מפרשי הפרשה
תזריע
Parshas Tazria
Leviticus
6 commentaries
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Vayikra 12:2
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
Q — The gemara teaches "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר" — but mechanistically, why should the order matter?
A — Rabbeinu Bachya supplies the underlying picture and it is conceptually beautiful. Both seeds are real contributions, but they play asymmetric roles set by sequence: the first deposit is the field (קרקע, the ground in which something will be sown), and the second deposit is the seed (זרע, that which goes into the ground). Whichever seed arrives second is therefore the determinative one — the upper hand, דעילאה גבר. If the wife is mazri'ah first, her seed becomes the field and the husband's later seed is the actual zera, and the child takes the form of that planted seed: zachar. If the husband is mazri'a first, the inversion holds and the child is nekeivah. RBB layers a moral consequence on this: a man who is mash'heh atzmo al ha'beten — who patiently waits so that his wife is mazra'as first — earns שכר פרי הבטן, the reward of sons (Tehillim 127:3, as the gemara reads it). The vayered chesed and patience produce zerah zechor.
וטעם הדבר באשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, לפי שכשהאשה מזרעת תחלה זרע הזכר שהוא אחרון בא ומתגבר עליו, ולפיכך יולדת זכר, דעילאה גבר. איש מזריע תחלה — טפת הנקבה באה באחרונה ומתגברת עליו ולפיכך יולדת נקבה. והענין כי הטפה הראשונה אשר תהיה מהזכר או מהנקבה הוא כמו השדה שזורעין בו, והטפה האחרונה כדמיון הזרע שזורעין בשדה.
רמב"ן
Ramban on Leviticus 12:5
Q — Why does the yoledet bring a korban — what sin did she commit? Chazal: in labor she swears she won't return to her husband — and the korban atones for that. But the oath isn't valid (she's bound to him), and the korban doesn't fit the standard shevua-pattern (which would be different categories of animal).
A — Ramban offers a striking pshat: the yoledet's korban isn't a chatat-style atonement at all. It is 'כופר נפש' — a propitiatory offering accompanying a prayer for healing: 'שיעמוד מקורה ושתטהר.' Childbirth has rendered her with 'מעין נרפס ומקור משחת'; the korban is offered with the hope that Hashem 'רופא כל בשר ומפליא לעשות' will heal her. The phrase 'וכפר עליה וטהרה ממקור דמיה' isn't sin-atonement-yielding-purity, but a tefilla that the offering should issue in cessation of bleeding and restoration to taharah. (As a secondary reading, Ramban also explains Chazal's vow-account: not literal kapara for the vow, but for the 'מעלות רוחה' — the troubled thoughts produced by labor's distress.)
יאמר שתקריב כופר נפשה לפני ה' שתטהר ממקור דמיה, כי האשה בלדתה תהיה לה מעין נרפס ומקור משחת, ואחרי עמדה בימי הנקיון, או בימי יצירת הולד לזכר או לנקבה, תביא כופר נפשה שיעמוד מקורה ושתטהר, כי השם יתעלה רופא כל בשר ומפליא לעשות... ורבותינו אמרו: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת לא אזקק עוד לבעלי. ועיקר הכונה בזה, כי בעבור שהיא נשבעת מתוך הצער, ואין השבועה ראויה להתקיים מפני היותה משועבדת לבעלה, רצתה התורה לכפר לה מעלות רוחה.
אור החיים
Or HaChaim on Leviticus 13:37
וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃
Q — Why the apparent redundancy of 'טהור הוא וטהרו הכהן' ('he is pure, and the kohen shall pronounce him pure') — wouldn't either phrase suffice? The Sifra reports Hillel ascended from Bavel over this very verse.
A — Or HaChaim notes that Hillel's reading prevailed only because it matched the received halacha — it is not the sole possible reading. He reconstructs how Hillel's opponents read it: 'טהור הוא' alone might mean that if the person himself recognizes his condition is clear, he may leave without the kohen; the addition 'וטהרו הכהן' teaches he may not depart until the kohen declares 'you are pure.' Hillel could not compel his reading from the verse alone until he came to Eretz Yisrael and learned that the halacha indeed accords with his interpretation.
ונראה כי 'טהור' 'וטהרו' צריכין לדון שלא יפטר וילך לו, אלא עד שיאמר לו הכהן טהור אתה, שזולת 'טהור' הייתי אומר כי לצד שאינו יודע יבא כהן ויודיענו... ולעולם אם ידע הוא שהוא בוהק יפטר וילך, תלמוד לומר 'טהור הוא וטהרו', ואין הכרח לדרשת הלל עד שעלה לארץ ישראל וידע שכן באה ההלכה.
כלי יקר
Kli Yakar on Leviticus 13:45
וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃
Q — Why does the Torah say 'והצרוע אשר בו הנגע' — isn't 'הצרוע' enough, since a metzora by definition has the affliction?
A — Kli Yakar distinguishes צרעת (the strike — the symptom on the body) from נגע (the underlying flaw). The Torah is encoding Chazal's principle (Kiddushin 70a): 'כל הפוסל במומו פוסל' — anyone who casts aspersions on others is suspected of having the very fault he names. The metzora was struck because he spoke לשון הרע to expose the flaws of others. The verse therefore says: the one struck on the surface ('הצרוע') is the one who actually has the underlying flaw ('אשר בו הנגע') — the very disgrace he tried to pin on his fellow was his own all along.
על כן אמר כאן על הצרוע שנלקה בצרעת על שסיפר לשון הרע לפגום הבריות, וקבלת חז"ל שכל הפוסל במומו פוסל לכך נאמר 'אשר בו הנגע', כי בו נמצא בעצם וראשונה כל נגע וקלון שרצה לפגום בו את חבירו.
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 61:3
Q — Why does the Torah treat tumos that arise from within the body — childbirth, the five forms of nega? Why this ordering of impurities? What unites yoledes, skin, head and beard, garments, and houses?
A — These impurities issue from a person's own body to signify defects rooted in the nefesh and in conduct — tzaraas, Chazal teach, follows lashon hara and the like — so the bodily mark externalizes an inner blemish. The graded forms, from flesh to garment to house, trace how a spiritual flaw radiates outward through a person's domain. Their purification comes through tikkun, not medicine: the kohen's pronouncement and the process of teshuvah, because the nega's purpose was always to summon repair of the soul that produced it.
יבאר ה' מיני פחיתיות הנמצאים בילודים ולתקנם באה כנגד ה' מיני טומאות וטהרתן ע"י הכהנים: פרשת אשה כי תזריע וכל מראות נגעים במדרש (ויקרא רבות פ' י"ט) קווצותיו תלתלים שחורות כעורב (שיר ה) ר' שמעון בר יצחק פתר קרא בפרשיותיה ש
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Tazria:11
Q — Why does the יולדת bring specifically a yonah for חטאת, and an עולה (sheep) for עולה — what does each represent?
A — Per R' Shimon (Niddah 31b), a יולדת in her pain swears not to be with her husband — so the חטאת is a yonah, the bird known for pairing only with its mate ("עריות מיונה"), an antidote to the vow of separation. The עולה marks her renewed permission to enter the מקדש after the days of טהרה — like the עולת ראייה of an oleh l'regel; Ibn Gabirol calls it "קרבן הנראה" — the offering of one returning to be seen before Hashem.
יולדת עשירה מביאה חטאת עוף לפי שקרבנה כדרבי שמעון, שבשעה שיולדת ומצטערת נשבעת שלא תזקק לבעלה... לכן מביאה יונה לחטאת שאינה מנחת בן זוגה ואינה נזקקת אלא לבן זוגה. והעולה הוא... והוא כעין קרבן ראיה.
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
ברש"י עץ ארז שנתגאה... על מה שכתוב מגביה שפלים ומשפיל גאים, מאחר שמגביה השפל למה משפיל כדי להגביהם, אך שמגביה שפלים שישאר שפל אף שהוא מוגבה. וזה מי שבאמת אף שיגביה אותו ידע כי הוא ממנו ית', הרי הוא מוגבה בידיעתו זאת. וכן משפיל גאים, כי על ידי הגיאות הרי הוא שפל, כי נכרת משורש החיות, שאין אני והוא יכולין לדור וכו'. וכן איתא בזוהר הקדוש, מאן דהוא רב הוא זעיר, …
אדם כי יהיה בעור - כי אחר חטא האדם כתיב ויעש וגו' כתנות עור, והוא שניתן להם מסך והסתר בכל דבר, כמו שכתוב בזהר הקדש שהוא ממשכא דחויא. ועור מלשון עיור, שאחר החטא אין יכול להכיר האור מתוך החושך רק בעבודה ויגיעה להסיר מסך המבדיל, והנגעים באים רק מכח עור הזה. וידוע כי יש בעור נקבים דקים, כי בכל מקום הקליפות יש נקודה גנוזה גם כן, רק שעל ידי עונות נסתמו החלונות ובא…
במד' אחור וקדם צרתני כו' זכה אומרים לו אתה קדמת וא"ל יתוש קדמך. והנה צריך טעם למה נברא אחרון למעשה. והתירוץ כדי שיהי' קרוב ליום השבת כמ"ש במדרש ג"כ כדי שיכנוס לשבת מיד. ופי' הענין כי הארת יום השבת הוא הארה בתוך הבריאה. והוא ניתן רק להאדם. כי כל שאר הבריאה הם חומריים וכח חיותם ניתן להם בשעת הבריאה. אבל האדם שיש בו נשמת אלקים ניתן עמו ההארה כמו שהוא בעוה"ז וכל…
אתה יצרת... בתחילה צריכים לקחת קצת סדר עבודה להשי"ת מרצונות אחרים, ללמוד מרצון עצמו איך לעשות רצון הבורא, ואחר כך זוכין לבטל לגמרי כל הרצונות אחרים... אמנם לא הכל זוכין לזה, רק לפחות מדרגה שניה הוא ותפארת לו מן האדם, הוא התהפכות החומר אל הצורה, שכן היה רצון השי"ת להיות האדם מוטבע בחומר,ואף על פי כן יתגבר הצורה, ומצד זה בא תפארת להשי"ת מן האדם מצד שהוא אדם.
בענין זכירת מרים. קשה אי לפרוש מלה"ר מה בוש הכתוב לפרש הזכירה על לה"ר עצמו. וגם דכתיב אשר עשה ה"א למרים. וידוע שאין הכתוב מיחס דבר רע ח"ו להבורא ית' כי מאתו לא תצא אך טוב. אבל נראה שהיא מתנה שנתן הבורא ית' לבנ"י אשר אין הרע יכול לדבוק בהם לכן הרע יוצא לחוץ ובא הצרעת. וזה נתן הש"י ביצ"מ להיות בנ"י מבוררין לטוב. כמ"ש הרמב"ן ז"ל שענין הנגעים הוא פלא ועדות על בנ…
במדרש אחור וקדם צרתני... כמו כן באדם עצמו יש בו נפש הבהמיות ונשמה טהורה, וצריכין מקודם לתקן תורת בהמה וכו', אחר כך זוכין למצא כל אחד תורתו ועל מה נברא, ובגמרא רמזו, אסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמתו, דכתיב עשב בשדך לבהמתך, והדר ואכלת ושבעת וגו', שאינו יכול לתקן תורת אדם עד שמתקנים תורת בהמה כנ"ל.
במדרש על פסוק ונתתי נגע... כי בודאי אין הענוה ביד האדם להיות עניו, הרי מצינו אחר כל טהרת המצורע עץ ארז ואזוב כתב רש"י שישפיל עצמו ויתכפר לו וכו', אם כן מיד ישפיל עצמו, ולמה לו כל אלה העבודות, רק שאינו יכול לזכות לענוה, ובאה מטהרת הלב, ולאשר בני ישראל רוצין באמת להבטל רק אליו ית', כמו שכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי וכו', לכן השי"ת הודיע להם הדרכים להשיג הטהר…
במד' ע"פ ונתתי נגע צרעת כו' ע"פ מ"ש אך טוב כו' אלקים לברי לבב כו'. הענין הוא שהוא הבטחה גדולה לאותן שרוצין לברר לבבם אליו ית' והקב"ה חפץ לטהר אותם ולא אותם בלבד רק גם מקומות מושבותיהם כדי שיהיו טהורים כדאיתא בזוה"ק שבבית שהי' בו טומאת סט"א בא בו הנגע ע"ש. לכן זה רק לבנ"י שנק' אדם. ועל הרשעים נאמר עם אדם לא ינוגעו כו' לכן ענקתמו גאוה. פי' לא זאת שהם בעני גאוה…
ובמדרש פרשת מצורע... דאיתא, עלה במחשבה לבראות במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו במדת הרחמים, נמצא כי עיקר תכלית הכוונה היה להנהיג במדת הדין, רק שלא היה כלל העולם מתקיים, אבל אחר כך נבחרו בני ישראל הפרט מתוך הכלל, והמה ודאי צריכין לתקן עצמם על פי הדין, לכן ניתן להם התורה ועשרת הדיברות... היינו כשמתקן עצמו על פי דין וזוכה במעשיו נמצא עומד באותה מדרגה…
במד' נכונו ללצים שפטים כו' ומקשין הלא מצות הנגעים לישראל ניתנו. אכן המד' מבאר שזה הוא הסימן שבנ"י לא יתכנו להם הנגעים. ולכן כשהי' במי מהם נגע. חייבו הכ' לצאת ממחנה ישראל. וללצים נכונים להם השפטים. והנה הנגע היא סתימת האור כדמתרגמינן סגירו שאין הפנימיות יכול להתגלות ולהאיר. וזה הוא הנגע בעור הבשר שהוא המלבוש שבא אחר חטא האדם. ולכן בקבלת התורה היו בנ"י בלי נגע…
במד' אחור וקדם צרתני. ובתנחומא באדם כתי' וייצר בב' יודין יצירה בעוה"ז ויצירה בעוה"ב. ובבהמה ויצר בי' אחת ע"ש. הענין הוא כי האדם כולל כל מה שלמעלה ממנו וכל מה שלמטה ממנו. כענין בעל הקורה נכנס בעובי הקורה. שהאדם הוא היסוד שהכל נברא בעבורו לכן יש בו צורה מעליונים וצורה מתחתונים. וזו הצורה העליונה הוא לבנ"י בלבד כמ"ש אדם אתם אתם קרוין אדם. וכ' עם זו יצרתי. שלהם …
במדרש נכונו ללצים שפטים וכו'... והענין הוא, דכתיב השמר בנגע הצרעת וגו', היינו שהנגעים הם שמירה אל הפנימיות שלא יתערב בו פסולת, וכמו בכלל ישראל כשהם נבדלים מן העכו"ם מתגלה בהם הקדושה, וכשנתפזרו בגלות הקדושה אינה יכולה להתגלות, ולכן אמרו חז"ל קשין גרים לישראל כספחת, שעל ידי הגרים מתמעטת התגלות הקדושה, כי לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול, וכמו כן בפרט האדם כש…
במד' נכונו ללצים שפטים כו'. משל למטרונה כו' הנגעים לא"ה כו'. וצריך ביאור. עוד במד' שאת ספחת בהרת צרעת הם הד' מלכיות ע"ש. והענין הוא דכ' השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד כו'. היינו שהנגעים הם שמירה אל הפנימיות שלא יתערב בו פסולת. וכמו בכלל ישראל כשהם נבדלין מן העכו"ם יא) מתגלה בהם הקדושה. וכשנתפזרו בגלות. הקדושה א"י להתגלות. ולכן אמרו חז"ל קשין גרים לישראל כספחת כו…
במדרש תנחומא ויספו ענוים בה' שמחה, שדורש על שמחת ברית מילה... וכן בשניהם נאמר עצבון, "בעצב תלדי", ו"בעצבון תאכלנה", והיא הערלה ותערובות הרע שנעשה בכל דבר... אכן על ידי המילה זוכין לאור הראשון שהיה קודם החטא, ולכן קיבלו בני ישראל מצות מילה בשמחה, שהוא היפוך העצבון, כי כל עצב בא מסט"א, וכמו כן במאכל בעצבון תאכלנה, והיא הפסולת והקליפות, שקודם החטא היה מוציא האר…
במד' תנחומא ויספו ענוים בה' שמחה ע"ש שדורש על שמחת ברית מילה ומביא מה ששאל הרשע לר"ע איזהו מעשים נאים והביא לו גלוסקאות ושבלים ע"ש. והענין הוא כי אחר החטא של אדה"ר נאמר בזעת אפך תאכל לחם. ולחם כולל גם הזיוג כמ"ש הלחם אשר הוא אוכל. וכן בשניהם נאמר עצבון. בעצב תלדי ובעצבון תאכלנה. והיא הערלה ותערובות הרע שנעשה בכל דבר. ואיתא אדה"ר נולד מהול. וממילא לא הי' ערלה…
במדרש אחור וקדם צרתני... ולכן איתא אם אין אני לי מי לי, ומו"ז ז"ל פירש שכל אחד נברא לתקן דבר מיוחד, ואין מי שיתקן זאת אלא הוא, והוא כמו שכתוב שזה המלבוש מצויר לתקן בצורת הנפש שבו... וצריכין בכח הנפש להאיר הגוף מחשיכה...
במד' אחור וקדם צרתני. דאיתא אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה וכן הוא בנפש האדם עצמו כי הגוף מלבוש הנפש. וכל אדם כפי ציור נר"נ שבו כך מיוחד ציור של זה הגוף שיכול לקבל צורת הנפש שבו וכמ"ש ז"ל ומפליא לעשות שמקשר עשי' גשמיות ברוחניות. ולכן איתא אם אין אני לי מי לי ופי' מו"ז ז"ל שכ"א נברא לתקן דבר מיוחד ואין מי שיתקן זאת אלא הוא. והוא כמ"ש שזה …
במדרש אחור וקדם צרתני... ואמר מחשבין לשמו של אברהם אבינו ע"ה כי הוא היה הראשון שקירב את עצמו וכל העולם אל השורש, כמו שאמר במדרש פרשת לך שאיחה כל העולם להקב"ה, והוא האדם שזכה להיות נוחל ב' עולמות, ומדרש חקת מי יתן טהור מטמא לא אחד, עולם הבא מעולם הזה, וכן אברהם מתרח... וכתוב אחד היה אברהם, והיינו כשמעלין הכל אל השורש נדחה הפסולת ונעשה מטמא טהור... והכל לרמוז …
במד' אחור וקדם צרתני זכה אדם א"ל אתה קדמת לכל מ"ב כו'. האדם נברא בסוף כל מ"ב אבל הוא מוכן שיקרב את עצמו כמ"ש מעשיך יקרבוך. ולכן זכה א"ל אתה קדמת בכוחך. ז"ש במד' אשא דעי למרחוק כי האדם צריך לעלות לשורשו העליון בכח הדעת שבו לכן יש בו לשון שירה. ב' לשונות שבחן של צדיקים ופורענותן של רשעים. והוא כמאמר התנא למה נברא בע"מ ליתן שכר טוב ולהפרע. ואמר מחשבין לשמו של א…
במד' אחור וקדם צרתני זכה נוחל ב' עולמות כו'. כי גוף האדם שפל מכל ולכן מת מטמא יותר מכל נבילה. אבל יש בו נשמה ובזה יוכל להמשיך קדושה מעוה"ב. ובאמת הוא בכח המילה שהוא בשמיני רומז לעוה"ב. ולכן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב בכח המילה ועמך כולם צדיקים. כי זה שנקרא אות ברית קודש אינו כמו סימן ורמז. אבל ע"י המילה חל הקדושה. והוא העמוד שעל ידו יש לאדם התקשרות והתחברות …
...ויתכן עוד לומר, כי באמת כל תרי"ג מצוות תלויין זה בזה כידוע, ואברהם אבינו ע"ה ששש על המצוה מאד, וידע והאמין כי במצוות ה' כלול הכל, ולכן המשיך על ידי זה כל התרי"ג מצוות, והוא ללמד על הכלל כולו, כי בכל מצוה כפי רוב השמחה ואמונה שיש לאדם בעשיות המצוה, יכול לבא בזה לכל המצוות, רק פתח המילה כבר נפתח על ידי אברהם אבינו, שעל ידה המשיך כל המצוות, אבל באמת הוא ללמד…
והנה באמת מצות מילה היא מן התרי"ג מצות. וא"א להתקיים מצות מילה בשלימות רק באמצעות התרי"ג מצות. ולכן היא ברית שגי' תרי"ג עם המילה. ובאמת אברהם עצמו קיים כל המצות עד שלא ניתנו. אבל עיקר שלימות מצות מילה בבנ"י שניתן להם התרי"ג מצות ובתוכם מצות ביום השמיני ימול. אבל לא"א ניתן המצוה מקודם. ועליו נאמר אחות לנו קטנה כו' אם חומה היא כו'. פי' שזה הי' התחלת המצוה בקטנ…
בפסוק אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'... ובאמת באדם הראשון כן היה שנברא באחרונה, אחור לכל המעשים, ומיד הניחהו בגן עדן מקדם, ואחר החטא כתוב ויעש וגו' כתנות עור, ואיתא בתורתו של רבי מאיר כתיב אור, דמקודם היה כתנות אור ממש, ואחר כך נעשה לו מלבוש חיצון, אשר אינו יכול האור להתגלות רק באמצעות כתנות העור הגשמיים, וצריכין עתה לתקן זה העור לזכות לאור הנפש שמבפנים, ואברהם …
בפסוק אדם כי יהי' בעור בשרו כו'. ע"פ המד' אחור וקדם צרתני. כי נשמה חלק אלקי ממעל והיא בחי' קדם שקדמה לעולם. ולכן כ' ויטע כו' גן בעדן מקדם וישם שם כו' האדם כו'. ובאמת באדם הראשון כן הי' שנברא באחרונה אחור לכל המעשים ומיד הניחהו בג"ע מקדם. ואחר החטא כ' ויעש כו' כתנות עור. ואיתא בתורתו של ר"מ כ' אור. דמקודם הי' כתנות אור ממש. ואח"כ נעשה לו מלבוש חיצון אשר א"י ה…
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy