Chassidusחסידות

Dvar Torah from Bat Ayin

A collection of homiletical teachings from Bat Ayin, a Hasidic work, offering moral and spiritual interpretations of biblical passages. The sources address themes including the cultivation of humility and restraint, the sanctification of thought, speech, and action, the ascent from lower to higher fear of God, and the attainment of inner freedom through divine service.

עיקר שלימות העבודה הוא להיות בבחינת חירות

12 sources · all verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

Source 1 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayishlach

בת עין, וישלח א׳ — ד"ה וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו

Bat Ayin, Vayishlach 1

Bat Ayin interprets Jacob’s messengers to Esau as moral guidance: resisting the evil inclination requires avoiding excess, cultivating contentment, limiting speech, and maintaining humility rather than spiritual self-regard.

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וגו' (לב ג). יש לפרש הפסוק על דרך המוסר, הנה יעקב ועשו מרמזים לבחי' יצר הטוב ויצר הרע שיש באדם, ושרו של עשו הוא המקור של היצר הרע, היינו הבחינה שממנה מקבל היצר הרע תוספת כח ועוז, והוא בחינת גסות הרוח, ובחינה זו בא על ידי מותרות, היינו שמתנהג האדם בבחי' מותרות האכילה ושאר תענוגים, ועי"ז נתרומם לבו של אדם, כמאמר הכתוב (דברים ח יב) פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת כו' פירוש שעל ידי בחינת שביעה ביותר בא לבחינת שכחה בה' ולבחינת גסות הרוח, ובזה נתוסף כח ועוז להיצר הרע. אבל צדיק אוכל לשובע נפשו בלבד, בבחינת הסתפקות בבחי' מועט. וזהו שנאמר אצל יעקב (בראשית לב כד) ויאבק איש עמו, ודרשו רז"ל (בר"ר עז ג) שהיה שרו של עשו כו', ונקרא אי"ש לשון י"ש, היינו בחינת גסות וישו"ת (היפך בחי' בט"ול וא"ין), פירוש שהיצר הרע רצה להכניס ביעקב בחי' ישות וגסות הרוח, שיאמר בלבבו איך שהוא צדיק גדול ועובד ה' כו'. אבל יעקב נלחם ונתאבק עמו, על ידי שהסתכל בבחינת עבודת המלאכים, שהוא בבחי' פנים אל פנים ביראה גדולה, כמבואר לעיל, ועי"ז ותנצל נפשי (בראשית לב ל) כנ"ל. ואח"כ וישלח יעקב מלאכים וגו', פירוש כשרצה יעקב ליכנס לארץ ישראל, היינו לבחינת קדושה יותר גדולה, ונתירא לפני היצר הרע, לכן שלח מלאכים (היינו עצות בהנהגתו). ומפרש הכתוב מה הם המלאכים, ארצ"ה שע"יר, מרמז שיהיה בחינת ארצי"ות שלו בבחינת שע"יר, בחינת שיע"ור והסתפקות כנ"ל. שדה אד"ום, מרמז לבחינת ויד"ום, היינו מיעוט שיחה, לשון ויד"ום אהרן (ויקרא י ג). גם מרומז בר"ת ו"ישלח י"עקב מ"לאכים ל"פניו ר"ת וימ"ל, בחי' למ"ול את ערלת הלב, שיהיה הלב נקי מכל, בלתי לה', יהי רצון שנזכה לזה כן יהי רצון אמן. הר"ת וימל שמעתי מהרב הקדוש ז"ל מאפטא, אך איני זוכר בפרטיות האיך ביאר אותו:

Edition: Jerusalem, 2001 — License: CC-BY-NC ↗

Source 2 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayetzei

בת עין, ויצא ט׳-י״א — ד"ה וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך

Bat Ayin, Vayetzei 9-11

Bat Ayin interprets Jacob’s journey and dream as an ascent from yirah tata’ah to yirah ila’ah through Torah study and contemplating that every created thing was made for God’s glory, symbolized by the ladder reaching from earth to heaven and by the two aspects of yirah represented in “Beit Elohim.

וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (פירוש, שעל ידי לימוד התורה בבאר שבע, יצא מבחינת ה"א, והלך חרנה, לבחינת יראה עלאה בחינת חרנה בחינת חירות). ומפרש הכתוב סדר הליכתו לבחינה הנ"ל, ואמר, ויפגע במקום וגו' ויקח מאבני המקום, פירוש שבכל בחינה שפגע, הסתכל בתכליתו וראשיתו למה נברא ועל מה נברא, הלא כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו (אבות פ"ו מ"יב) והאלהים עשה שיראו מלפניו (קהלת ג יד), וכן התבונן בכל דבר, ועי"ז הגיע תחילה לבחינת יראה תתאה בשלימות, ומרומז בפסוק ויקח מאב"ני המק"ום ויש"ם מרא"שותיו, ר"ת גימטריא צ"א, מספר שני שמות הוי"ה א"דני, בחינת וה' בהיכל קדשו (ת"ז ת' ג' יח:), שנסתכל בכל דבר איך שבכל דבר נברא יש בחינת ה' בהיכל קדשו שנמשך על ידי כ"ב אותיות התורה כנ"ל. ומרומז בתיבת וישכ"ב במקום ההוא, נוטריקון י"ש כ"ב במקום ההוא (ע' ת"ז ת' ע' קלב:), פירוש, הבין שיש בחי' כ"ב אותיות בכל נברא, ועי"ז ויחלם וגו' פי' שהגיע לבחי' ויחלם בחינת חולם, בחי' נקודות שלמעלה מן האותיות כנ"ל, בחי' יראה עלאה כנ"ל. והנה סלם מצב ארצה, פירוש שראה שבחינת יראה הוא בחינת סל"ם, מרומז לבחי' ר"ב חס"ד בחי' רח"ל ולא"ה, כי סלם במלואו כזה סמ"ך למ"ד מ"ם גימטריא ר"ב חס"ד, גימ' רח"ל לא"ה, בחי' יראה תתאה ויראה עלאה הוא בחי' סלם שמצב ארצה, היינו שהתחלת היראה מבחינת ארץ מלמטה, ומגיע השמימה, שמגיע לבחינת יראה עלאה, לכן ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים, פירוש שיש כאן בי"ת אלהים, ר"ל ב' בחינות יראה, כי אלהים מרמז לבחינת יראה כידוע (זח"ב צו.):

Edition: Jerusalem, 2001 · Sefaria Community Translation — License: CC-BY-NC ↗

Source 3 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Toldot

בת עין, תולדות ד׳-ו׳ — ד"ה ושמו מרמז לזה

Bat Ayin, Toldot 4-6

Bat Ayin interprets Yaakov’s name as symbolizing two levels of humility: recognizing one’s lowliness while valuing that trait, and a higher humility in which one does not even regard oneself as humble; he connects this to Yitzchak, who attributed his willingness to be offered entirely to divine assistance and his father’s merit rather than to himself.

