מפרשי הפרשה
תצוה
Parshas Tetzaveh
Exodus
10 commentaries
אלשיך
Alshekh on Torah, Exodus 27:20
Q — Chazal famously say that the menorah was placed outside the parochet 'so you should not say He needs the light' — if so, why command it at all? Doesn't the whole institution of avodah seem to insult God's self-sufficiency?
A — Hashem's deepest desire is to draw His creations close, to sanctify them and pour over them every good of olam haba — 'תשוקתו יתברך לקרב מעשיו אליו.' But He wills that this happen 'על ידי מעשיהם' — through what we do. The 613 mitzvot correspond to 613 supernal lights ('תרי"ג אורות עליונים נאצלים'). Each mitzvah binds the doer to its supernal counterpart and draws that specific shefa down. He doesn't need our light; He commands lighting so that we will receive light. He doesn't need our guarding the Mishkan; He commands שמירה so that we will receive שמירה. The whole avodah is reverse-engineered from the shefa He wishes to give us: discover what mitzvah He commanded, and you have discovered what blessing He wishes to bestow.
תשוקתו יתברך לקרב מעשיו אליו לקדשם ולהאיר להם ולרוותם מכל טוב העולם הבא... אך חפצו יתברך שיהיה על ידי מעשיהם. על כן יצוה עלינו מצות מעין האושר, לא כמלך בשר ודם הצריך למעשה עבדיו, כי הלא אם ָצדַקנו מה ניתן לו, אך הוא כי תרי"ג מצוות הן תלויות בתרי"ג אורות עליונים נאצלים ונאחזים בו יתברך... כי רצה הקב"ה להאיר לנו לעולם הבא, על כן צוה לנו נאיר לפניו, אף על פי שאינו צריך הוא לאורנו, למען נזכה על ידה יאיר לנו את נפשותינו הארה יתירה על הראוי להן מאתו יתברך.
כלי יקר
Kli Yakar on Exodus 27:20
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
Q — Why does the Torah specify that the first drop of oil (כתית) goes to the menorah, while only later drops (regular טחינה) go to menachot — what moral order is hidden in this priority?
A — Kli Yakar derives a piercing rebuke. Many people give their best — the כתית, the first drop — to material pursuits ('חומר לאכול ולשתות ויתר תענוגות בני האדם') and offer only the leftover and rejected to the spiritual ('נר אלהים נשמת אדם'). That is the way of Kayin, whose offering was deficient. The correct order is the way of Hevel — 'מבכורות צאנו ומחלביהן' — first and best for what is eternal. The Torah encodes this priority in the very physics of the menorah's oil: the first drop, for 'נר תמיד' (an eternal light), comes before the oil that goes to menachot (food for kohanim — a temporal good).
יש בפרשה זו מוסר אל הטועים הנותנים החלק המובחר מן ממונם לצורך החומר לאכול ולשתות ויתר תענוגות בני האדם, וכל המלאכה נמבזה ונמס אותה יתן לצורך נר אלהים נשמת אדם כדרך שעשה קין. אלא ילך בדרך הבל שהביא מנחה לה' מבכורות צאנו ומחלביהן כך יתן ראשון למאור לצורך נר אלהים נשמת אדם.
משך חכמה
Meshekh Chokhmah, Tetzaveh:2
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
Q — Why does the pasuk simultaneously say "ויקחו אליך" (suggesting personal benefit to Moshe) AND "חוקת עולם" (suggesting a chok beyond reason)?
A — For Moshe personally there WAS a reason — the lit menorah caused the nighttime to be "כיום," enabling Hashem to speak with him at night, because "the mind is clearer in light" and "אין אורה אלא שמחה." But for all future generations the lighting is a pure chok — Hashem does not need its light. The Meshech Chochmah extends this halachically: the Sma's ruling that beit din may begin a case at night by candlelight is rooted in this very principle that artificial light functionally substitutes for day.
כשהיו הנרות דולקים היה כיום ודיבר עמו בלילה. לזה אמר 'ויקחו אליך', פירוש לצורכך, שהאדם דעתו בהיר בעת האור... ולזה הוא לצורך הכנת נפש משה להדיבור שיהיה שורה מתוך שמחה.
רבינו בחיי
Rabbeinu Bahya, Shemot 27:20
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
Q — The midrash reads כתית as a hint to the two Batei Mikdash — but why only two when there should be three?
