Chassidusחסידות

Core Teachings of the Maor VaShemesh

A collection of foundational ideas from the Maor VaShemesh, a Hasidic master, spanning themes of spiritual elevation, divine service, and the sanctification of everyday life. The sources explore how the righteous influence their generation, how the soul yearns for return to the divine, and how the material world becomes a vessel for holiness through proper intention and love of God.

צדיק תמים הי' בדורותיו

15 sources · verified

Opens as a working sheet — explore, annotate, and export.

What the sources say

The Maor VaShemesh distinguishes between two types of righteous people: one who walks in simple wholesomeness but cannot engage the wider world, and a higher tzaddik who is so bonded to the inner dimension of Torah that, as the Maor VaShemesh (Va'etchanan 1) teaches, his soul knows with certainty that he does nothing on his own — and precisely because he makes no claim upon his Creator, he receives reward from a world entirely beyond human comprehension.

A central teaching concerns the graduated path toward closeness with the Divine: the Maor VaShemesh (Sukkot 1) explains that God 'wrapped Himself' in layers of contraction so that human beings could approach incrementally, moving from holiness to holiness, just as one acclimates to light through a small crack before the full illumination.

Community and love of one's fellow are treated as the very foundation of Torah: the Maor VaShemesh (Shavuot 1) draws on the Gemara's teaching that Torah was given in threes to a threefold people, and insists that the entire Torah depends on the love and brotherhood within Klal Yisrael, since each of the sixty myriads of Jewish souls corresponds to a letter in the Torah.

On the question of repentance, the Maor VaShemesh (Shabbat Shuvah 1) counsels against excessive fasting and self-mortification — citing the teaching of Reb Elimelech — and instead directs a person to pour out his heart privately before God, confessing in his own words so that his sins do not fade from his consciousness.

For Yom Kippur, the Maor VaShemesh (Yom Kippur 1) teaches that the light of Keter, which remains concealed throughout the rest of the year even as tzaddikim perform unifications, is uniquely revealed on that holy day and is itself what purifies Israel — reading the word תטהרו as a gematria of תר״ך, equal to כתר.

Source 1 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Noach

Maor VaShemesh, Noach 1

On the verse 'Noach was a righteous man in his generation,' the Maor VaShemesh explains that a true tzaddik must elevate not only himself but also his entire generation, drawing the people around him upward through his holy influence — the righteous person is not meant to remain isolated in his own piety.

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו כו' יש לדקדק דכאן כתיב צדיק תמים ולהלן כתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני ולא נכתב תמים והנה פי' רש"י על זה ידוע אמנם עוד יש לאלקי מילין לפרש כי בדקדוק נכתב כאן תמים ולהלן לא הוצרך כן כי יש שני מיני צדיקים היינו מדריגה אחת של צדיק שהולך תמיד בתמימות בתורה ותפלה ומע"ט ואינו יודע להעמיק בחכמה דהיינו חכמות אלקותו ית"ש רק הולך בפשטות בלמודו ותפלתו וזה הצדיק אינו יכול להתחבר את עצמו עם בני אדם כלל וכלל כי נחשב לו שבני אדם יבלבלו אותו מעבודתו וגם אין לו שכל גדול לקרב בני אדם לעבודת השם ית"ש מחמת ששכלו בעבודתו הוא קטן מאוד והולך בתמימות שלו לבדו דהיינו בהתבודדות בלי חברת בני אדם כנ"ל ויש מדרגת צדיק שהולך בחכמה ודביקות לקיים בכל דרכיך דעהו כמאמר חכמז"ל וזה הצדיק יוכל להתחבר א"ע עם כמה בני אדם מחמת שהילוכו בקדושה ובחכמה בדביקות גדול והגם שמתחבר את עצמו עם אנשים אינם מבלבלים מחשבתו כי הוא קשור בחכמה עילאה ודביקות בבורא ית"ש וזה הצדיק אינו נקרא תמים כי הולך בהתחכמות נגד היצה"ר לקרב רחוקים וזה מצינו אצל יעקב אבינו שנקרא איש תם ופי' רש"י שאינו יודע לרמות אבל עשו קרא עליו ויעקביני זה פעמים ותרגם אונקלוס ויחכמיני כי עם מי שהי' צריך לילך ברמאות היינו בחכמה הלך בחכמה כמאמר הכתוב עם נבר כו' וזה הוא דרך יותר גבוה ממדריגות תמימי' בלא שכל כמובן ליודעים וזה פי' הכתובים כי קודם בנין התיבה הי' בבחינת תמים שאינו יודע לרמות דהיינו שהלך בתמימות ולא חבר עצמו לבני דורו לקרבם לעבודתו ית"ש והלך בהתבודדו' בפני עצמו ע"כ נקרא תמים שאינו יודע לרמות לקרבם לחכמה אמנם אח"כ שאמר לו הקב"ה עשה לך תיבת כו' והי' עוסק בבנין התיבה ק"כ שני' וכוונת הש"י הי' כדי שישאלו בני דורו מה זאת וישיב להם שהקב"ה רוצה להביא מבול לעולם אולי יעשו תשובה כמבואר ברש"י נמצא ממילא כל הק"כ שנה שעסק בבנין התיבה הי' צריך לעסוק עם בני אדם הרבה אולי יחזירם למוטב וצדיק שצריך לעסוק עם בני אדם רשעים ממילא צריך התחכמות גדול ואינו יכול לילך בתמימות רק צריך להתחכם בכדי שלא יבלבלו אותו הרשעים מעבודתו כמו יעקב עם עשו ולבן ע"כ אחר בנין התיבה נאמר לו כי אותך ראיתי צדיק ולא נאמר תמים כי אז בחר נח לעצמו לילך בהתחכמות כנ"ל ועלה במדריגה יותר ממדריג' התמימות והבן:

Source 2 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Rosh Hashanah

Maor VaShemesh, Rosh Hashanah 1

The Maor VaShemesh explains that the shofar's sound is the cry of the Jewish soul yearning to return to its divine source. Rosh Hashanah is a time of royal coronation when each Jew can re-crown God as King through sincere teshuvah, and the blasts of the shofar break through all spiritual barriers.