ושמו מרמז לזה, יע"קב י' עק"ב, ר"ל יו"ד הוא הקטנה שבאותיות, ע"קב מרמז לבחינת נפשו כעפר לכל הנדוש בע"קב (ומרמז) לשני בחינות ומדריגות שיש בבחינת ענוה, כי יש מי שהוא עניו אבל מרגיש בעצמו שיש בו בחינת ענוה, שהוא על כל פנים מדה טובה. אבל יש מדריגה למעלה הימנה, והיא שהוא עניו וגם אינו מרגיש בעצמו שהוא עניו, כמבואר באור החיים על פסוק (במדבר יב ג) והאיש משה ענו מאוד חסר יוד, כי מבין בדעתו שלפי ערך קטנותו ושפלותו ופחיתות ערכו עדיין הוא נקרא מתגאה (נגד גדולתו ית'). ובמלת יע"קב מרומז שני בחינות האלו. וזהו הבחינה ירש גם כן מיצחק שהיה בו שני הבחינות האלו, ומסר את נפשו לה' ופשט את צוארו להשחט לעולה לה', ועכ"ז לא החזיק טובה לעצמו לומר שעמד בנסיון, מרוב קדושתו וענוותנותו והכנעתו נגד הבורא ב"ה, כי אם תלה הכל שזה שעמד בנסיון ה' היה בעזרו במתנת חנם, ובעבור אברהם אביו שזכה שיהיה בנו עומד בנסיון, אבל לא תלה יצחק בכח עצמו, וע"ז נקרא עולה תמי"מה (בר"ר סד ג) על שם ת"מים תהיה עם ה' אלהיך (דברים יח יג), ונכתב בתורה תי"ו רבתא, לרמז על שני הבחינות של הכנעה הנ"ל, כי ידוע (ע' שערי גן עדן ש' האותיות אות כ' פ"א ד"א) שבחינת הכנעה נקרא כ"ף כפופה, והוא בחינה א'. אבל בחינה הב' נקרא כ"ף פעמים כ"ף, כי הוא הכנעה כפולה ומכופלת, שאפילו מזו הבחינה הטובה בחינת ענוה שיש לו, ג"כ אינו מחזיק טובה לעצמו כנ"ל, וכ"ף פעמים כ"ף עולה גימטריא ארבע מאות, והוא ת' רבתא הנכתב בתורה במלת ת"מים תהיה וגו', וע"ז נקרא יצחק עולה תמי"מה כמאמר הכתוב (ויקרא כב כא) תמי"ם יהיה לרצון לה', ובעבור זה נאמר לו אל תרד מצרימה, כי חו"ל אינו כדאי לבחינה זו (בר"ר סד ג). ולפי זה ניחא מה שנאמר ליצחק והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי וגו' (בראשית כז כד), ולכאורה קשה, וכי ח"ו לא היה ליצחק זכות עד שנתלה דווקא באברהם, הלא יצחק היה עולה תמימה. ולפי דרכנו אתי שפיר, שכן אמר לו הקב"ה והרביתי וגו' בעבור שאתה תולה באברהם עבדי, ר"ל עבודה שאתה עובד אותי כנ"ל.

Edition: Jerusalem, 2001 — License: CC-BY-NC ↗

Source 4 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayeshev 1

בת עין, וישב

Bat Ayin, Vayeshev 1

Bat Ayin teaches that complete divine service means attaining inner freedom: serving God rather than being enslaved to physicality, fear of people, dependence on human rescue, or bodily desires, and then perceiving the holiness and חסד within everything, including the yetzer hara created to give people merit.

הנה עיקר שלימות העבודה הוא להיות בבחינת חרות על הלוחות (שמות לב טז) אל תקרי חרות אלא חירות (עירובין נד.), להיות בבחינת עבדי הם (ויקרא כה נה) ולא עבדים לעבדים (ב"מ י.), היינו שלא להיות משועבד לבחינת גשמיות, לאהוב או להתירא מבחינת גשמיות, כגון לירא ולפחד מאיזה אדם שמא ירע לו, או לצפות לתשועת בן אדם ח"ו. וגם שלא להיות משועבד לתאוות גשמיות שלו, אלא יהיה בבחינת חירות, ויהיה שליט על טבעו לשבר תאוותיו הגשמיות, ואח"כ יוכל להכניס אור קדושה גם במדריגות התחתונות, ותמיד יסתכל בבחינת חסד וקדושה שבכל דבר, שהכל לא ברא אלא לכבודו (אבות פ"ו מי"ב) ובשביל החסד (זח"א י:), כמאמר חז"ל (ברכות פ"ט מ"ה) בכל לבבך (דברים ו ה) בשני לבבות ביצר הטוב וביצר הרע, היינו שמאמין בה' שגם בריאת יצר הרע היתה במדת החסד בכדי לזכות בו בני אדם.

Source 5 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayeshev

בת עין, וישב ג׳-י״ג — ד"ה וזהו היה עבודת יוסף הצדיק

Bat Ayin, Vayeshev 3-13

Bat Ayin describes Yosef’s avodah as perceiving the חסד within everything, connecting the merciful attribute with הדין through Chanukah, Shabbat, and the recitation of Vayechulu, and presents Yaakov and Yitzchak as attaining freedom from physicality through fear and awe of God alone.

