מפרשי הפרשה
ויקהל
Parshas Vayakhel
Exodus
8 commentaries
אלשיך
Alshekh on Torah, Exodus 35:1
Q — Why does the verse pointedly mark 'ויצאו... מלפני משה' immediately followed by 'ויבאו'? Why note the temporal proximity?
A — The Alshich reads it as a measure of the people's eagerness: the bringing of donations happened immediately upon leaving Moshe — no interval, no procrastination. The seeming redundancy is praise. Bnei Yisrael, who had just come off the egel and the smashing of the luchot, now respond to the Mishkan call with such alacrity that 'ויצאו' and 'ויבאו' are essentially the same act. The pasuk is documenting teshuvah-in-deed: the same hands that gave gold for the egel give gold for the Mishkan, and they give it without pause.
כי תכף ליציאתם מלפני משה מיד ויבואו כל איש כו' להביא הנדבה.
אור החיים
Or HaChaim on Exodus 35:1
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
Q — Why does Moshe preface the construction of the Mishkan with the command of Shabbat, and what are 'these things (אלה הדברים) that God commanded to do' in the opening verse?
A — Or HaChaim joins Rashi, Ibn Ezra and Ramban in the conclusion that placing Shabbat first teaches that the building of the Mishkan — even though it is sacred 'heavenly work' — does not override Shabbat. Precisely because one might have thought such holy labor should push aside Shabbat, Moshe warned: 'even though you are obligated in heavenly work, take care not to do labor on Shabbat.' This also resolves the phrase 'אלה הדברים': they are the categories of melacha forbidden on Shabbat that the Mishkan's construction defines.
הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את שבת... אעפ"י שמעשה שמים אתם חייבים לעשות, השמרו לכם שלא תעשו מעשה בשבת... מה משמעות דברי משה 'אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם'? מה הם 'דברים' אלו?
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Shemot 35:2
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
Q — Why does Moshe's address to Klal Yisrael about Shabbos here in Vayakhel feel so much terser than the version he received from Hashem in Ki Sisa — no "שבתותי", no "לעשות את השבת", no שני terms (שמור/זכור)?
A — Rabbeinu Bachya notices the truncation and reads it as a deliberate pedagogical signal. The earlier discussion of Shabbos was nistar — it gestured at the שבת העליונה, the cosmic Shabbos of the upper worlds, the dual שמור/זכור structure. That conversation was held privately, Hashem to Moshe. Here Moshe is standing in front of כל עדת בני ישראל — men, women, the whole heterogeneous assembly. So he gives them only the nigleh, only the operative pshat of the mitzvah, and is silent on the secret. RBB calls this a פתח — Moshe has opened a hatch for us, showing by his own example that sof haTorah is not for the rabim. (RBB cites the bas kol that rebuked Onkelos for translating too much of the chumash, kal va'chomer for whoever expounds nistar before the masses.)
לא מצינו שהזהיר משה על השבת בכאן כמו שנצטווה בפרשה של מעלה... שנרמז לנו בכאן שאין לגלות ענינים נסתרים בהמון... אבל כאן משה ידבר בהמון לכל עדת בני ישראל האנשים והנשים, ועל כן לא הזכיר מרמזי השבת העליונה ומן הנסתר שבה דבר, ולא רצה לדבר להם כי אם בפשט המצוה בנגלה שבת בלבד ובדרך קצרה, והנה משה פתח לנו פתח מתוך דבריו להעלים סתרי התורה.
כלי יקר
Kli Yakar on Exodus 35:27
וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃
Q — Why is 'והנשאם' written defective — missing the יו"ד — and why specifically the yud rather than any other letter?
A — Kli Yakar connects the missing letter to a missing midah. The נשיאים had reasoned: 'we'll bring whatever the public falls short of' — a calculation that secretly contained הגאווה ('מי ימלא מה שאנחנו מחסרים?!'). When the public's contribution actually sufficed, only stones remained — the smallest task. The missing letter encodes the missing humility: yud is the only letter of Hashem's Name that appears in נשיאים. Hashem withdrew specifically that letter — 'אין כאן מקומו' — because, as Chazal say, 'כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם' (Sotah 5a). The orthography is the rebuke.
