מפרשי הפרשה
פקודי
Parshas Pekudei
Exodus
6 commentaries
הכתב והקבלה
HaKtav VeHaKabalah, Exodus 38:8
וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
Q — Standard readings of 'במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד' supply unstated nouns: 'the mirrors of the women who gathered at the entrance...' (Rashi, Ibn Ezra). But the verse mentions neither women nor gathering. HaKtav refuses to insert them.
A — HaKtav VeHaKabbalah reads 'צבא' here as beauty, glory, ornamental splendor — the meaning attested in 'גאון כל צבי' (Yeshayahu 23:9), 'צבי תפארתו' (28:1), 'נחלת צבי צבאות גוים' (Yirmiyahu 3:19). 'מראות הצבאות' is therefore not 'the mirrors of the gathered (women)' but 'the splendorous mirrors' — finely polished copper objects of high adornment, the kind women would use for personal styling. And 'אשר צבאו פתח אהל מועד' means 'which beautified the entrance to the ohel mo'ed' — the kiyor and its base, made from this premium copper, themselves became ornamental fixtures at the doorway. The verse uses 'ב-מראות' (not 'מ-מראות') to mark that ONLY this superior copper was used, undiluted. No women, no gathering — just an inventory of materials and their resulting splendor.
ונראה לי שמלת 'צבא' כאן ענינו תפארת וקישוט הדר ויקר, כמו 'גאון כל צבי', 'צבי תפארתו', ומזה 'ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים'... כי המראות היו מנחושת מזוקק מאד עד שיכלו הנשים לראות מתוכן את תמונתן... וליוקר הדר תפארתם נקראו בשם 'מראות צובאות'... ואחר שנעשה הכיור עם כנו רק מנחשת המזוקק מאד, היו שני הכלים האלה גם כן יקרים מאד בהוד תפארתם והיו לתכשיט גדול בפתח אוהל מועד, ועל זה אמר 'אשר צבאו פתח אוהל מועד' כלומר אשר היו ליפות ולהדר את פתח אוהל מועד.
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Shemot 38:21
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
Q — The double word "המשכן משכן" introduces a long midrash paralleling the Mishkan to Briyas Olam — but what's the point of cataloging the parallels?
A — Rabbeinu Bachya takes the midrash and pushes it where the midrash didn't go. He observes that the Mishkan-Briyah parallel is a closed structural system, so by extending it we can deduce new truths about the Mishkan from facts about the cosmos. One example he draws out: just as Briyas ha-Olam was begun בה' (בהבראם — בה' בראם), so הכבוד filled the Mishkan with "וכבוד ה' מלא" — the same hei. Another: just as creation was a chesed-act, not a chiyuv (עולם חסד יבנה), so the Mishkan was a נדבה. And the most haunting: just as the world is destined to be batel and renewed after the cosmic Shabbos, so the Mikdash will be destroyed and rebuilt. Churban Beis HaMikdash is not an accident — it is encoded in the structural parallel itself. The fact that our world has an end built in tells us our Mikdash has an end built in, and renewal built in alongside it.
למה שני פעמים משכן, אלא ללמד שהיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה... אל תקרי מכון אלא מכוון, שקול היה המשכן כנגד בריאת העולם... ונראה לי כי מתוך הכלל הזה שלמדנו נוכל לחדש ולהוציא קצת מן הפרטים... וכשם שנברא העולם ועתיד להבטל ולהתחדש אחר השבת, כן המשכן והמקדש עתיד ליבטל וליחרב ולהתחדש.
ספורנו
Sforno on Exodus 38:24
כׇּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
Q — Why does the Torah audit, talent by talent and shekel by shekel, the precise quantities of gold, silver, and copper used for the mishkan? "אלה פקודי המשכן" reads more like a budget report than religious narrative.
A — For Sforno, the accounting is itself the chiddush. The totals were strikingly modest — "דבר מועט מאד בערך אל העושר שהיה בבית ראשון," and far less than Bayit Sheni's wealth or Herod's expansion. Yet hashra'at ha-Shechinah at the mishkan was more constant than at Bayit Rishon, and entirely absent from Bayit Sheni. The inverse correlation between material extravagance and divine presence is the lesson the Torah is setting up: "ובזה הורה שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סבה להשרות השכינה בישראל, אבל רוצה ה' את יריאיו ומעשיהם לשכנו בתוכם." Yir'at Hashem and ma'asim, not budget, draw the Shechinah down. Sforno closes Sefer Shemot with the geulah promise from Zechariah 2:9 — בבית שלישי this inverse correlation will be exceeded: "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" — wall of fire without, kavod within.