וזהו היה עבודת יוסף הצדיק, שהיה מסתכל תמיד בבחינת חסד שבכל דבר, והיה בו בחינת חנוכה הנ"ל, ומרומז בפסוק (בראשית לט כא) ויתן ה' את ח"נו בעיני שר בית הסהר, מרמז שהיה לו בחינת ח"נו מן ח"נוכה. וזהו מרומז בתיבת חנו"כה גימטריא טף, כמאמר המגיד זללה"ה על טף למה באים וגו' (ע' לע' פ' חיי שרה ד"ה ואברהם זקן) פירוש, להביא בחינת קטנות למעלה. וזהו וימאן וגו' וינס ויצא החוצה (לט ח - יב), פירוש, שהיה בבחינת וימ"אן, בחינת אמ"ן, בחינת אהבה ויראה לה'. וזהו בחינת שב"ת, בחינת חסד, כי שבת מרמז לבחינת חסד, היינו ש"ת של שבת גימטריא שבעה מאות, דהיינו ע' עשיריות, הוא בחינת עין, ואות ב', עולה ביחד ע"ב גימטריא חס"ד. וכל האומר ויכלו על הכוס כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית (ע' שבת קיט:, וע' אוה"ח בראשית ב ג), פירוש, כו"ס גימטריא אלהי"ם, מרמז לבחינת גבורות, ויכ"לו גימטריא חסד, וכל המחבר בחינת ויכ"לו לבחינת כו"ס, היינו בחינת רחמים לבחינת אלהים בחינת דין (זח"ג ל.), כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שאמרו חז"ל (ב"ר פי"ב) ראה שאין העולם מתקיים שתף מדת הרחמים למדת הדין, כי זהו ענין העבודה לה', לשתף תמיד ולחבר מדת חסד לבחינת דין כנ"ל. וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו, פירוש שאביו יצחק גימטריא ח"ר, היה בבחינת חירות כנ"ל, שלא היה משועבד לבחינת גשמיות ח"ו כנ"ל, וכל פחדו ויראתו היתה רק מפני ה' והדר גאונו. וכן יעקב היה בבחינה זו, אחר שכבר ספר הכתוב בהתגברות אלופי עשו שהיו מתגברים והיו בבחי' שרים, אח"כ נתגבר בחינת יעקב ויצא מהם לגמרי לבחינת חירות בחינת יצחק. וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בבחינת יצחק הנ"ל. בארץ כנ"ען, שהכניס בחינת דעת לשבע מדות התחתונות, ומרומז בתיבת א"רץ כנ"ען גימטריא דע"ת ז', שהכניס בחינת דע"ת לבחינת ז' המדות כנ"ל: וישב יעקב (לז א). פירש רש"י, ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אמר הקב"ה וכו'. ויש להבין זה הלא כתיב (תהלים קמה יט) רצון יראיו יעשה. ולפרש זה, על פי מאמר חז"ל (ע' בר"ר פו ב), ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, וגלגל הקב"ה את הדבר על ידי יוסף וירד בכבוד גדול למצרים. ולפי"ז נפרש שבוודאי רצון יראיו יעשה, ויעקב ידע שהוא ראוי לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, בבחינת גלות על פי סיבה הידוע להבורא ב"ה, ולכן ביקש יעקב לישב בשלוה, היינו פירוש שהתפלל מה' שישב בשלוה, וה' ברוב רחמיו עושה רצון