ומה שנחסר יו"ד דוקא... לפי שאמר הקדוש ברוך הוא 'גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל', ואצל הנשיאים היתה בלי ספק רוח גאוה באומרם דרך התפארות: מי ימלא מה שאנחנו מחסרים?! אבל אנחנו ממלאים כל מה שהציבור מחסרים. על כן לקח הקדוש ברוך הוא משמם אות יו"ד כי רק אות זה מן השם הגדול היה חקוק בשמם, ואותו לקח ה' מהם לומר אין כאן מקומו.
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Vayakhel:16
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהֹוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
Q — What was Betzalel's wisdom in correcting the order "אהל, ארון וכלים" rather than "ארון, כלים ואהל"?
A — An individual Jew's kedushah is less than the kelim of the Mishkan — but the COLLECTIVE Klal Yisrael's kedushah is greater than all of them. Parshat Terumah orders by individual sanctity (kelim before mishkan); but the broader Ki Tisa command lists mishkan first, because the assembled whole transcends the sum of its parts — just as creation's daily "כי טוב" was crowned with "טוב מאד" over the whole. Betzalel "knew to combine letters" — to perceive how the whole produces something greater than any of its individual elements.
פרטיות של ישראל קדוש אבל שארי קדושות קדושות יותר. אבל כלל ישראל אין דומה להן, וכל הבריאה כולה בשביל ישראל שנקרא ראשית. ולכן המשכן הוא ישראל, שבחיבור הקרשים והקרסים והיריעות נעשה האוהל אחד.
רמב"ן
Ramban on Exodus 36:1
וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃
Q — When the chachamim tell Moshe 'מרבים העם להביא', the Torah orders Moshe to halt the donations. Why include this episode at all — and what does it teach?
A — Ramban reads a triple-praise. (1) Praise of the people for the overflowing nedivut. (2) Praise of the chachamim for their ne'emanut — they could only declare 'too much' if every shekel had been weighed and accounted ('ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף... כי באמונה הם עושים'). (3) Praise of Moshe as nagid: he stopped the people because 'אין לו חפץ בכספם וזהבם כשאר המושלים בעמם,' echoing his later cry to Korach: 'לא חמור אחד מהם נשאתי.' Other rulers keep accepting; Moshe halts. The chiddush makes the moment a small portrait of an entire ethical order — citizens, professionals, and leader each at their best.
והזכיר הכתוב 'מרבים העם להביא', לשבח את העם המביאים בנדבתם, ולפאר החכמים בנאמנותם, וגם הנגיד עליהם משובח בזה שהעביר קול במחנה למנעם, כי אין לו חפץ בכספם וזהבם כשאר המושלים בעמם, כענין שאמר 'לא חמור אחד מהם נשאתי'.
אבן עזרא
Ibn Ezra on Exodus 38:8
וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
Q — What were the "מראות הצובאות" used to make the kiyor? Chazal (cited by Rashi) read it as mirrors with which Jewish women in Egypt seduced their exhausted husbands — Moshe initially recoiled ("מואס משה בהן... מפני שעשויים ליצר הרע") but God said "אלו חביבין עלי מן הכל" because through them whole tzva'ot were established.
A — Ibn Ezra gives the opposite reading, virtually pole-opposite: these were the mirrors of women who had RENOUNCED beautification — "סרו מתאות זה העולם" — and donated their mirrors because they no longer needed them, dedicating themselves instead to coming daily to the entrance of ohel moed to pray and to hear divine teaching. "צבאו" = many came, in great numbers. The kiyor was built from instruments of spiritual asceticism, not from instruments of marital intimacy. Ibn Ezra reads this as a value-statement of his own: "אין כל ספק שבדבריו אלו מביע ראב"ע את עמדתו שלו כלפי היחס הראוי בין עולם החומר לעולם הרוח." Onkelos appears to read it the same way: "נשיא דאתין לצלאה בתרע משכן זמנא."
וטעם הצבאת כי משפט כל הנשים להתיפות לראות פניהם בכל בקר במראות נחשת או זכוכית לתקן הפארים שעל ראשיהם... והנה היו בישראל נשים עובדות ה' שסרו מתאות זה העולם, ונתנו מראותיהן נדבה, כי אין להם צורך עוד להתיפות, רק באות יום יום אל פתח האהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות. וזהו אשר צבאו פתח אהל מועד, כי היו רבות.