הנה יראה לרמוז בכתובים אלו על תוכן ענינינו בר"ה ואשר ע"י השופר ממתקים כל הגבורות ונכללים בהחסדים וידוע אשר אברהם הוא מדת חסד ויצחק הוא מדת גבורה ויש לרמוז בתפלתינו בר"ה ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור שיש לפרש שתעקוד מדת גבורה ומסטין בכבל יאסר ויתכללו הגבורות בהחסדים ומפני זה אנו תוקעין מאה קולות למנין העשר ספירות שכל אחת כלולה מעשרה. וזהו אמרו וה' פקד את שרה ביאורו שהש"י פקד וצוה אותנו שנתקע בשופר כי שר"ה נוטריקון "שופר "ראש "השנה כאשר אמר יום תרועה יהי' לכם ויעש ה' לשרה כאשר דבר פי' עשי' הוא לשון תיקון כאשר דבר רומז שכאשר מתעוררין הדינין מתתקנים ומתמתקין ע"י שופר ראש השנה שדבר הוא קשות (כמו דבר אדוני הארץ אתנו קשות) ותהר רומז שע"י השופר הם באים לבחי' הרת עולם וכנסין מן המקטריגים כעובר זה המכוסה בבטן אמו ותלד שרה לאברהם פי' שהתולדה משופר ר"ה היא מדת אברהם שהיא מדת החסד בן לזקניו רומז שיורדין השפעות טובות לישראל ובני חיי ומזוני מי"ג תיקוני דיקנא עלאה למועד אשר דבר אתו אלהים פי' למועד הזה שהוא ר"ה אשר דבר אלקים וצוה לתקוע שגם מדת אלקים מסמכת שישובו ישראל בתשובה ויתהפכו הגבורו' לחסדים וימל אברהם את יצחק רומז שמדת אברהם בטלה את מדת יצחק (ולשון וימל לשון וקטפת מלילות שנקראים כן מפני שאדם מוללן ושוחקן בין אצבעותיו) בן שמונת ימים רומז לשמונה ספירות ממלכות עד החכמה שכולן נמתקו ויורד לתוכן מוח החכמה עלאה ואברהם בן מאת שנה רומז שמדת הרחמים מתעורר ע"י המאה קולות שעולין אל העשר ספירות שכל אחת כלולה מהעשר ("שנה גימטריא ספירה) בהולד לו את יצחק רומז שעי"ז נולד שמחה וחדוה בעולמות (ל' ויפול אברהם על פניו ויצחק).

Source 3 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Chanukah

Maor VaShemesh, Chanukah 1

The Maor VaShemesh discusses the Chanukah lights as symbols of the hidden divine light (or haganuz) that tzaddikim access through their spiritual service. Lighting the menorah in darkness represents the Chassidic mission of bringing divine light into concealment and elevating the sparks of holiness scattered in the material world.

והענין הוא כי רבים וכן שלימים בדעת וביראת ה' עושים עצות לעבודת שבלב זו תפילה ויש רבים מהם שמתפללים בינם לבין עצמם כדי לכוין הטוב אבל האמת הוא שלא להפריש עצמו מהציבור ולענין הכוונה היא עיקר ההתחלה לעמוד א"ע כדי ליחד קוב"ה ושכינתא כל או"א כפי שכלו וכוחו וכוונתו וכשמכוין א"ע כך הגם שא"א לכוין בכל התפילה מראש ועד סוף לית לן בה כי יש צדיק שהוא מקשר את כולם יחד והוא מיחד את הכל והעיקר כשיש לו התחלה מכל אחד ואחד לפי כחו ושכלו ניצוץ של קדושה הוא מיחד את הכל בקדושה שלמעלה בעולמות העליונים דוגמת מה שמצינו בשונמית ששאל אלי' אלישע מה יש לך בבית ואמרה כי אם אסוך שמן ואמר לה כי טוב הוא צאי ושאלי כלים כו' והנה בזה יובן הא דאיתא במסכת שבת מאי חנוכה דת"ר כשנכנסו היוונים להיכל טמאו כל השמנים שהיו בהיכל ונשאר פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כה"ג ולא היה לו להדליק כי אם לילה אחד ונעשה נס ודלקו ח' ימים לשנה אחרת קבעום בהלל והודאה (עיין במפורשים למה עושים חנוכה שמונה ימים הלא הנס הי' רק ז' ימים עיין בב"י) והנראה לי מאחר שהיה מקום שתחול הברכה דהיינו פך אחד שהי' חתום בחותמו של כה"ג שהוא הקדושה הגדולה וניצוצים קדושים הגם שהיה מעט אעפ"כ יחדו הצדיקים והקדושים שבדור הכל למעלה והמשיכו מי"ג מדות של מעלה את הברכה למטה עד שהי' נגלה במנורה הטהורה הנס שדלק ח' ימים שהתנוצץ האור של מעלה למטה וזה נוכל לרמוז במה שאמרו שמצאו פך אחד שהוא בגימ' י"ג ת"ד שהוא רחמים גמורים ומיוחד ביחוד גדול וזה שהי' חתום בחותמו של כה"ג ע"כ שפיר היה הנס גם ביום הראשון מאחר שהעיקר ההמשכה שהמשיכו את הנס הי' ביום הראשון של חנוכה שימשיכו שיאיר מלמעלה מי"ג ת"ד למטה וכן הי' ושפיר עושין ח' ימים חנוכה מאחר שעיקר המשכת הנס הי' ביום שחנו ממלחמה ביום כ"ה כסליו ומצאו פך אחד שהוא בגימ' י"ג ת"ד שמצאו דהיינו שהשיגו השגה גדולה עד לשם כנ"ל ומשם המשיכו את הנס על כל ח' ימים וממילא מסולק תמיהת המפורשים ודו"ק. ונחזור לענינינו שהעיקר הוא שהתחלת הכוונה יהיה באמת ואמונה כל אחד לכי שכלו וכוחו וכוונתו הגם שלבסוף נופל משכלו ליכא למיחש תו כי מאחר שהצדיק הדור מוציא הקדושות שהם ניצוצים קדושים מה שפעלו ועשו כל אחד לפי שכלו ומוחו אזי הוא מיחד את כולם כי כולם נקראים ביתו כדאיתא בית אהרן בית הלוי בית ישראל ברכו כנ"ל והוא מייחד ומדליק הנרות למעלה במנורה עליונה הקדושה ומשם ממשיך שמן הוא השפעות קדושות למטה על כנ"י ונוכל זאת לרמז בהא דאיתא בגמרא דשבת ת"ר מצות נר חנוכה נר איש וביתו ומהדרין נר לכל או"א ומהדרין מן המהדרין בש"א כוחת והולך ובה"א מוסיף והולך וידוע פי' התוס' שמהדרין מן המהדרין קאי על נר איש וביתו ואנן פוסקים כב"ה שמוסיף והולך נמצה להלכה למעשה הפסק נר איש וביתו ומוסיף והולך כב"ה והוא מרמז כנ"ל נר איש וביתו דהיינו שהצדיק הדור הוא מייחד את כולם כי כל שיש בו איזה ניצוץ קדושה ומכוין לפי שכלו וכוונתו לעבדות הש"י הוא מקשר אותו ביחד לכל החברים ועושה מכולם יחוד למעלה וזה נר איש וביתו וכשיש איזה התחלה בקדושה אזי עושה הצדיק שיוסף והולך כל אחד ואחד יותר ויותר בקדושה וזה שהלכה כב"ה שמוסיף והולך ודו"ק ונחזור למשל שהביא רש"י ז"ל והמדרש רבה על וישב יעקב הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן והמשנה במסכת בבא קמא גץ שיצא מתחת הפטיש ויצא כו' והוא מרמז להנ"ל שניצוץ אחד מיוסף דהיינו מהצדיק שהוא מייחד הכל למעלה בעליון ונקרא נינוץ אחד ושורף כל אלופי עשו וזה גץ שיצא מתחת הפטיש כו' ועיין בשל"ה הקדוש בפרטות הפי' על דרך הרמז הלז ותבין דברי הנ"ל ונראה לי לפרש סוף המשנה הניח חנווני נרו מבחוץ החנווני חייב בדרך הזה (וזה שלא כדברי הפירש של"ה הקדוש בענין אחר) והענין הוא שהצדיק צריך שיעשה דבריו למעלה בהצנע ובהסתר מפני השרים שלמעלה בכדי שלא יבינו ולא יקטרגו חלילה על הכנ"י ואם חלילה עושה בפרהסיא והוא מזיק חלילה הוא חייב בדבר חוץ מנר חנוכה שאז הי' הנס בפרהסיא ובפומבי' גדול ואין שום מורא ופחד מהשרים שלמעלה ומצוה להניח על פתח ביתו בחוץ לפרסומא ניסא כדאיתא בפוסקים וזה הניח חנווני נרו בחוץ החנווני חייב דהיינו כשהצדיק מפרסם היחוד שעושה ואינו עושה בצינעא שלא ירגישו בו ועי"ז בא קטרוג חלילה על הכנסת ישראל אזי החנווני חייב פי' שהוא נתפס על הדבר (ומצאנו רמז בגמרא שהצדיק קרוי חנווני דאיתא המתחבר עצמו לצדיקים ות"ח אמרו משל הנכנס לחנותו של בושם אע"פ שלא לקח כלום אעפ"כ קלט את ריח טוב ע"ש) וזה שאמר ר' יהודא אומר בנר חנוכה פטור מפני שעושה ברשות דהיינו כנ"ל שאז אין שום מורא מהשרים שלמעלה ומצוה לפרסומי ניסא ודו"ק ותבין.

Source 4 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Sukkot

Maor VaShemesh, Sukkot 1

On Sukkot, the Maor VaShemesh explains that sitting in the sukkah — beneath the shade of the divine canopy — represents total trust (bitachon) in God and the nullification of all worldly security. The four species symbolize the unity of all Jewish souls, from the most learned to the least, bound together in service of the Holy One.

כי הנה ידוע מאמרם ז"ל נתעטף הקב"ה וברא את העולם ופי' הדבר כי השם ברא עולמו כדי להכיר אלהותו וברא את האדם גופו מתחתונים ונשמתו מעולמות עליונים מאד למען יזכך חומריותו ויעלה במעלות למקום שרשו להדבק באורו יתברך וזאת תכלית כוונת בריאת האדם. ועצתו היא לחנך אותו מעט מעט ובתחילה יכתחו לו סדק קטן שיאיר מעט ואח"כ יוסיפו להאיר לו ככה יעשו יום יום עד אשר יהי' למוד ורגיל באורות וכדמיון זה צימצם השם יתברך ויתעלה את אורו בלבושים וצימצומים רבים ואדם הבא לעבוד ה' ולדבקה בו יעלה במעלות מעט מעט מקדושה לקדושה עד יוכל להדבק בא"ס ב"ה. וזהו שנתעטף הקב"ה וברא את העולם הכוונה שנתלבש בלבושים וצימצומים רבים כדי שיוכלו ברואיו לסבול. ואם הי' אדם משיג הבהירות תיכף אחר יו"כ לא הי' יכול לסבול ע"כ צוונו השם יתברך מצות סוכה לנאת מעט מעט מהגשמיות ואנו יוצאין מהבית להסוכה שהוא צילא דמהמנותא (והאימא עלאה סוככת עלינו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף ומגנת עלינו מן המסטינין ומקטריגין) ובימי הסוכות מתגלין עלינו מאימא עלאה ה' הויות שהם ה' חסדים ואנו נכנסין מקדושה לקדושה ומחסד לחסד ועל ידי שהאדם יושב בסוכה בצילא דמהמנותא יכול להמשיך על עצמו קדושה ודביקות על כל השנה. ומפני זה צריך שיוכל לראות הכוכבים בעד הסכך שכוכבים הם התנוצצות החסדים שמאירים דרך לבושים וכוכב גימטריא כ"ו כ"ב מנין הוי"ה וכ"ב אותיות התורה לרמוז שאף שהשם מסתתר בלבושים וצימצומים אעפי"כ יוכל אדם למצוא התגלות הוי' בכל הכ"ב אותיות התורה וגם סוכה הוא לשון הבטה כמו (שהכל סוכין ביפי') שעל ידי הסוכה אדם יכול להביט ולהשיג האור הגדול ובכל ז' ימי הסוכות האור מתגלה בכל יום ויום יותר עד שיוכלו המבקשים את ה' להדבק בשמיני עצרת באור הש"ית בדביקות נפלא ע"י שנתקדשו ונטהרו מעט מעט.

Source 5 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Lech Lecha

Maor VaShemesh, Lech Lecha 1

The command 'Go forth to yourself' (Lech Lecha) is interpreted as an inner spiritual imperative: a person must constantly journey inward, away from ego and materiality, to discover the divine spark within. This self-transcendence is the foundation of Avraham's path and of all Chassidic avodah.

ויאמר ה' אל אברם לך לך כו' ופי' רש"י לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פרי' ורבי' וממעטת את הממון וממעטת את השם לכך הוצרך לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם יש לדקדק בדברי רש"י ז"ל לפי כרושו הי' לו לכתוב בתחלה ואברכך ואח"כ ואעשך לגוי גדול כי חזינין שמיד שמתחיל אדם לצאת לדרך מיד ביציאתו מביתו ממעטת את הממון כי יוצרכו לו להוציא הוצאות יותר מכפי הצורך אליו בביתו ואח"כ שהוא מוחזק בדרך ממעט בפרי' ורבי' ואחר שנתרחק הרבה מביתו נתמעט השם שהולך למקום שאין מכירין אותו והי' צריך לכתוב בתורה ההבטחה כסדר ואברכך ואעשך ואגדלה שמך ונ"ל לפרש עפ"י פשוטו דהנה ידוע כי הצדיק כשהוא יושב בביתו מקרבין אליו כמה בני אדם לשמוע ממנו תורה ומוסר ושידריכם לעבודת השם ויש לפעמי' אצל הצדיק אלפים נפשות שבאים אליו לשמוע ממנו תורה ומוסר וממילא כשבאין אליו הרבה בני אדם הוא מכניס אותם בביתו להאכילם ולהשקותם כמאמר התנא יהי' ביתך פתוח לרווחה ויש לו הוצאות הרבה עליהם אמנם כשהצדיק נוסע בדרך אינו יכול לקרב הרבה בני אדם מכמה טעמים וגם מטעם שאינו יכול להכניסם ולהאכילם כדרכו בביתו נמצא כשאמר הקב"ה לאברהם לך לך הי' מתירא שלא יהי' ביכולתו להתנהג בדרך כמנהגו בביתו לקיים הכנסת אורחי' כאשר הי' מקיים בביתו וגם לא יתקרבו אליו הרבה בני אדם בדרך כאשר עינינו רואות שאי אפשר לקרב בדרך כ"כ כמו בביתו וגם מחמת ההוצאות בדרך לא יוכל להכניסם כדרכו בביתו ע"כ הבטיחו הקב"ה בהבטחות אלו היינו ואעשך לגוי גדול ר"ל שיתקרבו אליך הרבה בני אדם בדרך כמו בביתך ויותר וגם מה שאתה מתיירא שלא תהי' יכול להכניסם להאכילם ולהשקותם בדרך כמו בביתך מחמת ההוצאות הדרך על זה הבטיחו ואברכך בממון וכו' וק"ל:

Source 6 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Purim

Maor VaShemesh, Purim 1

For Purim, the Maor VaShemesh explores the idea that God's presence is hidden (hester panim) within natural events — as in the Megillah, where God's name never appears — and yet the Jew of faith perceives divine providence everywhere. The joyful celebration of Purim is a form of transcending the concealment and reaching the deepest level of divine unity.

בגמרא הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה ע"פ לא יצא קראה תרגום בכל לשון לא יצא כו' והלועז ששמע אשורית יצא קראה סירוגין נתנמנם יצא יראה לרמוז בזה עפ"י מאמר חז"ל שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות וכו' וראוי להבין מה הי' כוונתה בזה גם ראוי להבין אמאי הוצרכו לסמוך מן התורה הלא כל הנביאים שהיו בזמן הזה כתבו ספריהם כגון דניאל עזרא נחמי' חגי זכרי' ומלאכי ובפרט כי נבואה זו וודאי הוצרכה לדורות אמנם יראה לרמוז כי הנה כבר ביארנו במקום אחר אשר בימי הפורים מתנוצץ מוח החכמה דרך המלכות שמים כידוע בכתבי האר"י ז"ל אשר מרדכי מרמז להחכמה עלאה שהוא מרי דכי ואסתר מרמזת למלכות שמים כמאמר הכתוב ותלבש אסתר מלכות ודרשו חז"ל שלבשה רוח הקודש וגם איתא בכתבי האר"י ז"ל כי תיבת מגילה בלא יו"ד עולה בגימ' ע"ח מספר ג' הויות שיש בהם י"ב אותיות ועם הכולל עולים י"ג שהם שורש הי"ג מכילין דרחמי שנמשכים ע"י המגילה ובכל שנה ושנה בימי הפורים מתנוצץ המוחין עילאין דרך המלכות ומתמתקין הגבורות ע"י קריאת המגילה ועי"ז יכולין הצדיקים לבטל כל גזירות רעות מחמת שנפתחין אורות הקדושים והמשכת חסדים כמו שהי' בימי מרדכי ואסתר שנעשה להם ניסים וזאת היתה בקשתה כתבוני לדורות ר"ל שגם לדורות יהי' יכולין להמתיק הגבורות ולהמשיך חסדים ואורות הקדושים על הכנ"י ע"י קריאת המגילה בימי הפורים ויהיו נעשים ניסים ונפלאות בכל דור ודור עי"ז וזה רמזו הקורא את המגילה למפרע לא יצא פי' בו האור המאיר שאם קורא את המגילה כדרך סיפורי מעשיות שאז למפרע נעשו ניסים ואינו מעלה על לבו אשר הש"ית עושה לנו ניסים ונפלאות בכל דור ודור בזכות הקריאה לא יצא קראה ע"פ לא יצא יש לרמוז כי הנה החילוק אשר בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ הוא כי בתורה שבכתב נרמז כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אשר אין קץ וסוף למה שנתחדש ועתיד להתחדש וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ובכל שעה אדם מוצא בה שכליות חדשים ויוכל למצוא סודות גדולים וחידושי תורה חדשים משא"כ בתורה שבע"פ אין נרמז בה וזה ג"כ יש לומר שהי' בקשת אסתר כתבוני לדורות ר"ל שיעשו מזה תורה שבכתב אשר בכל עת ימצאו בה שכליות חדשים ורזין דאורייתא כמו בשאר תורה שבכתב וזה יש לרמוז כאן הקורא ע"פ לא יצא כלומר שעושה מזה תורה שבע"פ ואינו נותן אל לבו שיוכל למצוא בכל שנה ושנה במגילה זו שכליות חדשים ורמזי תורה עד אין שיעור וקץ לא יצא. קראה תרגום בכל לשון לא יצא רומז כי מפני שנמשך בקריאתה אורות עליונים והמשכת חסדים וכשקראה בלשון נכרי הוא ממשיך ההשפעות אל עם ולשון ההוא ולכן הלועז ששמע אשורית יצא שאינו נותן תוקף ללשון אחר.

Source 7 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Va'etchanan

Maor VaShemesh, Vaetchanan 1

On 'You shall love the Lord your God with all your heart,' the Maor VaShemesh explains that love of God must permeate every faculty of the soul — thought, speech, and action — and that this love is the inner engine of all mitzvot. Without ahavat Hashem as its root, even meticulous observance remains incomplete.

אבל הצדיק שהוא למעלה ודבק בפנימיות התורה ושם הידיעה בלתי מושגת והצדיק ההוא נפשו יודעת מאד שהוא אינו עושה כלום ומה שהוא עובד את הש"ית הוא כמוכרח ואינו תובע כלום אצל בוראו. ולענין עונש מחזיק עצמו שהבחירה בידו והאיש ההוא שלא הגיע למדריגת הצדיק מחזיק א"ע שהבחירה בידו הן לטוב הן למוטב ותובע שכר מאת המקום ב"ה והקב"ה אינו מקפח שכר שום ברי' ונותן לו שכרו מדה במדה מעולם שיש בו השגה ואף גם זאת ברחמים כי האמת האמיתי שאין לשום ברי' כלום אצל בוראו כי אלמלא עוזרו לא הי' יכול לו. והצדיק האמיתי שהוא דבוק בפנימיות התורה נפשו יודעת מאד שאין לו אצל הבורא ב"ה כלום כנ"ל הקב"ה נותן לו מעולם שאין בו השגה כלל שמשם יוצא החנינה של חנם כי העולם של וחנותי את אשר אחון אין בו השגה כלל ואפילו הנביא לא השיגו וצוח מדוע דרך רשעים צלחה וזה פי' המדרש מי שיש לו אצלי ורחמתי במדת הרחמים אני עושה עמו פי' האיש אשר לא עלה למדריגת הצדיק האמיתי נדמה לו שהבחירה בידו ויש לו אצלי שכר במדת הרחמים אני עושה עמו כי באמת אין לו כי כחומר ביד היוצר כן אתם בידי וגו' רק ברחמים אני נותן לו שרומז לעולם שיש בו השגה ומי שאין לו בידי ר"ל הצדיק האמיתי שנפשו יודעת שהוא אינו עושה כלום כמבואר למעלה ואין לו לתבוע שום שכר אז וחנותי את אשר אחון במתנת חנם אני עושה עמו כלומ' שגם אני מודד לו מדה כנגד מדה מעולם שאין בו השגה שממנו יוצא מתנות חנם וזה ביאור דברי חז"ל אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים. פי' שמצד הבחירה מאסו ברע ובחרו בטוב והי' להם לתלות במעשיהם הטובים שכוחן ועוצם ידם פעל כל אלה ויקבלו עליהם שכר אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם ר"ל אין תשוקתם אלא להשיג עריבות נעימות ידידות אלהותו יתברך שיטעימן מעולם של וחנותי את אשר אחון שהוא עולם שאין בו השגה.

Source 8 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Kedoshim

Maor VaShemesh, Kedoshim 1

The Maor VaShemesh expounds 'You shall be holy' as a call to sanctify every aspect of physical life — eating, speaking, and human relationships — transforming them into vessels for divine holiness. True kedushah is not withdrawal from the world but the elevation of the mundane into the sacred.

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם וכו' ופרש"י ז"ל מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה קדושים תהיו הוי פרושים וכו' ודברי רש"י צריכים ביאור מה מלמדינו בזה שפרשה זו נאמרה בהקהל ועוד מסתמא כל המצות הנהגות בכללות ישראל נאמרו בהקהל. ונרא' בזה דהנה הרמב"ם כתב בהלכות דיעות אם איש הישראלי דר באיזה מקום שיש בו דיעו' רעות ומנהיגים לא טובים צריך לברוח מן המקום ההוא וצריך לילך ממקום למקום וממדינה למדינה עד שיבא למקום תורה ודיעות ישרות ומנהיגים טובים שם יקבע מקום מנוחתו ואם אינו מוציא שום מקום אשר ייטיב לו צריך להתבודד במדברות וביערות כדי שיברח מדיעות רעות ומאנשי רשע והאמת הוא שכן צריך האדם לברוח ליערות ולפרוש עצמו מן המון עם כדי שינצל מדיעות רעות וממעשים רעים אך זאת אינו מועיל אלא להנצל מן הדברים המעכבים עבדות השי"ת אבל להשיג הקדושה העליונה אינו זוכה עד שידבק עצמו אל אנשי השם עובדי ה' באמת ולהשתתף עמהם יחד בעבודה רבה הן בתפילה והן בלימוד התורה ועיקר המצות הכל יהיה בכנסי' יחד עם מבקשי ה' ואז יוכל להשיג הקדושה העליונה ולפי הרוב העם המתקבצין יחד לעסק עבדות ה' כן שורה עליהם הקדושה עליונה כמו שאמרו חכמי המשנה לפי רוב הקהל כך הן מברכין כי לפי רוב הקהל כן משיגים הקדושה עליונה שברוב עם הדרת מלך אבל אם האדם ירצה לפרוש עצמו מן הציבור ולהתבודד עצמו להתפלל ביחיד או לשום עיקר עבדות ה הנעשה בכנסי' יחד בלתי אפשר שישיג הקדושה העליונה ולא עוד אלא שיוכל לנטות חלילהמרוב גופי תורה אם יתבודד עצמו ויפרוש מן הציבור כמו שאיתא בגמרא על פסוק חרב על הבדים ואיתא שם ולא עוד אלא שמתטפשים וכו' שאי אפשר לשום נברא להיות ביחיד זולת הבורא יתברך שהוא יחיד ומיוחד וזהו אחד יחיד שאינו אפשר לשום נברא להיות ביחיד אלא להבורא ית"ש שהוא אחד יחיד ומיוחד לכן צריך האדם לדבק עצמו עם עובדי ה' ולהיות בכנסי' יחד עמהם לכל עבודת הקודש וזהו פי הפסוק וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל לפי' רש"י מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל כי פרשה זו של קדושים תהיו בהקהל היינו שאי אפשר לאדם שיזכה אל הקדושה אלא א"כ שיהיו בכנסי' יחד עם הקהל בעבדות ה' מפני שרוב גופי התורה תלוין בה דהיינו תפילה בציבור ודומיהן וגמר אומר הכתוב קדושים תהיו הוי פרושים פי' שבפרשה זו נצטוו ישראל להיות קדושים ויוכל האדם לטעות שהפי' הוא קדושים תהיו דהיינו שאם יתבודד עצמו ויפרוש עצמו מן הציבור יזכה אל הקדושה לכן נתחכם רש"י ופירש קודם לזה מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל דהיינו שאינו זוכה אל הקדושה אלא בהקהל עצמו עם הציבור מבקשי ה' אבל מה שנצטוו להשמר מן הדברים המעכבים לעבדות ה' כנ"ל לזה טוב התבודדות ולזה מדויק רש"י מלמד שפרשה זו של קדושים נאמרה בהקהל זו דווקא וזהו שאיתא במדרש רבה קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם פי' יכול כמוני שהאדם ירצה להתבודד להיות ביחיד ויסבור שעי"ז ישיג הקדושה העליונה ת"ל כי קדוש אני קדושת למעלה מקדושתכם שאין זה אלא בהבורא ב"ה לבדו שהוא יחיד ומיוחד אבל אם האדם ירצה להמשיך עליו קדושת הבורא ב"ה אי אפשר אלא בהקהל יחד לעבדו שכם אחד כנ"ל.

Source 9 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Vayera

Maor VaShemesh, Vayera 1

The Maor VaShemesh discusses Avraham's hospitality (hachnasat orchim) as a paradigm of selfless love — Avraham ran to greet guests even while in pain after his circumcision, teaching that acts of kindness done with joy and self-nullification are among the highest forms of divine service.

וירא אליו ה' כו' וירץ לקראתם כו' וישתחו ארצה במדרש אמר אברהם עד שלא מלתי היו עוברים ושבים באים אצלי תאמר משמלתי אינם באים כו' אמר לו הקב"ה כו' עד אני ופמליא שלי נגלים אליך הדא הוא דכתיב וישא עיניו וירא והנה כו' וירא כו' וירא בשכינה וירא במלאכים להבין דברי המדרש והמקראות ע"פ דאיתא במדרש הנעלם פ' לך לך על פסוק הי' דבר ה' אל אברם במחזה מחזה הוא תרגום לישנא סתום ממלאכי עילאי דלא ידעי בהא בגין דלא הוה מהיל כו' דלא יהי' לון פטרא דקב"ה ממלל עם בר נש ערל כו' אימתי אתגלי עלי' באתגלי' דמלאכי עילאי כד יהיב לי' ברית קימא קדישא ע"ש דבריו באורך היוצא מדברי המדרש הנעלם שעד שלא מל אברהם לא דבר אתו הש"י בהתגלות המלאכים וזה יש לומר כוונת המדרש רבה הנ"ל עכשיו אני ופמלי' שלי נגלים עליך ר"ל שיהי' בהתגלות לפני המלאכים שלא יקטרגו עוד ואדרבא יסכימו שאדבר עמך כנ"ל וזהו וירא בשכינה וירא במלאכים ר"ל שהיתה יכולה השכינה להתגלות עליו עתה בהתגלות המלאכים ולא עוד אלא וירץ לקראתם וישתחו ארצה ר"ל בזה שנעשה אברהם רגל ימין של הכסא והמלאכי' הם נושאי הכסא נמצא שאברהם הוא למעלה מהמלאכים וזהו וישתחו ארצה לשון רבים ר"ל שאברהם הוריד המלאכים למטה ממדריגתו וקאי וישתחו על המלאכים שהכניסם למטה ממנו.

Source 10 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Shavuot

Maor VaShemesh, Shavuot 1

For Shavuot, the Maor VaShemesh teaches that the giving of the Torah is re-enacted each year and that every Jew can receive Torah anew through sincere teshuvah and inner preparation. The holiday is not just a commemoration but a living spiritual opportunity for renewed divine attachment.

ויש לרמוז בזה עפ"י מאמר חז"ל במס' שבת בפרק ר"ע דף פ"ח דרש ההוא גלילאה עלי' דרב חסדא בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ולהבין מהו שבח זה החודש נאמר כי הענין הוא כי הנה אמרו חז"ל בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית והענין הוא כי העיקר שהכל תלוי בו הוא שיהי' אהבה ואחוה בתוך בני ישראל (וכמאמר חז"ל שבמצות ואהבת לרעך כמוך תלוי כל התורה כולה) שבזמן שיש שלום בישראל השכינה שרוי' ביניהם מפני שכללות נשמות ישראל הם ס' ריבוא והתורה היא ס' ריבוא אותיות שכל אחד מישראל שורש נשמתו הוא באות אחת מהתורה (וזה מרומז בתיבת ישראל כי התורה מסיימת בתיבת 'י'ש'ר'א'ל נוטריקון 'יש 'ששים 'ריבוא 'אותיות 'לתורה) לכן כשיש שלום ביניהם ואהבה ואחוה וריעות הם עלולים לקבל התורה שע"י ההתחברות שיש ביניהם נעשית התורה שלימה וכל אחד נקל לו לקשר עצמו לשרשו שבתורה. ולכן אז בשעת מתן תורה שחנו שם בלב אחד באהבה ואחוה כמו שפרש"י מפני זה זכו לקבלת התורה ולגלוי שכינתו יתברך עליהם פנים בפנים ונגלה אז עליהם כזקן מלא רחמים שרומז שנמשך עליהם השפעה מגדלות המוחין ומי"ג ת"ד שהוא לבנונית העליון שאין שם שום שחרות ותערובת דין כלל.

Source 11 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Shabbat Shuvah

Maor VaShemesh, Shabbat Shuvah 1

The Maor VaShemesh teaches that the Shabbat between Rosh Hashanah and Yom Kippur is a uniquely potent time for teshuvah, when the inner light of Shabbat opens the gates of return for every Jew regardless of their spiritual state. The word 'shuvah' contains the full power of divine return available to all souls.

כי הנה ישנם אנשים אשר יחשבו כי תוכן התשובה הוא יום ענות אדם נפשו בתעניתים וסיגופים. ואולם לא בזה בחר ה' ובפרט בדורות האלו צוה לנו אדומ"ור הרב האלקי הקדוש מו"ה אלימלך זצוק"ל לבל יתענו יותר ממה שציוו חכמינו ז"ל כי כשל כח הסבל לסבול התעניות והסיגופים ואין באפשרי לקנות שלימות ע"י תעניתים זולת מי שבטוח על כחו ואינו שיהי' יכולת בידו לקבלם או פגם ח"ו בעבירות חמורות יבוא לפני צדיקי הדורות להורות לו תשובה וכל ערום יעשה בדעת. אכן אולי אחרי אשר לא יפרטם בשפתיו רק יצפנם בלבבו ישכח ומסיח מדעתו אשר העוה ויסורו מנגד עיניו לזאת העצה הנכונה שבעת אשר יהי' לבדו בלי חברת האדם בביתו או בחוץ ישפוך שיחו לפני ה' ויתוך כמים לבו ולפרוט חטאיו ולהתוודות עליהם ולבקש מלפניו יתברך שיפתח לו פתחי התשובה ויורהו נועם דרכי'. גם בשכבו על משכבו בלילות זאת תהי' שיחתו בינו לבין בוראו ממקור לבבו ואם כה יעשה ימים על ימים בכל עת ובכל שעה גם בעת אשר יתהלך בחוץ לעסוק עסקיו אזי יבטח כי יפתחו לו שערי תשובה גם על זאת יפקח עיניו כל הבא לעבוד ה' באמת שישקול במאזני שכלו כל דיבוריו ומוצא שפתיו בתורה או בתפילה.

Source 12 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Simchat Torah

Maor VaShemesh, Simchat Torah 1

The Maor VaShemesh teaches that the dancing on Simchat Torah expresses a joy that transcends intellect — a pure, unbounded love for Torah that arises from the deepest place in the Jewish soul. This 'supra-rational' joy is itself a form of divine service, reaching levels that even intense Torah study cannot always access.

אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו יש לרמוז בסמיכת שני הכתובים אלו שאנו אומרין אותם סמוכים בש"ת ע"פ שיש להבין על אמרו אתה הראת לדעת שזה אמר להם במשנה תורה אחר הארבעי' שנה שהיו במדבר שמשמעותו מורה שעכשיו באו לידיעה זו שאם כבר נקבע בלבם ידיעה זו לא הי' צריך להזכירן עכשיו. ויש לרמוז ע"פ מה שאמרנו טעם למה שקורין העולם הלילה שאחר יו"הכ בלשון אשכנז (צו גאטס נאמן) ע"פ מאמר חז"ל קודם שנברא העולם הי' הוא ושמו לבד וכבר האריכו בזה המקובלים ויבואר ע"פ מה שאמרנו ג"כ למה אנו אומרין אחר תפלת נעילה ז' פעמים ה' הוא אלקים כי הנה ידוע שהא"ס ב"ה לית מחשבה תפיסא בי' כלל ואי אפשר לתאר בו שום אות ונקודה וכשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות צימצם אורו שיהי' מקום לעמידת העולמות ושיוצר האדם כי אור עצמיות אלהותו אין באפשרי לשום נברא להכילו והנה גם הצימצום הראשת עדיין כולו אור פשוט אשר לא השיגה אותו שום ברי' ולכן צימצום אורו בצימצומים רבים עד עולם הגשמי הזה והנה ידוע שכל צימצום שהוא מצמצם האור מלהתפשט הוא בחי' דין שהוא שם אלהים ושם הוי' הוא רחמים וישראל עם הקדוש ביום הכיפורים הם מזככין עצמן מאד מחמת שאז הם דוגמת מלאכי שרת בלי אכילה ושתי' ואומרין שירות ותשבחות כל היום כולו ולכן ע"י הזדככותם הם עולין בעליות העולמות מעולם אל עולם ומעלים המלכות שמים אל הא"ס ב"ה ועי"ז הם משיגים מה שלא השיגו עד עכשיו ולכן אומרין אז ז' פעמים ה' הוא אלקים שרומז לעליות העולמות שכל מה שעולים למעלה למעלה עלי' אחר עלי' הם משיגים שמה שחשבו עד עתה על אותן השגות האורות שלא השיגו עדיין ששם הוא בחי' הוי' שרומז לרחמים וחשבו ששם הוא כולו רחמים בלי שום בחי' דין שהוא שם אלקים עתה שמשיגים השגה יותר גדולה יודעין הם שעדיין הוא צימצם ומן הצורך עדיין להשיג רחמים יותר עליונים וזהו ה' הוא אלקים פי' שמה שחשבנו עד עתה ששם הוא שם הוי' ושהוא כולו רחמים. עכשיו שהושגנו יותר ידענו שזה הוא אלהים שרומז לצימצום ויש רחמים יותר עליונים וכן כל פעם שאומרים ה' הוא אלקים רומז על דרך זה שכל מה שעולים יותר הם. משיגים שגם אלו הרחמים הם צימצום לנגד מה של מעלה מהם.

Source 13 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Yom Kippur

Maor VaShemesh, Yom Kippur 1

On Yom Kippur the Maor VaShemesh teaches that true atonement (kapparah) is achieved not merely through fasting and confession, but through a profound inner transformation — nullifying the ego before God completely. The day itself is described as a gift of divine mercy wherein the essence of the soul is revealed and cleansed.

אך הענין הוא שבכל ימות השנה הגם שהצדיקים עושין יחודים והעולמות מתעלין מ"מ אור הכתר אינו מתגלה חוץ מיום הכיפורים שאז מתגלה אור הכתר עליון על ישראל ומופיע עליהם כל היום הקדוש והוא המטהר את ישראל ביום זה כנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו. ומלת תטהרו רומז אל הכתר שתיבת תטהר"ו עולה גימטריא תר"ך כמנין כתר וע"כ יש דעות בין המקובלים לומר קדושת כתר גם בשחרית יו"כ ע"כ כל ימות השנה לא הי' כריעה בשעה שהזכיר את השם המפורש מפני שלא הי' היחוד גדול כ"כ אבל ביו"הכ שכה"ג הי' מכווין כשהזכיר את השם הנכבד והנורא להמשיך אור הכתר ע"כ הי' צריך כריעה מפני גודל קדושתו ועיצם בהירתו שאין בו השגה וזהו פי' כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כה"ג ור"ל שהיו שומעים את השם מפי כה"ג בכוונה זו להמשיך הכתר עליון. ובמלת מפרש מרומז הכתר שכן מפר"ש בגימטריא כת"ר ע"כ היו כורעים כי אז לא הי' באפשרי בלא כריעה שנפלו על פניהם מרוב גודל קדושתו ועוצם בהירתו של כתר עליון שאין בו השגה ואמר אח"כ ואף הוא הי' מתכווין ככגד המברכים לגמור את השם ר"ל ליחד את השם בכוונה זו להמשיך קדושת כתר וזהו ואומר תטהרו ר"ל באומרו להם תטהרו הי' מכווין להמשיך שיופיע עליהם אור קדושות כתר שמרומז בתיבת תטהרו כנ"ל.

Source 14 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Yitro

Maor VaShemesh, Yitro 1

On the giving of the Torah at Sinai, the Maor VaShemesh teaches that the essence of Torah is its capacity to unite the Jewish soul with its Divine source. The experience of 'Anochi' — 'I am the Lord your God' — is not merely a commandment but an ongoing revelation of divine presence accessible through wholehearted Torah study and prayer.

וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים ויקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שלוחיה ואת שני בניה אשר שם האחד גרשון כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה וכו' ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה כו' ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך כו' ויחד יתרו כו' ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים ראוי לשים לב אל הפסוקים האלו ואין המקראות האלי אומרים אלא דורשוני דהנה יש לדקדק מה הוא דכתיב למשה ולישראל עמו למה הוציא למשה מכלל ישראל שלפי הנראה מהפסוק לא היו הטובות של משה שוים לטובות של ישראל וצריך להבין החילוק בין טובות משה לטובות ישראל עוד יש לדקדק על פסוק ויקח יתרו כו' ואת שני בניה אשר שם האחד גרשון כו' קשה הלא מה שהשמיענו הכתיב בפ' שמות הטעם שקרא משה לבנו גרשון היא להודיענו שקרא משה שם על שם המאורע אבל הוא בוודאי לא גילה לשום אדם בשעה שקרא השם הזה לבנו מאיזה טעם הוא קורא לבנו השם הזה כי אין דרך לגלות הטעם הכמוס לבני אדם בשעה שקרא וא"כ קשה מהיכא ידע יתרו הטעם שקרא לבניו שמות גרשון ואליעזר ועוד קשה למה חזר והכתיב לנו הטעם הואיל וכבר כתיב בפ' שמות ומה משמיע לנו הכתוב כאן בזה שנראה כמיותר עוד קשה כתיב ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל מילת על אודות ישראל הוא ג"כ כמיותר שזאת ידוע שעל אודות ישראל נלקה פרעה גם מה הוא את כל התלאה אשר מצאתם בדרך שהוא מלחמת עמלק וזאת שמע מקודם בואו ומחמת זאת בא כמו שפרש"י ז"ל מה שמועה שמע ובא קריעת י"ס ומלחמת עמלק ומה היה לו לספר זאת עוד קשה כתיב ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים למה הכפיל הכתוב אשר הציל אתכם אשר הציל את העם ונראה בזה דהנה יש ב' בחינות בעבודת ה' ית' יש אשר הוא עובד הש"יתב תיכף מנערותו ונושא בעולה של תורה מקטנותו מחמת אהבת השי"ת מחמת גדלותו ורוממותו ית"ש ויש אשר בנערותו הולך אחר שרירות לבו אך אם בא עליו יסורים אז מתעורר א"ע ומחפש דרכיו ועושה תשובה על מעשה נעוריו ועוזב דרכיו הרעים והולך בדרכי תורה ועבודה והחילק שבין ב' בחינות האלו הוא מי שמתחזק בתורה ועבודה מקטנותו מחמת גדולתו ורממותו ית"ש הוא הולך וגדול מיום ליום ומשיג השגות אלהותו י"ש בכל פעם יותר ויותר ומי שלא נטה שכמו לעבודת הבורא ב"ה עד ששלח השי"ת עליו יסורים לפעמים יוכל חלילה ליפול מעבודתו כי הקב"ה הוא בעל הרחמים ומיד שצועק אליו ית' הוא עוזר לו כי בכל צרתם לו צר ועוזר לו מצרתו וכשחזר ומטיב לו יוכל לשכוח חלילה טובות השי"ת כמו שנאמר ורם לבבך ושכחת כו' וצריך האיש ההוא התחזקות גדול שיתחזק היטיב בעבודת השי"ת לבל יפול עוד ממנו אמנם בין הצדיק אשר הוא בצדקו מקטנותו ובין הבע"תש צריך זאת לקבוע בלבו כיתד שלא תמוע אשר עוה"ז הוא כאין והוא בעוה"ז כגר בארץ נכריה כמו שאמר דוד המע"ה כי גר אנכי בארץ וכל תאוות עוה"ז וכל חמדתה הם הבל הבלים ועיקר הוא לתקן מעשיו בעוה"ז להכין א"ע לעולם הבא כמו שאמר התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין והצדיק אשר הולך בצדקו מנערותו הוא בוודאי מואס בתאוות ובחמדת הגשמיות עוה"ז והוא בזה עולם כגר בארץ נכריה והבע"תש צריך לקבוע זאת בלבו כדי שלא יתרשל מעבדות ה ובגרים יש ג"כ ב' בחינות יש אשר מקרב א"ע תחת כנפי השכינה מחמת שחזר על כל הע"ז שבעולם ורואה שהבל המה מעשה תעתועים ואין בעולם כי אם הבורא ית"ש הוא מנהיג כל העולם כולו ונתגייר לעשות רצון הבורא ית"ש ויש אשר מגייר א"ע מחמת פחד כגרי האריות וזה אשר מגייר א"ע מחמת פחד הוא קשה לישראל כספחת והן הערבוביא בישא כמו הערב רב וכל התלאות וכל הרפתקאות שהגיעו לישראל הכל היה מחמתן שהם מבלבלין את ישראל מעבדות ה' ומפרידין איתן מהשי"ת והגרים אשר באו לחסות תחת צל כנפי השכינה מחמת שרואים גדולתו ית"ש שהוא הכל יכול אדרבא המה טובים לישראל שהן מקדשין שם שמים בפרהסיא וזהו החילק בגרים והב' בחינות שאמרנו לעיל בין צדיק מעיקרו ובין איש אשר נטה שכמו לעול תורה ועבודה מחמת שהיה צר לו ועי"ז נתעורר לעבוד את השי"ת הן היו משה וישראל כי משה לא הי' בשיעבוד כלל שכל שבט לוי לא נשתעבדו לעבוד את מצרים ומכ"ש משה רבינו שנתגדל בפלטרין של מלך רק תיכף מקטנותו היה לבו ברור וצלול לשמים כמו שמצינו במדרש שהלך וסייע לכל אחד ואחד מישראל בעבדות מצרים וכל זה היה מחמת שהיצר לו גלות ישראל וגלות השכינה וגם היה מצטער בעצמו על שלא הלכו ישראל בדרך הישר כל זה היה מחמת שהי' עובד את השי"ת באמת לאמיתו והיה משתוקק על כבוד המקום ועל כבוד ישראל ומאס בעוה"ז כי אף שיתרו נתן לו אשה וממון הרבה עזב את הכל והלך לרעות את צאן יתרו אחר המדבר כדי שיתבודד שם בעבודת השי"ת וע"י שהלך מקטנותו בדרכו השם ית' ונטה שכמו לעבודת הבורא בה' היה הולך וגדול עד כי גדל מאד והשיג השגות אלהות וע"י נעשו כל הניסים והנפלאות במצרים ובים ובני ישראל נתערבו בגוים ולמדו מעשיהם ונתן הקב"ה עליהם עול מצרים והיו משעבדים בהם בקושי ומחמת זה נתעוררו וחזרו בתשובה שלימה כמו שכתוב ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו כו' והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים הוציא אותם מתחת יד סבלות מצרים לכן לא השיגו כ"כ כמו שהשיג משה רבינו והב' בחינות שבגרים הם יתרו וערב רב שהערב רב גיירו א"ע מחמת יראה שראו המכות שבאו על המצרים ויראו לנפשם ועי"ז נתגיירו ולא היה כוונתם לש"ש לכן בא על ידם לישראל כל התלאות בדרך בענין מלחמת עמלק ואלמלא משה שישב בתענית כל היום וכפיו פרושות השמימה בתפילה כל היום היו נופלים ביד עמלק ויתרו בא להתגייר מחמת שחזר על כל ע"ז שבעולם וראה שאין בהם ממש ושמע גודל הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה במצרים ובים וראה שהבורא ית"ש הוא מהוה כל הויות ומלכותו בכל משלה לכן בא לחסות תחת כנפי השכינה ויט שכמו לסבול עול תורה ועבודה ומצות ועד עתה לא הי' מכיר ומבין כ"כ מעשים הטובים של משה רבינו ועכשיו שהשיג שהוא ית"ש הוא מלך עולם ולו אנו צריכים לעבוד אז הבין שכל מעשיו של משה הי' לעשות רצון הבורא ב"ה והעולם הזה לא הי' נחשב בעיניו למאומה והוא הי' בזה העולם כגר בארץ נכרי' ולא הי' מפחידו שום דבר בעולם כי ה הי' בעוזרו שהי' משים בטחונו בו ית"ש והבין שזאת הי' כוונת משה בקריאת השמות אשר קרא שם האחד גרשון כי אמר גר הייתי בארץ נכרי' כלומר שתמיד הי' קובע זאת בלבו שהוא בזה העולם כגר בארץ נכרי' וגם הבין שעל זה קרא שם השני אליעזר ע"ש כי אלהי אבי בעזרי שהי' משים בטחונו בהש"ית ומזה נבוא לביאור הכתובים וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כלומר ששמע הטובות שעשה אלהים למשה שזכה שנתגלה אליו הש"ית ודבר עמו פא"פ וע"י נעשו כל הניסים והנפלאות במצרים ובים ושמע הטובות שעשה אלהים לישראל כי הוציא ה' את ישראל ממצרים והבין שמפני זה זכה משה יותר מהם כי שתיכף מקטנותו מאס בתאוות ובחמדת הגשמיות עו"הז מכל וכל והי' מחזיק א"ע בזה העולם כגר בארץ נכרי' כנ"ל לכן נשא לבו של יתרו לילך למדבר לארץ צי' לשמוע דברי אלהים חיים והי' מקדש ש"ש על כל העולם וכל שרי האומות השליכו את אלילי כספם ואת אלילי זהבם כששמעו שנתגייר יתרו והי' חושש שמא לא יקבל אותו משה והי' שולח אליו אל יחשדני שאין כוונתי לשמים בוודאי כוונתי לשמים כי שמעתי הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה על ידך וזכית יותר מכל ישראל מזה הבנתי שמחמת זה זכית כ"כ מחמת שכל מעשיך הי' לעשות רצון יוצרך תיכף מקטנותך מאסת בזה העולם והיית בעיניך בזה העולם כגר בארץ נכרי' ועתה אני יודע כוונתך שקראת השמות האלו לבניך וזהו ויקח יתרו חותן משה כו' ואת שני בני' אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכרי' ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי כלומר שאני יודע שע"ז קראת אותו גרשם ע"ש שאתה מחזיק עצמך בזה העולם כגר בארץ נכרי' ושם השני אליעזר כי אלהי אבי בעזרי כלומר ע"ש ששמת בטחונך בהקב"ה ועתה גם אני בא עתה לחסות תחת כנפי השכינה וכוונתי למאוס בתאוות ובחמדת הגשמיות עו"הז ולעבוד את הש"ית באמת לאמיתו ומשה הי' חושש כי למיחש מיהו מבעי' שמא אין כוונתו כ"כ לש"ש וגר שבא להתגייר מודיעים לו קצת חומרות וקצת עונשיו לכן כתיב ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה אלהים לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך כלומר שסיפר לו שכל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים הכל הי' על אודות ישראל ולא בשביל הגרים ואדרבא מחמתן בא לישראל סיבות וצרות כי מלחמת עמלק לא בא לישראל אלא מחמתן וזה את כל התלאה אשר מצאתם בדרך היינו מלחמת עמלק שסיפר לו כל התלאות שבא לישראל הי' מחמת הגרים שקשה גרים לישראל כספחת כל זה סיפר משה ליתרו חותנו ברמז כדי שיבין כוונת משה בזה הסיפור שאם הוא בא להתגייר ג"כ כמו שנתגיירו הם מחמת פחד למה הוא לו ויתרו הבין כוונת משה בסיפור זה ורצה להצדיק א"ע בפני משה שכוונתו היא בלתי לה' לבדו בלא שום פני' אחרת לכן אמר לו שהוא יודע זאת שבחינות בחינות יש ואעפ"כ גם זאת הבחינה של גרים אלו ג"כ היא טוב וגם ע"ז אנו צריכים להודות כי לע"ל הכל יתוקן וזהו ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים כלומר על זה בוודאי אנו צריכים להודות לאל ית' כי מזה יגיע תועלת גדול שעי"ז השיגו השגות גדולות ואתם בית ישראל בוודאי תעבדו את הש"ית כי יעקב חבל נחלתו ואפילו ע"ז אנו צריכים להודות להש"ית אשר הציל את העם דהיינו הערב רב אף שעתה הם מבלבלים את ישראל מעבדות השם אבל לעתיד יתוקן הכל עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם פי' ככי מחשבות שמכווין לעשות רצונו כן הוא משיג השגות אלהות וזדון הוא מחשבה והוא מלשון זדון לבך השיאך ודו"ק.

Source 15 · Hasidic
Verified

Maor VaShemesh — Bereshit

Maor VaShemesh, Bereshit 1

The Maor VaShemesh teaches that the purpose of creation is for Israel to cleave to God through Torah and mitzvot, and that 'Bereshit' alludes to the inner divine light that sustains all worlds — every person must seek to uncover this primordial light within themselves through constant attachment (devekut) to the Creator.

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. ר"ת עולה כ"ב לרמ"ז שבכ"ב אתווין דאורייתא נבראו כל העולמות.