מפרשי הפרשה

מצורע

Parshas Metzora

Leviticus

9 commentaries

Source 1 · RishonimVerified

אבן עזרא

Ibn Ezra on Leviticus 13:45

Leviticus 13:45

וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃

Q — Why must the metzora wear torn clothes and let his hair grow wild? And why does the kohen later place blood on the right thumb, right big toe, and right ear-tip of the metzora's purification day?

A — Ibn Ezra weaves the two into a single arc of teshuvah. The torn clothes and wild hair are not merely identification ("טמא טמא יקרא") — though that is one possibility — they are signs of AVEILUS. The metzora mourns "רוע מעשיו," because the affliction came from his deeds; tzara'at is the body publishing the soul's state. The seven-day exclusion is structured teshuvah. Then on the purification day, the blood is placed at three specific points: the right thumb ("עיקר כל המעשים" — where action begins), the right ear-tip ("זכר לשמוע אשר צווה" — listening to what God commanded), and the right big toe (foundation of all movement). These mark the three loci that need repair — action, hearing, foundation. The right side is the side of strength. The korbanot atone for the past; the blood-placement orients the metzora toward the future. The entire ritual is a structured reentry into society and into self, designed by the chiddush that tzara'at is moral feedback. (Particularly relevant: tzara'at as "מוסר על מעשה הלשון" — discipline for lashon hara.)

בגדיו יהיו פרומים כמו קרועים, להכירו ללכת במנהג משונה; או טעמו כענין אבל, על כן בגדיו יהיו פרומים וראשו פרוע. והטעם, שיתאבל על רוע מעשיו, כי בעבור מעשיו בא לו זה הנגע... הבהן מקום חבור, והוא עיקר כל המעשים, והימנית בעבור כח הצד הימין, והתנוך זכר לשמוע אשר צווה.

Full text on Sefaria ↗
Source 2 · AcharonimVerified

משך חכמה

Meshekh Chokhmah, Metzora:4

Leviticus 14:1

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

Q — Where in our parsha is the principle of R' Acha hinted — that illness depends on the person himself ("ממך... שלא יבואו חוליים עליך")?

A — The Torah uses "המיטהר" (התפעל — reflexive/causative) rather than the passive "הנטהר." Had it said the latter, the metzora would be one acted upon; "המיטהר" indicates that he himself brings about his purification — "שמסיבת תשובתו להשי״ת הוסר מאתו הנגע." Tzaraat lifts only when the person himself effects the change.

דריש מדכתיב 'למיטהר' ולא כתיב 'לנטהר' שהוא נפעל... לכן על כרחך כוונתו שהוא מפעיל בעצמו הטהרה, היינו התפעל — שמסיבת תשובתו להשי"ת הוסר מאתו הנגע.

Full text on Sefaria ↗
Source 3 · AcharonimVerified

כלי יקר

Kli Yakar on Leviticus 14:2

Leviticus 14:2

זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

Q — Why is the metzora 'הובא' — brought, passively — to the kohen when the next verse has the kohen going out to him? Who brings whom?

A — Kli Yakar reads the contradiction as two distinct movements: spiritual and physical. The 'bringing' to the kohen isn't a physical relocation — it is an inner movement, the metzora's heart turning toward תשובה ('העתק לבו מן הדרך הרע אל הדרך הטוב'). Only after that inner turn does the kohen physically go out to him. The passive 'והובא' captures the bitter reality: the man didn't come of his own accord — 'הצרעת מכריחו' — the affliction itself forced him. Had he gone willingly to learn Torah from a kohen, to be a disciple of Aharon אוהב שלום ורודף שלום, he never would have contracted tzaraat in the first place. The passive voice is the rebuke.

כי ביום שיחדש לב טהור בקרבו ויקבל עליו לשוב בתשובה בו ביום יובא בעל כרחו אל הכהן ללמוד ממנו דרך ה', ולשון 'והובא' אינו מדבר בהעתק ממקום למקום אלא מדבר בהעתק לבו מן הדרך הרע אשר היה בו אל הדרך הטוב... והצרעת מכריחו שבעל כרחו שלא בטובתו יובא אל הכהן לבקש ממנו רפואה לדעת מוסר השכל, כי אילו הלך מתחילה מרצונו לבקש תורה משפתי כהן ולהיות מתלמידיו של אהרן... אז לא היה בא לידי צרעת זה.