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 55:1
Q — Why does Moshe preface the Mishkan's building with a warning about Shabbos? Why gather the whole people for this? Why does the holiest construction yield to the seventh day?
A — Even building the Mishkan does not override Shabbos, because Shabbos is the very testimony to chiddush ha'olam that the Mishkan exists to express. To violate the sign of creation in order to build the dwelling of its Creator would be self-contradictory; the end cannot consume its own foundation. Moshe assembles all of Israel to set this priority before the work begins, teaching that no avodah, however exalted, may displace the weekly witness to God's authorship of the world.
יבאר שמצות שבת הסמוכ' למלאכת המשכן לימוד לעזר לאדם לעמוד כנגד המטרידים אותו להשיג שלמותו. ויבאר שלשה עקרי הדת. חדוש העולם. ותורה. ועולם הבא:
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
בפסוק מרבים העם להביא וגו', ויצו משה וגו', ויכלא העם מהביא. יש להבין מה זה האריכות בתורה בענין זה. ונראה כי ראו הצדיקים והחכמים כי נתפשט ההתנדבות יותר מהראוי, וחששו שלא יהיה עוד ברצון אמת לשם שמים, כי הכל הולך אחר הרצון לשם שמים. ואיתא כי יש בכל דבר בחינת רצוא ושוב, פירוש על פי מה שאמרו בשם הבעש"ט, לראות שמכל עבודה יקבל בושה, כי כשגומר כל מעשיו בא לידי גבהות…
בפסוק מרבים העם להביא כו' ויצו משה כו' ויכלא העם מהביא. יש להבין מה זה האריכות בתורה בענין זה. ונראה כי ראו הצדיקים והחכמים כי נתפשט ההתנדבות יותר מהראוי. וחששו שלא יהי' עוד ברצון אמת לשם שמים. כי הכל הולך אחר הרצון לש"ש. ואיתא כי יש בכל דבר בחי' רצוא ושוב פי' עפ"י מ"ש בשם הבעש"ט לראות שמכל עבודה יקבל יראה ובושה כי כשגומר כל מעשיו בא לידי גבהות. אבל כשחוזר ב…
ויקהל משה וגו', אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות וגו', הקדים זה למשכן, כי מלאכת המשכן היא בכח הקהלה, ואז נאמר "ושכנתי בתוכם", כמו שאמרו במדרש, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, וקהילה זו הוא ענין השבת, ובזה שהגיד להם השבת, בזה הקהיל אותם... וכל זה הוא ענין אחד, שהוא התרוממות כלל ישראל, שגורם השראת השכינה שקראוהו חז"ל כנסת ישראל.
קחו מאתכם תרומה פי' מכח השכינה ההולכת עמכם שנק' את שהוא כלל אותיות התורה מא' עד ת'. ונקודה זאת מסייעת לבני ישראל לכל החפץ בכל לב כמ"ש כל נדיב לבו בוודאי יביאה את תרומת ה' כנ"ל:
בפסוק מרבים העם וכו' ויכלא העם מהביא... ולהוסיף ביאור על הנ"ל דאיתא שהקב"ה הניח מלברוא גופים להרוחות בבין השמשות של שבת. והלא גלוי וידוע לפניו ב"ה שיערב השמש בינתים, אמנם כך היה רצונו ית' שלא להיות נשלם העולם הזה בשלימות, וכמו שכתב המהר"ל ז"ל שעולם הזה הוא בחסרון השלימות, וההשלמה על ידי המשכת כח הבורא על ידי תורה ומצות, וזה ענין צדיקים מקיימין העולם, ומצד זה…
ויקהל משה כי' ויאמר כו' אלה הדברים כו' לעשות אותם. לפי הפשוט קאי על מלאכת המשכן שנאמר אחר כך. אמנם הקדים להם מצות השבת כי בזה הקהיל אותם כי באמת ע"י החטא בעגל ניטל מהם האחדות כמ"ש אלה כו' לתקן חטא של אלה אלהיך כו'. פי' שנפלו למקום הפירוד והריבוי וזה נתקן ע"י מלאכת המשכן שהוא התקרבות הנפרדים לקשר הכל בשורש האחדות ולכן במשכן הי' כל מיני ל"ט מלאכות שהוא שורש כל…
בפסוק בבקר בבקר, כי העיקר לתת נדבה ברצון הלב ראשית לכל הרצונות שיש בכל יום רצון חדש לכל נפש ישראל...
בפסוק והמלאכה היתה דים לכל המלאכה כו'. דאיתא במד' המשכן מכוון למעשה בראשית כתיב הכא ותכל וכ' התם ויכלו כו'. והענין הוא שהמשכן הי' לתקן בחי' העשיה שמקודם היו בנ"י מתוקנים לגמרי למעלה מהטבע כדכתיב חירות כו'. ואח"כ ע"י החטא הי' צריכין לתקן המעשים במה שנתנו תרומה נדיב לבו כו' פי' נקודה אחת הטמונה בנפש ישראל וע"י זו התרומה נתקן הכל. וזה שאמר כי מלאכת המשכן הי' די…
בפסוק והנשיאים הביאו חסר י' על ידי שנתעצלו וכו', והענין להראות כי ביותר צריך מי שהוא במעלה יתירה להחזיק במדת הזריזות, כי זריזות מביאה לידי חסידות, לכן בתחלת העבודה יש לכל אחד הזריזות, אבל בהתרוממות האדם נופל מהזריזות, וזה פחיתות גדול. לכן יכול הפחות ממנו במדריגה להקדים אותו בכח הזריזות כמ"ש "חזית איש מהיר וכו' לפני מלכים יתיצב", לפני ממש, כי הוא מקדים, כמ"ש …
בפסוק קחו מאתכם תרומה וגו', כי מקודם היה הכל בהתעוררות משמים ועתה צריך התעוררות מלמטה. ובמדרש תרומה אני ישנה וכו' קול דודי דופק פתחי וגו', פירוש שרמז להם השי"ת שהפתיחה תלויה עתה בהם, וזה ענין תורה שבעל פה, דכתיב וחיי עולם נטע בתוכנו, שעל ידי שתורה שבעל פה קרוב אל האדם, והחטא שולט בו יותר, לכן עשה הקב"ה נטיעה עולמית שלא יוכל לעולם לפסוק מבני ישראל, כמו שכתוב …
במדרש ואל מי תדמיוני וכו' שאו מרום עיניכם וגו', כי כל התקרבות להשי"ת רק על ידי הביטול והתעלות התחתונים לדבוק בכח אלקות שנמצא בכל דבר חלק וניצוצי קדושה, שהוא החיות והנשמה לדבר הזה, כי כל פועל ה' למענהו, ודרשו חז"ל לעדותו להעיד עליו...
במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה וגו', הענין הוא כי באמת צריך האדם לידע כי אין לו שום שייכות והשגה בו ית', אכן מצד הבריאה שהשי"ת ברא אותנו מצד זה יש לנו שייכות אליו, ובהצטרפות ב' הידיעות נוכל לעבוד אותו שיתקבל לפניו לרצון עבודתינו... וכן ענין ברכת המצות שאמרו חז"ל שצריך לברך עובר לעשייתן, פירוש הברכה לידע כי לא מצד עצמותינו יש לנו כח לגשת לקדושת המצוות, וזהו הביטו…
עוד יתכן לפרש "והותר" לדורות, ולכן נקרא משכן העדות, שהוא עדות לכל הדורות... והנה לעשות משכן להשי"ת אינו באקראי, ובודאי תיקנו אבותינו במעשה המשכן כל בחינת העשיה עד סוף כל הדורות, וכאשר חכמים הגידו כי לא היו ראוין לאותו מעשה רק להורות תשובה, כי למדריגה הראשונה שהיה בקבלת התורה לא היה לנו חס ושלום כח להתקרב, ואחר החטא שהיה התיקון על פי אלה המעשים, כמו שכתוב כל …