A — Rabbeinu Bachya solves the apparent omission by reading the pasuk's two key words against each other. כתית — "crushed, pounded" — is the language of destruction; therefore it can only encode the two Batei Mikdash whose duration was time-bounded and which ended in churban. The third Beis HaMikdash cannot be hinted at by כתית because it will never be crushed. So where is it? In the very next word: למאור — "קומי אורי כי בא אורך". And the pasuk's closing phrase, להעלות נר תמיד — תמיד, perpetual, never extinguished — is the signature of a Mikdash without a counted span. The third Mikdash is missing from the kasis-count because it is signed in a different vocabulary: not pounding, but light; not duration, but eternity.
אבל יתכן לומר כי המדרש הזה אפשר שירמוז על המקדשים שהיה זמנם קצוב, ולפי ששניהם עתידים ליחרב ולהיותם מרמס לכך נאמר הרמז בשניהם בלשון כתית שהוא לשון כתישה ומרמס, אבל הבית השלישי העתיד אע"פ שלא בא בחשבון לפי שאין זמנו קצוב הנה נרמז במלת למאור... ולפי שאין זמן לעמידת בנינו אבל הוא עומד לעד לעולם לכך אמר להעלות נר תמיד.
אבן עזרא
Ibn Ezra on Exodus 28:4
וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
Q — Pasuk 4 lists six "בגדים אשר יעשו" — but the kohen gadol wears eight begadim. Where are the mikhnasayim and the tzitz? And what is the principle governing the order?
A — Two answers, both leveraging principles Ibn Ezra has built earlier. (1) On the missing items: mikhnasayim are "מנהג כל אדם ללבוש" — common underclothing, not distinctive priestly attire. The tzitz isn't a beged at all — it's a tachshit (ornament) placed on the mitznefet, in the same category as the Urim ve'Tumim (which everyone agrees aren't begadim). Chazal called the kohen gadol's eight items "begadim" because the MAJORITY are begadim — same "אחר הרוב" principle as the kesef in Truma. (2) On the order: top-down by position (chosen on top of efod on top of me'il on top of kutonet), with mitznefet and avnet appearing not by position but by importance ("מהבגד הנכבד עד הבגד הפחות"). And in Tzav where "וישם את המצנפת" appears LAST in the sequence of dressing — that's the וי"ו for past-perfect ("וכבר שם המצנפת"), the same grammatical move Ibn Ezra used to read Bereshit 1:9 and Zechariah 3.
ולא הזכיר בפסוק הזה, שהוא סופר בגדי כהונה את ציץ נזר הקדש, כי אינו בגד. וקדמונינו הזכירו, בעבור הרבים שמונה בגדי כהונה. ואין האורים והתומים בגדים... והזכיר בתחלה החשן, שהיה למעלה מהאפוד, שהוא למעלה מהמעיל, ואחר כן הכתונת והאבנט החוגר אותו והמצנפת על ראשו.
הכתב והקבלה
HaKtav VeHaKabalah, Exodus 28:16
וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃
Q — What is the purpose of the bells on the Kohen Gadol's robe? They aren't required for the avodah itself, and the requirement that they sound 'בבאו אל הקדש' makes them sound merely ceremonial.
A — HaKtav VeHaKabbalah's elegant answer: the pa'amonim are the auditory analogue of tzitzit. Tzitzit reminds via sight: 'וראיתם אותו וזכרתם.' Pa'amonim remind via hearing. The Kohen Gadol has more mitzvot incumbent on him than any other Jew, so a single sensory reminder isn't enough — Hashem doubles the reminder by giving him bells alongside the universal visual cues. And critically, the reminder isn't only for the avodah inside the kodesh — the bells ring also when he walks through the markets ('בקרב חוצות'). Wherever he goes, the sound rebrands him: 'you are the chosen of your people, you stand always before Hashem, never lose hochesh la-da'at from the קדושה for a moment.' Sound is sustained reminder where sight would be intermittent.
לדעתי, מצות הפעמונים הוא דומה למצות ציצת, שם המצוה היא למזכרת על המצות על ידי חוש הראייה כדכתיב 'וראיתם אותו וזכרתם', וכאן המצוה היא להזכיר את המצות על ידי חוש השמיעה. כי לגודל מעלת הכהן הגדול ולהתחייבו במצות רבות יתירות על שאר הכהנים ועל כל ישראל, לכן נתוסף לו מזכרת על ידי חוש השמיעה על המזכרת שעל ידי חוש הראייה.
אור החיים
Or HaChaim on Exodus 28:38
וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכׇֽל־מַתְּנֹ֖ת קׇדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
Q — The Tzitz, the golden plate on the High Priest's forehead, is engraved with two words — 'קדש לה'' (Holy to the Lord) — and it makes Israel 'acceptable before God.' What is the connection between those two words and Israel's acceptance?
A — Or HaChaim reads 'קדש' as referring to Israel themselves (as in 'קדש ישראל' — 'Israel is holy to the Lord'), and 'לה'' as expressing that the entire nation, called 'holy,' belongs to God — 'beloved, cleaving, devoted.' The inscription thus proclaims Israel's attachment to God, which is precisely what renders them favorable before Him. This is the secret of 'I am my beloved's' — when Israel is devoted to her Beloved, 'then my Beloved is favorable to me.'
ואולי שיכוון באומרו 'קדש', על ישראל, כאומרו 'קדש ישראל', ותיבת 'לה'' ירצה, כי כללות ישראל הנקראים קדש הם לה', חשוקים דבוקים משועבדים, ולזה יהיה לרצון לפני ה', שיש לו רצון בישראל באמצעות הכתב, והוא סוד 'אני לדודי' ובזה יתרצה דודי לי.
רמב"ן
Ramban on Exodus 29:3
וְנָתַתָּ֤ אוֹתָם֙ עַל־סַ֣ל אֶחָ֔ד וְהִקְרַבְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּסָּ֑ל וְאֶ֨ת־הַפָּ֔ר וְאֵ֖ת שְׁנֵ֥י הָאֵילִֽם׃
Q — 'והקרבת אותם בסל ואת הפר ואת שני האילים, ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אותם במים' — does 'אל פתח אהל מועד' govern the sal, par, and eilim, or only Aharon and his sons? A second occurrence in pasuk י, 'והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר,' compounds the question.
A — Ramban's preferred pshat: 'אל פתח אהל מועד' applies only to Aharon and his sons (and is the antecedent of 'ורחצת אותם'). The sal, par, and eilim are simply 'brought near' — to the courtyard, 'מקום הכהנים שיהיו מזומנים... פתח חצר המשכן' — without specified destination at this stage. The repetition in pasuk י is therefore not redundant: it describes a further movement, bringing the par from the courtyard to the actual פתח אהל מועד for semicha and shechita (since 'תכף לסמיכה שחיטה' and pasuk יא locates the shechita 'פתח אהל מועד'). The chiddush resolves a duplication by distinguishing two stages: courtyard-staging and tent-entrance presentation.
ויותר נכון כי 'והקרבת אותם בסל' לא יפרש, כי מן הסתם הוא ידוע שיקריבם אל המקום אשר יצוה לבוא הכהנים, והכתוב השני ידבר על אהרן ועל בניו, ולכך אמר 'ורחצת אותם במים'... שיקריבם אל מקום הכהנים שיהיו מזומנים, ודי שיהיו לפני פתח חצר המשכן, ועכשיו הצריך שיקריבם לפני אהל מועד אל פתח האהל כאשר יפרש בשחיטה, כי הסמיכה תהיה שם.
ספורנו
Sforno on Exodus 29:22
וְלָקַחְתָּ֣ מִן־הָ֠אַ֠יִל הַחֵ֨לֶב וְהָֽאַלְיָ֜ה וְאֶת־הַחֵ֣לֶב ׀ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֗רֶב וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן וְאֵ֖ת שׁ֣וֹק הַיָּמִ֑ין כִּ֛י אֵ֥יל מִלֻּאִ֖ים הֽוּא׃
Q — What is "כי איל מלואים הוא" justifying at the end of 29:22? The verse already named the parts to be offered — what work is "ki" doing?
A — For Sforno, "כי איל מלואים הוא" is justifying the unique inclusion of the שוק הימין on the מזבח — a feature absent from every other korban. The justification rests on a precise body-symmetry: "השוק הימני בבהמה הוא במקום היד הימנית באדם." And the ceremony being performed is מילוי ידיים — "filling the hands" of the kohanim — making them halachically ready for עבודה. Since "כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין" (Menachos 10a), the kohen's instrument of avodah is specifically his right hand. So the offering of the right leg of the מילואים ram functions as the literal correlate of "filling the right hand" — a body-symbolic completion of the kohen for service. The phrase "כי איל מלואים הוא" pins this peculiar halacha to its conceptual root.
כי איל מלואים הוא. לפיכך יהיה שוק הימין בזה ניתן על גבי המזבח, ולא כן בשאר הקרבנות, כי השוק הימני בבהמה הוא במקום היד הימנית באדם, ולכן ראוי שיהיה שוק הקרבן על גבי המזבח מלואי יד ליד ימין הכהן המקריבו. כי אמנם עבודת הכהן ביד ימין היתה, כאמרם ז"ל: כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין (מנחות י א).
עקידת יצחק
Akeidat Yitzchak 51:1
Q — Why do the opening verses — the oil for the ner tamid — stand apart from the parsha's main theme of priestly garments? Why are the begadim made "לכבוד ולתפארת"? Why is Moshe addressed in the second person, "ואתה תצוה"?
A — The kohen's garments are made "for honor and splendor" to teach the elevation of the avodah itself — the service of God must be clothed in dignity so that those who behold it grasp its loftiness. The ner tamid opens the parsha because the constant light and the honored garments share one purpose: to make the Mishkan's service radiate kavod. The honor is not vanity but pedagogy, impressing the grandeur of avodas Hashem on all who see it.
יבאר שע"י תחבולות המעשים תפול המצוה בדברים הנמסרים אל ההפעליות ואל הכחות הטבעיות ושזה תועלת אלו הבגדים לכל זמן ומקום:
Chassidus on the parsha
חסידות
Sefat Emet, Shem MiShmuel and Peri Tzadik — indexed by parsha, not by pasuk
Sefat Emet — R' Yehuda Aryeh Leib Alter of Ger
ובמדרש הובא ברש"י תצא... ולזאת אחר פרשת שקלים יכולין למחות שם עמלק, וכן כתיב ויהי ידיו אמונה, שעיקר כח מחיית עמלק על ידי אמונה להיות בטל חיות האדם לכח השי"ת כנ"ל, וגם מה שחמל שאול על אגג, בודאי היה נראה לו בעליל שאין אופן למחקו לגמרי אז, שהרי באמת נשאר, ואך אם היה מתחזק באמונה לידע כי בודאי השי"ת יעזור שיוכל למחות שמו לגמרי, כמו שאמר לו שמואל, זה עצמו היה הס…
ובמדרש הובא ברש"י תצא לא יהיה לך כו' אבן ואבן כו' זכור כו'. אם לא נזהרת במדות ומשקלות הוי ירא מגירוי האויב כו'. וזהו סמיכות שקלים לזכור. כי פי' שקל להיות נשקל כל מעשי האדם אחר החכמה והדעת שבאדם. להיות כל מעשה נעשה בכח הפנימיות שהוא חיות השי"ת. ועכ"פ מחצית השקל. כי עשרים גרה השקל. שבכל בחי' יש עשר מדות. וכן בחיות השי"ת שבכל אדם. וכן עשיות האדם מעצמו. כענין שכ…
במדרש נר מצוה וכו'... פירוש נר ה' כי השגחתו ית' בתחתונים הוא על ידי נשמת בני ישראל, וכפי עבודת בני ישראל ממשיכין השגחת השי"ת והארת פניו בעולם. ויש ב' מיני חושך, א' חושך על ידי יצר הרע וסט"א שהוא חושך ממש, ועל ידי המצות מבטל זה החושך, וזה שאמר כאילו מדליק נר לפני הקב"ה, פירוש שמכין מקום לחול שם כבוד מלכותו ית', ועל ידי זה מחיה נפשו שנקראה נר ופירוש שגם אור הע…
במדרש נר מצוה כו' נרי בידך כו' נר ה' נשמת אדם כו'. פי' נר ה' כי השגחתו ית' בתחתונים הוא על ידי נשמת בני ישראל. וכפי עבודת בני ישראל ממשיכין השגחת השי"ת והארת פניו בעולם. ויש ב' מיני חושך. א' ע"י היצה"ר וסט"א שהוא חושך ממש וע"י המצות מבטל זה החושך. וז"ש כאילו מדליק נר לפני הקב"ה פי' שמכין מקום לחול שם כבוד מלכותו ית'. ועי"ז מחי' נפשו שנק' נר כו'. פי' שגם אור …
במדרש ואתה תצוה וכו'... והנה אהרן הכהן נבחר להיות עובד ה', והיה זה לטובת בני ישראל אחר החטא, שהיה בהם תערובות טוב ורע, היה עצתו של הקב"ה להיות בוחר אדם מיוחד לדורותיו אחריו להיות טהור, ועל ידי זה ימשך מכחו טהרה לכלל ישראל, וכמו כן יש ללמוד אשר טוב לאדם ליחד מדה מיוחדת ומצוה מיוחדת לעשותה תמיד בשמירה עצומה, ועל ידי זה יוכל למשוך הארה ותיקון לכל המדות, וזה שאמ…
במדרש ואתה תצוה כו' זית רענן כו'. ביאור הענין שיש בנפשות בני ישראל נקודה טמונה אשר על זה נאמר אם תבקשנה כו' וכמטמונים תחפשנה כו'. וע"י רוב יגיעות נפש ויגיעות בשר לזכך החומר. מתגלה הפנימיות. וזה הדמיון לזית רענן שצריך כמה יגיעות להוציא השמן. והנה כתיב נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. פי' שנפשות בני ישראל הם הפתילות להמשיך השמן אחר האור. ומרע"ה שורש הת…
במדרש זית רענן כו'. כי בא להראות שגם כשבני ישראל בשפל המדריגה. מ"מ נמצא נסתר בהם אור התורה. רק שצריכין יגיעה לברר הפנימיות. ולכן אם כי יש להם כמה מדריגות זו למעלה מזו. מ"מ מדריגה זו נמצא בהם לעולם. וירמיהו הגיד זה בהיותם בשפל המצב. אעפ"כ זית רענן כי'. וגם בכאן אחר החטא שהיו בנ"י בשפל המדריגה. והראה הקב"ה למרע"ה כי מ"מ נמצא בהם הארה גנוזה. ואמר ואתה תצוה שע"י…
בחשן ואפוד תפתח וגו', כי בודאי י"ב אבנים אלו הם שורש כל אבנים טובות, ולכן אבנים טובות תכשיטין הם בעולם, על ידי שכל תכשיט הבריאה הם השבטים לפני הבורא ית', וזה שאמר תפתח, כי השבטים הם שורש אלה האבנים...
בגמרא ומדרש תרומה, שלשה זרים... והענין הוא שכל אלו הם מעוררין וממשיכין עזר וסיוע מעולם העליון שהכהן יש לו כח לעורר בעולמות עליונים על ידי עבודה שלו, וכמו כן מלך ישראל וכמו כן תלמידי חכמים העוסקים בתורה לשם שמים, וזה פירוש הכתר, שהוא אור המקיף ומאיר למעלה מכפי מדרגת גוף האדם, וזהו המדריגה שניתנה לבני ישראל שמיוחדין מכל האומות עובדי אלילים, שיכולין להמשיך כח מ…
בגמרא ומדרש תרומה. שלשה זרים זר בארון ושולחן ומזבח. כתר תורה וכהונה ומלכות. והובא ברש"י. והענין הוא שכל אלו הם מעוררין וממשיכין עזר וסיוע מעולם העליון שהכהן יש לו כח לעורר בעולמות עליונים ע"י עבודה שלו. וכמו כן מלך ישראל. וכמו כן ת"ח העוסקים בתורה לשם שמים. וזה פי' הכתר שהוא אור מקיף ומאיר למעלה מכפי מדריגת גוף האדם. וזהו המדריגה שניתן לבנ"י שמיוחדין מכל האו…
במדרש וזה הדבר אשר תעשה להם הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו' כשמים כו' ע"ש. הענין הוא כי הקב"ה נתן לבני ישראל מתנה מרע"ה ואהרן הכהן. ועל ב' אלו נאמר ה' עוז לעמו יתן שהוא מרע"ה שורש התורה. ה' יברך כו' עמו בשלום הוא אהרן אוהב שלום ורודף שלום ובזכותו פרס ה' עלינו סוכת שלום. והענין הוא בחי' מרע"ה הוא התורה שבכתב בחי' הקול. ואהרן הכהן הוא כלי המקבל. והוא בחי' תור…
ואתה תצוה ויקחו אליך, דכתיב נר מצוה ותורה אור, דאיתא אור שברא הקב"ה היה מאיר מסוף העולם וכו' וגנזו לצדיקים. ואיתא בזהר הקדש תרומה כי בכל יום יש נקודה מאור הנ"ל בעולם, ועל זה כתיב בטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית, כי זה האור שנאמר עליו כי טוב והוא התורה שנקראת לקח טוב. ובשעת קבלת התורה היה נגלה אור הזה, ואחר החטא חזר ונגנז ונשאר אצל משה רע"ה, לכן העצה על ידי המ…
ואתה תצוה ויקחו אליך. דכתיב נר מצוה ותורה אור. דאיתא אור שברא הקב"ה היה מאיר מסוף העולם כו' וגנזו לצדיקים. ואיתא בזוה"ק פרשת תרומה כי בכל יום יש נקודה מאור הנ"ל בעולם. ועל זה כתיב בטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית. כי זה האור שנאמר עליו כי טוב. והוא התורה שנקראת לקח טוב. ובשעת קבלת התורה הי' נגלה אור הזה. ואחר החטא חזר ונגנז. ונשאר אצל מרע"ה כמ"ש חז"ל וכולן זכה…
בפסוק וידעו כי אני ה' וגו', וכן כתב בתמיד במועדו, כי הקרבת התמיד היה כמו מועד, שהביא דעת בבני ישראל, ולזה נתקן תפלות במקום תמידין, כמו שכתוב מחדש בטובו מעשה בראשית, בטובו אלו ישראל...
בענין הפרשה סמיכות שמן למאור לבגדי כהונה... ובגדי כהונה היו תיקון אברי הגוף, שבודאי אהרן בחיר ה' נשתנו כל אבריו להיות כמלאך ה', כמו בכתוב "מלאך ה' צב-אות הוא", ואיתא במדרש שנכנס לפני ולפנים בזכות האבנים והשבטים, ויפלא כי לא שימש לפני ולפנים רק בבגדי לבן, אך הפירוש כמו שכתב "והיו על לב אהרן", פירוש כמו שכתוב "שימני כחותם על לבך", והארת הבגדים הניחו רשימה בגופ…
במדרש נר מצוה מי שעושה מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחי' נפשו שנק' נר ה' כו' שהמצות הם תיקון הרמ"ח איברים להיות כלי מוכן בגוף לקבל הארת הנשמה. והוא תורה אור שיש לכל נשמה מישראל שורש בתורה. וע"ז אומרים ותן חלקינו בתורתך. רק שצריכין להיות מקודם כלי ע"י המצות. ונק' כל מצוה נר כי כל התרי"ג מצות כלולין זה בזה. כמ"ש וכל תרי"ג מצות התלוין בה. ועי"ז שמחי' נפשו הוא…
במדרש ואתה תצוה... ודייק מו"ז ז"ל דלכן כתיב בלשון הערכה, כי עיקר הדלקה היה בכח עליון, וכמו שכתוב שתהיה עולה מאליה, רק שעל ידי הערכת הכהן בא ההארה. ונראה לפרש עוד דמה מערב עד בוקר, הלא הדליק רק פעם אחת, ויתכן לרמוז... שעל ידי זה נתקן מעשה בראשית ממש, ולכן נקראו קרבנות, שנתקרבו התחתונים לעליונים בכח עבודת הכהן...
במדרש ואתה תצוה כו' הה"ד נר מצוה כו'. כי רמ"ח איברי האדם הם כלים לאורות הנשמה. וע"י המצות נתקן הגוף להיות מקבל הארת הנשמה. ואיתא רמ"ח עם אהבה ויראה גי' נ"ר. היינו שע"י דחילו ורחימו פרחין לעילא המצות. ועי"ז נגמר הרמ"ח איברים להיות כלי מתוקן לקבל האור ואז נק' נר. וכמו כן על ידי עבודת הכהן בביהמ"ק נתקנו נפשות בני ישראל לקבל הארה עליונה כענין המצות. ולכן כתיב לש…
במדרש וזה הדבר אשר תעשה, הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו', כי הנה לכל המעשים יש שורש בשמים והכל נברא בכ"ב אתוון דאורייתא, ובשמים הנהגתו ית' מבוררת, אכן בעולם הזה צריכין לתקן על ידי אמונה להדביק כל המעשים בשורשן, וז"ש לדור ודור אמונתך, שתיקן הזמן והטבע בכח האמונה...
במדרש זית רענן וכו'... כי באדם יש בחינת מעשה דבור מחשבה, ובכל אלה מתקן הנר, שהשמן הוא בחינת מחשבה, ובמעשה המצוה, כשנמשך המחשבה הטהורה בתוך המעשה, חל עליו תורה בכח הדיבור, וכבר כתבנו במקום אחר, כי דורו של משה רבינו היה בחינת מגרגרו בראש הזית, והוא מאיר לכל הדורות, כמו שכתוב להעלות נר תמיד, אבל יש מעין זה בכל דור, ואפילו בכל פרט ופרט, שיש זמנים שנמצא בו מחשבות…
ובמדרש נרי בידך ונרך בידי. הענין הוא כי נר הוא כלי. ולכן כ' נר מצוה כי ע"י המצוה נמצא מקום בעוה"ז שיוכל להתגלות אור העליון הרוחניי. שהקב"ה רצה לזכות את בנ"י. כמ"ש כדי להעלותכם. כי הלא כל יכול הקב"ה לברוא עולם הזה בקדושה נגלית. כמו עולמות עליונים. אבל עשה עולם השפל הזה להיות בגשמיות. ולא יהי' התגלות הקדושה. רק כפי תיקון בנ"י במעשה המצות. כך נמצא מקום להתגלות …
במדרש כשאמר הקב"ה ואתה הקרב כו' הרע למשה כו'. והענין הוא כי מוכן הי' מרע"ה להיות כהן. ואז הי' העבודה במעלה גבוה ביותר. כמ"ש אני אמרתי אלקים אתם. שהיו בנ"י מוכנים ממש כמלאכים. ואחר החטא הי' התיקון במדריגה נמוכה מזה. וכל בגדי כהונה שהיו להיות נדמה הכהן כמלאך ה' כדאיתא במד'. אבל מקודם הי' עצם האדם מתלבש במלאכות ה'. ולכן משה רבינו ע"ה שימש בלי בגדי כהונה. [והרמז…
במדרש למעשה ידיך תכסוף... ואיתא שלכן נתן הקב"ה לבני ישראל מצות להרויח להם עולם הבא בשכר מעשיהם, דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאיסתכולי ביה... וצריכין להבין, הלא בודאי הכל של הקב"ה, והכל אוכלין משולחנו של מקום, אם כן מה הכוונה באומרם דאכיל דלאו דיליה, רק הפירוש, שאם זוכה האדם לאכול השייך לו כפי מה שהיה כוונתו ית' שיוכל לקבל השייך לו, אז אין לו בושת...
...נראה כי ב' אלו הם בכח רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, כי על ידי קיום מצות עשה מתעורר אור תורה, ועל ידי קיום מצות לא תעשה מתעורר אש התורה, דאיתא שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח... והענין הוא שעל זה כתיב "יד על כס י-ה", כי באמת מצוות עשה הם מיוחדים לבני ישראל, ואין שם מגע נכרי כלל, ולפי רוב המקיימים המצות עשה כך מתרבה האור תורה בעולם בישראל, וכפי מיעו…
ואיתא בגמרא... וכמו שכתבנו לעיל פירוש משרתיו עושי רצונו, שכן היה דרך אבות הראשונים, שקיימו התורה קודם שניתנה, ועל זה כתיב למען אנסנו במן, הילך בתורתי הוא בחינה הנ"ל, כלשון שנאמר באבות, התהלכו לפניו, ואז היו ניזונים כמלאכי השרת, ואז היה ניתקן כל העשיה, והוא חיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה...
פרשת תצוה מיוחד לאהרן הכהן בחי' נר מצוה. ומשה רע"ה בחי' תורה אור. ואנו אומרים באור פניך נתת לנו כו' תורת חיים ואהבת חסד. והם בחי' משה ואהרן כי המצות ניתנו לצרף האדם ושימצא חן וחסד לפניו ית'. כמ"ש כי לוית חן הם כו'. וזה אהבת חסד. והנה שורש כל המצות בתורה. אבל נתלבש הארת התורה במצות גשמיות שלפנינו. שמתעורר בזה שורש המצוה למעלה. ואם היינו נמשכין אחר הנהגות משה …
בפסוק ונשא אהרן וגו' כי עיקר הנהגת בני ישראל בכח השבטים, כמו שכתוב שבטי י-ה עדות לישראל, ולכן האבנים תהיין על שמות בני ישראל, כי אבן נקרא יסוד, כמו שאבן יסוד הבנין שכל הבית עומד עליו, כמו כן השבטים הם יסודות כל הבריאה, וכפי זכות בני ישראל כך מאירין אותיות השבטים, ולכן משפט בני ישראל תולה בהארת השבטים שבחושן, ובזמן המקדש הכהן ראה והבין עמידת בני ישראל כפי האר…
במדרש זית רענן כו'. שיש ג' שמנים. וכל אלה המדריגות נמצא בכל איש ישראל. שיש בו חלק אלקות שאין בו פסולת והוא שמן זך למאור שהוא בחי' הנשמה. וכחות הנשמה כשמתפשטין לגוף מתערב בהם פסולת וצריכין בירור. ומ"מ בכח השמן זך יכולין לתקן גם הכחות שמתערבין בגוף. ובמ"א כתבנו כי בדורו של מרע"ה הי' מגרגרו בראש הזית ויקחו אליך שמן כו'. והיה הכנה לכל הדורות. ומעין זה יש בכל פרט…
במדרש ואתה הקרב אליך... וזה עיקר עבודת האדם להמשיך המעשים אחר אור התורה, ובזה כתוב זכירה, "וזכרתם וגו' מצות ה' וגו' תזכרו ועשיתם", כי הגוף יש בו שכחה כי הוא בטבע שאין לו קיום לעולם, וזכירה הוא דבר קיים לעד, אכן בני ישראל בכח התורה ומצות זוכין לזכירה, ובזה יתקיימו בתחיית המתים, ועל ידי זכירת עמלק דכתיב זכור וגו' תמחה וגו' זכר עמלק וגו' לא תשכח, פירוש על ידי ז…
במדרש ואתה הקרב אליך הה"ד ממנו פנה ממנו יתד כו' אוה"ע מביאין מלך ממקום אחר כו' ובנ"י מהם כהנים כו' מלכיהם כו'. עוד במד' הה"ד לולי תורתך שעשועי כו' אבדתי בעניי. כשא"ל הקב"ה למשה הקרב אליך כו' אהרן הרע לו א"ל תורה הי' לי ונתתי בידך כו'. התורה שניתנה לנו ע"י מרע"ה נשאר בנו לעולם. כמ"ש מורשה קהלת יעקב. ועתה אין לנו שיור רק התורה הזאת. ואם הי' נעשה עבודת המשכן ע"…
במדרש לולי תורתך שעשועי כו' אבדתי בעניי כשאמר הקב"ה למשה הקרב אליך כו' אהרן הרע לו. א"ל תורה היתה לי ונתתי' לך שאלולי היא הייתי מאבד עולמי כו'. פי' הגם כי הי' משה רבינו גדול מאהרן. מ"מ הכהונה ניתנה לאהרן שהוא נבדל מן העם כמ"ש ויבדל אהרן כו'. אבל מרע"ה שהוא שר התורה צריך להיות דבוק בכלל ישראל. ולכן לא הוריש מרע"ה כתרו לבניו. רק מורשה קהלת יעקב. ואילו הי' גם מ…
במדרש זית רענן וכו'... ומבית המקדש אורה ושמחה לכל המקומות, וכן בזמן שבתות וימים טובים מאירים לכל הזמנים, ולכן נר שבת חובה, כי היא משוש לכל הזמנים, ולכן נאמר וביום שמחתכם על יום השבת. וכמו שאמרו במדרש שבאין לבית המקדש מלא עונות ויוצא נקי מן העונות, כמו כן בשבת קודש השומר שבת מוחלין על כל עונותיו, כמו שאמרו מחול לו, ובאמת בודאי לא היו יכולין לכנוס לבית המקדש ל…
בפסוק הקרב אליך וגו', בחר הקב"ה באהרן שהוא איש החסד להיות כהן גדול, ואיתא אהרן שושבינא דמטרוניתא, לומר דהלכה כבית הלל, דאיתא בגמרא כיצד מרקדין לפני הכלה, בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה, ובחתן לא פליגי, דלכולי עלמא החתן חסיד ועושה חסד... כלה נאה וחסודה פירש רש"י חוט של חסד משוך עליה, פירוש אף על פי שהיא בכלל מדת הדין, אך כל החסד…
בפסוק הקרב אליך כו' אהרן אחיך כו' לכהנו לי. בחר הקב"ה באהרן שהוא איש החסד כמ"ש לאיש חסידך להיות כ"ג. ואיתא אהרן שושבינא דמטרוניתא. לומר דהלכה כבית הלל. דאיתא בגמרא כיצד מרקדין לפני הכלה בש"א כלה כמות שהיא ובה"א כלה נאה וחסודה. ובחתן לא פליגי. דלכ"ע החתן חסיד ועושה חסד. וכ"כ כחתן יכהן פאר. וכהן מדת החסד. אך וככלה תעדה כליה משמע כב"ש. אכן בה"א כלה נאה וחסודה פ…
במדרש מה שמן מאיר כך בית המקדש מאיר לעולם, לכן ישראל נקראו זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה, וכמו כן על ידי בית המקדש היה האור נאחז בנפשות בני ישראל, דכתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"... וכבר כתבנו במקום אחר מה שלפעמים נאמר אתה תאיר נרי ולפעמים אתה נרי, וכענין שכתוב בזהר הקדש דיש שמן למאור ויש שמן המאור שהוא מדריגה גבוהה, דיש נ…
במדרש מה שמן מאיר. כך ביהמ"ק מאיר לעולם. לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה. וכמו כן ע"י ביהמ"ק הי' האור נאחז בנפשות בנ"י. דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ובזוה"ק נר מצוה ותורה אור דבעי עובדין דמצות לאתקנא שרגא ובעי אורייתא לאנהרא שרגא. ומצות מתקנין אברי הגוף להיות כלי לקבל הארת הנשמה וע"י התורה מאיר הנשמה. ובשב"ק …
בפרשה זו מצות המנורה ובגדי כהונה. כי אהרן בחי' נר מצוה שהוא תיקון הגוף ברמ"ח ושס"ה. ומרע"ה בחי' תורה אור שהוא הנשמה. דעיקר המצוה להמשיך אור הנשמה אל הגוף. ומרע"ה הוריד התורה מן השמים והאיר אל הגוף. ואהרן העלה הנר אל הנשמה. כמ"ש במ"א דבמשה כ' מן הבוקר עד הערב ובאהרן כתיב מערב עד בוקר. דהגוף יש בו פסולת וצריכין לברר התערובות. ואהרן הי' בחי' גוף נקי. ולכן בחר ב…
Mekoros on the pasuk
מקראות גדולות
Browse the parsha by aliyah — click a pasuk to open its commentaries
All Parshiyot
Genesis
Exodus
Leviticus
Numbers
Deuteronomy