כל הזהב. העיד על קצבת הזהב והכסף והנחשת שנכנסה במלאכת המשכן שהיה דבר מועט מאד בערך אל העושר שהיה בבית ראשון... ויותר ממנו העושר שהיה בבנין הורדוס... ועם כל זה יותר התמיד מראה כבוד ה' במשכן של משה ממה שהתמיד במקדש ראשון, ולא נראה כלל במקדש שני. ובזה הורה שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סבה להשרות השכינה בישראל, אבל רוצה ה' את יריאיו ומעשיהם לשכנו בתוכם.
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Pekudei:6
וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
Q — Why does "כאשר צוה ה' את משה" repeat seven times specifically about the בגדי כהונה (and not about the building of the Mishkan itself)?
A — Two answers: (1) The garments contain shaatnez (wool and linen) — permitted only by a direct command from Hashem to Moshe, since no later prophet may override "לא תלבש שעטנז" — so the verse emphasizes that this very specific Mosaic directive is the source of permission; (2) Items shaped like Mishkan kelim are forbidden for private use, so a Mishkan vessel defaults to being made for the Mishkan; bigdei kehunah, however, may be made for hedyot, so each garment requires explicit lishmah intent — hence the repeated "כאשר צוה ה'" indicating that each was made "לשם ציווי ה'."
יתכן משום דהבגדים היו של כלאים — שש וצמר — וזה אינו מותר רק על פי ציווי ה' את משה, שנביא אחר אינו יכול לעקור את דבר ה' שלא ללבוש כלאים.
רמב"ן
Ramban on Exodus 39:3
וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃
Q — Throughout the entire mishkan-construction account, the Torah names what was made but never how. The kelim, the boards, the curtains — all described by result, not process. Why does Pekudei suddenly stop and explain in detail how the gold threads were made — beating gold into thin sheets, cutting them into strips, to be woven with the techelet, argaman, tola'at shani, and shesh?
A — Ramban: because this was a technical innovation, unprecedented. 'לא נשמע עד היום ההוא לעשות כן' — spinning and twining gold like wool and flax had never been done. The chachamim of Israel — who, as Ramban explained, had no craft training in Egypt where they worked only מלאכת חומר ולבנים — invented the process under Hashem's רוח אלהים. The Torah's silence about technique elsewhere honors result; its breaking-of-silence here honors the moment a new technique was born. Read with the Bezalel passages, this captures Ramban's larger theme: the mishkan was built through בריאתית-style creativity ('לחשוב מחשבות'), wisdom not learned but supplied.
לא הוסיף בכל מלאכת הקדש לפרש דרך האומנות איך נעשה, זולתי בכאן, והראוי שיאמר ויעשו את האפוד זהב תכלת וגו' מעשה חושב, כתפות עשו לו וגו', כי כן הדרך בכולם. ויתכן שספר בכאן המחשבה שחדשו בחוטי הזהב, כי היה תימה בעיניהם להיות זהב טווי ושזור כאשר יעשו בצמר ופשתים, כי לא נשמע עד היום ההוא לעשות כן.
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 56:3
Q — Did Moshe raise the Mishkan alone or with help? Why does the text read first as if it rose by itself, then that Moshe erected it? Why end Sefer Shemos with this scene?
A — The completed Mishkan was too heavy for any man to raise; it stood only when God placed strength in Moshe — "הוקם" reads as if it rose on its own because the lifting was siyata diShmaya working through him. The lesson closing the sefer is that human effort builds every part faithfully, yet the final standing of the divine dwelling is granted from Heaven. Man does his utmost; the consummation is God's, so that the Shechinah rests on work that is both wholly human and wholly given.