בפסוק והמלאכה היתה דים כו' והותר. מקשים העולם דב' לישני סתרי אהדדי דים והותר. ויובן הענין על פי פשוטו כי לא כל המעשים עולין בשלימות למעלה. לגמור הפעולה כפי רצון האדם. מול זאת מגיד הכתוב כי הי' די במלאכת הבאת הנדבה להיות נעשה כל המלאכה של המשכן והותר כמה שלא עלה לעובדא בפועל. וכולי האי ואולי נזכה גם אנחנו מכל עבודת האדם לזכות להיות לו נקודה ומשהו חלק בכללות ע…
עוד יתכן לפרש והותר לדורות. ולכן נקרא משכן העדות שהוא עדות לכל הדורות כמ"ש חז"ל עדות הוא כו'. ובמד' מים רבים לא יוכלו לכבות כו'. וכמו שראינו אחר החטא מ"מ הי' נמצא הקדושה בפנימיות לבות בנ"י. וכשנתעורר הרצון ואהבת נדבה שבלבות בנ"י מיד נתתקנו. כן הוא עדות לכל הדורות הגם שירדנו ירידה אחר ירידה. עכ"ז נמצא בנו נקודת אהבה להשי"ת אשר בכל עת יכולין לחזור לעלות אל אבי…
ויקהל משה כו' אלה הדברים כו'. ופי' מו"ז ז"ל כי קודם החטא סידר הכתוב מלאכת המשכן קודם מצות השבת שהיו ימי המעשה הכנה לשבת. ואח"כ הוצרך להקדים השבת שבכח השבת יוכלו לתקן המעשה. ואפשר שזה עצמו הרמז שאמרו חז"ל כי מרע"ה צוה לעשות כלים ואח"כ משכן ובצלאל אמר שמקודם יש לעשות המשכן. כי המשכן הוא הכלל והכלים הם פרטים. ומסתמא בכללות בא הכח מלמעלה לעורר התחתונים. ובפרטות …
במדרש שאו מרום עיניכם וראו... וכמו שאמרו ז"ל, בשביל התורה שנקראה ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית, שבני ישראל בכח התורה מעידין ומבררין הנהגתו ית' את העולם וזה קיום העולם, כמו שכתוב במדרש הנ"ל בזכות ישראל והתורה, אך בני ישראל צריכין לברר זאת בכל יום להעיד עליו ית'...
במדרש שאו מרום עיניכם כו'. בזכות אלה שמות כו' ואלה בזכות אלה החוקים כו'. כי הנה תכלית בריאת עולם הי' לכבודו ית'. וכמ"ש ז"ל בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית. שבנ"י בכח התורה מעידין ומבררין הנהגתו ית' את העולם. וזה קיום העולם. כמ"ש במד' הנ"ל בזכות ישראל והתורה. אך בני ישראל צריכין לברר זאת בכל יום להעיד עליו ית' כמ"ש שמ"ע ר"ת "שאו "מרום "עיניכם…
ויקהל משה, סמך מצות השבת לתרומת המשכן, כי שניהם ענין אחד, השבת הוא תרומה בזמן, כמו שכתוב ימים יוצרו ולו אחד בהם זה יום השבת, שמשייר ברכה וקדושה לכל הימים...
