והנה דברי חכמים הם לפי הדקדוק, והם דברים נגלים שהעמיקו מאד לדקדק ולירד עד עומק הכתוב, ודבר זה נקרא מדרש חכמים, הם הדברים היוצאים מן עומק הכתוב, אבל פשוטו קיים עומד, שכן אמרו בפרק ב' דיבמות, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הרי שהם גילו לנו שאין לעקור הפשט כלל, אבל הוא נשאר והדרש שדרשו בו הוא עומק הכתוב. למה הדבר דומה, לאילן אשר שרשו עומד בארץ מוציא ענפים ומוציא עוד פירות ועלין והכל יוצא משורש אחד. וכן הפשט הוא שורש הכתוב ומתפשט אחר כך לכמה דברים שמסתעפים ומשתרגים ממנו כמה ענפים לכל צד, וכך אמרו בפרק קמא דסנהדרין, מקרא אחד מתחלק לכמה טעמים, ולפיכך אין קשיא כאשר תמצא כתוב אחד דרשו אותו לכמה פנים, כי אף הדברים הטבעיים דבר אחד מתפשט ממנו כמה דברים, שאין ספק כי הדבור הקדוש הוא מתחלק לכמה פנים ולכמה דברים, כי הדבור הקדוש הוא מן השי"ת לפי השכל, ואין הדבור של השי"ת שרוצה וחפץ בו מבלי טעם ושכל... רק מצות התורה הם מתחייבים לפי החכמה, ומהדברים המתחייבים לפי החכמה נמשכים עוד דברים ומתחייבים מהם עוד דבר חכמה, ודבר זה ידוע לכל משכיל, לכך התורה אשר דבריה מושכלים נמשכים ומתחייבים מזה דברים הרבה מושכלים, וזה ענין התורה התמימה, אשר כתוב אחד מתחלק ומתפשט לכמה טעמים, יש רחוק מפשוטו, ויש קרוב מפשוטו... אבל השורש אחד.
from our library copy — not yet checked against the original
כי תצא וגו', בליקוטי תורה מהאריז"ל שבזה רמז על בעל תשובה, כי כשהאדם בא לשוב, היינו שיצא למלחמה על האויבים שהוא היצר הרע והאברים, ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו, שהם אברי הגוף, וראית בשביה אשת יפת תואר היא הנשמה, וגלחה את ראשה וכו', שתפסיק האמונות הרעות, ועשתה את צפרניה, שהיא חתיכת ומניעת המותרות, והסירה את שמלת שביה שהוא הלבוש שנעשה ממעשה העבירות, ואחר כך ובכתה את אביה ואת אמה זה הקב"ה וכנסת ישראל, ירח ימים, שהוא חודש אלול.
from our library copy — not yet checked against the original
...עוד ירצה על פי מאמרם ז"ל כהתורה יש בה ד' דברים, והם פשט, רמז, דרוש סוד, ומאלו נפרדו ע' פנים לכל אותן לכמה אורחין ושבילין ונתיבות, והוא מה שאומר בחוקתי, לשון רבים, תלכו, פירוש בכל אורחין ושבילין ילך בהם בפירוש הכתובים ולא יאמר שאין בתורה אלא פשט המובן לכל...
from our library copy — not yet checked against the original
במדרש חשבתי דרכי... והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ובתי מדרשות... וכן התפאר עצמו דוד המלך ע"ה כי כל המחשבות שעברו לפניו כל היום בירר מהם עדות ה'... וענין לבתי כנסיות ובתי מדרשות, דאיתא גדלו וטובו מלא עולם, גדלו בחינת בריאת עולם בעשרה מאמרות, טובו זו התורה עשרת הדברות... ואיש ישראל צריך לברר זאת ולמצא הארת התורה בכל מקום...
from our library copy — not yet checked against the original
בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה אומר לו הקב"ה למה לא למדת אגדה ולא שנית, שבשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהן של ישראל, ולא עוד אלא שבשעה שהן עונין אמן יהא שמיה רבא אפילו אם נחתם גזר דינם אני מוחל להם ומכפר עונותיהן.
from our library copy — not yet checked against the original
חי, העמידוהו, חי מן החבית... ביין יש בו ב' צבעים, לבן ואדום, וכנגד ב' צבעים שביין הוא זכור ושמור של שבת... מלא, זה שאמר כוס מלא ברכת ה', ואף הוא צריך להיות מלא מיינה של תורה, והאדם צריך להיות שלם, כמו שאמר איש תם, איש שלם... (ועל כן הכוס צריך) להיות מלא, כי הפוך המלה אלם, ותמצא מלא... מקבלו בשתי ידיו, היינו כמו התורה שהיתה בב' לוחות, חמשה דברות בלוח אחד כנגד ה' אצבעות שביד ימין, וה' דברות שבלוח השני כנגד ה' אצבעות דיד שמאל שנתנו בימין, דהיינו ביד ימין... ונותן עיניו בו, הוא משום שכוס הזה הוא כנגד ארץ ישראל, שנאמר בה תמיד עיני ה' אלקיך בה, והעינים של מעלה מן עין סנהדרין, ומשה ואהרן עליהם שהם ב' עינים העליונים... ומגביהו מן הקרקע טפח...
from our library copy — not yet checked against the original
רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות... ותקננו בחבר טוב... רבי בתר צלותיה אמר הכי, יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שתצילנו מעזי פנים... מחבר רע משכן רע... מרגלא בפומיהו דרבנן דיבנה, אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
from our library copy — not yet checked against the original
ילקוט וזאת הברכה על פסוק מימינו אש דת למו וז"ל הנותן ס"ת לחבירו לא יתנוה לו אלא בימין והמקבלו לא יקבלו אלא בימין שכן דרך נתינה שנאמר מימינו אש דת למו עכ"ל
נעימות בימינם להאיר עינים שכל איש ואיש מישראל אשר נשאו לבו אותו ללמוד את רעהו דעת להורות לו מתורת ד' תמימה לא יכוון להשיג בעבורו עושר וכבוד כי אז נותן ספר תורת ד' בשמאלו כמו בשמאלה עושר וכבוד" וכן לא יהי' עיניו צרה בתלמידים ללמוד עמהם בעין רעה לטמון תחת לשונו את פניני השכל ומרגליות הדעה וסגולת הבינה שאז נחשב ג"כ שנותן ספר תורת ד' ביד שמאל שהוא יד כהה אלא ילמוד עמהם בחינם בלי לקבל תשלומיהן מכסף וזהב או מכבוד וחן וגם ימסור להם את הטוב והישר היקר מפז וישפיע בכל כוחו שאז נותן ספר תורת ד' בימין שהיא נאדרי בכח כמו ימינך ד' נאדרי בכח" ולא יבקש תכלית מכל קניני עוה"ז רק אורך ימים בימינה" כחכז"ל על פסוק ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צונו ד' אלקי "מה אני בחנם אף אתם בחנם" וכן התלמידים הבאים לשמוע תורה מפיו לא יבקשו ללמוד תורת ד' בעבור שיהי' להם "קרדום לחתוך בה ועטרה להתגדל בה" שאז הם מקבלים ספר תורת ד' בשמאל בעבור עושר וכבוד אלא ילמדו תורה לשמה להבין ולהשכיל לראות אור בהיר בשחקים שכל חפצים לא ישוו בה אז מקבלים ספר תורת ד' בימין וכן לא יפלפלו אלא לקנטר ויצדיקו דברי פי רבם ולא ידונו אותו לכף חוב אלא לזכות "שכן דרך נתינה" הקב"ה נתן התורה לא לשלימות עצמותו כי אם לשלימות השומעים "כל פעל ד' למענהו" פי' הרמב"ם לתכלית הנברא דפח"ח ונתן התורה שלימה היא וכל כליה עד שלא נשאר ממנה מאומה בשמים דכתיב "מימינו אש דת למו" שנתן התורה בימינו בעין טובה עם כל סגולותיה וסודותיה וצפוניה וכן יגלה ד' עיני בתורתו אמן
יהי לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' שימלאו אמרי הגדה האלו לבות בני אדם לטובה אודה ד' על העבר ואתפלל על העתיד ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים אני וזרעי וזרע זרעי ע"ע אמן ואמן.
from our library copy — not yet checked against the original