יראיו וגלגל הדבר שתקפוץ עליו רוגזו של יוסף כדי שירד למצרים בכבוד. וזש"א הקב"ה, לא דיין לצדיקים במה שמתוקן להם בעולם הבא, אלא בוודאי צריך אני לקבל בקשתם ותפלתם שמבקשים לישב בשלוה גם בעולם הזה, כן יהי רצון אמן, דבר זה אמרתי בימי ילדותי: או יאמר עזה"ד, דהנה כתיב (ירמיה ל ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, שהכלל הוא שכמו שבחינת לידה אי אפשר רק על ידי צירים וחבלי לידה, ומזה נמשך בחינת לידה, כן הגאולה אמיתית צריך להיות בתחילה צירים וחבלי משיח, ומזה נצמח הגאולה לכנסת ישראל. וזהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, פירוש על ידי צירים וחבלים תצמח הישועה, וזה בא על ידי שם א"ל, כש"כ (תהלים נב ג) חסד אל, ומזה השם נמשך בחינת חסד כשהצרוף הוא כסדרן, הוא בחינת פנים, אבל כשהוא שלא כסדרן, אז הוא ח"ו בחינת דין בחינת אחוריים. וזהו (ישעיה סג ט) בכל צרתם לא צר, פירוש הצרוף בשלא כסדרן, היינו כשהוא ל"א, צר להם מחמת שהוא בחינת דין. ומלאך פניו, המלאך מבחינת פנים שעושה הצרוף כסדרן. הושיעם, שמזה השם נצמח הישועה לכ"י. וזהו כשראה יעקב אבינו ע"ה אחד עשר אלופי אדום, סטרא דקליפה, שהם יונקים מבחינת אחוריים וצירוף ל"א, והיה רוצה להשפיל ולהכניע אותם ולעשות הצירוף כסדרן, שיתבטל היניקה שלהם ויהיה בחינת גאולה שהוא בחינת לידה, וזאת אין באפשרי רק על ידי צירים וחבלים כנ"ל. וזהו ביקש יעקב לישב בשלוה, תיבת של"וה בגימטריא אחד עשר פעמים א"ל, פירוש שהיה רוצה להשפיל ולהכניע אחד עשר אלופי אדום שיונקים מבחינת אחוריים משם א"ל, ולבטל היניקה שלהם, כי כל רצונם לעשות הצירוף שלא כסדרן, ל"א צר, שיהיה ל"א הצרוף שלהם, והיה רוצה יעקב אבינו ע"ה להשפילם ולהכניעם לעשות הצרוף כסדרן א"ל בחינת חסד אל, שהוא כולו רחמים. לכך קפץ עליו רוגזו של יוסף, שהוא צירים וחבלים הקודמים ללידה, ומזה יצמח הגאולה. וזהו (תהלים קיד ג) הים ראה וינס הירדן יסב לאחור, פירוש כשהצירוף א"ל שלא כסדרן הוא בחינת דין, וניתוסף אותיות הי"ם ונעשה צירוף אלה"ים, וגם השם א"ל אם הוא שלא כסדרן ח"ו בחינת דין הוא בבחינת ירידה, ל"א, ממספר גדול למספר קטן. אבל כשהשם הוא כסדרן בחינת א"ל, אזי הוא נתעלה בחשבון ממספר קטן למספר גדול. וזהו הים, אותיות הי"ם מאלהים. ראה ארונו של יוסף (מ"ת מזמור קיד), היינו כשראה אותיות הי"ם שהם בחינת דין את רוגזו של יוסף, היינו חבלי וצירי לידה. וינס, ונשאר רק השם אל שהוא חסד (זח"ג ל:), כי על ידי יסורים הנ"ל נעשה הצירוף א"ל, ומכניע אחד עשר אלופי אדום היונקים מבחי' אחוריים. הירדן בחינת ירידה הנ"ל ושלא כסדרן ח"ו. יסב לאחור, ואדרבה נתעלה בחשבון, והוא מדות החסד ורחמים עלינו ועל כ"י אמן: וזהו בחינת יוסף הצדיק, כאשר היה אצל אביו נאמר בו (לז ב) אלה תלדות יעקב יוסף וגו'. ופירש רש"י, שהיה איקונין שלו דומה ליעקב, פירוש שתמיד היה מדמה עבודתו לעבודת אביו שהיה צדיק יותר ממנו. וזשאה"כ וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו וגו', ותרגם אונקלוס ארי בר חכים הוא ליה, פירוש חכ"ים, הוא מלשון מחכ"ים, לשון מצפה לישועה, שהיה יוסף מחכה לבחינת יעקב הגדולה. ועי"ז ועשה לו כתנת פסים וגו', פ"סים הוא מלשון אפ"ס ואין, ר"ל שהיה לו בחינת אפס בחינת אי"ן, ועל ידי בחינת שפלות באמת דבק את עצמו בשם ה' ובתורתו ברמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה, ומרומז בפסוק ו"עש"ה ל"ו כ"תנ"ת פ"סי"ם ר"ת גימטריא קו"ל, ס"ת גימטריא תנ"א, כדאיתא בסדור (האר"י ז"ל כוונת נשמת כל חי), ושניהם גימטריא שמ"י זכ"רי, שמרמזים לרמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה כדאיתא בדברי רז"ל (זוהר ח"א דף כד.) שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח. והכל בא לו מחמת גודל שפלותו, על ידי שנסתכל בבחינת יעקב, ועי"ז שרתה עליו השכינה. אבל אח"כ כשפירש מאביו ובא אצל אחיו שלא היו במדריגה גדולה ממנו, מיד ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים וגו' (לז כג - כד), ר"ל שנסתלק מאתו בחינת קטנות ושפלות שהיה לו כאשר היה אצל אביו. ומרומז במלת כתנ"תו, כי כ' נתחלף בק' שהם ממוצא א', ות' נתחלף בט' שהם ממוצא א', ונעשה מן כ"תנתו קט"נתו, ר"ל שנתפשט מאתו הבחינת קטנות שלו בחינת פסים בחינת אפס הנ"ל. וישליכו אותו הב"רה וגו', ר"ל הברה הוא כינוי לבחינת גדלות (כאשר נופלים לבור ונזוקין, כך מי שנופל לבחינת גדלות ניזק), אמנם יש ב' בחינת גדלות, א' הוא כאשר בא היצר הרע בתחילה לצדיק ומראה לו את בחי' הטובות ומדות הישרים שיש לו באמת, ובזה נתגאה לבו מעט, והוא גדלות של אמת. אבל אח"כ הוא מכניס בו גדלות שאינו אמת, ומראה לו מה שאין בו. וב' בחינות אלו מרומזים בפסוק, בתחילה וישליכו אותו הברה, מרמז לבחינה ראשונה של גדלות אמת מה שיש בו, ואח"כ והבור ר"ק, אותיות של שק"ר, מרמז לבחינה השניה של שק"ר, שאין בו מים, ר"ל שאין בו מאותן המעלות שמראה לו. עד שנראית לו דמות דיוקנו של אביו כדאיתא בגמרא (סוטה לו:), ר"ל שתפס בחינה הראשונה שהיה מסתכל תמיד בדיוקנו ועבודתו של אביו כנ"ל, והוחזר לבחינת שפלות בשלימות כמקודם ונתעלה:

Edition: Jerusalem, 2001 · Sefaria Community Translation — License: CC-BY-NC ↗

Source 6 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Chanukah

בת עין, חנוכה י״ד — ד"ה ואפשר לומר על דרך המוסר מהו

Bat Ayin, Chanukah 14

Bat Ayin interprets Chanukah’s oil, wicks, and vessel as symbols of thought, speech, and action, corresponding to the Divine names Havayah, Elohim, and Adonai, and urges a person to sanctify all three—especially speech, through which spiritual light is chiefly expressed.

ואפשר לומר על דרך המוסר מהו מרמז ענין חנוכה. דהנה צריך האדם לקדש ולטהר שלשה לבושין אלו, מחשבה דבור ומעשה, שהם נגד שלשה שמות אלו הו"יה אלה"ים אד"ני. ששם הו"יה נגד בחינת מחשבה, שלא בא לבחינת התגלות רק שעתיד להתגלות. ושם אלהים נגד בחינת דבור, ששם אלהים מיוחד ביותר לשם הוי"ה מכל שאר שמות, ששם הוי"ה גימטריא כ"ף וא"ו, וס"ת מן כ"ף וא"ו הוא פ"ו, גימטריא אלהים, כמו שכתב בספר גנת אגוז. ושם אדני נגד בחינת מעשה (ע' ז"ח פ' יתרו מ' דז' ימי בראשית, וע' מא"א מע' המ' סי' נו), שהוא קבלת עול מלכות שמים במצות מעשיות, כגון ציצית ותפילין ושאר מצות. שהמה מרומזים בנר חנוכה, היינו השמן שהיה חתום, מרמז על בחינת מחשבה שהיא סתום וחתום, שהוא נגד הוי"ה שהוא חתום, והפתילות מרמזים על דבור, כמו שאמרתי על פסוק (במדבר יט טו) וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו, שהוא מרמז על הפה. והכלי מרמז על בחינת מעשה שהיא נגד שם אדנ"י. וצריך להמשיך בחינת אור בשלשה בחינות הנ"ל, וביותר בבחינת דבור צריך לקדש ולטהר את עצמו, לכך האור נאחז בהפתילה יותר משנאחז בהשמן או בהכלי, שהמה רק לקיים את האור, וזה מרמז שצריך להמשיך בחינת אור בבחינת דבור, וליזהר מאוד מלדבר ח"ו דברים שלא כהוגן, שעיקר הכל תלוי בפה כמה שנאמר (קהלת ו ז) כל עמל אדם לפיהו, על כן צריך ליזהר מאוד להמשיך בחינות אור בשלשה לבושין אלו, כן יהי רצון אמן:

Edition: Jerusalem, 2001 · Sefaria Community Translation — License: CC-BY-NC ↗

Source 7 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayetzei 1

בת עין, ויצא

Bat Ayin, Vayetzei 1

Bat Ayin interprets Jacob’s departure, the stones, and his dream as teaching that the world was created for two forms of yirah: lower yirah, fear of punishment in this world or the next, and higher yirah, awe of the Creator as the source and ruler of all worlds.

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וגו' ויקח מאבני המקום וגו' ויחלם והנה סלם וגו' (כח י - יז). להבין זה על דרך המוסר, הנה אית יראה ואית יראה (ת"ז הקדמה ה:), פירוש שיש ב' מיני יראה, וכמאמר (ת"ז הקדמה יג.) בראשית ברא, בשביל ב' ראשית, שיש ב' בחינות יראה שנקראים ראשית, בשבילם נברא העולם, שזה היה נקודת רצון הבורא ב"ה בבריאת העולם שיראו מלפניו בשני בחינות יראה, היינו יראה תתאה ויראה עילאה, היינו יראה תתאה הוא שמתירא מחמת עונש בעולם הזה או בעולם הבא, זה נקרא בחינת יראה תתאה. והמתירא מהבורא ב"ה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין (זח"א יא:), זהו נקרא בחינת יראה עלאה.

Source 8 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Chanukah 1

בת עין, חנוכה

Bat Ayin, Chanukah 1

Bat Ayin presents Chanukah as the rectification of tohu, linking its light to the primordial light of creation and stating that the world’s creation was completed gradually, with the completion of tohu’s rectification occurring on Chanukah.

הנה ענין החנוכה הוא בחינת תקון התוהו, וכמאמר הכתוב (בראשית א ב - ג) והארץ היתה תהו וגו' ויאמר אלהים יהי אור וגו', אור זה מרמז לאור של נר חנוכה, נר מצוה ותורה אור (משלי ו כג). ואעפ"י שבריאת העולם היתה בראש השנה, מכל מקום ידוע ששלימות הבריאה היתה אח"כ מעט מעט לכל עת ועת כידוע, ושלימות תיקון התוהו היתה בחנוכה.

Source 9 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayishlach 2

בת עין, וישלח

Bat Ayin, Vayishlach 2

Bat Ayin interprets “A wise heart is to his right, and a fool’s heart is to his left” as contrasting the letters א"כ, which signify limitation, with ג"ם, which signify increase and excess.

וזהו מרומז בפסוק, כדאיתא בספרים הקדושים (ע' נחל אשכול להחיד"א עה"פ) לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו (קהלת י ב), פירוש, החכם מתנהג באותיות שהמה לימין של אותיות ל"ב, היינו אותיות א"כ, שמרמז לבחינת מועט, כמאמר חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה) אכין ורקין מיעוטין הם. והכסיל מתנהג באותיות שהמה לשמאל של אותיות ל"ב, היינו אותיות ג"ם בחינת רבוי ומותרות כמאמר חז"ל (שם) אתין וגמין רבויין, כדאיתא בסה"ק.