יבאר איך יסכימו יחד ההנהגה הטבעיית וההשגחיית בהנהגת העולם בכלל ובפרט: פרשת אלה פקודי במדרש (ש"ר פר' נ"ב) מאי דכתיב (משלי ל״א:כ״ה) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
ובמדרש איש אמונות רב ברכות וכו', ליישב כי במנין אין הברכה שולטת, והתירוץ כתוב גם כן בזהר הקדש שכיון שהיה על פי משה היה ברכה במנין גם כן. והענין כי כל ריבוי הוא למטה, כמו שכתוב בספר הישר כי כל המתקרב להקדושה נתמעט ונעשה אחד, אך על ידי אמונה כראוי, שפירוש אמונה להיות נמשך אחר השורש מקו האחדות, אף שהוא במקום הפירוד ממילא נמשך ההארה העליונה גם בתוך המנין והרבוי …
...פירוש איך באה השראת השכינה על ידי המצוות, על ידי שכל מצוה היא קבלת מלכותו יתברך, שהוא עדות שמשועבדים אנחנו לעשות רצון המקום ב"ה אבינו מלכנו, ועל ידי העדות זה שבני ישראל מעידין עליו יתברך, משרה הקב"ה שכינתו על המצוות... כי משפט יש בכל דבר איך להתנהג בדבר זה על פי התורה, ומצד זה יש קיום לכל המעשים מצד שיש להם שייכות אל התורה שהוא רצונו יתברך, וכמו שברא הקב"…
ובמדרש החודש הזה וכו' בני ישראל מונין ללבנה וכו'. הטעם שהזמן הוא בתוך הטבע כי התורה היא למעלה מהזמן ובכל עת שנמשך התחדשות להזמן מלמעלה נתקן על ידי זה גם העשיה וכל הטבע גם כן. ולאשר בני ישראל מבטלין עצמם תמיד להשי"ת הזמן משתנה להם בכל עת, לכן הלבנה שמתחדשת בכל חודש היא לחלק בני ישראל... והענין (כמ"ש אני ישנ"ה ימות החמה שס"ה ולבי ער) הוא התחלקות הי"ב חדשים שזה…
אלה פקודי המשכן משכן העדות. במד' תנחומא חביב המשכן כבריאת שמים וארץ דכתיב בהם עדות העדותי בכם כו' את השמים כו' ובמשכן כתיב העדות כו' ע"ש. כי הנה המשכן הי' תיקון כל הבריאה כמ"ש בזוה"ק והי' לרמז כל הנמצאים איך הם מרומזים לדברים עליונים ותלוין במאמרו של הקב"ה. וזהו העדות שבנ"י מבררין בעוה"ז עלמא דשיקרא שאין עדות רק לברר הספק. וכל הבריאה ג"כ עדות על ישראל שהרי ע…
ברש"י, עדות הוא לישראל, שוויתר להם על חטא העגל... שבודאי החטא עושה רושם במעשה האדם, אבל בני ישראל אשר עיקר שורש חיותם נדבק בבורא יתברך, לכן אין החטא יכול לנתק שורש אהבתם להשי"ת, כמו שכתוב מים רבים לא יוכלו לכבות וגו', והנדבה היתה אות לחביבות בני ישראל שנקראו בת נדיב, בתו של אברהם אבינו ע"ה, שנקרא נדיב, וזה הנדיבות לא יכול להתקלקל בלב איש ישראל, ולכן משפט ה' …
...ועל ידי הקמת המשכן הוקמה כל הבריאה ונדבקה בשורשה, לכן לא היו יכולים להקימה רק על ידי משה רבינו ע"ה, כי יש ענינים בפרטות שעשו החכמים, אבל הקמת המשכן הוא ענין עמידה תפלת שמונה עשרה, כמו שאמרו חז"ל י"ח ציווים נגד י"ח חוליות, ועל ידי שהקמת המשכן היה תיקון כל העשיה, לכן הסט"א מעכב, שיש רשעים בעולם שאין מניחין לרומם אותם ולתקנם, לכן היה צריך כח גדול להקמת המשכן…
במדרש איש אמונות רב ברכות כו'. שעל ידי שהי' המנין על פי משה רע"ה הי' בו ברכה. ובאמת זה היה כל תיקון המשכן. וע"ז נאמר משכן העדות עדות הוא כו' שהמשיכו הברכה גם בדבר המנוי. ולכן רמזו חז"ל אלה פקודי שנתקן חטא אלה של העגל. והענין הוא כי קודם החטא היה ניתקן כל העשי' ולא הי' נמצא הרע בעולם והיו בני ישראל דביקים בשורש האחדות. ואח"כ נפלו ממדריגתם. והוצרכו לתקן עולם ה…
בפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו', דגם הלוחות נקראו העדות, כי הנה כל הבריאה היה להעיד על הבורא ית', כמו שכתוב "כל פועל ה' למענהו", ודרשו חז"ל לשון עדות כדכתיב "לא תענה" וכו', והנה מקודם נתן להם השי"ת תורה מן השמים, והוא עדות שכשמתנהגין על פי דרך התורה ודאי רואין ומבינים חסדי השי"ת ומעידין עליו... ועל ידי התורה שבכתב שנתן לנו השי"ת שהוא בחינת אספקלריא המא…
במדרש צאנה וראנה וכו'... אחר כך בקבלת התורה הוא בחינת אחותי, כמו שאמרו ז"ל שנתממו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה, ואחר החטא ששבו בתשובה, ואמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד, והטעם כי על ידי תשובה נתקן דרך חדש, מכל שכן כלל ישראל כשעשו תשובה המשיכו מא"ס המשכה חדשה, וזהו בחינת המשכן שעטרה לו אמו. וכל הדרכים האלה נמצאים תמיד בבני י…
במדרש צאינה וראינה כו' שעטרה לו אמו לא זז מחבבה עד שקראה אחותי כו' אמי כו'. הענין הוא כי ביציאת מצרים נעשו בנ"י כלים לעבודתו ית"ש והוא בחי' בתי. אח"כ בקבלת התורה הוא בחי' אחותי כמ"ש ז"ל שנתממו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה. ואחר החטא ששבו בתשובה ואמרו חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. והטעם כי ע"י תשובה נתקן דרך חדש. מכש"כ כלל יש…
אלה פקודי המשכן... ובני ישראל יכולין לברר כבוד מלכותו ית' בעולם כמו שהיה בבנין המשכן והמקדש, שתיקנו בזה כל הבריאה, וציור כל הבריאה היה נרמז בבנין זה לקשר כל הבריאה בשורשה, וזה כל עבודת בני ישראל להוציא מכח אל הפועל זה הציור. אבל הרשעים כל מגמתם לבטל זה הציור והתגלות הקדושה, כדאיתא במדרש משל שונא המלך שירא לגשת אל המלך חותר להפיל האנדרטי של המלך, ע"ש שהמקדש ה…
אלה פקודי המשכן משכן העדות. פרש"י עדות שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל. ובמדרש באלה הכעסתם אותי באלה אני מתרצה לכם וכן לעתיד מי אלה כעב תעופנה כו'. הענין הוא עפ"י מ"ש לעיל פ' ויקהל בפסוק מי ברא אלה דיש לכל דבר שורש בסתר עליון כמ"ש בזוה"ק שמא קדישא ואורייתא סתים וגליא. ומי ברא אלה. וחיבור מי אלה מקיים הכל. וב' בחי' אלו הם נעשה ונשמע. נעשה בהתגלות. ונשמע לקבל שור…
משכן העדות, עדות הוא לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם... וכדאיתא לא היו ראוין בני ישראל לאותו חטא רק להורות תשובה, פירוש להודיע לכל בר תשובה שלא יהיה נופל ביותר בעיניו, וידע כי על ידי התשובה ניתקן כבראשונה, וכמו כן אחר יום הכפורים שהוא יום סליחה ומחילה ניתן מצות סוכה שהיא מעין השראת השכינה במקדש, לחזק לכל בעלי תשובות, כי ראוים הם …
במדרש איש אמונות רב ברכות זה משה ואץ להעשיר זה קרח שהי' לוי וביקש הכהונה כו'. הגם כי חפצו לכהונה הוא עשירות של מצוה. כענין שאמרו אין עני אלא מתורה ומצות. אע"פ כן לפי שלא הי' כוונתו לשמים נקרא אץ להעשיר. ומשה רבינו ע"ה איש אמונות פי' להכיר את מקומו וכל השייך אל השורש שלו. ולכן אעפ"י שא"ל הקב"ה ואעשה אותך לגוי גדול לא קיבל שידע שזה הכח של כלל ישראל שייך לשלשה …
משכן העדות עדות הוא לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם. ומה צריכין עדות. אך כי נשפלו מאוד בנ"י ע"י החטא ונתן להם הקב"ה עדות ע"י המשכן לחזק את לבם ולהרחות שתיקנו כל החטא. ובאמת בנ"י הם עדים על הקב"ה כדכתיב אתם עדי. ובוודאי בני ישראל שנבראו להעיד על אלקותו ית"ש שהוא אחד איך יתכן שיהיו הם עובדי ע"ז ח"ו. ולכן נתרשלו בנ"י בעדותן עד שהראה …
גם פי' משכן העדות שזה המשכן נעשה ע"י עדות בנ"י כמו שכתוב ואתם עדי כו' ואני אל כי בנ"י בכח זה העדות יכולין להמשיך השכינה בעולם כדכתיב על פי שני עדים יקום דבר. ק"ש בשחרית ובערבית. ולפי שהי' דור המדבר עדים נאמנים כמ"ש אתה הראת לדעת. זכו להשראת השכינה במשכן וכמו כן במקדש. ונמצא המשכן עדות על ישראל שהם נאמנים בעדותן. ולכן עתה בעוה"ר שמקדש חרב אמרו עדיכם בירה. שאם…
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy