they would stand on their platform and bless Israel with the ineffable name, at which point the Divine Presence would rest above the joints of their fingers.
This passage discusses blessings over extraordinary sights and experiences, including the rainbow, and provides an additional early rabbinic context for the blessing and its formulation.
Chachmei Bavel state that seeing a multitude of six hundred thousand Jews warrants the blessing “Who knows all secrets,” because their minds and faces differ while God knows each heart; Ben Zoma also recited a blessing that God created them to serve him, while seeing multitudes of gentiles prompts a verse from Jeremiah.
And Rav Hamnuna said: One who sees multitudes of Israel, six hundred thousand Jews, recites: Blessed…Who knows all secrets. One who sees multitudes of gentiles recites: “Your mother shall be sore ashamed, she that bore you shall be confounded; behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert” (Jeremiah 50:12). The Sages taught in a Tosefta: One who sees multitudes of Israel recites: Blessed…Who knows all secrets. Why is this? He sees a whole nation whose minds are unlike each other and whose faces are unlike each other, and He Who knows all secrets, God, knows what is in each of their hearts. The Gemara relates: Ben Zoma once saw a multitude [okhlosa] of Israel while standing on a stair on the Temple Mount. He immediately recited: Blessed…Who knows all secrets and Blessed…Who created all these to serve me.
The Tur presents the law of blessings over natural phenomena, including the blessing on seeing a rainbow and the relevant covenantal wording.
הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו ואסור להסתכל בו הרבה. הרואה חמה בתקופתה והוא מכ"ח שנה לכ"ח שנה והתקופה בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבוקר מברך ברוך עושה מעשה בראשית וכן מברך ג"כ כשרואה לבנה בטהרתה וכוכבים במשמרותם ומזלות בעתם וזה לשון הרמב"ם ז"ל כשתחזור הלבנה בתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן כשיחזרו כל כוכב מהן הנשארים לתחלת מזל טלה ולא יהא נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן בכל עת שיראה מזל טלה עולה מקצות המזרח על כל אחד מאלו מברך עושה מעשה בראשית:
Shlomo ibn Adret (Rashba) explains that הטוב והמטיב is recited when both the person and others derive tangible benefit from something, such as rainfall, an inheritance, abundant wine, or the birth of a son, but not merely from shared enjoyment of seeing new produce.
ולענין שאמרת: ברואה את חבירו, אם יש אחרים שנהנים גם הם בראייתו, אם מברך הטוב והמטיב כדרך שמבר' בירידת הגשמים ואית ליה לדידיה ארעא, ובילדה אשתו זכר, דאשתו נהנית ממנו. תשובה: לא בכל דבר שנהנה הוא ואחרים עמו, מברך הטוב והמטיב. שאם כן, אפי' אקרא חדתא יברך הטוב והמטיב. אלא בדבר שיש לו תועלת והנאה בו, ולאחרי' עמו. כגון: יריד' הגשמים וירושת הקרובים. ואפי' בריבוי יין, ואחרים נהני' ושותים ממנו עמו. אבל בהנאה לבד בראיית פירות חדשים, לא מצינו. שא"כ למה שאלו בילדה אשתו זכר: מאן איכא אחרינא בהדיה? ואמרו: דהתם נמי, איכא אשתו בהדיה. תיפוק ליה משום בני ביתו ובניו, דנהנים ושמחים עמו. ואפי' הכל נהנין בילידת הזכרים. אלא שהנאת תועלת קאמר. ובלידת אשתו זכר, יש לאב ולאם הנאת תועלת. חדא: דהוה להו חוטרא לידה ומרא לקבורה. ועוד: שהוא כירך האב והאם. ומדת כל אדם תאבין לו ליורשן.
Recanati explains “ויברך אותם אלהים” as the drawing of spiritual influence from an upper source downward, either empowering angels to act with mercy or judgment or referring to blessings issuing from the supreme source; he further interprets the birds’ multiplication on earth as alluding either to angels’ origin in the supernal earth or to emanated forces flowing into the earthly realm.
ויברך אותם אלהים וגו'. לשון ברכה הוא מלשון בריכת מים ורוצה לומר המשכת המקור מלמעלה למטה. ובסוד התפילות ארמוז די למבינים בג"ה (בגזרת האל). ולפירוש הראשון שפירש הפסוק על המלאכים ברכתם היא שמשפיע לכל אחד כחו מן הכחות עליונות כדי שיוכלו לפעול פעולתם הן לרחמים הן לדין ולפירוש השני יהיה ברכתם מן המקור עליון. ובדעת חדרים ימלאו וגו' (משלי כד ד). והעוף ירב בארץ. לפירוש הראשון רמז כי הויית המלאכים היא מן הארץ העליונה כי משם אצילותה וע"כ ברוב המקומות שכתכ בהם ראית המלאך יש בו ענין שרומז לדין כענין לבת אש "וחרבו שלופה בידו" וכיוצא בהן. ולפירוש השני ירמוז לכחות הנאצלות בארץ שנאמר כל הנחלים הולכים אל הים:
משנה ברורה רכ״ט:א׳-ב׳ — ד"ה (א) הרואה הקשת וכו' - ואין
Mishnah Berurah 229:1-2
Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) states that one should not tell others about seeing a rainbow because of מוציא דבה, that a new appearance warrants another blessing even within thirty days, and that one should not gaze at it excessively.
(א) הרואה הקשת וכו' - ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דבה [ח"א]: (ב) אומר וכו' - ובכאן אם ראה אותו עוד הפעם אפילו בתוך למ"ד יום חוזר ומברך ולא דמי לכל הנך דקי"ל בהו דפעם אחת בחודש די לברוכי דכאן הקשת שבירך עליו חלף והלך לו ודמי לברכת רעמים [שע"ת בשם ברכ"י]: (ה) ואסור להסתכל וכו' - והמסתכל בו ביותר עיניו כהות [חגיגה ט"ז] אלא רואהו ומברך:
When you see a rainbow you say: Baruch ata Adonoy Elokeinu melech ha'olam zocheir haberis vene'eman biveriso vekayam bema'amaro, [Blessed are You, Hashem, our God, King of the universe, Who remembers the covenant, is trustworthy in His covenant and fulfills His word]. It is forbidden to gaze too much at a rainbow.
Arukh HaShulchan reviews the law and meaning of the rainbow blessing, including the practice of not looking at a rainbow more than necessary.
הרואה את הקשת אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו", כלומר הברית שכרת הקדוש ברוך הוא עם נח שלא יביא מבול לעולם, כדכתיב: "ונראתה הקשת בענן, וזכרתי את בריתי", ונאמן הוא יתברך בבריתו שלא יביא מבול לעולם. ולפי שאין כל חדש תחת השמש, ולא כעת נברא הקשת אלא שכבר נברא מששת ימי בראשית, והוא מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות כדתנן באבות, ולזה מסיימים: 'וקיים במאמרו', כלומר שכבר נברא במאמרו בששת ימי בראשית עיקר הקשת (מהרש"א נ"ט.), אלא שעתה מראה לנו. ואמרו חז"ל (שם) שאסור להסתכל הרבה בקשת, ורק ראייה בעלמא מותר ולא הסתכלות יתירה. ועל זה אמרו: "כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם" (ריש פרק ב' דחגיגה) דכתיב: "כמראה הקשת דמות כבוד ה'”. ואסור ליפול על פניו כשרואה הקשת, משום דנראה כמשתחוה לקשת (ברכות נ"ט.), והמסתכל בקשת עיניו כהות (שם).
Chayei Adam records the law of the blessing on seeing a rainbow and the related caution not to stare at it.
הרואה קשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו ואסור להסתכל בו ביותר (ומצאתי בספר א' שמו נעלם ממני שאין להגיד לחבירו שיש קשת מטעם מוציא דבה):
Ben Ish Hai discusses the blessing over a rainbow and related conduct, presenting the practice within a Sephardic halakhic and devotional framework.
הרואה הקשת אומר "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו", ואסור להסתכל בו, ולפי דעת הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דיש תרי גווני קשת אם כן צריך לברך בלי שם ומלכות דאין אתנו יודע, מיהו אין דבריו הנזכרים האמורים בדרך דרש כדאין לעקור מנהג ישראל לברך בשם ומלכות, ובפרט כי כל גדולי הפוסקים דתמו מלייהו בזה מיהו הרוצה להתחסד לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו אין מזניחין אותו:
בית יוסף, אורח חיים רכ״ט:א׳-ב׳ — ד"ה הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר
Beit Yosef, Orach Chayim 229:1-2
Beit Yosef analyzes the Talmudic source and wording of the blessing on a rainbow, preparing the codification later found in the Shulchan Arukh.
הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית וכו' בפרק הרואה (ברכות נט.) והתוס' (שם) כתבו שאומר בא"י נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית אבל הרי"ף והרמב"ם כתבו כמ"ש רבינו ולדברי הכל אין חתימה בברכה זו: ואסור להסתכל בו הרבה בפרק אין דורשין (חגיגה טז.) כל שאינו חס על כבוד קונו מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת ובתר הכי אמרינן דהמסתכל בקשת עיניו כהות ומפרש רבינו דלא מתסר אלא דוקא להסתכל בו הרבה וכ"כ הרד"א וז"ל נשאל הרא"ש איך מסתכלין בקשת כשמברכין דהא אמרינן המסתכל בקשת עיניו כהות והשיב דאין מסתכל כרואה כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה ואסור עכ"ל:
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim 229:1-8
Kaf HaChaim gathers halakhic and kabbalistic considerations concerning the rainbow blessing and the restriction on prolonged viewing.
א) [סעיף א'] הרואה הקשת וכו' ואין להגיד לחבירו שיש קשת משום מוציא דבה. ח"א כלל ס"ג פ"ת א"ח אות א': ב) שם הרואה הקשת וכו' המברך על הקשת וחזר וראה בתוך שלשים חוזר ומברך כן הוכיח המחב"ר אות א' ודחה דברי האומר דאינו מברך בתוך שלשים יעו"ש. שע"ת אות א': ג) שם נאמן בבריתו וכו' וכ"ה הנוסחא בלבוש נאמן בלא וא"ו וכ"כ הגר"א סק"א אבל הנוסחא בגמ' ונאמן בוא"ו וכ"ה בטור וכ"כ הכנה"ג דהנסחא הנכונה בגמ' זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. ומה שהמון העם מהפכין הגירסא טעות הוא יעו"ש. וכ"כ קיצור של"ה דף כ"ז. והביאו י"א מ"ב בהגה"ט אות א':
The passage states that one who sees a rainbow recites the blessing “זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו,” repeating it each time a rainbow is seen even within thirty days, because it commemorates the covenant with Noach and his descendants that there would never again be a flood upon the earth.
הרואה את הקשת בענן, מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". ובכל פעם שרואים קשת יש לברך מחדש על ראייתה, למרות שלא עברו שלושים יום מראייתה הקודמת. משום שכל הופעה של קשת היא חדשה, שכן הקשת הקודמת חלפה לה (ברכ"י; משנה ברורה רכט, ב).
Rav Yitzchak Yosef states that one who sees a rainbow should interrupt between sections of Keriat Shema and its blessings to recite with Hashem’s name and kingship, “Who remembers the covenant, is faithful in His covenant, and fulfills His word,” and that merely thinking the blessing does not fulfill the obligation.
השומע קול רעמים, והוא נמצא בבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה, יפסיק ויברך בשם ומלכות ברכת "שכוחו וגבורתו מלא עולם", כיון שהיא מצוה עוברת. והוא הדין למי שרואה את הקשת, שיפסיק בבין הפרקים ויברך בשם ומלכות ברכת "זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו". אבל בהרהור הלב בלבד אינו יוצא ידי חובת הברכה, שהלכה רווחת היא, "הרהור לאו כדיבור דמי". [ילקו"י, תשס"ד, סי' נט הערה כח, עמוד תצג. שאר"י ח"ב עמו' קמג] .
The passage discusses the blessings for fruit trees, rainbows, and the sun, noting that the rainbow blessing is recited when a rainbow is visible, while the sun blessing is recited with the wording “oseh ma’aseh Bereishit,” preferably before the end of the third halachic hour and, after the fact, until noon.
On this pageThe passage discusses the blessings for fruit trees, rainbows, and the sun, noting that the rainbow blessing is recited when a rainbow is visible, while the sun blessing is recited with the wording “oseh ma’aseh Bereishit,” preferably before the end of the third halachic hour and, after the fact, until noon.
Page 215
the Lubavitcher Rebbe's halachic responsa and rulings, compiled by Heichal Menachem (ed. R' Yosef Yitzchak Havlin) Shaarei Halacha uMinhag is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
The passage discusses whether a continuously appearing waterfall rainbow qualifies for the blessing of זוכר הברית, citing views that one should not recite the blessing daily and that such a rainbow may not be the scriptural covenantal rainbow, while suggesting that, at most, the blessing be recited without Shem uMalchut because of the doubt.
On this pageThe passage discusses whether a continuously appearing waterfall rainbow qualifies for the blessing of זוכר הברית, citing views that one should not recite the blessing daily and that such a rainbow may not be the scriptural covenantal rainbow, while suggesting that, at most, the blessing be recited without Shem uMalchut because of the doubt.
Page 175
Revavos Ephraim is not freely available in text. This PDF surfaced in our research. Please use the feedback buttons below to help us improve.
Rav Yitzchak Yosef states that one recites the blessing on a rainbow even when seeing only part of it, but not when seeing it only in a puddle’s reflection, through a mirror, or when it is otherwise hidden; seeing it through a house or car window does warrant the blessing.
מברכים על הקשת אפילו אינו רואה אלא חלק ממנה. אבל הרואה את הקשת בתוך שלולית מים, וכדומה, ואינו רואה את הקשת בעצמה מפני שיש איזה דבר המסתיר לראות הקשת, אינו מברך. וכן הרואה את הקשת דרך ראי, אינו מברך. אבל אם רואה את הקשת דרך חלון ביתו או המכונית, מברך אף שיש הפסק זכוכית. [ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תרכה] .
Sulam states that one who sees a rainbow shining in its colors should recite “Baruch Zokher HaBrit,” while in exile the rainbow may shine only partially or appear incomplete because the three lines, symbolized by its three colors and corresponding to the merits of kohanim, leviim, and Yisraelim, are not properly united.
אבל ר' יהודה וכו': אבל ר"י אמר, מי שרואה קשת בצבעים מאירים, צריך לברך ברוך זוכר הברית. ובגלות שאינה מאירה בצבעיה כראוי, משום שבגלות אין המלכות מקבלת היחוד דג' קוין כראוי שה"ס ג' גווני הקשת, ולא עוד, אלא שלפעמים מאירה מעט, ולפעמים אינה מאירה כלום, פעמים נראית בשלימות ופעמים לא. (כלהלן אות מ"א) כי גווני הקשת רומזים לזכיות כהנים לוים וישראלים, כשהם יפים, כי הקשת מאירה, בצבעיה של אלו הג'. שה"ס ג' קוין.
מחויב בלא תשים דמים — ועובר גם אעשה דהשמר לך ושמור נפשך מאד, מיהו לענין ברכה נראה לענ״ד דאין לברך כיון דמצות עשה של מעקה לא קיים בזה ואלא תעשה לא מברכינן. ובענין הברכה כשמקיים מצות מעקה הלא מבואר ברמב״ם פי״א מהל׳ ברכות
מיהו עי׳ למוהר״מ כלפון הכהן בספר ברית כהונה )ח״א חאו״ח מצ׳ ק׳ אות ג׳( שכ׳ המנהג פשוט רכל מי שרואה הקשת אומר לחברו או לחבריו לברך על זה ודלא כהחיי אדם וכו׳ עכ׳׳ל יע״ש, עכ״ל. סימן תסב. הערות לרכבות אפרים ח״ד הנני מעתיק פה
המנהג פשוט רכל מי שרואה הקשת אומר לחברו או לחבריו לברך על זה ודלא כהחיי אדם וכו׳ עכ׳׳ל יע״ש, עכ״ל. סימן תסב. הערות לרכבות אפרים ח״ד הנני מעתיק פה הערות על רבבות אפרים ח״ר מה ששלח לי ירירי הרה״ג ר׳ משה סאכשאבסקי שליט״א