Source 10 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Bereshit 1

בת עין, בראשית

Bat Ayin, Bereshit 1

Bat Ayin explains the two kinds of light mentioned in Bereishit 1:1–3 according to a מוסר-oriented approach and interprets the connection between the Torah’s ending and beginning through the letters ל״ב.

בראשית ברא וגו' והארץ היתה תהו ובהו וגו' ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וגו' (בראשית א א - ג). לפרש על דרך המוסר השני מיני אור הנ"ל. וגם לפרש הצירוף של סיום התורה והתחלתה אותיות ל"ב.

Source 11 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Noach 1

בת עין, נח א׳

Bat Ayin, Noach 1

Bat Ayin explains that the repetition of “Noach” signifies an upper rest and a lower rest, as taught in the Zohar.

אלה תולדת נח נח איש צדיק כו' (בראשית ו ט). ובזוהר הקדוש (זח"א נח:) נח נח, נייחא בעלאה נייחא בתתאה.

Source 12 · Hasidic
Verified

Bat Ayin, Vayera 1

בת עין, וירא

Bat Ayin, Vayera 1

Bat Ayin questions why the verse “And Hashem appeared to him at the terebinths of Mamre, while he was sitting at the tent entrance” (Bereishit 18:1) omits Avraham’s name, noting that several tzaddikim’s works raise the same difficulty.

וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל (בראשית יח א). וצריך לדקדק למה העלים הכתוב שמו של אברהם, כמו שהקשו קושיא זו בכמה ספרי הצדיקים (כלי יקר).

Related sheets

Chassidusחסידות

Dvar Torah from Bat Ayin

A collection of homiletic teachings from Bat Ayin, a Hasidic work, offering moral and spiritual interpretations of Torah passages. The selections range across the weekly portions and holidays, exploring themes such as the struggle between good and evil inclinations, spiritual perfection and freedom from physical desire, the nature of fear of Heaven, and the deeper significance of creation and light.

View Sources10 sources
Chassidusחסידות

Dvar Torah from Bat Ayin

A collection of Hasidic teachings from Bat Ayin on the weekly Torah portions, offering moral and spiritual interpretations of biblical narratives. The teachings emphasize inner spiritual transformation, the cultivation of divine qualities such as chesed and yirah, and the possibility of encountering holiness through ethical living and faithful devotion even amid worldly challenges.

View Sources10 sources
Chassidusחסידות

Divine Revelation and Spiritual Preparation

Vayera

Bat Ayin's teaching on Parashat Vayera explores how a person prepares themselves to become a vessel for divine presence and perceives God's revelation. The passage examines Avraham's encounter with the Divine as a model for spiritual refinement and receptivity to holiness.

View Sources16 sources
Chassidusחסידות

Five Core Teachings of the Maor VaShemesh

The Maor VaShemesh (Rabbi Kalonymus Kalman Epstein) presents key Hasidic teachings on spiritual devotion, including the role of self-nullification before the divine will, the purpose of creation as cleaving to God through Torah and mitzvot, the renewal of Torah in each generation through the tzaddik's transmission, the inner journey of spiritual refinement, and the continuous dynamic of spiritual ascent and descent.

View Sources4 sources
Chassidusחסידות

Aish Kodesh on the Weekly Parsha

A collection of Hasidic teachings on the Torah portions that explore themes of hidden divine work, spiritual transformation, and the internalization of redemption. The Aish Kodesh reads the parsha as revealing how holiness emerges through concealment, struggle, and authentic service.

View Sources14 sources
Chassidusחסידות

Chassidic Teachings for Shabbos Chazon

Tisha B'Av

Hasidic interpretations of rebuke, repentance, and spiritual repair that illuminate the unique spiritual atmosphere of Shabbos Chazon—the Shabbat before Tishah BeAv. These sources reveal how the mood of mourning and admonition already contains within it the seeds of consolation and cosmic restoration.

View Sources10 sources