Full text on Sefaria ↗
Source 4 · AcharonimVerified

אור החיים

Or HaChaim on Leviticus 14:2

Leviticus 14:2

זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

Q — Chazal derive from 'זאת תהיה תורת המצורע' that it refers to 'מוציא שם רע' — the slanderer. But why is this derashah taught here, in the parsha of purification, rather than earlier, in the parsha of the affliction itself?

A — Or HaChaim explains it through the believer's relationship to events. Tzaraat naturally resembles an illness born of melancholy and black bile, and its cure would be joy and lifting of the spirits. Yet the Torah commands the metzora to sit alone, rend his clothes, and grow his hair — measures that, naturally, would worsen such a condition, not heal it. When the person sees that despite these counter-therapeutic acts he is healed — through repentance and confession of the sin of lashon hara — he gains clear proof that the affliction was no natural illness but a consequence of his slander. Hence the lesson belongs precisely at the moment of purification, where the counterintuitive recovery proves the cause.

לזה נתחכם אל עליון וצוה שיסגר המצורע בדד ישב ובגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ודברים אלו הם כפי הטבע נגדיים לרפואת סיבת הנגע ואדרבה יולידו הנגע מחדש, וכאשר יראה האדם שהגם שעשה דברים אלו שהם נגדיים אף על פי כן על ידי שהרהר תשובה והתודה חטאתו... בזה ידע ויוכיח הוכחה ברורה שלא בא לו הנגע אלא לצד שדבר לשון הרע.

Full text on Sefaria ↗
Source 5 · RishonimVerified

רבינו בחיי

Rabbeinu Bahya, Vayikra 14:2

Leviticus 14:2

זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃

Q — Lashon hara has its punishment (tzaraas) — but on what scale is it really meant to be measured?

A — Rabbeinu Bachya assembles a textual proof — adopted from the midrash — that lashon hara is harsher than the three cardinal aveiros that one must die before transgressing. Each of the three is described in Tanach with the word גדול but only as a singular: Cain calls his (shfichus damim) "גדול עוני מנשוא"; Yosef calls his potential sin (gilui arayos) "הרעה הגדולה"; Moshe calls the egel (avoda zara) "חטאה גדולה". Lashon hara alone is called גדולות — plural. Dovid (Tehillim 12:4) condemns "לשון מדברת גדולות" — many gedolos at once, since lashon hara contains within it the equivalent of all three cardinal sins (the speaker damages the soul of the slandered, ignites strife unto bloodshed, splits marriages, defames the divine image). The grammar — singular vs. plural — silently announces that lashon hara is the מות in "מות וחיים ביד לשון", and tzaraas, the disease that isolates man from man, is the exact midda-keneged-midda punishment for the speech that splits man from man.

קשה לשון הרע משפיכות דמים ומגלוי עריות ומעבודה זרה: משפיכות דמים דכתיב (בראשית ד, יג) ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא; מגלוי עריות דכתיב (שם לט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת; מעבודה זרה דכתיב (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה; ואילו בלשון הרע כתיב (תהלים יב, ד) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות — לכך נאמר מות וחיים ביד לשון.

Full text on Sefaria ↗
Source 6 · RishonimVerified

ספורנו

Sforno on Leviticus 14:12

Leviticus 14:12

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

Q — Why does the metzora, on the day of purification, bring an asham — a korban usually reserved for me'ila, misappropriation of holy property? What has the metzora misappropriated?

A — For Sforno the answer joins two facts. First, the asham's defining function is to atone for מעילה בקודש. Second, Chazal (Arachin 16a) list lashon hara and ga'avah as two of the causes of tzara'at. Sforno's chiddush: BOTH sins are forms of מעילה. Lashon hara is spoken בסתר — and Chazal (Chagigah 16a) say "העובר עברה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה" — the speaker behaves as if Hashem is absent from the room. That's a denial of the Shechinah's presence, a misappropriation of the kodesh of His all-presence. And ga'avah is even more directly me'ila: "ה' מלך גאות לבש" (Tehillim 93:1) — gaut is one of Hashem's garments. The proud man "גונב מלבושי" — wears stolen royal clothing. Hashem says "אין אני והוא יכולים לעמוד בעולם אחד" (Sotah 5a). The textbook case is Uzziyahu: "וכחזקתו גבה לבו... וימעל בה' אלקיו, והצרעת זרחה במצחו" — the verse explicitly links ga'avah, me'ila, and tzara'at in one chain. The asham is therefore the structurally correct atonement; the metzora's sin was a hidden theft from the King.

כבר התבאר שענין האשם הוא על מעל בקודש כמו החטאת על חיוב כרת. כבר אמרו שהצרעת היא על לשון הרע ועל גסות הרוח ששניהם מעילה בקודש. כי אמנם לשון הרע עיקרו בסתר כמעמיק מה' לסתיר עצה, כאמרם: העובר עברה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה (חגיגה טז, א). ועל המתגאה נאמר "גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל" (תהלים קא, ה). אמר הקדוש ברוך הוא: זה גונב מלבושי אין אני והוא יכולים לעמוד בעולם אחד. וכבר סיפר הכתוב על עזיהו באמרו: "וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו... והצרעת זרחה במצחו" (דברי הימים-ב כו, טז-יט).

Full text on Sefaria ↗
Source 7 · RishonimVerified

רמב"ן

Ramban on Leviticus 14:18

Leviticus 14:18

וְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֙מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

Q — The metzora brings three korbanot — asham, chatat, olah — and the Torah uses the language of 'kapara' for each separately. Three atonements for one process — why?

A — Ramban: each addresses a different temporal axis. (1) Asham atones for the original 'מעל' that produced the negaim before they appeared (since 'אין נגעים אלא משום חטא,' as Ramban develops at 13:47). (2) Chatat atones for the sin committed during the days of nega — the bitter complaints against Hashem ('נתן תפלה לאלהים') in his isolation; this is why pasuk יט specifically reads 'וכפר על המטהר מטומאתו' — atonement for what was committed during tum'ah. (3) Olah and mincha are 'כופר נפש שיזכה ליטהר ולשוב אל אהלו' — the prayer for return. The summary phrase 'וכפר עליו הכהן וטהר' (pasuk כ) covers the whole eight-day process including the tziporim — which themselves were a כפרה parallel to the שעיר המשתלח on Yom Kippur. (Ramban also notes: house-nega skips asham/chatat because the sin behind it is lighter — body-nega means a graver sin and needs more.)

אולי האשם יכפר על מעלו אשר מעל קודם נגעו, והחטאת על חטאו אשר חטא בימי הנגע, אולי בצערו נתן תפלה לאלהים, וזה טעם 'מטומאתו'. והעולה והמנחה יהיו לו כופר נפש שיזכה ליטהר ולשוב אל אהלו, ולכך אמר 'וכפר עליו הכהן וטהר'... ויתכן כי 'וכפר עליו הכהן וטהר', רמז לכל הנעשה בו, כי גם הצפרים יבואו לכפרה ולטהרה, כי כן אמר בנגע הבית 'וכפר על הבית וטהר'.

Full text on Sefaria ↗
Source 8 · AcharonimVerified

אלשיך

Alshekh on Torah, Leviticus 14:35

Q — Why does the homeowner's required declaration use the curious phrase 'כנגע נראה לי בבית' rather than the simpler 'כנגע ראיתי בבית'?

A — The wording is itself a vidui. 'לי' here functions in the sense of for me / on my account (like 'ועשה לי מטעמים,' 'וצודה לי'). The homeowner is being instructed to say not 'I saw a plague-like spot' (a neutral observation) but 'a plague-like spot appeared because of me in my house' — admitting that the affliction is no accident, that 'אין דבר משולל השגחתו יתברך,' and recognizing the chesed Hashem is doing by starting from the house rather than the body. The Rambam's gradient is well-known — house, then garments, then skin — and this verse is calibrated to be said at the very first step, when teshuvah is still cheap and the lesson is still easy to absorb. A person who can sincerely say 'נראה לי' is already on the path to 'חזר בו - יטהר הבית.'

אנחנו חייבים לשים כחותם על לבנו כי אין דבר משולל השגחתו יתברך ואין הוראת צרה שלא יהיו תוכחות על עון. וטוב להודות לה' על כל צרה שלא תבא, כי על כי אין אלהיו בקרבו מצאוהו הרעות ההם. וזהו 'ובא אשר לו הבית והגיד לכהן'. והנה ההגדה היה אפשר תהיה לאמר כנגע ראיתי בבית. אך לא זה הדבר בחר ה', כי אם שיאמר 'כנגע נראה לי בבית', כלומר כנגע נראה בשבילי בבית. כי עווני היה מחייב נגע צרעת תהיה בי וה' נתנו בביתי.

Full text on Sefaria ↗
Source 9 · RishonimVerified

עקידת יצחק

Akeidat Yitzchak 62:3

Q — Why purify the healed metzora with two birds, cedar, hyssop, and crimson thread? Why send one bird free? What do these disparate items together signify?

A — The purification enacts the cure of the sin that brought the nega — chiefly haughtiness and the misused tongue. The lofty cedar set beside the lowly hyssop teaches the proud man to lower himself; the birds, who chatter, answer to the chattering of lashon hara, one slaughtered and one set free to mark the death of the old speech and release into corrected speech. The ritual is a symbolic curriculum: every element directs the healed person to uproot the arrogance and loose talk that defiled him.

יבאר שהדבור החיצון הוא שלוחו של פנימי, והחלוף בהם גורם נזקים גדולים: זאת תהיה תורת המצורע במדרש (ויקרא רבות פרשה ט"ז) מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומד מאן בעי למזבן סם חיים אודיק עליה כולי

Full text on Sefaria ↗

Chassidus on the parsha

חסידות

Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk

Sefat EmetR' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger

מצורע תרל"ב§1

...ואפשר שהשני צפרים חיות טהורות רומזות על ב' יצרים, שכמו שנתנם השי"ת הם טהורות, כמו שכתוב נשמה שנתת בי טהורה היא וכו', אם כן יש די טהרה תוך האדם, ורק שלא יוציא שום דבר משורשו כנ"ל.

ויקרא מצורע תרל"ה§2

במדרש זאת תהיה תורת המצורע... וכמו כן להיפוך מוציא רע הוא שיש גם כן יצר הרע בלב אדם בשמאלו, כמו שכתוב לב כסיל לשמאלו, וכשמוציא הבל שמאלי לחוץ, מכניס בו רוח שטות כנ"ל, ולשון ופה האדם הם המחברין הבל ורוח לנפש האדם, וזה שאמר מות וחיים ביד לשון. ועוד שם כי גדול לשון הרע מעבודה זרה וכו', שנקרא גדול, ולשון הרע נקראת גדולות, מדברת גדולות, לשון כפול. פירוש הדברים כי…

שם מצורע תרל"ט§3

ברש"י עץ ארז ואזוב, שנתגאה וחטא ישפיל עצמו כאזוב וכו', ולמה לי ארז, רק על ידי הגיאות צריך לבא לשפלות ביותר כשבא לתשובה, ועל ידי שבא לו הכנעה על ידי הגיאות ניתקן החטא, ועל ידי שמשפיל עצמו מתכפר לו, אם כן כל אחד יחטא ואחר כך ישפיל עצמו. אך באמת אין החוטא יכול להשפיל עצמו, ובודאי מי שיכול להשפיל עצמו כאזוב ותולעת בלי ספק ניתקן החטא מקודם, והוא צדיק גמור ובעל תש…

מצורע תרמ"ו§4

בפסוק ונתתי נגע צרעת ודרשו רז"ל וכי בשורה היא, אלא שהאמוריים הטמינו מטמוניות וכו', הענין הוא כי הבטחת ארץ כנען לבני ישראל הוא מה שזכו להנחיל ארץ ישראל שנעשה נחלת ה' ונתהפך מטומאת ארץ כנען להיות ארץ ישראל מקודש לה', וכענין זה עצמו הוא ביותר מה שיכולין בני ישראל לתקן גם מקומות שנמצא בהם הטומאה, ועל ידי התיקונים ומצות שנתנה תורה נתרפא הצרעת, שגוף הנגע נתהפך ונת…

מצורע תרמ"ז§5

במדרש זאת תהיה תורת המצורע, הדא הוא דכתיב ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וכו', בורא ניב שפתים וכו'. כי הנגע הוא בעור הבשר כמו שכתוב אדם כי יהיה בעור בשרו וגו', והיינו כי נמצא דברי תורה בכל נפש ישראל, רק על ידי העונות והוצאות לשון הרע מפיו נסגר הפנימיות ואינו יכול להוציא מכח אל הפועל דברי תורה, כמו שנאמר נאלמתי דומיה, וכשזוכה על ידי תשובה שנברא לו ניב שפתים,…

שם מצורע תרמ"ח§6

ובמדרש זאת תהיה תורת המצורע... כי יש מי שמשיג השלימות על ידי הקירוב, ויש על ידי התרחקות, וזה שלום שלום וגו'... וכן הוא באדם כשפגם מעשיו ומתרחק מן הקדושה, צריך לקבל זה הריחוק באהבה, ולידע כי זה הריחוק הוא תקנתו...

שם מצורע תרמ"ט§7

במדרש מי האיש החפץ חיים וכו'... ועל ידי לשון הרע בא נגע סגירו, דהיינו שהגוף מכסה הארת הנשמה שבקרבו, והרי הוא כמת... ועל ידי הלשון הרע הם סתומים, ולהיפוך המייגע עצמו בדברי קודש תורה ותפלה נפתחין חקיקות הללו, ואז מאיר בו כח הנשמה ונקרא חי...

שם תרנ"ד§10:2

איתא בזוה"ק מאן דיכיל לענג השבת ולא עביד איתהפך לי' ענג לנגע. ממילא מדה טובה המרובה ע"י ענג שבת מתהפך הנגע לענג. והנה פי' ענג. "עדן "נהר "גן. כדכתי' ונהר יוצא מעדן להשקו' את הגן. והנה כמו שהוא בעולם כך הוא בנפש. שהרי האדם עולם קטן וכתי' וישם שם כו' האדם אשר יצר. א"כ צורת האדם שוה לצורת הגן עדן. וגם האדם נחלק לג' חלקים. עדן נהר גן. בבחי' נר"נ. וגם בגוף מוח לב…

מצורע תרס"א§13

בפסוק שתי צפרים חיות וכו', ברש"י לפי שהנגעים באים על לשון הרע וצפרים פטפוטי קול... דכתיב מות וחיים ביד לשון, ולפי שכח הלשון גדול מאד צריכין להזהר מדברים בטלים, והם מעכבין הפה ולשון להוציא בהם דברי קדושה, כמו שכתוב "ודברת בם" ולא בדברים אחרים, שהוא תנאי שכפי מה ששומר פיו מדברים בטלים כך יכול לדבר בם, ולכן השח שיחה בטילה אינו יכול לקיים ודברת בם ועובר בעשה...

שם תרס"א§13:2

בפסוק שתי צפרים חיות כו'. ברש"י לפי שהנגעים באים על לשה"ר וצפרים פטפוטי קול. דאיתא בזוה"ק פ' תזריע דהנגעים באין על מלה בישא ועל מלין טבין דאתי לידי' ולא מלל החשיתי מטוב וכאבי נעכר ע"ש. דכתיב מות וחיים ביד לשון. ולפי שכח הלשון גדול מאוד צריכין להזהר מדברים בטלים והם מעכבין הפה ולשון להוציא בהם דברי קדושה כמ"ש ודברת בם אחז"ל השח שיחה בטלה עובר בעשה בם ולא בדבר…

שם מצורע תרס"ג§14

בפסוק כי תבאו וגו', דהנה איתא אשר אני מביא אתכם שמה, שזה המקום היה מקולקל ביותר, ועל זה משבחין, "ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו", שהוציא הקב"ה המקום מתחת יד כנען ונעשה נחלת ה' ומקום קדוש, ולכן לפי שהיה מקום טמא ביותר בכל עת שנתעלו אחר כך בני ישראל היושבים שמה ולא היה המקום ראוי לקבל זו הקדושה, נצמח בו נגע לטהר את המקום, ולעקור אבנים הטמאים משם, וכן הוא גם בנפ…

Mekoros on the pasuk

מקראות גדולות

Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries

All Parshiyot