בפסוק לא תבערו אש... איתא בזוהר הקדוש פרשה זו ובפרשת בראשית, כי בשבת בחינת מאור אור, ומאורי אש מסתלקין בשבת, לכן במוצאי שבת מברכין מאורי אש להחזירן למקומם. וכתבנו מזה בפרשת מקץ הרמז, כי בעולם הזה כל ההארה בכח מה ששורפין ומבערין הפסולת, כמו הנר שמאיר רק כפי מה שיש לו לשרוף ולכלות... כששומרין העין שלא להסתכל בגשמיות אז רואין בעין השכל המאיר... אכן בשבת קודש אי…
בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. איתא בזוה"ק פ' זו ובפ' בראשית כי בשבת בחי' מאורי אור. ומאורי אש. מסתלקין בשבת. לכן במוצאי שבת מברכין מאורי אש להחזירן למקומם ע"ש. וכתבנו מזה בפ' מקץ הרמז כי בעוה"ז כל ההארה בכח מה ששורפין ומבערין הפסולת כמו הנר שמאיר רק כפי מה שיש לו לשרוף ולכלות. וזה הרמז שאין העין רואה מתוך הלבן אלא מן השחור. לומר כי עיקר הראיה כש…
במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה... פירוש כל בריה מכירה את הבורא במין דעה ובינה מיוחדת, שאין בריה אחרת מכירה באותו אופן... ולכן יש שם מיוחד לכל בריה, אכן הברואים נבראו לשמש את האדם, ולכן אדם הראשון קרא שמות לכל, כי הדיעה והדביקות שלהם בשורש נגמר על ידי האדם, והאדם יש לו דביקות בשם שמא דכולל כל שמהן, וכאן כתיב "קרא ה' בשם בצלאל", שדביקות שלו היה בהקב"ה, ועל ידו נתע…
במדרש אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו. ע"ש שדורש על בצלאל שעשה המשכן. דהנה בשבת כתיב לא תבערו אש כמ"ש במ"א. דיש אור המאיר ואור שורף. ובימי המעשה הוא בחי' שורף כי האור שכ' בכל יום וירא אלקים כי טוב הוא בהסתר. כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר. וצריכין לברר האור ע"י הבדלה וביעור הפסלות. וזה הי' מלאכת המשכן להוציא כלי למעשהו. והוא בכח האש דאיתא אש באיש ואשה…
במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה וכו' ראו מי ברא אלה, בזכות אלה שמות בני ישראל... כי כל בריה מגדול ועד קטן יש לה איזה התקשרות בשורש, וזה השם שיש לכל בריה, ולכן מסיים הפסוק "לתבונתו אין מספר", פירוש כל בריה מכירה את הבורא במין דיעה ובינה מיוחדת שאין בריה אחרת מכירה באותו אופן, כדאיתא בזוהר הקדש נודע בשערים לכל חד לפום שיעורין דלבא, ולכן יש שם מיוחד לכל בריה. אכן הב…
במדרש ואל מי תדמיוני ואשוה כו' ראו מי ברא אלה בזכות אלה שמות בנ"י בזכות אלה המצות כו'. שמות יקרא וכ' בשם יקרא כו' כי כל ברי' מגדול ועד קטן יש לה איזה התקשרות בשורש וזה השם שיש לכל ברי'. ולכן מסיים הפסוק לתבונתו אין מספר. פי' כל ברי' מכיר את הבורא במין דיעה ובינה מיוחדת שאין ברי' אחרת מכיר באותו אופן. כדאיתא בזוה"ק נודע בשערים לכל חד לפום שיעורין דלבא. ויש מע…
...ולכן אמר לא תבערו אש וגו' ביום השבת, כי בחינת אש הוא זו המחלוקת שבאדם לשם שמים, שזה בית יעקב אש להלחם עם עשו ועמלק, אבל שבת בחינת אור הבא מלמעלה, בחינת שם ישראל והוא יום מנוחה, לכן לא תבערו אש.
בענין המסוה וסמיך לי ויקהל משה ומצות השבת פי' מו"ז ז"ל לרמוז כי בשבת מחזיר מרע"ה לבני ישראל העדי כו' כי כחו של מרע"ה מתגלה בש"ק. ובימי המעשה יש מסוה שהוא התלבשות אור תורה במעשה בראשית. ובשבת מתגלה אור התורה בעצם. ויקהל הוא התעוררות הבא מלמעלה כדאיתא במדרשים שאמר הקב"ה למשה עשה לך קהילות גדולות ללמד לבנ"י הלכות שבת ומכאן שמשה תיקן לישראל לדרוש בענינו של פסח ב…
ויקהל משה וגו' רמז שבשבת נעשין בני ישראל קהל אחד, כדאיתא במדרשים, עשה לך קהלות ללמוד דיני שבת ויום טוב, כי בני ישראל הם באמת אחדות אחת, רק על ידי הפסולת נעשה פירוד ביניהם, ובשבת שנתבטל הפסולת באין אל האחדות, ומשה רבינו ע"ה הוא שר התורה, והוא מאחד את בני ישראל, כמו שכתוב תורה צוה וגו', מורשה קהלת יעקב, פירוש גם זה הוריש לבני ישראל, שיוכלו להיות קהלה אחת, ובשב…
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy